מילת מפתח: זמן לימודים
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    ג'ורג' קורוס (George Couros) עומד על חשיבותם הן של המרחב הן של הזמן בהקשר של סביבות למידה. ניתן לפתח את סביבת הלמידה הנפלאה ביותר, אך אם אין באמת זמן כדי להעמיק בלמידה שלנו, עד כמה שימושי המרחב שלנו? דמיינו שפיתחתם את מרחב הלמידה הטוב ביותר אי פעם, עם מקומות ישיבה גמישים אשר מתחיל להיראות יותר כמו בית קפה "סטארבקס" (Starbucks) מאשר כיתה מסורתית, אך עדיין הפעמון מצלצל כל ארבעים דקות או שעה כדי שהתלמידים ימשיכו לשיעור הבא. מה ערכו של המרחב אם אין לכם זמן לנצל אותו? (George Couros).

  • סיכום

    אסטרטגיית למידה יעילה דורשת מיומנויות למידה אישיות מפותחות כדי להגביר את הצלחתם והתמדתם של סטודנטים ברמת הקולג'. במסגרת מיומנויות למידה אישיות אלה, סטודנטים שונים פיתחו הרגלים וסביבות למידה שונים (דפוסי למידה). עם זאת, דפוסי הלמידה של אנשים שהגיעו להצלחה אקדמית יוצאת דופן מראים לעתים קרובות דפוס או לוח זמנים מתוכננים היטב. מאמר זה מעריך את הספרות אשר פורסמה בעבר לגבי השונוּת בדפוסי הלמידה בקרב תלמידי קולג' לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, עם המלצה על זמני למידה ומיקומים מועדפים מסטודנטים בעלי יכולות גבוהות באמת (Lei, Simon A. , 2015).

  • סיכום

    המחקר בחן את הקשרים בין התנהגויות מנהיגותיות של מנהלים לבין למידת תלמידים והישגיהם במונחים של הקדשת/הקצאת זמן ע"י המנהל לפעילויות הוראתיות ולהדרכת מורים. כלים: (1) תצפיות אישיות בנות יום שלם ב-100 מנהלים שנאספו במשך שלוש שנים; (2) מסד נתונים מנהליים עשיר על בתי הספר, הסגל והתלמידים; (3) נתוני סקר מנהלים נוסף (Grisson, J.A., Loeb, S ).

  • סיכום

    ד"ר גילמור קשת מציגה שיקולים שיש לקחת בחשבון בתכנון הרצאה בביה"ס או בהרצאה מקוונת . כותבת ד"ר גילמור קשת בבלוג שלה : "גם בכיתה, כשהשיעור הוא פרונטלי, אני חשה שיש צורך להכניס הפסקה מתודית שנותנת מנוחה קוגניטיבית קלה לאחר חצי שעה לפני שממשיכים ועדיף לפעילות ממריצה (חידה, המחשה שהילדים קמים וזזים בה, סירטון וכדומה). העיקרון הזה אינו מתאים לשיעורים בהם הלמידה פעילה" .

  • סיכום

    הקשר בין משך הזמן של הלמידה בביה"ס ואיכות החינוך היא סוגיה שנמצאת כבר כמה שנים במוקד המחלוקת בין גורמי חינוך ציבוריים וחוקרי חינוך. האם הארכת יום הלימודים בביה"ס הופכת את הלמידה לאיכותית יותר ומובילה להישגים טובים יותר ? פרופסור לארי קובן כתב לאחרונה 2 מאמרים קצרים ומשכנעים לגבי הסוגיה של זמן לימודים ואיכות הלמידה בביה"ס. במשך שנים הגישה הרווחת בקרב מערכות חינוך הייתה כי הארכת זמן הלימודים בבי"ס תביא לשיפורים בלמידה ובהישגי הלמידה , אך פרופסור לארי קובן בחן את ממצאי המחקרים שהצטברו עד כה בנושא והגיע למסקנה כי לא ניתן להוכיח את הקשר בין משך זמן למידה ובין שיפורים מהותיים בלמידה ( Larry Cuban ) .

  • סיכום

    מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד. בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או התמיכה בה, ועוד. בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך ( ניר רסיסי).

  • סיכום

    מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.

  • סיכום

    במאמרון שלו קובן מבקר את Teach for America, פרויקט אמריקאי שמכשיר, בקצב מזורז, בוגרי אוניברסיטה (לרוב איכותיים) להיות מורים. מי שעובר את ההכשרה הזאת מתחייב ללמד לפחות שנתיים בבית ספר ששייך לזרם המזוהה עם הפרויקט. ההכשרה המהירה, ובמיוחד התקופה הקצרה שבה בוגרי הפרויקט מלמדים בבתי הספר לפני שהם פורשים ופונים למקצועות אחרים, אינם מוצאים חן בעיני קובן. הוא מביא נתונים שמצביעים על כך שכדי להיהפך למומחה בתחום כלשהו, אדם זקוק ל-10,000 שעות "אימון". (מלקולם גלדוול כתב על הנושא הזה בספרו הפופולארי Outliers.) לפי חישוב די פשוט, מורה שעובר הכשרה ב-Teach for America ומלמד רק שנתיים איננו צובר מספיק שעות על מנת להגיע לרמת המקצועיות הדרושה כדי באמת להיות מורה מוצלח. קובן גם מציין שבתקופת ההכשרה של Teach for America כמעט אין למתלמדים קשר עם מורים מומחים שמדריכים אותם, או מגיבים לשיעורים שלהם. הדעה שלו ברורה: הוא איננו רואה את הפרויקט הזה כתחליף להכשרה המסורתית של פרחי הוראה בסמינרים או באוניברסיטאות.

  • סיכום

    בממשל בארצות הברית הולכת וצוברת פופולאריות היוזמה להאריך את יום הלימודים ושנת הלימודים. מטרת היוזמה היא לשפר את הישגי התלמידים. על כך מדווחת כתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון הטיים, בשם:"בי"ס של קיץ: מה? לא יותר חופשות?". על פי הכתבה, ביוזמה תומכים הנשיא אובמה ושר החינוך, ארן דנקן, כאחד. חלק מהערים ומחוזות החינוך בארצות הברית כבר החלו ליישם את היוזמה בווריאציות שונות. כך, לדוגמה, בעיר סינסנטי שבאוהיו ניתנה האפשרות לתלמידים ב-13 בתי"ס כושלים ללמוד חודש נוסף, במקום לצאת לחופשת הקיץ. מושל אוהיו מקווה להרחיב בעתיד יוזמה זו לכלל בתיה"ס הציבוריים במדינה. על פי הכתבה, שר החינוך האמריקני פועל בשיטתיות להחלת יום לימודים ושנת לימודים ארוכים יותר.

  • סיכום

    בית הספר של הכפר מונקסיטון בצפון מזרח בריטניה מתנהל כמעט כמו כל תיכון אנגלי רגיל. אלא שבקרוב צפוי כנראה לחול בו שינוי מהפכני. בכל יום, עד השעה 11 בבוקר, התיכון יושבת באופן קבוע, והתלמידים ימשיכו לישון במיטותיהם. הלימודים יתחילו ב-11 ויימשכו עד שעות הערב המוקדמות. מנהל בית הספר רואה בכך מהפכה הכרחית, שמתבססת על מחקרים שנעשו בנוגע לשעון הביולוגי של מתבגרים. הוא מאמין ששינוי כזה ישים קץ לתופעת "התלמידים הזומבים" המוכרת לכל מורה שמלמד בשעות הבוקר. גם מחקר שנערך בישראל לפני שנים אחדות הצביע על כך שהשעה שבה מדווחים תלמידים ישראלים על הערנות הגבוהה ביותר היא 10:00 בבוקר.

  • סיכום

    מורים איכותיים המלמדים בבתי ספר קנדיים העלו לאחרונה הצעה מעניינת לאפשר לתלמידים בבית הספר זמן גמיש בטווח של 10%-20% להתעניין ולחקור נושאים המעניינים אותם. המודל של יצירת אופק סקרנות אצל הלומדים מבוסס על אותו מודל שמקומות עבודה יצירתיים כמו גוגל ואחרים מעניקים לעובדים שלהם, כלומר מעבר לדרישות העבודה הקבועות ניתן לעובדים זמן גמיש בהיקף של 20% לחקור ולפתח נושאים המעניינים אותם. המחנכים הקנדיים הנחשבים מורים מצטיינים בתחומי יישומי המחשב בחינוך תוהים מדוע לא לנסות נוסחה גמישה זו גם בחינוך ובכך לטפח עניין ויצירתיות אצל התלמידים ובסביבת הלמידה שלהם בביה"ס.

  • סיכום

    נושא המחקר: שתיקה מקוונת, מתי ניתן לצפות למענה? מדוע לא עונים? מה קורה כאשר לא מקבלים מענה? בהוראה מקוונת סטודנט מאוכזב ממענה איטי או שתיקה של המורה.מענה מתקבל מהר, או כלל לא. ניתן להגדיר שתיקה מקוונת באופן כמותי: אי קבלת מענה למשך ארוך מ- 10x זמן תגובה ממוצע. ומה לגבי הוראה מקוונת? שיחה דורשת מענה מהיר, מענה לא מהיר יוביל לתסכול, כעס, התנתקות, סטנדרטים למענה צריכים להיות סבירים, שקופים ומכובדים בכל הארגון, מחקר עשוי לשפוך אור על השלכות בנושאי: גודל כתה אופטימאלי, time zones, הכנהאוריינטציה (induction), הכשרת סגל, שביעות רצון תלמידים, ייעוץ לתלמיד, מנהלה (יורם קלמן)

  • סיכום

    הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)

  • סיכום

    הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין