במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

במחקר הנוכחי, המחברים ביצעו שלושה ניתוחים קשורים היטב זה לזה של נתונים אמפיריים שנאספו באוניברסיטת Linnaeus במטרה להגיע להבנה טובה יותר של שיעורי המסיימים את הקורס. הבדלים בשיעורי המסיימים חשפו שקיים הבדל ניכר בין הפקולטות מאשר בצורות הפיזור. לקורסים בעלי שיעור המסיימים הגבוהים ביותר היו שלושה דברים משותפים: פורומים פעילים לדיון, מדיה משלימה ופעילויות שיתופיות (Alastair Creelman , Linda Reneland-Forsman, 2013).

במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. המאמר מציג "למידה משמעותית 2020" בשני רבדים מרכזיים: הלומד והלמידה, כשהמעטפת החינוכית מכוונת לבניית חווית למידה מעצימה ומניעה, כשהטכנולוגיה והקשריה לאדם ולחברה, מובנים בה כחלק בלתי נפרד ממנה. הלומדים בלמידה 2020 מתנהלים בשלושה מעגלים: אישי, חברתי וגלובלי. משמעויות הלמידה בכל מעגל נגזרים ממאפייני המציאות והמאפשרים הטכנולוגיים, כמו הנוכחות המקוונת, פריצת הגבולות, מגוון אמצעי הלמידה, כולל האוריינות הדיגיטלית הנדרשת, המזמנים מימוש חוויה לימודית מצמיחה ומעצימה של לומד עצמאי, חברתי ואזרח עולם. מהויות ( עידית אבני, אברום רותם) .

החידושים הטריים בטפסי גוגל הופכים אותם לא רק ככלי לאיסוף מידע אלא לכלי המאפשר העברת מידע, הצגה ושיתוף של מידע . ממש יחידה בפני עצמה – תהליך שלם של למידה. גלית ורדי יצרה טופס שממחיש את החידושים ויאפשר לכם להתנסות בהם.

למידה מקוונת בקורסים מקוונים פתוחים מסוג MOOC הפכה נושא חם בחינוך באוניברסיטאות מובילות, כולל MIT, המציע מאות קורסים מקוונים, שבהם סטודנטים יכולים לעבור על החומר בקצב שלהם, אבל לא להיבחן. כעת המגמה היא להציע שיעורים מקוונים שהם סטודנטים יוכלו לקבל תעודות אם הם מוכיחים שהם הצליחו ללמוד את הנושא. התפתחות משמעותית מסתמנת בימים האחרונים ( 10 בספטמבר 2013 ) כאשר EdX הודיעה על פיתוח פלטפורמה עננית לעולם. מדובר ב"מערכת הלמידה" שלהם אשר פועלת מתוך הענן של גוגל. (google app engine). זה לא מהלך של גוגל. אלא של edX.

מאמר זה דן במודל של צוות תמיכה בלמידה מקוונת (e-learning) כחלק מאסטרטגיה חדשה של למידה מקוונת בהשכלה העל-תיכונית(Cochrane, Thomas; Black, Becca; Lee, Michelle; Narayan, Vickel and Verswijvelen Miranda, 2013).

לאור החשיבות של למידה-מקוונת מבוססת וידאו ניתן כיום לנצל כלים פתוחים חדשניים שפותחו לאחרונה ע"י חברת גוגל. מוצר מתוקשב של גוגל פלוס שעשוי להשתלב נהדר במסגרת גוגל קהילות – הוא גוגל Hangoouts (או זולות בתרגום העברי). כך תוכלו לקיים שיחות וידאו קבוצתיות במסגרת הקהילה. בעת יצירת קהילה, תוכלו לבחור אם הקהילה הנה ציבורית (שחשופה ופתוחה לעיני כל) או פרטית ואז היא תהיה גלויה רק למי שיקבל הזמנה אליה. כך תוכלו ליצור קבוצת עבודה נהדרת שאף מאפשרת לכם להיפגש אונליין במסגרת הזולות ואף מאפשרת לכם להיפגש אופליין באמצעות ממשק אירועים שהושק אף הוא לאחרונה בגוגל פלוס ( אנידור חקק).

פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

אפליקציית המסמכים של גוגל (לשעבר Google Docs) היא הדרך הקלה והמהירה ביותר לשתף מסמכים כמו סיכומים, טבלאות ושיעורי בית מקוונים עם החברים או המורים, עם אפשרויות לעריכה משותפת בזמן אמת, הוספת הערות (טוב במיוחד לבדיקת עבודות). ריכוז פרקי הדרכה ודגמים פדגוגיים להפעלת תלמידים באמצעות היישומים של גוגל דרייב.

מחקר זה נועד לבחון את הקיום של נוכחות קוגניטיבית כאחד המרכיבים במסגרת קהילת החקר במרכזים מתוקשבים באינטרנט המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה. כדי להשיג את מטרתו של מחקר זה, ראשית פותח שאלון באופן ייחודי על בסיס ההצעות שניתנו בספרות, תוך סקירת המחוונים של המרכיב הקוגניטיבי. השאלון הותאם אז לסטודנטים לתואר ראשון באיראן ( Sayyed Mohammad Alavi, Mahboubeh Taghizadeh).

מכון מופ"ת השיק בימים אלו ( יולי 2013 ) אתר הדרכה שיטתי למערכת MOODLE. רותי סלומון ושרית כהן ממרכז התקשורת והתקשוב של מכון מופ"ת הצליחו לארגן בצורה שיטתית ומועילה סדרת תדריכים המותאמת ל Moodle 2.4 בפורמט אינטרנטי ועם אפשרות להורדת קובץ PDF והדפסה. אתר ההדרכה מבוסס על מאגר תבניתי יעיל מסוג וורדפרס הכולל את כל הרכיבים לאיתור קבצי ההדרכה עפ"י קטגוריות ונושאים . ניתן להיעזר בהם בהם בעת בניית קורסים / סביבות למידה מתוקשבות ופעילותכם ב Moodle..

אנשי חינוך ומומחי תקשוב בחינוך בארה"ב ממשיכים לשבח את היישום המשודרג החדש Wikispaces Classroom, המהווה פלטפורמה מתוקשבת יעילה ומאתגרת ללמידה מקוונת בבתי ספר ובכיתות לימוד. כפלטפורמה מתוקשבת מצליחה Wikispaces Classroom לייצור תנאים ללמידה מתוקשבת גמישה, שיתופית ומאתגרת. כפלטפורמה מתוקשבת מצליחה Wikispaces Classroom ליצור מרחב למידה מאתגר ללומדים ללמידה מבוססת פרויקטים . תוכנת Wikispaces Classroom מאפשרת למורים גמישות רבה בתכנון המטלות המקוונות לתלמידים וביצירת מרחבי הלמידה באינטרנט ( Susan Oxnevad) .

מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

המציאות הטכנולוגית כיום יצרה בעולם שתי מחנות של אנשי חינוך לגבי תקשוב חינוכי , המחנה הראשון מצדד בהתלהבות בתוכניות תקשוב בכיתה המבוססות על טאבלטים או מכשירים ניידים בעוד המחנה האחר טוען בצדק שעדיף להטמיע תכנית תקשוב המבוססת על מחשבים ניידים , הכוללים מערכות הפעלה יציבות ושיתופיות כגון ווינדוס . אלו המסנוורים ממכשירים ניידים מסוג אנדרואיד או אפל צריכים להבין כי השיקול העיקרי לבחירת אמצעי תקשוב הוא שיקול של שימושיות ופונקציונליות ולא פעלולים טכנולוגים של המכשירים ( Derrick Wlodarz).

מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

המאמר משווה את ההנעה בין קבוצות של לומדים שלמדו באמצעות קורס מקוון המבוסס על מערכת למידה מקוונת (e-learning) עם תמיכה של מכשירים ניידים וללא תמיכה של מכשירים אלה, בהתאמה (Chaiprasurt, Chantorn; Esichaikul, Vatcharaporn, 2013).

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .