-
סיכום
הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).
-
תקציר
-
תקציר
המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).
-
תקציר
-
תקציר
הטיית שינוי התגובה (response-shift bias) מתרחשת כאשר המבנים ההתחלתיים שהמשתתף בונה, כמו מסוגלות עצמית בהוראת מדעים, אינם מושלמים, מאחר והמשתתף לא גיבש מושג שלם על מה שהוא התנסה בו זה עתה. מחקר זה בוחן האם פרחי הוראה להוראה בבית הספר היסודי יכולים להעריך באופן קונסיסטנטי מבנים כמו, מסוגלות עצמית וגישות למדע באמצעות קורס בסיסי בשיטות אלמנטריות (Tina J. Cartwright; Jon Atwood).
-
סיכום
המאמר עוסק בכניסה להוראה במסגרת הכשרת מורים (Zeichner, 2005). המחקרים העוסקים במעבר לתפקיד זה הצביעו על התובענות והקושי הקיימים בתהליך (Murray & Male, 2005). לדעת הכותב סיבה אחת לקושי היא השינוי באופי תפקיד ההוראה ובציפיות לאקדמיות והרחבת תפיסת ההוראה אל מעבר לנדרש בהקשר הבית ספרי (Brandenburg, 2008). נראה שבמוסדות הכשרה רבים פיתוח מומחיות בתחום ההכשרה אינו זוכה להערכה גבוהה ונתפשת כ"עבודה קלה" (Labaree, 2005). הביקורת על מורי מורים ושל מורי מורים מתמקדת בכך שהם פועלים לבדם ובעצמם בבניית הידע המקצועי שלהם. אין הכוונה לומר שכל מורה מורים זקוק להתחלה מן הבסיס אלא במיוחד לצורך בשינוי תפיסת ההוראה (Berry, 2013) ברמה אישית וברמה מוסדית (John Loughran).
-
סיכום
מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).
-
סיכום
מהפכת טכנולוגיות המידע משנה את פניה של החברה האנושית. היא אינה פוסחת על תהליכי הלמידה וההוראה, והיא מחייבת לחשוב מחדש על תפקיד המורה ועל הכשרתו המקצועית. וכך, למרות שהיא נתפסת כגולת הכותרת של תהליך ההכשרה, ההתנסות המעשית היא החוליה הבעייתית ביותר שבו. אם פג תוקפה של התפיסה המסורתית של ההוראה, יש לעצב דפוס חדש של הכשרה ושל התנסות. כדי לשמור על מסגרת הדיון, אתמקד בנקודה מרכזית אחת: השינויים בתפיסת הידע על תהליכי ההוראה-למידה, על דמות המורה, על הכשרתו ועל ההתנסות המעשית (שלמה בק).
-
תקציר
המאמר מתמקד בחשיבות של התוכן של תכנית הלימודים במספר היבטים, הכוללים תנאי מוקדם לשיפור בית הספר, סגירת פערי ההישגים והכשרת מורים. הנושאים שנידונו כוללים את התפיסה של המחנכים ושל קובעי המדיניות במונחים של החשיבות של תכנית הלימודים, מדיניות חינוך וגורמים המשפיעים על החינוך לגיל הרך (GOSSE, CAROLYN; HANSEL, LISA, 2014).
-
תקציר
-
סיכום
הבנה הולמת של טבע המדע (Nature of Science) מומלצת לכל אחד כמרכיב של אורינות מדעית. מחקרים הראו שלחלק מהתלמידים המסיימים את בית הספר התיכון יש תפישות שגויות בכל הקשור למדע. נמצא כי פרחי הוראה ומורים בפועל, יכולים לפתח איסטרטגיות הוראה להדגשת והבלטת טבע המדע אשר ישפרו את הבנת מושג זה על ידי התלמידים (Valarie L. Akerson).
-
תקציר
-
תקציר
מאמר זה מספק חקר מקרה ודיון במודל של תכנון תכנית הלימודים תוך שימוש בטכנולוגיה בהקשר של שלבי ההכשרה ההתחלתיים בהכשרת מורים.המאמר מתאר את השינוי בחשיבה על התכנון שלקח את תכנית להכשרת מורים המתמחה בנושא של אוריינות מבוגרים ממודל שלימד פנים אל פנים למודל שבו הטכנולוגיה פועלת כ"מכניזם להעברה" וכמרחב ללמידה מבוססת בעיות ( Sara Hattersley, 2014).
-
סיכום
היבט מרכזי בהתייחסות של מערכת החינוך לשונויות בקרב תלמידים נוגע לידע של מורים, למיומנויות שלהם, לציפיותיהם ולעמדותיהם. חשוב שמורים יכירו את המאפיינים החברתיים והתרבותיים של תלמידיהם ויבינו כיצד הרקע הזה משפיע על תפקוד הילדים בבית הספר, הן אקדמית והן רגשית. בנוסף לכך, מורים צריכים להכיר אסטרטגיות הוראה שונות, לדעת כיצד להתאים אותן לתלמידים ולהיות מסוגלים ליישמן כהלכה בכיתה. הםצריכים לדעת כיצד להעסיק בפעילויות לימודיות תלמידים מרקע שונה ובעלי יכולות וכישורים שונים וכיצד ליצור בהם עניין ומוטיבציה. ״ארגז כלים״ עשיר חיוני כדי שמורים יוכלו לקבל על בסיס יומיומי החלטות מושכלות בנוגע להוראה. הפרק עוסק במספר נושאים: תפישות שונות של הכשרה להוראה בהקשר של שונויות בקרב תלמידים, גישות להתמודדות עם שונויות בהכשרת מורים, תהליך הלמידה של מורים לאורך הקריירה שלהם וקישורו לרכישת ידע ומיומנויות רלוונטיים להתמודדות עם שונויות בקרב תלמידים (טלי טל, ברברה פרסקו).
-
לינק
המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .
-
סיכום
-
סיכום
סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).
-
תקציר
מאמר זה תורם לספרות המקצועית המסבירה איך מורים לומדים על מקצוע המתמטיקה ואיך בתי ספר ומחוזות במדינה יכולים לתמוך בלמידת מורים שתשפר את למידת התלמידים ותכניס סטנדרטים משתנים וחומרי למידה חדשים להוראה מעשית. הממצאים במחקר זה רלוונטים להטמעה של רפורמה בתכניות הוראה שאפתניות במתימטיקה דרך שינוי הידע וההוראה המעשית של המורים (Min, S., Garrison Wilhelm, A., Larson, C. J., & Frank, K. A).
-
לינק
המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).
-
תקציר
מאמר זה מדגים את מקומם של אמצעי למידה מקוונת בקורסים התחלתיים בהכשרת מורים. ניתן להשתמש בהצלחה במתקנים של למידה מקוונת לצורך עיצוב ופיתוח של מיומנויות מעשיות חינוכיות. טכנולוגיות אלה אינן מחליפות את ההוראה המסורתית "פנים מול פנים", אבל הן מהוות תוספת להוראה זו ומגבירות את היעילות שלה. המחקר שנערך, מדגיש את החשיבות של טכנולוגיות אלה מפרספקטיבה כפולה: כלומר, מצד אחד העמדות של החונכים ושל חונכים לעתיד (המורים), ומצד שני, את ההנחות של הסטודנטים – המורים לעתיד (MOGONEA, Florentin-Remus, 2014).
הכשרת מורים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין