ויסות עצמי
מיון:
נמצאו 37 פריטים
פריטים מ- 21 ל-37
  • לינק

    מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את התרומה של וויסות רגשי-הנעתי לעומת וויסות מטא-קוגניטיבי לתהליכי הוויסות בשלמותם (וויסות רגשי-הנעתי וויסות מטא-קוגניטיבי) ולהישגים של הלומדים בפתרון בעיות אותנטיות במתמטיקה (Meirav Tzohar-Rozen, Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    כדי להצליח בלמידה מאותגרת בעיות ובלמידה מבוססת פרויקטים, הסטודנטים חייבים לקחת אחריות על תהליך הלמידה על ידי קביעת מטרות, פיקוח, עשיית רפלקציה, ותמיכה בהנעה שלהם מתחילת הפרויקט ועד סופו. מאמר זה מתאר את המאפיינים של סביבת הלמידה הספציפית ואת פרקטיקות ההוראה שנראה כי הן מטפחות את האחריות של הסטודנט ללמידה בכל שלב של למידה מאותגרת בעיות, במטרה לתת הנחיות למחנכים לגבי פיתוח למידה מווסתת עצמית (SRL) בלמידה מאותגרת בעיות (PBL), ובסופו של דבר, פיתוח היכולת וההנעה של הסטודנט ללמוד (English, M., & Kitsantas, A., 2013)

  • לינק

    מאמר זה בוחן מודלים של פדגוגיה על ידי שימוש במחקר האחרון שנערך עם מורים ועם תלמידיהם וגם בהתפתחויות התיאורטיות.המאמר סוקר מודלים פדגוגיים קיימים המתחשבים מעט בשימוש בטכנולוגיות המידע (ICT) וגם מודלים המתמקדים באופן ספציפי יותר בסביבות למידה עשירות בטכנולוגיה (Webb, M. 2013).

  • לינק

    קיימים מודולים רבים ושונים לבקרה וויסות עצמי בלמידה אשר מציעים תבניות ומבנים אחרים, וכולם חולקים את אותן הנחות יסוד. התוצאות מצביעות על כך שפרחי הוראה ששקלו והתנסו גם בבעיות וגם בהצלחות בטרם התחילו ללמד, שיפרו את אסטרטגיות הוראת SRL שלהם ואת ארגון סביבות SRL המעשיות בהשוואה לפרחי הוראה ששקלו והתנסו רק בהתנסויות מאותגרות בעיות בטרם התחילו ללמד. המחקר הנוכחי מעלה את הצורך לאחד למידה שיטתית הבנויה מהתנסויות בעייתיות והתנסויות מוצלחות, בתכניות ההכשרה וההכנה של מורים טירונים כאמצעי לפיתוח ולקידום היכולות שלהם ללמד את עקרונות הSRL לתלמידים ( Michalsky, T., & Schechter, C) .

  • לינק

    המאמר עוסק בויסות עצמי בלמידה ובגורמים המשפיעים עליו. ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות ומנסה לשלוט בקוגניציה, במוטיבציה, בהתנהגות ובסביבה שלו בהתאם למטרות שלו ולמשובים שהוא מקבל מהסביבה. מחקרים רבים עומדים על חשיבותו של הוויסות העצמי להישגים ולאיכות החיים של תלמידים ועל הקשר ההדוק בינו לבין תהליכים מוטיבציוניים. המאמר יבחן את חשיבותו של הוויסות העצמי ללמידה יעילה ומשמעותית, יעמוד על הקשר בין הוויסות העצמי לאוריינטציה המוטיבציונית של התלמיד ויתמקד בדרכים בהן סביבת הלמידה משפיעה על תהליכים אלה ( עינת ליכטניגר) .

  • לינק

    מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על התוצאות ממחקר שבוחן את הקשר בין אסטרטגיות של למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית. התוצאות מראות שיש השפעות חיוביות של למידה גמישה ושל שלושת הגורמים שלה, ניהול הזמן, הקשר עם המורה ותוכן על אסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית (Bergamin, P., Werlen, E., Siegenthaler, E., & Ziska, S. ,2012).

  • תקציר

    מאמר זה שוקל את היישום של רכיבים נבחרים של למידה מכוונת עצמית (למידה המווסתת באופן עצמי (self-regulated learning) (SRL; Zimmerman 2000) לגבי אינטראקציה בין התוכן לבין הלומד בלמידה מקוונת ובלמידה מרחוק. במיוחד, המחברים דנים כיצד, כאשר מתקשרים עם טקסט אלקטרוני, הלומדים חייבים להפעיל בזהירות אסטרטגיות למידה המווסתות באופן עצמי כדי לכלול תכנון, קביעת מטרות, תהליכי ניטור עצמי ושיפוטי כיול (calibration judgements). מאחר והסטודנט לעתים קרובות לומד באופן עצמאי בקורסים של למידה מרחוק, ובשל הפוטנציאל לניווט לא ליניארי באמצעות חומרים של למידה מקוונת, פריסה זהירה של מיומנויות של למידה מווסתת באופן עצמי (SRL) חיונית במיוחד לתוצאות מוצלחות ( Bol, Linda; Garner, Joanna K.).

  • סיכום

    המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי. לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה. כדי לקדם תהליכי ויסות עצמי בלמידה והנעה ללמידה יש להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה, ליצור שגרות של ניהול עצמי בכיתה, לאפשר לתלמידים להציב לעצמם מטרות ולפעול להשגתן, לגוון את הלמידה תוך כדי שמירה על רלוונטיות ואותנטיות וליצור אקלים בטוח ושיתופי בכיתה ( ליכטינגר, עינת).

  • לינק

    המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

  • לינק

    יכולת למידה, כישורים חברתיים, הצלחה בלימודים והתנהגות הולמת דורשים יכולת של ויסות עצמי. יכולת זו מתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים. מכאן שלמחנכות בגיל הרך תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות לווסת מחשבות והתנהגות. ניתן לעשות זאת במסגרת הפעילות השגרתית בגן (אידה רוז פלורז) .

  • לינק

    מטרת המאמר היא משולשת. (א) מוצגת הבנה מושגית של וויסות ההנעה המדגישה שלושה היבטים יסודיים. היבטים אלה הם ידע ההנעה, מעקב אחר ההנעה, והשימוש באסטרטגיות כדי לווסת את ההנעה; (ב) נסקרת עבודה אמפירית קודמת המתעדת את ויסות ההנעה על פני הקשרים. עבודה זו מעידה על כך שתלמידים בשלבי התפתחות שונים משתמשים באסטרטגיות לוויסות הנעה ושהשימוש שלהם משתנה בהתאם למטרה האקדמית או ההקשר; (ג) נדונות השפעות חברתיות על ההתפתחות ויסות ההנעה הכוללות דיגום (modeling), יצירת פיגומים (scaffolding), הוראה ישירה, ותהליכים חברתיים-תרבותיים ( Wolters, C.A ) .

  • לינק

    אנשים נוטים ליחס את הירתעותם מקריאת טקסטים ארוכים על מסך לגורמים טכנולוגיים. למרות זאת, אקרמן וגולדשמיד ( in press ) מצאו רמת ביצוע שווה במסך ובנייר תחת זמן לימוד קצוב וקצר בעוד שהביצוע במסך היה ירוד רק כאשר הותר לנבדקים לוסת את זמן הלמידה באופן חופשי. הם הסיקו שנחיתות הלמידה ממסך נובעת מיעילות ירודה של ויסות למידה מטה-קוגנטיבי. המחקר הנוכחי, בדק הסבר חלופי לממצאים הללו: זמן למידה קצוב וקצר אך ידוע מראש מייצג עבודה תחת לחץ זמן והלומדים ממסך יכלו להשוות את ביצועיהם על ידי תכנון יעיל שעזר להם להתגבר על מכשלות טכנולוגיות. במחקר הנוכחי סטודנטים לתואר ראשון בטכניון למדו טקסטים על מסך או על נייר תחת זמן חופשי, זמן קצוב וקצר מדי, ותחת למידה קטועה באופן פתאומי לאחר אותו זמן קצוב. ההסבר החלופי נדחה: לא נמצא הבדל בין הזמן הקצוב והלמידה הקטועה, מה שמצביע על כך שלא ננקטו פעולות מפצות על בסיס ידיעת מגבלת הזמן מראש. מעבר לכך, ככל שניתנה לנבדקים יותר שליטה על הלמידה שלהם, הלמידה ממסך נעשתה פחות יעילה והניטור של רמת הידיעה פחות מדויק מאשר אצל הלומדים מנייר. הממצאים מחזקים את המסקנה כי ויסות למידה של טקסטים המוצגים על מסך פחות יעיל מאשר בהצגתם מודפסים על נייר ( רקפת אקרמן ).

  • לינק

    מטרת המחקר המוצג היתה לחקור, בגישה מצבית (situative) ((Volet & Jarvela,200, את ההכוונה/הוויסות של רגשות ע"י מתכשרים להוראה תוך התמקדות באתגרים חברתיים-רגשיים העולים בלמידה שיתופית ובשימוש שהם עושים בצורות שיתופיות ואישיות של ויסות רגשות במצבי למידה קבוצתיים מאתגרים. למידה בהכוונה עצמית (SRL) הפכה לתחום מחקר מרכזי בעשורים האחרונים והיא מתוארת כתהליך פעיל, מוכוון-מטרה הכולל שליטה בפעולות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, הנעה, רגשות והקשר (Boekaerts et al, 2000). היבטים של למידה בהכוונה עצמית מומשגים כמרכיבים הקשריים המשפיעים על תהליך הלמידה של הפרט (Web & Mastergeorg, 2003, Zimmerman, (2000. המחקר המוצג במאמר משלים את הגישה המסורתית ללמידה בהכוונה עצמית בהוסיפו זווית ראייה חברתית הנשענת על ההשערה שסטודנטים משתמשים בשלושה תהליכים רגולטיביים איכותיים שונים בתהליך הלמידה ( J?rvenoja, H., Jarvela, S.).

  • סיכום

    הספר עוסק בשיפור ההבעה בכתב של תלמידים. הכתיבה היא פעילות תובענית הן קוגניטיבית והן רגשית, ואצל כותבים רבים היא תהליך קשה ומעורר חרדות. מטרת ספר זה היא לסייע למורים לתת כלים לתלמידים מתקשים שיקלו עליהם את תהליך הכתיבה. הספר מציע תהליך אבחוני לבדיקת מצבו של התלמיד בכתיבה ותהליך הוראה של אסטרטגיות ותהליכי ויסות שיוכלו לקדם אותו. הוראת האסטרטגיות ותהליכי הוויסות מפתחת את הלמידה העצמית של התלמיד, את הידע המטה-קוגניטיבי שלו ואת המוטיבציה שלו לכתיבה. הספר מציע למורה או למאבחן כלי אבחון פרטני המאפשר לאתר את תהליכי הוויסות והאסטרטגיות שהתלמיד מפעיל בכתיבה ואת התהליכים שחסרים לו. הכלי האבחוני הוא כלי ייחודי משום שהוא מציע בדיקה של תהליך הכתיבה עצמו, ולא רק של התוצרים של התלמיד (עינת ליכטינגר)

  • לינק

    ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)

  • מאמר מלא

    ככל שירבו מורי המורים לארגן את סביבת ההכשרה בהתאם למשאבים אקטיביים דינאמיים ומשתנים כך הם ייקלו על המורים המתחילים להתמודד בכיתות הלימוד העתידיות שלהן. יש ליצור לצורך כך מודעות אצל פרחי ההוראה לגבי משאבים אקטיביים ודינאמיים. הם צריכים להיות מודעים לכך, שהתפתחות הידע שלהם אינה מתחוללת מיידית "שם וכאן" , אלא היא גם תולדה של תובנה אשר תגיע בהמשך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין