במאמר זה, המחברים בחנו את ההנחה כי שעדיף כי המורים יעריכו את ההשתתפות בכיתה של תלמידיהם מאשר שיעריכו את ההנעה של תלמידיהם(Lee, Woogul; Reeve, Johnmarshall, 2012).

בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

בשנים האחרונות, רוב התלמידים של כותבת המאמר, בקורסי PBL- Project-Based Learning מתקדמים בלימודי ממשל/אזרחות, ציינו , גם בדיונים בכיתה וגם בסקרים אנונימים, שהם מעדיפים למידה בשיטת PBL על הלימוד המסורתי בכיתה. הם מצאו כי שיטת ה-PBL מהנה יותר ומובילה ללמידה עמוקה יותר. יש שני סוגי תלמידים המתנגדים למודל זה. תלמידים מהסוג הראשון, אינם נהנים בכלל מבית הספר ומחפשים דרך להתנגדות מה שיותר קטנה. בגלל שכיתת ה-PBL מתמקדת בתלמידים ובקריאה ליצור, תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר, ימצאו שזה יותר קשה "להסתתר" וכתוצאה מכך להשאר לבד ( Katie Piper).

מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

פיתוח חדשני של המרכז הארצי לבחינות והערכה בדמות מערכת ממוחשבת שתבדוק את הטקסטים הנבחנים במבחנים הפסיכומטריים ותעניק להם ציון על פי מדדים שונים. בין המדדים אפשר למצוא את הימצאותן של מלים נדירות (שככל שמספרן גדול יותר כן משתפר הציון), טקסט ארוך (שגם הוא מעלה את הציון) וסימני קריאה שריבויין מוריד את הציון). יורם אורעד , כמומחה לפדגוגיה ותקשוב חינוכי מביע אי נחת .

חומרי הסדנא ממוקדים בהתייחסות ובהערכת האינטראקציה של המורה עם הלומד היחיד/הקבוצה. מיקוד שלל הנתונים וההתנהגויות בהם צופים המנהלים בכתה בזיהוי התנהגויות הוראה אפקטיביות לקידום למידה משמעותית , הישגים ותוצאות של לומדים. הקישור בין מחקרים עדכניים המזהים התנהגויות אלו לבין הכלי להערכת מורים (ראמ"ה) יכול לסייע ולמקד את ההתבוננות ולהציב יעדים מדויקים לשיפור איכות ההוראה. דוגמאות להתנהגויות הוראה אפקטיביות לסדנא- תחום הבניית ידע

ההנחיות המוצעות במאמר מציעות כיצד ניתן להעריך מיומנויות חשיבה ביקורתית באופן "מדעי" בקורסים ותכניות בפסיכולוגיה. המחברים מתחילים בציון דבר מה אודות סגל הפסיכולוגיה שהוא נכון לגבי הסגל של דיסציפלינות רבות אחרות, ההופך מאמר זה לרלוונטי עבור קהל רחב הרבה יותר. "ההסתייגות של פסיכולוגים להעריך את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים שלהם נראית אירונית במיוחד לאור העובדה שרבים כל כך מאשרים את החשיבה הביקורתית כתוצאה…" (עמ' 5). המטרה שלהם היא להציע "הנחיות מעשיות לאיסוף מידע באיכות גבוהה של הערכת תוצאות למידה היכול לספק בסיס מדעי לשיפור הוראת החשיבה הביקורתית" (עמ' 5). ההנחיות רלוונטיות לקורסים בודדים כמו גם לקבוצות קורסים המהוות תכניות לתואר. מרביתן רלוונטיות לקורסים או תכניות בדיסציפלינות רבות; אחרות ניתן בקלות להפכן לכאלה (Maryellen Weimer).

לציוני הבגרות מתאם גבוה יותר מלציוני הפסיכומטרי עם ציוני השנה הראשונה בלימודים האקדמיים. שאלה עקרונית היא מהי אותה הצלחה באקדמיה שאליה מייחסים המחקרים את תוקף הניבוי של הפסיכומטרי. האם אנחנו, כמחנכים וכאנשי אקדמיה, שלמים עם כך שהיכולת הנדרשת כדי להצליח באקדמיה היא היכולת להתמודד עם מספר גדול של פריטים בתוך פרק זמן קצר? האם איש האקדמיה "מצליח" באמת ניחן ביכולת להבחין בניואנסים דקים בין טיעונים ודעות שונות? ( צחי מילגרום) .

מחקר זה מתמקד בהתאמה שבין מפת מושגים -CMaps שלוקחים בחשבון במיוחד, את המורכבות הרבה של חומר הלימוד. קבוצת תלמידי כיתה ו' יצרו CMaps עבור שני נושאי לימוד בדרגת קושי משתנה. ההתאמה בין מורכבות CMaps לבין מבחן הסיום הייתה קטנה אך בעלת משמעות רבה בשני חומרי הלמידה. קיימת מורכבות של CMaps יחסית לידע ארוך הטווח בחומר הלימוד הקשה, אבל לא בהקשר לאחד הקל. יתרה מכך, המספר הרב של שגיאות טכניות עושה את זה כמעט בלתי אפשרי להעריך את הידע של התלמידים ( Conradty, C. C., & Bogner, F. X) .

הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .

הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

בעקבות מחקר בינלאומי ישתנו מבחני פיז"ה לראשונה מזה עשור ובקרוב התלמידים ייבחנו בניהול מו"מ, בעבודת צוות ובאוריינות כלכלית. מבחני פיז"ה המסורתיים, המציגים דירוג של מערכות החינוך ברחבי העולם, ישתנו בקרוב מהיסוד. בעשור האחרון עסקו המבחנים בתכנים כמו מתמטיקה והבנת הנקרא, אולם בעקבות מסקנות של צוות בינלאומי מיוחד ייבחנו בקרוב התלמידים בתחומים כמו קבלת החלטות וניהול משברים (עמרי מניב ).

תקציר של ספר שהוא מדריך מעשי המספק למורים תהליך צעד אחר צעד ליישום מערך של אסטרטגיות לשאלת שאלות הידוע כ"מעגל שאלת שאלות" (Questioning Cycle). אסטרטגיה זו תומכת במורים בתכנון ובשאלת שאלות, בהערכת תגובת התלמידים, ובמעקב אחר תגובות אלה שאמצעות שאלות נוספות כדי להרחיב את החשיבה (Esther Fusco, 2012).

מחקר זה מדווח על ההשפעות של הערכת עמיתים מקוונת, בצורה של דירוג עמיתים ומשוב עמיתים, על הלמידה של התלמידים. במחקר השתתפו 181 תלמידי תיכון העוסקים בהערכת עמיתים באמצעות מערכת מקוונת – iLap. תוצאות המחקר מראות כי למתן הערכות של סטודנטים בצורת משוב המזהה בעיות ומציע פתרונות , היה מנבא משמעותי של הביצועים של המעריכים עצמם, וכי משוב אפקטיבי חיובי קשור לביצועי המוערכים ( Lu, Jingyan. Law, Nancy) .

ארצות הברית תקועה עם הירושה החינוכית של הנשיא הקודם. התקשורת חושפת את מחירם של המבחנים הסטנדרטיים: רמאויות. הנשיא אובמה ושר החינוך שלו כבר מציעים תיקונים והקלות. הערכת יתר של תלמידים, התברר באיחור גם לאמריקנים, פוגעת בחינוך . עולם החינוך בארצות הברית כמרקחה. הנשיא אובמה ושר החינוך ארני דנקן הכריזו על ויתורים שייתנו למדינות שלא יעמדו בסטנדרטים שהוצבו לבתי הספר במסגרת החוק “שום ילד לא נשאר מאחור” (No Child Left Behind). ( אבי קפלן ).