המאמר בוחן את האופי והמהות של המחקר-העצמי בהכשרת מורים, כיצד יש לנהל אותו ולדווח עליו. למרות שהמונח מעצם טיבו מתייחס לגישה יחידנית ואישית למחקר, המציאות היא שמחקרים כאלה מתחזקים כאשר הם נשענים על זוויות ראיה וסיטואציות חלופיות, כך שנתונים, רעיונות ותשומות חשובות מובילים את המחקר אל מעבר לעצמי. מעבר כזה חשוב גם לנוכח המטרה המרכזית של חשיפה של הבנות עמוקות יותר של הקשר בין הוראה על הוראה לבין למידה על הוראה. חשוב לפתח הבנות אלה בדרכים המקדמות ארטיקולציה של פדגוגיה של הכשרת מורים. (Loughran, J.)

מאמר זה מציג את תוכנית שס"ק (שירות סטודנטים בקהילה) הפועלת במסלול הסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. התוכנית מהווה ביטוי לאמנת'יש דרך', המתווה שיתוף פעולה חינוכי בין המכללה לעיר חולון. התוכנית מזמנת למידה אותנטית, שבה השירות תומך בלמידה והלימודים משביחים את השירות. מרכיבי התוכנית: שירות בקהילה, קורס אקדמי ומחקר פעולה של הסטודנטים. תהליך המחקר משפר את העשייה בשירות, תורם להתפתחות המקצועית ומסקנותיו עשויים אף לתרום למפעילי השירותים הקהילתיים (פנינה שפי, נורית דביר, אילנה אבישר)

הצעה חדשנית שהועלתה לאחרונה בארה"ב ליצירת סביבת הוראה מתוקשבת לאימון סטודנטים להוראה בתקופת ההתמחות שלהם. הסביבה המתוקשבת המתקדמת תיצור סימולציה ממוחשבת של תהליכי הוראה כיתה ומרחב אימון ממוחשב של המועמדים להוראה. המורים המאמנים יהיו מחוברים למערכת הממוחשבת ולתצפיות באמצעות כלים ממוחשבים ובאמצעות חדרי צ'אט ממוחשבים. חלק מהסטאג' יעבור פרח ההוראה באמצעות המערכת הממוחשבת ובאמצעותה הוא יכין מערכי שיעור, יציגם ויפעילם באמצעות תלמידים וירטואליים שילמדו במערכת הממוחשבת. היתרונות של העברת חלקים מהסטאג' לסיבבה מתוקשבת הם מתן יותר אפשרויות למורה להכיר מצבי הוראה שונים ולהיחשף לקבוצות תלמידים שונות ומגוונות אשר לא תמיד המורה נחשף אליהם בביה"ס הפיזי. הסביבה המתוקשבת המתקדמת להעברת הסטאג' לא נועדה בעקרון להחליף את סביבת הסטאג' הקיימת בבתי הספר המאמנים אלא להשלים אותה. ההצעה החדשנית נכתבה ע"י פרופסור Jiyoon Yoon מביה"ס לחינוך באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב והיא נועדה להקל על ההתמודדות פרחי ההוראה בתוכניות הסטאג' הקיימות בארה"ב. חלק מהקשיים בתוכניות ההתמחות הקיימות נובעים ממחסור בבתי ספר מאמנים המוכנים לקחת חלק פעיל בהכשרה.

מטרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת, הייתה להציג יוזמות ותוכניות חדשניות במכללות להכשרת מורים בכוונה ליידע את הנוכחים ולאתגר מכללות נוספות לפתח יוזמות חדשות בתחומי הכשרת המורים (דר' שרה זיו). יוזמות אלה מתבססות על הרעיון הניסויי המציג הכשרה חדשנית וניסויית לצד מחקר במטרה ליצור תהליכים חדשים במכללות בהלימה עם צרכי השטח ועל-מנת להשפיע על קידום המתכשרים להוראה ועל קידום סגל המכללה (גנית ויינשטיין). להלן סיכום תמציתי שערכה ד"ר ניצה שוובסקי בו נסקרות מספר תוכניות ניסוייות שהוצגו ביום העיון.

במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.

במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .

המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).

סקירה מלומדת ויעילה על מחקרים וספרים העוסקים בהכשרת מורים להוראת קריאה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הסקירה הביקורתית שנכתבה במשותף על ידי פרופ' ד. ברון (Barone) ופרופ' ארנסט מורל (Morrell), מומחים וחוקרים בתחומי האוריינות וחקר הקריאה, מציגה את המתווים העיקריים של כל אחד מהספרים והמחקרים, וההדגשים המוצגים בכל אחד מהם לגבי הכשרת מורים רצויה להוראת הקריאה וטיפוח הקריאה. הסקירה מתייחסת גם להוראת הקריאה במדינות מחוץ לארה"ב. נוכח משבר ההוראה וחסכי הקריאה הקיימים בקרב תלמידים כיום מציגה סקירת הביקורת האינטגרטיבית את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמחקרים ברשימה לגבי ההיערכות הנדרשת והכיוונים הרצויים בהכשרת מורים לטיפוח קריאה כיום.

מאמר המתאר בצורה ביקורתית את הרפורמה החינוכית האחרונה בני-זילנד ואנגליה הידועה בתור רפורמת הסטנדרטים הגבוהים תוך ניתוח ההשלכות של הרפורמה על הכשרת המורים שם. על מנת לשפר את איכות בתי הספר בניו זילנד נקבע כי בסיס התקצוב החינוכי הוא רמת האפקטיביות של בתי הספר ויכולתם לקדם הוראה איכותית ושיטות למידה והוראה מתקדמות. אחד האמצעים העיקריים להשגת מטרה זו הם הקמת רשות וקהילות מקצועית לחילופי ידע. הדור הבא של המורים בניו-זילנד שיעבור הכשרה במתכונת החדשה יהיה אולי בקי במתודות מחקריות, אך לא יהיה מיומן דיו בסיגול ובהתאמה של שיטות הוראה בכיתה. (Strathdee, Robert)

חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)

המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

בחינת האמונות של מתכשרים להוראה על הוראה ולמידה בשלב הכניסה להכשרה, ומעקב אחר ההתפתחות של אמונות אלה לאור התנסויות אקדמיות ומעשיות, חשובה למורי מורים. המחקר בוחן מטאפורות ככלי לחשיפה ולקידום ההתפתחות של אמונות הסטודנטים באמצעות שילוב של פעילויות רפלקטיביות שיש בהן התנסויות משני הסוגים. ספציפית, המחקר בוחן כיצד ייצוגים מטפוריים של סטודנטים לבית הספר היסודי בארה"ב ובאירלנד משתנים, ומהם הגורמים המשפיעים על שינויים אלה. (Leavy, A. M., McSorley, F.A. & Bote, L. A)

מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורות והגננות החונכות במערך שותפות ה- PDS בין בתי הספר והגנים בקדימה-צורן לבין המסלולים הבאים במכללה האקדמית בית ברל: הגיל הרך, היסודי, חינוך מיוחד ואנגלית. מקומם המרכזי של החונכות במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבות ומרגישות החונכות בתפקידן וכיצד ניתן לשפר את תפקודן כחונכות. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר והגנים. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד החונכת ב- PDS במובחן מהתנסות מסורתית, כיוון שהספרות המחקרית בנושא זה עדיין מעטה (אריאב תמר, היוש טלי ופרייטג אילנה).