טענת הכותבת היא שהתנסויות של למידה משולבת עבודה הן דרך משמעותית לפיתוח זוויות ראייה שונות בקרב מתכשרים כלפי המקצוע, דרכי עבודה ואפשרויות להתפתחות מקצועית. אלה התנסויות המהוות הזדמנות ייחודית להגיע אל מעבר למקומי, לשלב זוויות ראייה תרבותיות אחרות ולאתגר הנחות והבנות קיימות של האדם על עצמו כאיש מקצוע בעולם גלובלי (Lilley et al., 2014). מעסיקים רבים רואים התנסויות בין-לאומיות כאינדיקציות של יכולות רב-תרבותיות ומעודדים כיוון זה של צמיחה מקצועית (Trede et al., 2013). במסגרת תוכנית להכשרת מורים באוסטרליה פותחה יחידה המערבת את המתכשרים בהתוודעות לתרבות אחרת ע"י שיבוצם להוראה בבי"ס בארץ אחרת (כאן, סין, בשנחאי). הרציונל: חשיפה מובנית לתרבויות שונות תעודד מתכשרים למעורבות בשיח חינוכי המאתגר את רעיונותיהם על דמיון ושוני תרבותי ועל מקצוענות ותכשיר אותם להיות מורים אפקטיביים (Walkington, J).

התנסות מעשית נחשבת לאבן פינה בהכשרת מורים. הדוח של מועצת המחקר הלאומית (NRC, 2010) זיהה התנסות מעשית כאחד משלושה ממדים בתוכניות להכשרת מורים המשפיעים על יכולת הבוגרים להעלות הישגי תלמידים (2012 ,Ronfeldt). במחקר הנוכחי נבחן הקשר בין מקומות השיבוץ של מתכשרים בהתנסות המעשית לבין הצמחתם כמורים אפקטיביים בבית הספר בהמשך עבודתם כמורים (Matthew Ronfeldt).

מחקר אקספלורטיבי זה בוחן תהליכי למידה והשתנות של מתכשרים להוראה החווים התנסות מעשית בחו"ל (מקנדה ליוון). הבחינה היא הדגמה או יישום של תיאוריה של למידה טרנספורמטיבית (Mezirow, 1981, 2000, 2012). הכותבות מחילות את הרעיונות והמושגים העיוניים על ההתנסות הבין-לאומית של סטודנטים להוראה. מממצאי המחקר ניתן ללמוד כי רקע תרבותי, אישיות, הנעה וערכים מנחים קבלת ההחלטות בהוראה ועשויים להשפיע משמעותית על למידה (Polyzoi, E., & Magro, K).

התכנית ׳אקדמיה-כיתה׳ תביא לידי השבחת ההכשרה להוראה ותגדיל את מוכנותם של המורים החדשים להיכנס לבתי הספר כמורים עצמאיים. בדגם הכשרה זה תורחב ההתנסות הקלינית של הסטודנטים, והם יוכלו לחוות את תרבות בית הספר ולהיות שותפים לה מתוך שילוב של הידע האקדמי עם הידע הפרקטי. התכנית תתרום להגברת מעורבותם של המוסדות האקדמיים בבתי הספר, לעיצוב ההדרכה הפדגוגית ולפיתוח מקצועי של כלל מורי בית הספר; בבתי הספר יתפתח מסלול קידום למורים המכשירים, שאליהם יוצמדו הסטודנטים כחלק מקידומם הפרופסיונלי; התכנית תתרום להעלאת הישגיהם של התלמידים בבתי הספר, שיזכו לתשומת לב רבה יותר ולמענה לצורכיהם; היא תגדיל את מעורבות המחוזות, הרשויות המקומיות ומרכזי הפסג"ה בתהליך הקליטה של מורים חדשים ושילובם במערכת החינוך (נח גרינפלד).

במאמר מוצע דגם של "סימולציות קליניות" כפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים, בדומה לסימולציות המתקיימות בלימודי רפואה. הכותב מתאר את התפתחות הרעיון במסגרת ניסיונו בהכשרה ומפנה תשומת לב לכך שחוקרים מתייחסים לצורך בפרקטיקות ליבה בהוראה בכיתה ובפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים. במאמר משולבות דוגמאות של סימולציות להמחשת הרעיון (Benjamin H. Dotger).

המאמר מציג מחקר עצמי של מדריכה פדגוגית בהכשרת מורים שהתנהל במשך חמש שנים ובו ניתחה החוקרת תהליך של פיתוח שיחות משוב עם מתכשרים בעקבות שיעור. לדעתה, חקר פרקטיקות השיח של מדריכים פדגוגיים עם מתכשרים להוראה חשוב שכן הן מתווכות בין המתכשר לבין מעשה ההוראה, ומקדמות יכולות רפלקטיביות ומומחיות בהוראה מסגלת (Elizabeth Soslau).

הכותבים השוו בין חמש תוכניות הכשרת מורים לבית הספר היסודי כשלכל אחת מאפיינים שונים במונחים של: דרישות קבלה, מספר הקורסים הנדרשים בקריאה, מתמטיקה, רב-תרבותיות והערכה, מספר שעות ההתנסות המעשית הנדרשות, ומאפייני ההתנסויות בהתמחות. זאת במטרה לבדוק אילו דגמים מחזקים את יכולת ההוראה הנתפסת של בוגריהן לקראת שנת העבודה הראשונה בהוראה. החוקרים הבחינו בין שתי קבוצות נחקרים: סטודנטים בהתנסות מעשית וסטודנטים בהתמחות (student teaching / Internship בהתאמה), שתי תקופות שמהוות סיום תהליך ההכשרה ומקדימות את הכניסה לשנת הוראה ראשונה רשמית (Clark, S., Byrnes, D., & Sudweeks, R.R).

המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה: מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים – נסקר במאמר הראשון; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון – נסקר להלן (Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R).

המאמר מדווח על מחקר גישוש שנעשה בדרא"פ בשיתוף עם אונ' בפינלנד בשאלה: "כיצד השותפים בבתי ספר מאמנים מעבדתיים, החונכים ומורי המורים, רואים את הקשר בין הוראה לבין מחקר בתוך בית הספר? בחיפוש אחר דרכים מיטביות להכשרת מורים יש מערכות הכשרה (בארה"ב, פינלנד, קנדה ולאחרונה גם בבריטניה ובנורבגיה) המנסות כבר לקיים שיתוף פעולה הדוק עם בתי ספר נבחרים לצורך התנסות מעשית. בעבר הם כונו "בתי ספר מעבדתיים" ואחר כך – "בתי ספר להתפתחות מקצועית" וייחודם, לדעת כותבי המאמר, בשימור האופי המעבדתי שהתקיים בעקבות דיואי וממשיכיו (Doll, 2004). הם נתפסים כאתרי התנסות מעשית וכאתרי מחקר לניסוי ותיעוד דרכי הוראה, לבחינת היבטים שונים של חיי בית הספר ולהבנת התפתחות הילד (Bonar, 1992, Mayhew & Edwards, 2007, Wilcox-Herzog & McClaren, 2012). המאמר עוסק בניסיונות לשלב גישה זו בהכשרת מורים בדרא"פ (Henning, E., Petker, G., & Petersen, N).

המאמר מציג כיוונים עכשוויים בחשיבה על התנסות מעשית בהכשרת מורים מזוויות ראיה של המעורבים בה. זאת במטרה להציג תמונה מקיפה של התחום כפי שהוא בא לידי ביטוי במאמרים מחקריים שבוצעו בין השנים 2000 – 2012. נסקרו 114 מאמרים. רוב המחקרים שנכללו בסקירה בוצעו בבתי-ספר יסודיים ובבתי-ספר תיכוניים, והם כוללים התנסויות במגוון תחומי דעת כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית. הממצאים מסייעים להבין את הדינמיקות הפועלות במסגרות ההתנסות. מטרת הסקירה לתת תמונה של מגוון דרכי שיתוף פעולה בין בתי-ספר לבין מוסדות הכשרה, למורים, לחוקרים ולמורי-מורים המעוניינים בחקר ובהבנה של ההתנסות, לזהות מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ולהתוות כיוונים למחקר עתידי.

המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

שילוב של תפקיד חונך עם תפקיד מורה מציב קשיים מיוחדים בפני המורה. כחונכים מורים מבקשים שמתכשרים יתנסו וילמדו ממצבי הוראה מורכבים. הם גם רואים במתכשרים משאב/מקור מסייע בהוראה שאף מאפשר למורה לעסוק בתחומים אחרים בבית הספר. כמורים הם דואגים ללמידה תקינה וטובה של התלמידים, רוצים להגן עליהם מפני שגיאות של מתכשרים, אף במחיר של הגבלת האוטונומיה שלהם והפחתת הזדמנויות לניסוי, לטעייה ולתיקון. החוקרים בחנו אילו אפשרויות ואילו אתגרים מציב שילוב של הוראה וחונכות בפני חונכים למתכשרים בבית הספר היסודי (Jaspers, W. M., Meijer, P. C., Prins, F., & Wubbels, T).

הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

עליית חשיבות החינוך כמשאב לפיתוח אישי של הפרט וכמנוע לצמיחה כלכלית וחברתית של המדינה, לצד ההכרה הגוברת במקומם המרכזי של מורים בתהליכי החינוך, ממקדת את תשומת לבם של קובעי מדיניות חינוך במדינות רבות בהכשרת כוח ההוראה. השאיפה למצוא דרכים יעילות ומוצלחות להכשרת מורים נמצאת על סדר היום של חוקרי חינוך, של משרדי חינוך ושל גורמים במגזר השלישי זה כמה עשורים. בתוך תהליכי חיפוש אלה מופנה זרקור במיוחד אל הרכיב ההתנסותי בהכשרה – העבודה המעשית. כמו בפרופסיות רבות אחרות, יש לחלק זה של ההכשרה מקום מרכזי ומהותי, שכן הוא החוליה המקשרת שבין הלימודים לעולם העבודה, בין התאוריה למעשה, בין היות הסטודנט לומד להיותו מלמד (תמר אריאב).

המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (שמעון עמר).

מחקר זה דן בשאלה: האם לתוכניות הכשרת המורים והמבנה שלהן שמורים מתחילים מקבלים לפני תחילת עבודתם יש השפעה על נשירתם מן ההוראה? החוקרים בחנו מגוון רב של תוכניות הכשרה בתחומי הדעת השונים ובפדגוגיה, והתמקדו בהכשרת מורים למתימטיקה ולמדעים. מקורת המידע היו סקר שנערך בשנים 2003–2004 ע"י המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של בתי ספר וסגלים והנספחים שלו, סקר המשך בשנים 2004–2005 (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, Henry May).

סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).