מחשוב ענן הוא סטנדרד חדש המבטיח פריסה משופרת של משאבי תוכנה וחומרה בזמן הקצר ביותר האפשרי ובמחיר הסביר ביותר. מחשוב ענן מתאים במיוחד לפריסה של סוגים שונים של מערכות למידה מקוונות. המחקר הנוכחי מציע שניתן לשלב בין העקרונות הבסיסיים הן של מחשוב ענן והן של רישות חברתי כדי להפיק מערכת העברה חדשה של למידה מקוונת שמסירה רבים מצווארי הבקבוק הנמצאים במערכות הישנות יותר (Al-Shammari, Eiman Tamah, 2014).

מחקר זה מספק הוכחה כמותית ואיכותנית לגבי האופן שבו הסיוע לסטודנט והאיכות של הפוסטים ההתחלתיים משפיעים על הבניית הידע השיתופית בדיונים מקוונים. המחברים מצאו שהסיוע שניתן לסטודנטים תרם רבות לתהליך. לעומת זאת, העלאת פוסטים באיכות נמוכה בשלבים מוקדמים של הדיון יכולה לסכן את התהליך (Ioannou, Andri; Demetriou, Skevi; Mama, Maria, 2014).

למידה מקוונת היא כלי יקר ערך בחינוך. בין שהמטרה היא הכשרה או התפתחות מקצועית, אפילו תארים אקדמיים מלאים, הלמידה המקוונת נמצאת כאן והיא כאן כדי להישאר. זה מניח את השאלה, כיצד אנחנו יכולים להבטיח שנביא למקסימום את הפוטנציאל של אלו המעורבים בלמידה מקוונת? ודאי, אם קיים תוכן שאנו מצפים מאנשים ללמוד, אנו מעוניינים שהתוכן "ידבק" למוחותיהם ושיהיה משהו שהם יוכלו להיזכר בו מאוחר יותר. הפיכת הלמידה לאישית, אשר חייבת לכלול את הפיכת הלמידה המקוונת לאנושית יותר, היא דרך חשובה אחת להביא למקסימום את הפוטנציאל של הלמידה המקוונת (Karla Gutierrez).

מאמר זה מספק סינתזה של פרקטיקות פדגוגיות של מורים מומחים ללמידה מקוונת באמצעות מסגרת של גישות הכוללת ארבעה חלקים: גישה של למידה מחוץ לכיתה, פרקטיקה של שפה משולבת, פרויקטים משולבים תוך שימוש ביישומי ווב 2.0, ולמידה מקוונת. דוגמאות לכל גישה מומחשות באמצעות קטעים קצרים הלקוחים מחקרי מקרים של המורים המשתתפים (Cowie, Neil; Keiko Sakui. , 2014).

המאמר מציג את הרציונל לקורסי ה"מוק" (קורסים פתוחים מקוונים מרובי-משתתפים): מתן הזדמנות לחינוך באיכות הגבוהה ביותר לכל אחד בעולם ובחינם. המאמר מתאר את הדרך שבה הקורסים פועלים, את הבסיס הפדגוגי שלהם ואת השדרוג הדרמטי שהביאה ההתנסות בלמידה בקורסים אלו לחייהם של כמה אנשים שללא קורס המוק סיכוייהם ללמוד באקדמיה היו קלושים ( דפנה קולר).

מחקר זה התמקד במתן משוב בלמידה מקוונת ובמשוב המומשג כתהליך של אינטראקציה חברתית. למידה מקוונת נשענת על אינטראקציה חברתית, המושפעת מרגשות של נוכחות חברתית. על כן, המחברים חקרו את מתן המשוב המקוון הנתפס והמתקבל, ואת הלכידות ביניהם. בנוסף, המחברים חקרו את ההשפעה של הנוכחות החברתית על תהליכי מתן המשוב (Marieke Thurlings, Marjan Vermeulen, Theo Bastiaens, Sjef Stijnen, 2014).

מאמר זה מספק חקר מקרה ודיון במודל של תכנון תכנית הלימודים תוך שימוש בטכנולוגיה בהקשר של שלבי ההכשרה ההתחלתיים בהכשרת מורים.המאמר מתאר את השינוי בחשיבה על התכנון שלקח את תכנית להכשרת מורים המתמחה בנושא של אוריינות מבוגרים ממודל שלימד פנים אל פנים למודל שבו הטכנולוגיה פועלת כ"מכניזם להעברה" וכמרחב ללמידה מבוססת בעיות ( Sara Hattersley, 2014).

מאמר זה מתאר את תוצאותיו של סקר שנערך בקרב חברי סגל והתבסס על "מסגרת עבודה גמישה עבור למידה מקוונת". המחברים פיתחו סקר שיבחן את התפיסות של חברי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת. הפריטים שקושרו לממד של למידה מקוונת ואמורים להיות נידונים במהלך ועידת וידאו חודשית הופצו לפני מפגשי הוידאו החודשיים כדי להעריך את ההבנה של אנשי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת (Vandenhouten, C.; Gallagher-Lepak, S.; Reilly, J.; Ralston-Berg, P., 2014).

כלי מעולה המאפשר למורה להעביר תכנים ישירות למכשירים הנייחים והניידים של התלמידים. מתאים לתנאים מגוונים : מפגשי למידה בהם המורה והתלמידים נוכחים באותו המרחב הפיסי: חדר מחשבים / כיתה עם מחשבים ניידים, טאבלטים או סמארטפונים. שיעור סינכרוני. עבודה במרחבים מגוונים, לדוגמה: במהלך סיור לימודי (בתנאי שיש חיבור לאינטרנט !), איך זה עובד ? המורה מכין מראש, באמצעות הכלי, מצגת אינטראקטיבית אשר יכולה לכלול טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, חידונים וסקרים, כלי ציור ועוד. במהלך השיעור נכנס המורה לחשבונו ומפעיל את המצגת. את הקוד שמתקבל הוא מוסר לתלמידיו כדי שיכנסו באמצעותו אל האתר (במחשבים ניידים) או דרך האפליקציה ( אפרת מעטוף).

במאמר זה, המחברת ניסתה לזהות חלק מהכותבים האלה, את הבלוגים והספרים האלקטרוניים שלהם כדי לנתח אותם, לבסס את הנושאים המרכזיים שלהם ואת הקהל שאליו הם פונים. המחברת ניסתה למצוא מה הרקע של כותבים אלה, כבסיס למה שהם מציעים בזירת הלמידה הוירטואלית. המחברת גם חקרה את העמדה של המשתמשים באינטרנט לגבי הבלוגים שבהם מספר המבקרים הגדול ביותר ולגבי התוצרים שמוצעים על ידי כותבי הבלוגים הללו (HENTER, Ramona, 2014).

הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

במאמר זה, המחברים מניחים שלמידה מקוונת מציעה לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד מהאדם הדוגל בקונסטרוקטיביזם ולהפך, תוך שימוש במצבים חינוכיים שבהם משאבים של ICT נמצאים בשימוש, לאוטודידקט יש את היכולת לתעד את עצמו, להשיג מידע מעודכן, להעשיר את אוצר המלים של תחום העניין ולפתח אסטרטגיות לבניית ידע. מחקר זה נועד לתמוך בהבנת המורכבות של הלמידה האקדמית, בהדגשת הרעיון של התמקצעות ההוראה, ובלמידה קונסטרוקטיביסטית הדורשת ומפתחת יכולות של למידה מקוונת (Stefan, Mihaela Aurelia and Popescu, Alexandrina Mihaela).

מערך מחקר זה מכוון לזהות את ההיבטים של למידה מקוונת שיכולים לשפר את ניהול הזמן עבור הסטודנטים באוניברסיטה שנרשמו לקורסים מקוונים. המחברים גם דנים בחסרונות שיש ללמידה מקוונת על ניהול הזמן. המחברים התחילו מההנחה המרכזית שלשימוש בפלטפורמת Moodle ללמידה מקוונת יש השפעות יעילות על אסטרטגיות ניהול הזמן (Indreica, Elena-Simona, 2014).

על פניו נראה המאמר כמציע תובנות חשובות להבדלים בין קורסים מקוונים מסוג MOOC לבין קורסים מקוונים רגילים . המאמר מציע 11 הבדלים ברורים בין קורסי MOOC לבין קורסים מקוונים . נטען כי בעוד קורסים מקוונים מתמקדים יותר בתכנים , הרי קורסי ה-MOOC מתמקדים יותר על יצירת הקשר (context ) כמעטפת לתכנים . עוד נטען כי קורסים מקוונים הם יותר סטטיים מבחינת התכנים ואילו קורסי הMOOC מתפתחים באופן דינאמי יותר כי יש יותר שיתופיות ויצירת תכנים ע"י משתתפי הקורס. הטיעונים האלו לא בהכרח משקפים את המציאות בשדה . קורסים מקוונים רבים הם יותר דינאמיים בהשוואה לקורסי ה MOOC ויש בהן קהילות מקוונות פעילות של לומדים הנוצרות באמצעות פורומים או קבוצות דיון/מרחבי דיון בפייסבוק. קורסים מקוונים רבים מדגישים את עניין מיומנויות הלומדים ( לדוגמא : פיתוח יכולות כתיבה או פיתוח יכולות חיפוש מידע ואוריינות מידע) ולכן שאלת ההקשר (context ) שכביכול יוצרים קורסי הMOOC היא לא יותר מאשר סיסמא ריקה ( Sahana Chattopadhyay‏).

רותי סלומון מדווחת על השתלמות מקוונת ייחודית שהעבירה למורים בשיתוף עם שרית כהן. "לאור כל מה שלמדנו ביצענו התנסויות של הוראה מקוונת איכותית מרחוק והעברנו משוב עמיתים בונה"."בהמשך למדנו על Icebreakers – דגמים לפתיחת קורס והיכרות, וזה מכיוון שבסביבה מקוונת, אינטראקציה אנושית לא מתרחשת באופן טבעי. הלומדים שלכם באינטרנט צריכים דרך להכיר אותך, ואת הלומדים האחרים בקבוצה. איך עושים את זה? "הכרנו את תיאורייות הלמידה של Gagne", "המשוב של חלק מהמשתלמים היה שהדגם מובנה מדי, אז נחשפנו לתיאוריית הלמידה של Sugata Mitra"

כבר כתבנו בזמנו כי בארה"ב מוצעים לתלמידים תיכון יותר ויותר קורסים מקוונים בבתי הספר. מבין המדינות שמובילות בפיתוח קורסים מקוונים לתלמידי בתי ספר תיכוניים מובילה מדינת פלורידה אשר בשנתיים האחרונות מחייבת את כל תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הספר התיכוניים להשלים לפחות קורס מקוון אחד כתנאי לקבל תעודת בוגר ביה"ס תיכון. המדיניות הזו מיושמת בקפידה: אלפי תלמידים תיכון בפלורידה שלא השלימו את הקורסים המקוונים אינם יכולים לסיים שם את ביה"ס התיכון .

שיר שוורץ מסקרת בהרחבה וביעילות את הכנס שעסק בקורסי MOOCבאוניברסיטה הפתוחה (1/6/14). מטרת הכנס הייתה להעניק למשתתפים תמונה רב־מימדית של נושא זה, ולבחון את השפעות הגומלין בין נושאים של הוראה, למידה ומודלים עסקיים הקשורים לקורסי MOOC.