מילת מפתח: הנחייה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    כדי לגשר על הפער הדיגיטלי (digital divide) ופערי הלמידה בקרב ילדים באזורים מרוחקים, הוחל בשירות הנחייה מקוונת עבור למידה לאחר שעות הלימודים בבתי ספר מרוחקים. הסטודנטים בקולג' גויסו לתפקיד של הוראה ותמיכה בלומדים מרחוק דרך הנחייה מקוונת. מחקר זה מכוון לחקור את מעורבותם של סטודנטים בקולג' בהנחייה מתוקשבת של ילדים באזורים מרוחקים. שני נושאים עיקריים נחקרו כדלקמן: (1) כיצד אורגנה עבודת הצוות בהנחייה המקוונת ו-(2) מה היו הגורמים שהשפיעו על מעורבות הסטודנטים במטלות ההנחייה המקוונת? (ChanLin, Lih-Juan; Lin, Hong-Yen; Lu, Tze-Han, 2016).

  • סיכום

    המחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את יעילות ההנחייה המקוונת לפרחי הוראה העוברים הכשרה במסלולי הכשרה אלטרנטיביים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר : קבוצת מורים מתחילים שהוכשרה במסלול האלטרנטיבי בארה"ב כאשר חלק מההכשרה המעשית בבתי הספר לווה בהנחייה מתוקשבת של מורים מאמנים בלמידה מרחוק. עפ"י ממצאי המחקר, ניתן להגביר את המסוגלות המקצועית והיעילות באמצעות ליווי מרחוק באינטרנט, בתנאי שהליווי מרחוק של המורים המאמנים הוא רצוף לאורך זמן וכולל לפחות 6 מפגשים מקוונים. תמיכה ממוחשבת במורים מתחילים בבתי ספר יכולה להביא תועלת רבה כל עוד היא חלק ממדיניות הכשרה ברורה ומגובשת וכל עוד היא נמשכת לאורך זמן (Anthony, A., Gimbert, B. & Fultz, D ).

  • סיכום

    מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

  • סיכום

    המחברים מאמינים שהנחיה וירטואלית מרחוק, שבה המנחה מתקשר באופן דיגיטלי עם המורה במהלך השיעור, תוביל להשגת המטרה של מורים אפקטיביים (Marcia L. Rock, Naomi P. Zigmond, Madeleine Gregg, and Robert A. Gable, 2011 ).

  • סיכום

    טכנולוגיית התקשוב, כאשר היא מיושמת תוך שילוב רציונל פדגוגי סוציו- קונסטרוקטיבסטי, מאפשרת למורה לעצב פעילויות התומכות בלמידה עצמאית ולתלמיד להתנסות בבניית תוצרים עשירים, ולרכוש מיומנויות-חשיבה מסדר גבוה. כדי שמורים יפיקו תועלת משילוב תקשוב בהוראתם, עליהם לשלב את הטכנולוגיה בסדר היום הכיתתי והבית-ספרי, בהקשר לתוכנית הלימודים ובהתאם למדיניות בית-הספר. מטרת המחקר להציג מודל התערבות תלת שנתי ורב מימדי שפותח ועוצב על-ידי החוקרות ולבדוק את השפעתו על הטמעת תרבות תקשוב בבתי-הספר. המחקר התבצע בגישה מערבת, המשלבת בין מחקר כמותי ואיכותני תוך שימוש במגוון כלים ומקורות מידע , והשתתפו בו 43 מורים משלושה בתי-ספר יסודיים בצפון הארץ, הפועלים במסגרת פרויקט תקשוב אזורי הנקרא "צפונט" . הממצאים מראים שההנחיה על-פי מודל ההתערבות יצרה תרבות של תקשוב בבתי-הספר. השימוש באתרי הכיתות הפך לחלק מהרציונל הבית-ספרי ויושם על-ידי אחוז גבוה מהמורים שפיתחו פעילויות בעלות ערך פדגוגי, והקפידו לעדכן באופן שוטף את אתריהם. כמו-כן, למרות אחוז תחלופת מורים גבוה, מספרם של המורים המונחים הלך וגדל במשך שלוש שנות ההתערבות, ומידת הפעילות ברמה הבית-ספרית המשיכה לעלות. אנו מייחסים את הצלחת ההתערבות למגוון הפעילויות במודל ההתערבות ברמה פדגוגית, טכנולוגית וארגונית, בראיה אזורית, בית -ספרית ופרטנית . תהליך עודד מורים לעבוד בצוות מתוך עזרה הדדית . הרוח השיתופית שהתפתחה עודדה מורים נוספים, גם כאלה שהביעו התנגדות בתחילת הדרך, להצטרף לעשייה המתוקשבת הכללית ( תמר שמיר, יעל קלי).

