אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

המיומנויות שיש להקנות היום לתלמידים הם לא רק איתור מידע , אלא גם ניתוח והערכה של מקורות מידע. הניסיון של המורים בארה"ב מלמד כי התלמידים יודעים לאתר מידע ולהציגו באמצעות נתונים שהובאו מתוך הוויקיפדיה. אבל הדגש צריך להיות היום על הערכת מקורות המידע שנדלו בחיפוש. התלמידים צריכים לשאול את השאלות הנכונות לגבי אתרי האינטרנט בהם הם מבקרים , עד כמה אתרי אינטרנט אלו מעודכנים , מי עומד מאחוריהם, האם המידע מומן ע"י גורמים מסחריים וכדומה. אין זה פשוט ללמד תלמידים בבתי ספר תיכוניים להעריך מקורות מידע , אך במציאות של עודף מידע ושימוש רב ומרובה בהעתקת מידע מהוויקיפדיה , הדבר הכרחי כיום. התלמידים צריכים לדעת להעריך מקורות מידע מפרספקטיבות שונות ויש להקנות להם יכולות של ניתוח מקורות מידע מזוויות מבט שונות. כותבות המאמר מלמדות בחטיבות ביניים בארה"ב ( Jody Passanisi and Shara Peters ) .

במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

בעשור האחרון התפתחה בתחומי המידענות החינוכית מתודולוגיה שיטתית לגבי הערכה ותיקוף של אתרים באינטרנט ומקורות מידע אמינים באינטרנט. אך מה לגבי הפייסבוק? נראה כי ההתפתחות המהירה ( והלא תמיד רצויה) של הפייסבוק מחייבת אותנו גם לתת את הדעת לגבי הערכת דפים בפייסבוק "יש קבוצות בפייסבוק שקמות כביכול למען מטרה מסויימת, אך לא תמיד ידוע מי עומד מאחורי הקבוצה, והאם באמת הוא פועל לשם המטרה שהוא מצהיר עליה". תובנה של הערכת קבוצות רצוי להקנות לתלמידים בביה"ס החשופים כיום יותר מתמיד למרחב הפייסבוק. כאן יוכל להועיל המאמרון שכתבה לאחרונה יונית בנושא זה חשוב זה.

יותר ויותר בתי ספר בארץ עוברים לביסוס הפעילות הפדגוגית המקוונת שלהם על מרחבי למידה מבוססי פלטפורמת MODDLE . אחרי התנסות לא קצרה והשוואתית הגיע צוות ביה"ס התיכון אולפנת נווה חנה למסקנה שעדיף להשתמש במערכת מבוססת MOODLE מאשר מערכת הWIKI- שהפעיל בעבר להתנסות תלמידים במטלות חקר לאוריינות מידע. ביה"ס אולפנת נווה חנה הוא מחלוצי הפעלת התכנית "השישייה הפותחת" לפתרון בעיות מידע, שנוצר באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק. על ידי פרופסור מיכאל אייזנברג ורוברט ברקוביץ. ביקור באתר הMOODLE החדש של ביה"ס משקף אכן פעילות שיטתית להתנסות תלמידות בגישת "השישייה הפותחת". מטרת לימודי "למידת חקר" בתכנית המקוונת לסייע לתלמידות לרכוש מיומנויות של פתרון בעיות מידע, ביצוע מטלות למידה בתחומים רבים, ורכישת מיומנויות מחשב. האינטראקציה הבנויה במרחבי הלמידה המתוקשבים המחודשים במערכת MOODLE ומטלות הלמידה משקפות שיטת הוראה ותיקה שנעשתה עתה יותר ברורה ויותר מגובשת. עדויות של תלמידות מלמדות כי ההתמצאות באתר המחודש נוחה יותר והדבר מקל על ההתמודדות עם מטלות החקר ומיומנויות המידע הנדרשות. אחת מן המטלות המעניינות היא מטלה מקוונת להערכת מיומנויות מידע בתחומי הויטמינים. התלמידות צריכות להעריך את מומחיות הכותבים באתר תוספי המזון של חברת סולגר.

מאחר ורשת האינטרנט מכפילה את היקפי המידע הטקסטואלי שלה כל 8 חודשים , בעיית הערכת הרלבנטיות המידע בחינוך חוזרת ועולה כמיומנות חשובה שצריך לתת עליה את הדעת בחינוך. סוגיית הערכת מקורות מידע על ידי תלמידי תיכון היא סוגיה מורכבת כי העקרונות להערכת איכות המידע משתנים מעת לעת/ המחקר הנוכחי, שנערך בהולנד , ביקש לבדוק כיצד תלמידי תיכון פותרים בעיות של מקורות מידע בחיפוש באינטרנט וכיצד הם מעריכים את מקורות המידע על יסוד קריטריונים שניתנו להם. הממצאים מלמדים כי התלמידים מבינים את חשיבות הערכת המידע על סמך קריטריונים מונחים , אך לא תמיד מיישמים זאת. מסקנת המחקר : ההתמודדות עם הערכת מידע על ידי תלמידים אינה התמודדות טכנית של רשימת קריטריונים , אלא תוצר של חשיבה ביקורתי שיש להקנות להם באופן מושכל ושיטתי עוד לפני תהליך החיפוש וההערכה . ללא הטמעה של חשיבה ביקורתית לאורך זמן אין תלמידים מסוגלים להעריך את איכות המידע באינטרנט (Amber Walraven, Saskia Brand-Gruwel, Henny P.A. Boshuizen ) .

התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. בסקירה מוצגות גישות חדשות להערכת איכות המידע בבלוגים באינטרנט וגם גישות קיימות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים . לצידם מוצגים עקרונות וטכניקות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים תוך התבססות על חידושים של מומיחים כגון Stephen Downes ו-Joe Barker מאוניברסיטת UC Berkely .

מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)