מוסדות אקדמיים רבים מצלמים את ההרצאות בקורסים השונים שהם מציעים, אך לא ברור אם יש לכך השפעה חיובית על הסטודנטים. מחקר זה בדק את השפעתו של צילום ההרצאות על 160 סטודנטים לתואר ראשון. מהממצאים עולה כי הצילום פוגע בנוכחות בכיתה וכי הצפייה בחומר המצולם אינה מצליחה לפצות על ההיעדרות מהכיתה. נמצא כי זמינות ההקלטות לא שיפרה את ציוניהם של סטודנטים הנוכחים בשיעורים, בעוד שסטודנטים שנעדרו מהשיעורים השיגו ציונים נמוכים יותר מאלה שנכחו בהם. לפיכך, נראה כי ההשפעה הכללית של הצילומים וההקלטות על הישגי הסטודנטים היא שלילית. מחקר זה יכול לשמש דוגמה משמעותית לסכנות הסתמכות היתר על צילומי קורסים כתחליף לנוכחות פיסית בכיתה.

פלטפורמת edX, הפלטפורמה שעליה קורסי ה-MOOC של ישראל דיגיטלית אמורים להבנות, מחייבת שימוש רב בסרטוני וידיאו. היא איננה שוללת קריאת ספרים או מאמרים, כמובן, אבל הווידיאו הוא האמצעי המרכזי ל-העברת הידע" (ואולי אפילו להוראה). יוזמי הפרויקט בוודאי מקווים שהתוצאה לא תהיה "סתם" הרצאות מצולמות, אבל לא קל להפיק שיעורים שיעוררו ענין, ומרצים רבים אינם עוברים מסך כמו שחקנים מקצועיים. נוצר מצב שבו יש סיכוי טוב שכסף רב יושקע בהפקת סרטוני הרצאות, סרטונים שבסופו של דבר לא בדיוק יעוררו ענין, ולא ישביעו רצון. האם יש דרך אחרת? דווקא בעיני, יש, אם כי אני חושש שאף אחד איננו ממהר לאמץ אותה. הדרך היא לעבוד בסדר הפוך" (ג'יי הורוויץ).

מחברת המאמרון מציינת כי כאשר היא שומעת את המונח OER, היא איננה קופצת אוטומטית ל"משאבים לימודיים פתוחים" (Open Educational Resources). במקום זאת, היא מתרגמת אותו כ"דברים מקוונים חינמיים לשימוש בכיתתה". באופן רשמי, המונח OER, על פי קרן הייולט (The William and Flora Hewlett Foundation), מייצג את "משאבי ההוראה, הלמידה והמחקר הנמצאים ברשות הציבור או הותרו תחת רישיון שימוש בקניין רוחני המתיר שימוש חופשי בהם […] משאבים לימודיים פתוחים כוללים: קורסים מלאים, חומרי קורסים, מודולות, ספרי לימוד, סרטוני וידאו, מבחנים, תוכנות וכל כלי אחר, חומרים או טכניקות אשר משתמשים בהם כדי לתמוך בגישה לידע" (Heather Wolpert-Gawron).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

דמיינו שיש "טד" בעברית. נכון מרגש? עכשיו תעצרו. לא צריך לדמיין יותר, זה קיים. ולא רק שזה קיים, זה מתכתב אפילו עם חוסר הסבלנות הישראלי המוכר, ולכן אורך כל הרצאה אינו עולה על 12 דקות. זה, בקליפת אגוז, הסיפור של אתר "12 דקות" שעלה לאוויר לפני כשבוע. כמו הרבה דברים טובים אחרים, זה לא התחיל באינטרנט, אלא בעולם הזה לו אנו קוראים לעתים "האמיתי". לאחר סדרה של הרצאות מצליחות, בפני קהל מרותק, החליטו יוזמי העניין לעלות שלב – והקימו את האתר, בו תוכלו להאזין להרצאות השונות לפי פילוח של שם המרצה או ענן תגיות הנושא. ( נועה רז) .