  • סיכום

    ככל שחשיבות ההנחיה מקבלת תוקף מחקרי בהתפתחות המקצועית של מורים , כך הולכת וגדלה ההתעניינות בהנחיה מתוקשבת כאמצעי לביצוע התמיכה והליווי של מורים ותיקים באינטרנט. מטרת המאמר הנוכחי הייתה לסקור מחקרים על הנחייה מתוקשבת למורים , בעיקר מורים הנמצאים בתהליכי השתלמות והתפתחות מקצועית. נבדקו גישות ואמצעים שונים להנחיה מתוקשבת כגון הנחייה מתוקשבת סינכרונית באינטרנט , הנחייה מתוקשבת מבוססת דוא"ל והנחייה מתוקשבת מבוססת פורומים מקוונים. ממצאי המחקרים שנסקרו מלמדים כי למרות הקצב האיטי באימוץ טכנולוגיות ההנחיה המתוקשבת בבתי הספר, אלו שנעזרו בה דיווחו על התנסות חיובית מאד ושינוי עמדות בעבודה המקצועית בעקבות כך. לא נמצא עדיין אישוש אמפירי ( איכותני או כמותי ) לשיפורים מהותיים בעבודת המורים ( אין מחקרים שערכו תצפיות על מנת לגלות שינויים בעבודת המורה בעקבות ההנחיה המתוקשבת ). נוכח חשיבות ההנחיה המתוקשבת להתפתחות המקצועית של המורים ממליצים עורכי הסקר להרחיב את היריעה בתחום ולבצע מחקרים מעמיקים אשר מהם ניתן לקבל תובנות נוספות על האפקטיביות הפדגוגית של ההנחיה המתוקשבת.

  • סיכום

    זהבה ויצמן, מורה למדעי המחשב בבתי ספר בצפון ממליצה על למידה מתוקשבת המשולבת עם פגישות פא"פ. היא מציינת כי יכולתה כמורה הפועלת כמנחה של כיתה לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת, התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית, וכך בתהליך של תיקון ושיפור, לה כמנחה יש תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים. התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר. כאשר בנוסף ללמידה המתוקשבת, מצטרפות פגישות פא"פ. במפגשים אילו, מתקיים דיון קצר בתחילת השיעור.

  • סיכום

    אחת התוכניות החינוכיות בעולם הראויות להערכה היא מערכת המנחים של פרויקט הכיתות הנבונות בקוויסלנד, אוסטרליה. מדובר בתכנית שיטתית ורציפה המופעלת ע"י רשויות החינוך באוסטרליה להנחיית מורים באמצעות רשת של מורים עמיתים המגיעים מבתי הספר. העיקרון, אולי, מוכר ממדינות אחרות, אך באוסטרליה מקפידים כי המנחים יהיו מורים מצטיינים מבתי ספר המקדישים יום בשבוע להדרכת עמיתיהם בתחומי הצטיינותם הפדגוגית. עדיפות ניתנת למורים מיומנים בתחומי יישומי התקשוב ושילוב האינטרנט בהוראה. המטרה שלהם ממוקדת וברורה, להביא לשינוי אצל המורים בשטח המלמדים בכיתות על מנת להפוך את מתכונת ההוראה והלמידה לחכמים יותר.

  • סיכום

    במסגרת ההתמחות בהוראה נערכות במכללות-להוראה סדנאות, בהן משוחחות מורות-מתחילות על קשיים בעבודתן. מטרה מרכזית בסדנאות-לקדם רפלקציה, המסייעת להבין קשיים בעבודה ולהתמודד איתם בצורה מושכלת. דיונים המתנהלים בסביבה מקוונת שבמרכזה קבוצת-דיון, נתפסים בספרות-המחקר כמעודדים רפלקציה. המחקר הנוכחי בדק האם ימצאו הבדלים בתפיסת מאפייני הסביבה המקוונת, כמקדמים ו/או כמעכבים רפלקציה, בין שתי קבוצות של מורות-מתחילות שהונחו בקבוצת-דיון על-ידי מנחות שונות. הממצאים מראים כי סגנון ההנחיה של המנחות היה שונה. משתתפות שהונחו בסגנון מאציל העריכו את השיחות ביניהן כמקדמות חשיבה רפלקטיבית יותר מאשר משתתפות שהונחו בסגנון מעורב. (צביה לוטן)

  • סיכום

    בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

  • סיכום

    פורומים מתוקשבים סינכרוניים וא-סינכרוניים מהווים כלי עבודה ולמידה מהותיים, המאפשרים "מעגל התפתחות הידע" – ברמה האישית, הצוותית, והארגונית. יש צורך בהכשרה ממוקדת, השמה דגש על ידע ומיומנויות נדרשים, בכדי לעשות שימוש נכון ומובנה בכלי עבודה אלו, אשר בדרך כלל השימוש בהם אינטואיטיבי ופחות מתוכנן ומובנה. במאמר להלן, יוצג קורס מתוקשב ייחודי שמטרתו הייתה הכשרת חברי סגל בכיר לשילוב פורומים מתוקשבים, בעבודת הצוותים אותם הם מובילים. בהבניית הקורס שולבו בצורה מתוכננת מפגשים פנים אל פנים, קבוצות דיון א-סינכרוניות מובנות, ובמקביל שיח סינכרוני של משתתפי קבוצת הדיון בחדרי צ'אט ייעודיים שהוגדרו עבור כל קבוצה. תהליך ההכשרה היה מובנה ממספר מוקדים מרכזיים: א. למידה תיאורטית ויישומית בנושא פורומים, קבוצות דיון וצ'אטים. ב. התנסות של כל אחד ממשתתפי הקורס בהנחיית קבוצת דיון, ממוקדת תוכן משימה ותוצר, תוך דגש על הפגנת נוכחות חברתית, נוכחות הוראתית – תכנית ונוכחות רפלקטיבית. ג. התנסות בשיח סינכרוני ובניהולו, תוך שימוש בקבוצת הדיון הא- סינכרונית לתכנון והתארגנות לקראתו.ד. תהליכים רפלקטיביים מובנים לצורך המשגת התובנות מההתנסות ומהלמידה על תהליכי הנחיה בפורומים, על השוואה בין ערוצי דיון, ועל תפקידי המנחה. ה. הבניה יישומית של מערך עבודה – הדרכה עתידי המשלב בצורה מושכלת פורומים מתוקשבים. התהליכים שהתרחשו במהלך הלמידה בקורס, מדגימים את התפתחות ההתמקצעות של המשתתפים כמנחי פרומים ואת הדיאלוג השיתופי והרפלקטיבי בין המשתתפים ביחס לתפקודם כמנחים וכמשתתפים בפורומים מתוקשבים (נועה באומן, עינת איגר)

  • סיכום

    קבוצות-דיון הן כלי א-סינכרוני מרכזי שהשימוש בו הולך ומתרחב לצורך הכשרת מורים ולצורך הוראה וחינוך בית-ספריים. על אף שכלי זה נוצר בראשית שנות ה-90, מתברר כי השימוש בו, ע"י מורי מורים במוסדות להכשרת מורים וע"י מורים בבתי-ספר, הוא אינטואיטיבי למדי. במקום להוות קרש-קפיצה לפדגוגיה עדכנית, עיקר השימוש בקבוצות-דיון בישראל הוא בגישה פרונטלית. בנוסף לכך מנוצלות רק מעט מתוך המגוון הרחב של האפשרויות הגלומות בכלי זה, שבאמצעותו ניתן להפוך את ההוראה לדיאלוגית, מגוונת, משתפת ובעלת אפקטיביות גבוהה. מטרת המאמר להציע בסיס תפיסתי להפעלתן הנכונה של קבוצות-דיון תוך שימוש בחומר התיאורטי הנרחב הקיים בתחום זה בעולם, ולהציע מגוון של אפשרויות ליישום תובנות אלה במסגרת הכשרת מורים. (אהוד רביב)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)

  • סיכום

    מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )

  • סיכום

    המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

  • סיכום

    עבודה זו מתמקדת בתלמידי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בישראל ובדקה בין השאר כיצד תופשים המשתתפים בשיחות הוועידה את הפוטנציאל הטמון בהן ומה תרומת המנחה למימושו בשיחות להוראת כתיבה. מערך המחקר היה איכותי-פרשני, בשילוב כלים כמותיים. המאמר מתאר מקרה של מנחה אחת (מתוך ששה). הממצאים מראים כי המשתתפים בשיחות ועידה תופשים את הפוטנציאל של הצ'אט כגבוה ועמדותיהם כלפי הצ'אט חיוביות ביותר. פעולות רבות שעשתה המנחה במהלך שיחות הוועידה התאפיינו בשימוש בולט בכלי הטכנולוגיה של הצ'אט ובאפשרויות החדשות הטמונות בהם ככלי לשדרוג ההוראה והלמידה. בנוסף, הריחוק הפיזי הביא לידי קרבה חברתית, אפשר מפגש בין תרבויות והקל על המשתתפים להביע דעות ורגשות אישיים רבים יותר (ציפי מרגלית, נעמה צבר-בן יהושע)

  • סיכום

    סקירה על הפעילות של בתי ספר וירטואליים בחו"ל ובישראל ודרך ההתארגנות שלהם להעברת שיעורים וקורסים לתלמידים מרוחקים. הסקירה מתארת את היוזמות בתחום, הסוגים השונים של בתי הספר הוירטואליים (החלקיים, המלאים והמשולבים) ואת חשיבות תפקיד המנחים בבתי ספר וירטואליים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    מצגת על תהליכי חונכות של סטודנטים להוראה, כפי שהוצגה ע"י רות שפירא ממכללת "אפרתה" בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2005, מכון מופ"ת. פרוייקט חונכות וירטואלית בין סטודנטיות במכללה לבין תלמידי בית ספר יסודי. חונכות המשלבת סביבה מתוקשבת ביצירת קשר וירטואלי. (רות שפירא)

  • סיכום

    מצגת שהוצגה ע"י ד"ר אולז'ן גולדשטיין במסגרת הרצאתה בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2004, מכון מופ"ת

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין