הגישה של מודל המגאלית גורסת, שכל פעילות לימודית, אם היא מטלה או עיסוק לימודי רחב יותר, כוללת מרכיבים רבים, ואינה מכילה מרכיבים לימודיים אחרים. אין טעם איפה לתת תפריט של "הרצוי", אלא מהויות יסוד, שמהם נבנית הפעילות. בנוסף, כל פעילות לימודית מכילה מספר מרכיבי יסוד, שללא זאת אינה פעילות לימודית, מבלי להתייחס לאיכות הפדגוגית ומורכבותה: הוראות, מידע והגדרת תוצר. מכאן שניתן לאפיין מרכיבי בסיס הכרחיים, וניתן גם לדרגם על פי איכות פדגוגית. מעבר לכך, ישנם מרכיבים לא חיוניים, אך הם מיתרים את הפעילות הלימודית לקבוצת איכות רצויה. הצגת הפעילות כמגאלית הכוונה היא להצגת עמודי יסוד, שאין בינהם עדיפות מה חשוב יותר או פחות, ומעליהם אבני חיפוי של ממדים רצויים נוספים, לא הכרחיים, שגם להם אין דרגת חשיבות / איכות שונה. המודל המגאליתי איננו חלוקה למרכיבים, אלא למהויות פדגוגיות מרכזיות, המאפיינים את הפעילות, מורכבותה ואיכותה, ומהם נגזר שלל מרכיבים פדגוגיים ואחרים (אברום רותם)

כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

ניצנים ראשונים של שימוש באתרי תוכן שיתופיים על ידי בתי ספר יסודיים, חט"ב ותיכוניים כבר מתחילים להראות בעולם החינוכי. מומחי התקשוב החינוכי בחו"ל ממליצים על אתר הויקי של בתי הספר באזור WEST WOOD בג'ורגיה בארה"ב. ארגון התכנים והפעילויות החינוכיות באמצעות אתר ויקי שיתופי זה מדגים כיצד ניתן לארגן את המידע החינוכי בצורה יעילה, ידידותית ולקבל תמונה מהירה על פרויקטים בבתי הספר, בלוגים כיתתיים, תכנים שנלמדו בכיתות שונות. היתרון של אתר ויקי שיתופי הוא מלאכת העדכון הנעשית על ידי תלמידים, מחנכים ומורים רבים בבתי הספר השותפים לפרויקט והדואגים בעצמם לעדכן את האתר ללא תלות בעורך תוכן אחד ריכוזי. לאחרונה, נשמעות תחזיות בכנסי חינוך בינלאומיים כי ניהול פעילות מתוקשבת באמצעות כלי ויקי יחליף בהדרגה את הפעילות החינוכית המתוקשבת מבוססת הפורומים ששייכת כנראה לדור הקודם בחינוך.

במחקר נבחנה השאלה המרכזית: "האם בלוג מעשיר את עולמו של הלומד בקורס אקדמי והאם יש לו יתרונות על כלים אינטרנטיים אחרים ללמידה. הממצאים מלמדים כי סטודנטים ראו בבלוג כלי יעיל ונוח ללימוד בעיקר מול עצמו אבל גם בהשוואה לכלים אחרים. עוד נמצא כי סטודנטים תפסו את הבלוגים ככלי טוב לשימוש לאחר הקורס בעיקר בהיבטים של ניהול ידע. מתוצאות המחקר נמצא כי כי לא קיים קשר בין הכרות קודמת של עולם הבלוגים לשימוש בבלוגים. הבלוג נתפס ככלי אינטואיטיבי וקל לשימוש גם אצל סטודנטים שלא הכירו אותו קודם לכן. לאור הממצאים הגיע המחקר למסקנה כי התשובה לשאלה הרחבה היא חיובית. בלוג נתפס ככלי המעשיר את עולמו של הלומד בקורס ונתפס ככלי טוב ונוח לשימוש בקורס (עפר לוי)

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

בכמה וכמה מדינות בארה"ב, כגון פלורידה, נדרשים מורים, מנהלים ויועצים חינוכיים לחדש את רישיון ההוראה שלהם מדי 5-7 שנים. לצורך כך נדרשים המורים להשתתף בקורסי הכנה פדגוגיים שמכשירים אותם לעבור מחדש את ההסמכה להוראה. הבעיה היא שהמורים הם באופן טבעי אנשים מאד עסוקים וקשה להם לפנות זמן כדי לנסוע לאוניברסיטאות ולמכללות להשתתף בקורסים אינטנסיביים אלו. לאור זאת, פותחו בארה"ב קורסים מקוונים שנועדו לאפשר למורים המחדשים את רישיון ההוראה להתכונן לבחינות בלמידה מרחוק. המאמר מתאר את סביבות הלמידה המתוקשבות שפותחו לצורך הכנה לרישוי ההוראה המחודש וגם את ההתפתחות ההוראה מרחוק בבתי הספר בארה"ב, במיוחד בפלורידה שם פועל בהצלחה מזה כמה שנים ביה"ס וירטואלי שלם בשם FLVS בו רשומים 31, 000 לומדים מתוכם 85% מסיימים בהצלחה את לימודיהם בביה"ס תיכון וירטואלי מלא זה. כמו כן, מתוארים במאמר פעילויות פדגוגיות נוספות במדינות ארה"ב ההולכות ומתבססות יותר ויותר על הוראה מרחוק.

מאמר זה עסק באספקטים המיוחסים ל – E-Learning כשיטת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, תוך סיקור קצר של מחקרים שבדקו את אפקטיביות השיטה בהתייחסות לפקטורים כגון: רמת הישגים של סטודנטים שנכחו בקורסים ווירטואליים, שביעות רצונם והעדפותיהם בהשוואה לקורסים מסורתיים. התפתחותם של כלים טכנולוגיים בתחום החינוך, שמטרתה העיקרית היא לייעל את תהליכי הלמידה, להפכם לאפקטיביים יותר ולשפר הישגי תלמידים וסטודנטים באופן משביע רצון, נבחנה ונחקרה ביריעה רחבה של מחקרים בשנים האחרונות (תמי גרומן)

הספרות המחקרית העוסקת בקורסים מתוקשבים מנסה מזה שנים לבדוק את הקשר שבין האינטראקציה החברתית והנשירה הגבוהה בקורס המקוון. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ניסה להבין טוב יותר את המורכבות של תהליכי האינטראקציה החברתית בקורסים מקוונים וזאת על מנת לזהות את הגורמים המובילים לכישלון ולנשירה בהם. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את היחס שבין תכונות הלומדים המקוונים והאינטראקציה בקורס המקוון. המחקר בדק את דפוסי ההשתתפות והאינטראקציה החברתית של 140 סטודנטים במכללה לחינוך בארה"ב. נמצא שכל המכלול של אינטראקציה חברתית בקורס מקוון נותרת לגמרי באחריות הלומדים ללא כל לקיחת אחריות וללא כל מעורבות של מנחי הקורס ומעבירי הקורס. לכן, הלומדים המקוונים נוטים להסתגר בד' אמותיהם. כלומר, בוחרים לפתח אינטראקציה חברתית מוגבלת רק עם אותם לומדים מקוונים מעטים שלכאורה הם בעלי תכונות אישיות דומות. התוצאה: נוצר נתק בין הלומדים המקוונים והקהילה הרחבה יותר של הקורס. יתכן ואחד האמצעים לצמצם נתק זה הוא בלקיחת יותר אחריות מצד מנחי הקורס גם להיבטים של אינטראקציה חברתית. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Sophia Tan)

יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

מערכות למידה מותאמות אישית (PLE) מייצגות את הדור החדש של סביבות למידה מתוקשבות המאפשרות ללומדים לשלוט ולנהל את כל מערך הלמידה שלהם והתכנים. הלומדים לא רק יכולים להתאים את התכנים ללמידתם אלא גם לנהל את כל תהליכי הלמידה באופן עצמאי.בניגוד לסביבות הלמידה המתוקשבות הקיימות הנשלטות לחלוטין על ידי המרצים או מפתחי המערכת בסביבות PLE יש ללומדים מרחב וירטואלי משלהם בו הם יכולים לא רק לאסוף תכנים לימודיים אלא גם לנהל קשרים לימודיים וחברתיים עם לומדים עמיתים. לאחרונה, פיתחו אנשי JITT הבריטים אתר מידע מתוקשב המרכז בצורה שיטתית מאמרים, כתבות וניירות עמדה אודות מערכות למידה מותאמות אישית. אתר מועיל מאד לכל המתעניינים במגמות ההתפתחות של סביבות למידה מתוקשבות בעתיד הנראה לעין.

הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)

עדות מעניינת של מורה בכיתה ח' המלמד כיצד שימוש בבלוגים בכיתה קידם את התלמידים מעבר ללמידה הרגילה והרחיב את אופקיהם והתעניינותם. המורה הפעיל בכיתה ח' בארה"ב למידה מבוססת בלוגים תוך יצירת תהליך כתיבה המבוסס על קריאה במקורות היסטוריים. כתוצאה מהפעלת התלמידים בכתיבה פעילה של בלוגים הלכה ונוצרה בכיתה רשת סמנטית (semantically organized connections) וגם קהילת לומדים פעילה. התלמידים קראו הרבה וסיכמו את מקורות המידע בבלוגים שלהם. הקשרים שנוצרו בין התלמידים התבססו על ידע פעיל ומשמעותי משל עצמם (Konrad Glogowski)

Moodle היא מערכת לניהול למידה המאפשרת בנייה של קורסים ברמות תקשוב שונות. היא מבוססת על קוד פתוח ונתמכת ע"י קהילה גדולה של מפתחים ומשתמשים במגוון מוסדות אקדמאיים ב-150 ארצות. ההרצאה, שהועברה באפריל ביום העיון באוניברסיטת חיפה, מכסה את הנושאים הבאים: מאפיינים של המערכת, סקירה כללית של תהליך הבחירה והטמעתה, אופן והיקף השימוש במערכת, דוגמאות של אתרים, כלים של המערכת. כמערכת למידה מתקדמת וגמישה כוללת מערכת Moodle את הכלים הבאים: מנגנון לניהול קורסים, מנגנון לניהול קבצים, מנגנון להעלאה וארגון תכני הקורס, מגוון כלי הערכה, מגוון כלי תקשורת, מנגנון לניהול משתמשים, מנגנון לניהול ציונים, עורך מתמטי, עורך HTML, מנגנון לעיצוב הקורס/האתר, מנגנון עזרה. המערכת, שיושמה והוטמעה בשנה האחרונה בטכניון, מאפשרת גם ניהול מאגרי למידה מסוג WIKIS – ביצוע פרויקטים בקבוצות, מטלות יחידניות, ומערך שיעור ללמידה רב שלבית המנווטת בהתאם להתקדמות הלומד (אביגיל ברזילי)

מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .