אין טעם בהתנגדות, דחייה ומיגור של טלפונים חכמים. במקום זאת, רצוי שהתלמידים יפתחו מנגנוני אחריות אישית, חשיבה ביקורתית וחתירה לפתרון בעיות וילמדו לאזן בין אונליין ל-Offline. במקביל, מנהלי בתי הספר והמורים מחויבים להוביל התערבויות שיתופיות, קהילתיות וחברתיות בנושא אחריות ברשת ושימוש מושכל בעזרים טכנולוגיים.

בסקירה מידע זו מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט, ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו והתמכרות לרשתות חברתיות. מופיעה בה התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. בסקירה מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח.

מאמר זה מציג תוכנית התערבות בשם ניקוי רעלים דיגיטלי אותה יכולים להציג וליישם מורים, הורים, מתבגרים וילדים. המטרה היא להקנות לילדים כלים שיאפשרו להם לנהל את זמני המסך באופן מיטבי, ובאמצעות כך למנוע סכנות עתידיות. חשוב להבהיר, ניקוי רעלים זה אינו חותר להימנעות מוחלטת מכלים טכנולוגיים. אלא לעודד שימוש אינטרנטי בטוח, מדוד, מאוזן ומושכל באמצעות לימוד טכניקות והקניית מיומנויות.

מחקר זה מצא שהתמכרות לאינטרנט עלולה להשפיע, באופן עקיף, על נשירתם של תלמידי תיכון. אובדן עניין בבית הספר, מאיסה בלימודים ובשיעורי בית, דחק חברתי ולחץ הורי מוגזם – דוחפים תלמידים להשתמש באינטרנט באופן כפייתי. עוד נמצא שמשתמשי אינטרנט כרוניים סובלים יותר משחיקה ונשירה מהלימודים, ואף נמצאים בקבוצת סיכון לסבול בעתיד מבעיות בריאותיות. בכדי להפחית את ההתמכרות, יש להטמיע בבתי ספר תוכניות מונעות, להציע קורסי העשרה וחוגים ולשתף חברים, מורים, אחים והורים.