חינוך מיוחד
מיון:
נמצאו 128 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    קרוב למאתיים אלף תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים במסגרות שונות של החינוך המיוחד בישראל. "גם לילד הפגוע ביותר יש כוח", אומרת רעיה לוי־גודמן, ראש האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. "מהמקום הזה צריך לבנות את הצמיחה שלו. ובעיניי זו דרך העבודה הנכונה עם כל התלמידים, גם בחינוך הרגיל" ( נאוה דקל) .

  • תקציר

    הקריאה בעיתון המתוקשב של בית הספר שפרירים ב', אי שם במרכז הארץ, אינה מסגירה את הדרך הארוכה שעשו תלמידי בית הספר הזה לחינוך מיוחד כדי להוציא אותו לאור האינטרנט. בתחילת הדרך האתגר נראה כמעט בלתי אפשרי, שכן הוא דרש מילדים מכיתות ז' עד י"ב הסובלים משלל קשיי למידה לשתף פעולה, לנהל משא ומתן ולהגיע להחלטות משותפות. באופן מפתיע, אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לתהליך הזה היתה לא אחרת מהרשת החברתית פייסבוק. גם אם הרשתות החברתיות הפופולריות לא נועדו לשרת צרכים של הוראה או למידה, מחקרים מגלים כי יותר ויותר מורים משלבים אותן בתהליך הלימודי ( רווית שרף).

  • לינק

    ביקור בבית הספר היסודי "בית אק שטיין" באבן יהודה, המיועד לתלמידים עם הפרעות רגשיות. המנהל, עופר מרבך: "קורים פה תהליכים שבבית ספר רגיל אין להם שום סיכוי". זה בית ספר כמו כל בית ספר אחר. הילדים שלנו מוציאים תעודת בגרות, נוסעים לפולין בתיכון, הולכים לגדנ"ע, ואלה שיכולים גם הולכים לצבא. בדרך כלל הם יוצאים מהמפגש עם תחושות אחרות מאלה שהגיעו עמן, ומתחיל קשר המבוסס על אמון. ללא אמון הדדי בינינו ובין ההורים לא נוכל להצליח". ( אור סופר).

  • לינק

    פרופ' שונית רייטר, מהחוקרים וההוגים המובילים של החינוך המיוחד בישראל, מקדמת במשך שנים את רעיון ההכלה לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. "הכלה", היא אומרת, "פירושה קבלת האחר כפי שהוא, גם אם הוא שונה מ'הנורמה'". אף על פי שהדרך עדיין ארוכה, רייטר מקווה שההכלה, כאידאל חינוכי, תשפיע גם על החינוך הכללי ( יורם הרפז) .

  • לינק

    ר יוני יהודה, מנהל בית הספר להתערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים במכון מגיד בירושלים ומייסד מרכז חוויות", חוות בעלי חיים שוקקת בגוש עציון, מטפל כבר יותר מעשור בילדים ובני נוער הסובלים מליקויים שונים. מפגש עם בעלי חיים, הוא מאמין, יועיל למערכת החינוך כולה. "התלמידים מגיעים היום לבית הספר ואין לנו ולהם רגע אחד שבו עוצרים וחושבים מה אנחנו עושים פה בכלל. אנחנו עושים רק דבר אחד – מעבירים את הזמן כמה שיותר מהר עם ציונים כמה שיותר גבוהים וגומרים את העניין. אין לנו איזו חוויה של התבוננות אל הנפש – איך אני מרגיש? מה עובר עליי? איך מרגיש החבר שלי? מה הולך להיות בעתיד? אני טוען שזה לקוי. שאי אפשר להמשיך ככה. זה מחייב תיקון". השינוי יכול וצריך להתחולל, לדעתו, בפעולה פשוטה: "להכניס כלוב של תוכי לכיתה. אפילו אקווריום עם דגים. לא חשוב מה. העיקר שהתלמיד יגיע בבוקר לכיתה ויחכה לו שם כלוב והוא יצטרך לעצור ולטפל בחיה". ( איתי גודר ) .

  • לינק

    בבית הספר "רננים" בקריית שמונה חברו מנהלת, מורות ומפתח תוכנה כדי ליישם חינוך המותאם לכל ילד בכל מצב. אחרי כמה שנים שבהן שימשה רכזת ההדרכה של האגף לחינוך מיוחד במחוז הצפון החליטה אורנה קונקול, 41, לעשות חינוך מיוחד בשטח. לפני כארבע שנים היא מונתה למנהלת בית ספר "רננים" בקריית שמונה, הקולט אליו תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני מגיל חמש עד 21, ומאז היא שוקדת על בניית תכנית לימודים מיוחדת ( איתי גודר ) .

  • לינק

    לחינוך המיוחד יש מאפיינים מיוחדים המבדלים אותו מהחינוך הכללי . הפער בין שני סוגי החינוך ־ המיוחד והכללי ־ אינו מוחלט, מסקנה: החינוך המיוחד מיוחד, והחינוך הכללי יכול וצריך ללמוד ממנו . אם החינוך הרגיל יאמץ את המאפיינים הללו ומאפיינים נוספים של החינוך המיוחד הוא יוכל להיות חינוך איכותי יותר. אם מסגרות החינוך המיוחד יהפכו למרכזי ידע של מסגרות החינוך הרגיל – של בתי הספר המשלבים ובתי הספר שאינם משלבים – שתי המסגרות ייהנו מערך חינוכי מוסף ( איריס מנור־בנימיני) .

  • לינק

    ראיון עם פרופסור שונית רייטר אודות שיטת מעגל ההפנמה שפיתחה והמיושמת בארץ ובעןלם. נקודת המוצא שלה הומניסטית: להיות אדם פירושו לנווט את חייך על בסיס תבונה ותובנה של מה טוב לך. איכות חיים פירושה לחיות באופן כזה – על בסיס תבונה ותובנה אוטונומיות. יש לחתור לכך שבני אדם, עם או בלי מוגבלויות, יחיו חיים אוטונומיים שבהם הם מממשים את עצמם וקושרים יחסים משמעותיים עם אנשים אחרים ( הרפז , יורם) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח מעל השימוש ב-e-portfolio כדי להעריך את ההיבטים של תכנית בת שנה להכשרת מורים המיועדת לבוגרי תואר שני בצפון אירלנד בתוך ההקשר המסוים של חינוך מיוחד (Lambe, J., McNair, V., & Smith, R., 2013).

  • לינק

    בחודש מרץ 2013 יצא לאור הספר השלישי בטרילוגיה . הספר הנוכחי עוסק בעשייה וכותרתו: 'שילובים: מהלכה למעשה'. הספר הראשון בטרילוגיה יצא לאור בשנת 2007 וכותרתו: 'שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך'. הספר השני יצא לאור בשנת 2011 וכותרתו: 'שילובים: מערכות חינוך וחברה' ( עורכות : גלעדה אבישר ושונית רייטר ) .

  • לינק

    שונות קיימת בכל כיתה ובכל קבוצה אנושית . השונות איננה רק נתון שיש להכיר בו, אלא גם להוקיר אותו . תלמידים משולבים אינם גורמים לשונות בכיתה רגילה, הם רק חושפים אותה . השונות מחייבת הוראה אחרת . מסקנה: מורים בכיתות רגילות צריכים לעבור להוראה מותאמת־משלבת־מכילה. במאמר זה ד"ר אורית גילור רוצה להציע כמה איכויות מנחות להוראה לכיתה משלבת, כמו גם לכיתה רגילה. הוראה משלבת, הוראה המבוססת על ההכרה בשונוּת של התלמידים, טובה לכל כיתה. בכל כיתה התלמידים שונים זה מזה ( אורית גילור).

  • לינק

    מחקר זה התמקד במורים לחינוך מיוחד, שנשארו בתחום ההוראה במשך 5 שנים או יותר. מחקר מראה כי 50% מהמורים לחינוך מיוחד בארה"ב עזבו את התחום תוך חמש שנות העסקה (Sally A. Thorp, 2013).

  • סיכום

    המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות. המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה. במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים ( בשארה, ס' ) .

  • לינק

    מחברות הספר Deborah C. Lickey ו- Denise J. Powers מספקות משאב מצוין עבור מורים שמלמדים ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הן יוצרות ומגבשות מקרה הכולל פרויקט שנערך בהתנסות בכיתה עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים תכנית לימודים מותאמת להם (Judy Harris Helm, 2012).

  • לינק

    הדרישה לשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתת מתמטיקה מעלה את סוגיית ההתמודדויות עם תלמידים המתקשים במתמטיקה, הן המאובחנים כלקויי למידה והן שאינם מאובחנים ככאלה. שילוב התלמידים בכיתה מחייב להתאים את דרכי ההוראה כך שיענו על הצרכים של כלל התלמידים. הפעילות המתוארת במאמר זה צמחה אפוא על רקע שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, והצורך שנוצר בעקבות זאת לתת מענה הן לכל התלמידים והן למורים בתחומי הדעת השונים ולמורי החינוך המיוחד, המתמודדים עם שילוב זה, על כל מורכבותו וקשייו. מתן מענה כזה היה אפשרי במערכת של קהילה לומדת, המאפיינת את ההתנסות המודרכת במסגרת בית ספר לפיתוח מקצועי ( ברש , אביבה, ריבה מנדל).

  • לינק

    לפי האומדן בארץ, 10% מהתלמידים סובלים מבעיות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. מדובר לפיכך בכמאתיים אלף תלמידים הסובלים מבעיות אלו. מערכת החינוך לא ערוכה להתמודד עם בעיה בהיקף גדול כל כך. בתקציב משרד החינוך, לבד מעלויות ההתאמות לבגרויות ותמיכה בעלות האבחונים לאוכלוסיות חסרות יכולת, אין התייחסות לנושא . על פי נתונים המופיעים באגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך, בשנת תשע"ב למדו במערכת החינוך 110,484 תלמידים לקויי למידה, 29,069 מהם למדו בבתי ספר או בכיתות לחינוך מיוחד, ו- 81,415 השתלבו בכיתות רגילות. על תלמידים אלה יש להוסיף תלמידים שלא עברו אבחון. ההערכה המקובלת בארץ ובעולם גורסת כי כ 10%- מהתלמידים הם בעלי לקויות למידה, כלומר, מתוך כשני מיליון תלמידים בארץ – 200 אלף הם לקויי למידה. כיצד מתמודד משרד החינוך עם המצב והאם ניתן בכלל לטפל בתלמיד לקוי למידה במסגרת כיתה רגילה? ( שרית יעקב , גיליון מיוחד של עיתון "קו לחינוך" : לקויות למידה ) .

  • לינק

    ממחקר זה ניתן ללמוד שלרוב הסטודנטים יש את המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית מקוונת והם יכולים להצליח אבל יש כאלה שיאלצו להתמודד עד שירכשו את המיומנויות. כל מוסד אקדמי הרוצה להתחיל עם למידה מקוונת, חייב להערך, להכין מודולות למידה ומערך תרגול, כדי לעזור לסטודנטים אשר עלולים לצרוך אסטרטגיות כאלה כדי להצליח בלמידה מקוונת. יש צורך להתמקד בהגדרת איזה קבוצת מיומנויות נדרשת להתמודדות עם בעיה. לאחר שהיא הוגדרה, יש לפתח דרכי הוראה מתאימות ( Cathy Galyon Keramidas ) .

  • סיכום

    המחקר בוחן את הפער בין הכשרת מורים כללית והכשרת מורים לחנ"מ תוך התמקדות בנושאים שמבדילים או יוצרים פער בין שני תחומים אלה. לדעת הכותבים חוסר בדגשים משותפים הוא הסיבה המרכזית לפער העמוק בין שתי הקהיליות הללו. למרות זאת, הטענה היא שצריך למצוא מרחבים של שיתוף פעולה שיהיו בעלי פוטנציאל של איחוד ויצירת סינרגיות חדשות בין שני התחומים. מרחב שיתופי שלישי הוא הבנת תפקיד האונ' בהכשרה. צומת הדרכים שבה נמצאות תוכניות ההכשרה האוניברסיטאיות יוצרת הזדמנות לשיתוף פעולה בין שתי הקהילות המדוברות. הן יכולות לנסות להבהיר מהי התרומה הייחודית האפשרית של האוניברסיטאות להכשרה, לאור מקורות הידע הרבים המצויים בהן ( Cochran-Smith, M., & Dudley-Marling, C ) .

  • לינק

    רשימת מקורות מידע מועילה על תסמונת אספרגר , בעיקר מתוך מקורות מידע מעודכנים בעברית. "אלה הדברים הקטנים שמבחינים בין ילדים רגילים לבעלי "תסמונת אספרגר": לנהל שיחה עם חברים, לשחק כדורסל בשכונה, לקפוץ לסרט בקניון. ברקע מרחפים תמיד הקשיים ביצירת קשרים חברתיים ובפענוח סיטואציות יום-יומיות." ( אילנה כהן סלע ).

  • לינק

    במחקר המעקב הזה, נחקר פיתוח של הוראה שיתופית ((co-teaching בארבעה בתי ספר שונים בהלסינקי שבפינלנד. המורים ענו על שאלון אלקטרוני שלוש פעמים במהלך שנה אחת. העמדות לגבי הוראה שיתופית היו חיוביות אף על פי שתדירות ההוראה השיתופית נותרה נמוכה(Takala, Marjatta, Uusitalo-Malmivaara, Lotta, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין