וידאו
מיון:
נמצאו 70 פריטים
פריטים מ- 61 ל-70
  • תקציר

    המחקר הנוכחי ביקש להשוות בין פרחי הוראה הלומדים בקורסים פדגוגיים המדגימים דוגמאות ודגמים אותנטיים במהלך הלימוד לבין הלומדים בקורסים להכשרת מורים הנחשפים לאירועים, מקרים ודוגמאות ויזואליות מכיתות לימוד באמצעות סרטי וידאו או אנימציה ממוחשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי לפורמט ההצגה הויזואלי יש יתרון מסוים לעומת הפורמט הנרטיבי –טקסטואלי הרגיל. היתרון של סרטי הוידאו או האנימציה הוא בהמחשה מעמיקה יותר של עקרונות פדגוגיים. החוקרים ממליצים על שימוש בדוגמאות ויזואליות, בעיקר קטעי סרטי וידאו, על פני חקר מקרים טקסטואלי בהכשרת מורים. החוקרות הן מומחיות לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה האמריקאית University of New Mexico המפעילה כמה וכמה מסלולים איכותיים של הכשרת מורים ( Roxana Moreno and Ludmila Ortegano-Layne.).

  • לינק

    במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במסגרת שפותחה להבנת יכולתם של מורים ולהשהות את תשומת הלב ולהבחין בחשיבת תלמידים . במחקר השתתפו שלושה מורי יסודי בסיום תוכנית ההכשרה שלהם והממצאים נאספו ע"י ראיון פותח, הקלטת שני דיונים כיתתיים בתוספת ניתוחים ורפלקציות על הדיונים מתוך הזיכרון, צפייה בתיעוד השיעורים תוך התקדמות בקטעי הדיון וכתיבת ניתוחים רפלקציות לא מן הזיכרון וראיון מסכם. עבודה מול קטעי שיעורים מצולמים עשויה להביא את תשומת-לב המתכשרים לניתוח מורכב ומבוסס-עדויות בשאלה אם ואיך אינטראקציה כיתתית במסגרת דיונים מקדמת למידה בתחומי דעת שונים ( Rosaen, C.L., Lundeberg, M., Cooper, M., Fritzen, & Terpstra, M) .

  • לינק

    במחקר זה התכונות העיקריות של רפלקציה שנבדקו היו ביסוס- על פי תעתוק של תצלומי הווידיאו של ההוראה של המתכשרים עצמם, של שיעורי עמיתים ושל עבודות תלמידים. ורמות שעל פיהן נותחו והובנו שינויים ביכולות הרפלקטיביות. נעשה שימוש בקוריקולום במתימטיקה הכולל מקרי הוראה מתועדים בווידיאו ועוסק ב"למידה והוראה של פונקציות ליניאריות: ניתוח מקרים של חשיבה מתמטית ( Stockero, S.L) .

  • תקציר

    המאמר מתאר את תהליך התכנון והיישום של למידה פרויקטנתית מבוססת וידאו דיגיטאלי בסדנאות של סטודנטים להוראה בארה"ב. המאמר מתאר את הרציונאל הפדגוגי לשילוב הפקת וידאו דיגיטאלי בקרב סטודנטים להוראה ומדגים שלב אחר שלב כיצד תכננו והפיקו הסטודנטים פרויקטים פדגוגיים מבוססי וידאו דיגיטאלי. הסטודנטים להוראה היו כולם בוגרי תואר ראשון אשר התמחו בתחומי הדעת כגון הוראת אנגלית, הוראת מתמטיקה והוראת ביולוגיה. הקורס נמשך כ-6 שבועות ובמהלכו נדרשו הסטודנטים לעבוד בצוותים קטנים על מנת להפיק בעצמם את סרטי הוידאו הדיגיטאליים המתארים מצבי הוראה והוראה בכיתות (. Sweeder, J)

  • לינק

    משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית הקימו מאגר מידע אינטרנטי בשם ’מידע מדיה’. המאגר ישמש ככלי עזר לימודי להעשרת תהליכי ההוראה והלמידה, ויוטמעו בו תוכניות טלוויזיה, לרבות תוכניות שהפיקה החינוכית, סרטים, דפי הנחיה למורים, דפי הפעלה לתלמידים, תוכניות לימודים, עבודות נבחרות של תלמידים וכו’. קהל היעד העתיד להשתמש במאגר מורכב מהסגל הפדגוגי של משרד החינוך, לרבות מפקחים, רכזים, מדריכים, מורים ותלמידים.

  • מאמר מלא

    ככל שהוידאו דיגיטאלי כאמצעי לתיעוד מחקרי הולך ונעשה נפוץ בתחומי המחקר , כך עולות דילמות אתיות שונות מבחינת המחקר בכלל והמחקר בחינוך בפרט. הוידאו הדיגיטאלי נעשה יותר שימושי לתיעוד מחקרי , אך מצד שני ניתן לערוך קטעים ולנפות בקלות קטעים באמצעות תוכנות עריכה. המאמר הנוכחי סוקר את מגמות השימוש בוידאו דיגיטאלי כאמצעי חדשני במחקר האיכותני ואת המתכונת שבה מציגים ומתעדים החוקרים את הראיונות וכדומה. הבעיות האתיות נוגעות לא רק לסלקציה המהירה והמכוונת של הקטעים אלא בעיקר לצילומים של ילדים ובני נוער אותם מעלים לעתים החוקרים לאינטרנט. חלקו העיקרי של המאמר מדווח על פרויקט מחקר שנערך ב5 בתי ספר באוסטרליה ( בתי ספר תיכוניים ובתי ספר יסודיים) תוך התייחסות למתודולוגיית התיעוד הויזואלי שננקטה בכיתות ולעקרונות שהנחו את צוות החוקרים מבחינת שיקולי האותנטיות והאתיקה (כגון הסתרת זהויות של המרואיינים בסרט הוידאו המוצג לצד ממצאי המחקר) בהתנהלות של המחקר החינוכי ( SANDY SCHUCK AND MATTHEW KEARNEY )

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק מה צריכים להיות העקרונות של תבנית הערכה להוראה זוטא (Micro-teaching) של סטודנטים להוראה במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה בארה"ב. ההוראה זוטא הופעלה במסגרת תכנית ההכשרה בשלב ההדגמה, לאחר שנחשפו פרחי ההוראה למידע הבסיסי החדש, לעקרונות היסוד שלו ולמונחיו, הפנימו אותם ועומדים עתה בפני היישום הדידקטי. עקרונות תבנית ההערכה גובשו בעיקר על יסוד הצעות של הספרות המחקרית הדנה בהוראה זוטא בהכשרת מורים. הנתונים התבססו על משובים ממורי מורים, סטודנטים להוראה וניירות עמדה רפלקטיביים בנושא. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות המסגרת המושגית והאנליטית של המיומניות אותם מבקשים להשיג במסגרת הוראה זוטא לצד התיאוריות הפדגוגיות אותם מבקשים להמחיש (Karthigeyan Subramaniam)

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)

  • לינק

    מחקר שנערך בספרד בדק את האפקטיביות של למידת החקר באמצעות מודל חקר-רשת Webquest המקורי של Bernie Dodge בשיתוף עם Tom March משנת 1995 . שאלת המחקר העיקרית הייתה האם הפעלת שיטת ה- Webquest בקבוצות חקר של תלמידים תורמת ללמידה שיתופית יותר מאשר למידה יחידנית. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות תלמידי י' שלמדו גיאוגרפיה פיסית ויישובית בספרד. התלמידים נעזרו בעיקר בהפקה של וידאו דיגיטאלי כחלק מאיסוף המידע השיתופי והמשיכו לעבד את המידע בסרטי וידאו דיגיטאליים קצרים. ממצאי המחקר מוכיחים כי השימוש במודל ה- Webquest במבנה של עבודת צוות בין תלמידים מקדם באופן משמעותי מימדים של למידה שיתופית בכיתה. התמודדות עם Webquest במערך קבוצתי מעורר מוטיבציה בין התלמידים המגלים סקרנות רבה יותר ומוצאים עניין רב יותר בתהליך החקר. ההמלצה של עורכי המחקר היא כי יישום מודל חקר-הרשת (Webquest ) בלמידה שיתופית בכיתה או במעבדת המחשבים הוא אפקטיבי יותר מאשר יישום השיטה בלמידה יחידנית ( S. Lara and Ch. Rep?raz ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין