הסללה
מיון:
נמצאו 4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
  • תקציר

    סוגיית החינוך המקצועי בישראל היא סוגיה טעונה במיוחד. מעבר לשאלות היסטוריות הקשורות לתדמיתו הנמוכה של החינוך המקצועי או החינוך הטכנולוגי עולה גם שאלת האחריות על הכשרת התלמידים. בישראל קיימות שתי מסגרות המיועדות לתלמידים שנשרו או עזבו מרצון את המסלול העיוני. חלק מהמוסדות נמצאים תחת אחריותו של משרד העבודה ואחרים, בהם לומדים רוב בני הנוער, שייכים למשרד החינוך.

  • לינק

    ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים… בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות".

  • סיכום

    פרופ' סמי שלום שטרית, פעיל מזרחי בולט וכיום ראש התכנית לקולנוע במכללת ספיר, נתן באחרונה ראיון לכתב העת "הד החינוך" ובו סקר את תולדות בית הספר קדמה, שנועד להילחם בהסללת תלמידים מהפריפריה למסלולים מקצועיים ולהילחם באי השוויון בחינוך. אלה עיקרי הדברים:

  • תקציר

    האם לאחר מספר עשורים של אימוץ והטמעת דפוסי חשיבה והתנהלות ניאו-ליברליים במדינות סקנדינביה, מדיניות החינוך המונהגת בהן עדיין מבטאת סדרי עדיפויות, ערכים והשקפת עולם סוציאל דמוקרטיים? בעקבות ניתוח רחב היקף של מערכות החינוך הדנית, השוודית, הנורווגית, הפינית והאיסלנדית בנות זמננו, הגיעו כותבות המאמר למסקנה כי ההיבטים החברתיים המכלילים של מדיניות חינוך סוציאל דמוקרטית מוסיפים להתקיים בהן באופן בולט. לאור זאת, נראה כי מוצדק לדון בחמש המדינות הסקנדינביות בתור קבוצה מובחנת, המקיימת צורות מכלילות ושוויוניות יותר של מדיניות חינוכית מאשר יתר מדינות אירופה וה-OECD.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין