הכשרת מורים חדשים באופן בו יוכלו לתת מענה הולם לצרכים המשתנים של בית הספר אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. לפי קרול (Carroll, 2007), מורים חדשים רבים עוזבים את המקצוע מפני ששיטות ההוראה אותן למדו בתכניות ההכשרה השונות עדיין אינן מותאמות לימינו אלו, ונשענות על מסורת מיושנת שהולכת והופכת בלתי רלוונטית מיום ליום. מכאן נשאלת השאלה – האם תכנית מקוונת באינטרנט הכשרת מורים תוכל לסייע ולהעניק למורי העתיד את הידע והכישורים הנדרשים להם בכדי להתמודד עם האתגר? על מנת לבחון סוגיה זו, ערכו החוקרים מחקר השוואתי בארה"ב שכלל בחינה של תכניות הכשרה מקוונות ותכניות הכשרה מסורתיות למורים במערכת אוניברסיטאית ענפה, הכוללת 23 קולג'ים ובתי ספר לחינוך. איסוף הנתונים נתבצע בין השנים 2003-2009, והתבסס על ההערכות השנתיות בדבר ביצועי המתלמדים להוראה במערכת האקדמית (Robin Chiero and Paul Beare).

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת אורנים לפתוח בתוכנית חדשה: תואר שני בהוראה בחינוך העל יסודי M.TEACH. MASTER TEACHING). ) תכנית זו מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה בשנתיים."ייחודה של התוכנית בכך שהיא מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה על בסיס לימודי התואר הראשון, ובכך פותחת את הדלת בפני אקדמאים, בוגרי מקצועות שונים, חסרי תעודת הוראה, שהם בעלי רצון, יוזמה וחזון להשתלב במערכת החינוך ולחולל בה שינויים מבורכים. התוכנית החדשה מיועדת לבעלי תואר ראשון במדעי החברה, הרוח האמנויות והמדעים, בעלי ציונים גבוהים ואיכויות אישיות גבוהות שיוכשרו להוראה וייכנסו למערכת החינוך כבעלי תואר שני וכמי שהרחיבו את יכולות ההוראה שלהם במגמות חינוך העונות לצרכים הדחופים של מערכת החינוך.

הגישה הננקטת במאמר זה שואבת ממחקרים היסטוריים ואתנוגרפיים שונים. הטיעון על אלכימיה מכיר בכך שלצורך הוראה בבית הספר נדרשים כלים מתרגמים: ילדים אינם מתמטיקאים או היסטוריונים. החשובים הם העקרונות המכוונים את ביצוע תוכנית הלימודים, או את הפוליטיקה של בית הספר, פוליטיקה במובן של יצירת עקרונות לגבי מה שרואים, מה שחושבים עליו ומה שעושים. לחקר הכשרת מורים והוראה יש תפקיד מכריע להפוך את הזר למוכר, להעלות שאלות לגבי מה שנתפש כמובן מאליו המתקבל כקונסנזוסיאלי וכקונבנציונלי. עד כמה שמבקשים נאמנות בהוראת תחומי הדעת בבית הספר, נבנים כלים אינטלקטואליים, נוצרים תחליפים ומשתנים מיקומים השונים מהמקור. בהישענו על מדעים וטכנולוגיה מכיר הכותב בכך שיש שתי מערכות של אמצעי תרגום: הרעיונות האינטלקטואליים והמושגים הנוצרים על דרכי חיים במחקרים במדעים מתורגמים כאן לחללים חדשים ולתיאורים של בית הספר וההוראה בו. לתהליך התרגום הכפול, כמו לאלכימיה, יש קיום רופף, מגבלות, מחויבויות ופגמים (Popkewitz, T ).

שמונה מדינות בארה"ב החלו בתכנית ניסיונית חדשה לשינוי הכשרת המורים המדגישה הכשרה מעשית בשדה והדרכה מרוכזת , בדומה לעקרונות של תכניות ההכשרה של בתי הספר לרפואה בארה"ב. תכנית החדשנית מופעלת באופן ניסיוני בימים אלו במדינות מובילות כגון: קליפורניה, קולורדו, אוהיו וטנסי. במקום לחשוף את פרחי ההוראה להתנסות בהוראה רק בשלבים האחרונים של הכשרת המורים, מבקשת התכנית החדשה לחשוף אותם להתנסויות בכיתות לאורך כל התכנית להכשרת מורים וגם בתחילתה. לדעת שר החינוך האמריקאי , אשר תקצב את התכנית החדשה ברוחב לב , תכניות הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות מדגישות יתר על המידה את עניין התיאוריות ולכן גובשה תכנית חדשה מדגישה בו-זמנית את התיאוריות ואת ההתנסות המעשית בשדה. במסגרת התכנית החדשה השיתוף והתיאום בין האוניברסיטאות , מחוזות החינוך ובתי הספר המאמנים ייתפסו מקום הרבה יותר מרכזי בתוכנית ההכשרה החדשה. יש גם לא מעט ביקורת על התכנית החדשה.

מחקרים רבים עסקו ועוסקים בפער שבין תאוריה למעשה בהקשר של הכשרת מורים. הכותבים בוחנים את הסיבות לפער זה, מציגים מודל של למידת מורים ומבססים על כך את מה שמכונה "גישה ריאליסטית" להכשרה. הכותבים ממליצים לבסס תכנון של תוכניות הכשרה בגישה ריאליסטית על שלושה עקרונות: א. ראיה רחבה ואינטגרטיבית של תהליך למידת מורים/מתכשרים להוראה; ב. הפעלת גישות פדגוגיות ספציפיות; ג. השקעה במקצועיות סגל מורי המורים (Fred A.J. Korthagen).

עפ"י בדיקה של עיתון "קו לחינוך" עם שישה ראשי מכללות לחינוך במגזר היהודי נמצאו הממצאים הבאים: השנה חלה , אמנם עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי הוראה בחינוך היסודי , כמו גם במסלולים לחינוך מיוחד ולגיל הרך, אולם במספר הנרשמים למסלולי ההוראה בחינוך העל יסודי במכללות לא חלה עלייה במרבית המכללות ובחלק גדול מהן אף חלה ירידה. ד"ר אריאל חורין רקטור מכללת לוינסקי ציינה כי ההרשמה למסלולי החינוך העל יסודי , בעיקר בתחומים ההומניים חלשה מאד. כידוע הועלה השנה רף הקבלה ללימודי הוראה לציון המשולב 525 והציון הממוצע של הנרשמים להוראה אכן היה גבוה במידה ניכרת מהציון בשנים הקודמות ועמד על כ560 , עם זאת לא ברור אם העלייה בציון המשולב של המתכשרים להוראה אכן מנבאת מורים טובים יותר במערכת החינוך בעתיד. בנושא זה טוען ראש מכללת אחווה , פרופסור אלי זמסקי כי העלאת רף הקבלה אינו משמעותי לתפקוד הבוגר בכיתה. גם לא קיימים מחקרים בחינוך התומכים בהשערה כי רף קבלה גבוה פירושו מורים טובים בבתי ספר בעתיד.

עבודת ההוראה – מה יש ללמוד כשמתכשרים להוראה? להוראה משמעויות שונות; במסגרת ההכשרה המיקוד הוא במיוחד במה שמתרחש בכיתה, שבה העבודה מערבת אחריות לכיתה שלמה של תלמידים החייבים לעבוד יחד לאורך שנה. ניתן להגדיר הוראה כניהול של בעיות בכמה תחומי עבודה תוך בנייה של יחסים יעילים עם תלמידים ועם תכנים (Lampert, 2001). מורי-מורים וחוקרים בתחום ההכשרה מצאו הגדרה זו שימושית לצורך "פירוק" מושג ההוראה ושיום מרכיביו תוך שמירה על מאפיין המורכבות שבו .אילו פרקטיקות צריכות לעמוד במרכז הלמידה? בהקשר זה עולה המושג "הפרקטיקות הטובות ביותר" המביאות לתוצאות הטובות ביותר. שאלה חשובה שנדונה במאמר ביחס למושג practice והתכשרות להוראה היא: "האם פרקטיקה צריכה להיות דבר ש(1)מורה עושה ולומד ממורים אחרים או (2)משהו שנוצר ונבנה ע"י קבוצה ונלמד בקהיליית מעשה (Lampert, M).

הוראה מתוקשבת מקוונת באינטרנט (Virtual Schooling (VS צוברת תנופה לא מעטה בארה"ב ובניו זילנד ומתפתחת מהר יחסית. בתי ספר תיכוניים וירטואליים קיימים כבר ב44 מדינות בארה"ב וגם בניו זילנד. עפ"י תחזיות שונות , שליש מבתי הספר התיכוניים בארה"ב יהיו וירטואליים בשנת 2020 . במקביל גם בתי הספר המסורתיים מציעים היום קורסים מתוקשבים לתלמידים הרגילים המאפשרים להם ללמוד יום בשבוע מהבית. הוראה מקוונת מלאה באינטרנט מחייבת שיטות הוראה אחרות לחלוטין ואסטרטגיות פדגוגיות מותאמות ללמידה מקוונת. לכן , החלו בארה"ב להיערך באופן ראשוני לסוגיה זו גם בתחומי הכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר יוזמה כזו בארה"ב להכשרת מורים לבתי ספר וירטואליים בעיקר מבחינת ההתנסות הפדגוגית המתוקשבת שנדרשים המורים החדשים לעבור ( Lily Ki Lo Compton, Niki Davis, Julie Mackey ) .

המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).

המחקר בוחן את המושג "הוראה-למידה מאתגרת" כפי שהוא נתפס על ידי מרצים וסטודנטים במכללה אחת לחינוך בתחומי מדעי הרוח, החברה והחינוך. מן הסקירה הספרותית עולה כי הוראה-למידה מאתגרת מזוהה לרוב עם גישות מסוימות שמטרתן לאתגר את חשיבת הלומדים ובהן למידה מאתגרת בעיות, חינוך לחשיבה ביקורתית, למידת חקר ועוד. המחקר הנוכחי מכוון להבנות ידע חדש ברמה הפדגוגית, בפרקטיקה של מרצים וסטודנטים בהכשרה מתוך זיקה לתובנות הרווחות בשיח החינוכי העכשווי. המחקר הוא איכותני-פנומנולוגי. כלי המחקר היו שאלונים פתוחים לסטודנטים, ראיונות חצי-מובנים עם מרצים וסטודנטים ותצפיות בשיעורים. מן הממצאים עולה כי המרצים מעריכים את חשיבותה של סביבת הוראה-למידה מאתגרת, אך מתקשים להשתחרר מהתפיסה המסורתית המעמידה אותם במרכז כסמכות ידע מרכזית ואת מחויבותו של הסטודנט לקלוט את המידע הנלמד. הסטודנטים מעריכים חוויות למידה משמעותיות שבהן התנסו עם מרצים מעוררי השראה, אולם בגישתם האינסטרומנטלית הם מצפים לרוב לקבל מידע יישומי הרלבנטי לעבודתם בתחומי הדעת שבהם התמחו. המחקר מחזק את הצורך באימוץ תפיסה ורעיונות מפתח, העשויים לקדם הכשרת מורים מאתגרת ואיכותית ולטפח בקרב הסטודנטים גישת למידה מעמיקה החותרת להשיג הבנה עבור עצמם ולא כלמידה להשגת הישגים אקדמיים בלבד ( פוירשטיין, מ., קרניאלי, מ.(2010).

במחקר זה נבחנים היבטים של סיכוי ושל סיכון להכשרת מורים בעקבות המלצות ועדת דוברת, כפי שעולה מעמדותיהם של 82 מורי מורים ומתחזיותיהם לשינוי הצפוי בעבודתם ובהכשרה להוראה. ממצאי המחקר נאספו בקרב שתי קבוצות של מורי מורים בשתי נקודות זמן: לאחר הפרסום דוח הביניים ובטרם פורסם הדו"ח הסופי. מהממצאים עולים סיכויים וסיכונים להכשרה בעיני מורי מורים. המשיבים הסכימו שיישום הדו"ח יוביל לחיזוק הפן האקדמי בהכשרה להוראה ולפגיעה בזמן המוקדש להכשרה המעשית, וצפו את חיזוקם של כישורים מקצועיים ואישיותיים בקרב מועמדים להוראה. הם העריכו שיחול שינוי מועט בלבד בעבודתם. ניכרה כמיהה לשינוי אצל בעלי תואר שלישי. באופן כללי, המשיבים תפסו את המלצות הוועדה כסיכון להכשרת המורים יותר מאשר כסיכוי. לאור ממצאי המחקר ניתן לומר שמורי מורים בעלי תואר שלישי , אנשי הסגל הדיסציפלינרי "עמידים" לשינויים שצפו בעקבות המלצת הוועדה, בהרגישם מחוזקים בעטיים מבחינה אקדמית, מקצועית, הוראתית ואישיותית , יותר מעמיתיהם בעלי התואר השני , מייצגי המדריכות הפדגוגיות (ניצה שוובסקי) .

מן הספרות עולה כי היחס לתלמידים בעלי מאפייני מגדר מיוחדים לא טופל בבתי הספר והיחס אליהם אף הורע (Kosciw et al., 2008). מורים רבים מסרבים לגעת בנושאים אלה, מתוך פחד או בושה (Heifetz & Linsky, 2002). לאור הממצאים האלה חקר המקרה המתואר במאמר זה מתייחס לשאלה: "אילו נושאים עולים ברפלקציות כתובות של מורים מתחילים בוגרי הכשרה לאחר הרצאת אורח בנושא חינוך, מגדר ואוכלוסיות מיוחדות בו?". המאמר מתאר ומסביר מה קרה במהלך ההרצאה ומנתח את ההשפעה של המרצה. כדי לקדם צדק חברתי ראוי שמורים יממשו את פוטנציאל המנהיגות הקיים בהם. מורים מנהיגים השואפים לחנך לצדק חברתי בעבודתם עשויים להיראות כמי שמממשים את תחושת המטרה, רפלקטיביים ומעשיים. הם מודעים לעצמם ומקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, ואינם מושתקים ע"י סביבתם (Lambert, 2003). מנהיגים חינוכיים אלה צריכים להיות בעלי ידע על צרכים שונים של תלמידים ובהם אלה שזהותם המגדרית שונה ( Larrabee, G.L., Morehead, P).

מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד , בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר ( רסיסי, נ.).

כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

במאמר מובאת סקירת מחקרים העוסקים בחונכות בהכשרת מורים. בשנים האחרונות חונכות הפכה שכיחה יותר ויותר בתוכניות הכשרה, לפעמים גם על חשבון הדרכה פדגוגית (Price & Chen, 2003, Walkington, 2005b, Zeegers, 2005). אם כי היא אינה פעילות המוגדרת בצורה בהירה דיה. מסקירת הספרות עולים שני גורמים משפיעים נוספים על החונכות: א) תפקידי החונכות שהמשתתפים מבצעים משתנים בהתאמה לשלב ההתפתחות המקצועית שבו נמצא המונחה (Rajuan et al., 2007); ב) שילוב מספר חונכים בעבודה עם מונחה, כשכל חונך מתמקד בתחום אחר ובשלב התפתחות מקצועית אחר (D'Abate & Eddy, 2008), עשוי להביא להצלחות בעבודת המונחה (Ambrosetti, A., & Dekkers, J.).