-
תקציר
השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.
-
תקציר
בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.
-
תקציר
ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.
-
תקציר
מממצאי מחקר זה עולה כי יש מקום לפתח ולהציע קורסים בנושאי טכנולוגיה וחינוך ולמידה מקוונת במכללות אקדמיות ובמחלקות אוניברסיטאיות להכשרת מורים. בקורסים הללו, כדאי להבהיר את החשיבות הגלומה בהטמעה והנחלה של למידה עצמאית בזירות מקוונות. במקביל, חשוב לאבזר, להקים ולפתח את התשתיות הדיגיטליות, הטכנולוגיות והתקשורתיות בקמפוס ולהשקיע במרחבי הלימוד העתידניים.
-
תקציר
כיצד מכשירים מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי בתיכונים בקנדה, באסטוניה, בקליפורניה, בהולנד, בסין ובפינלנד? מהם תנאי הקבלה לתוכניות ההכשרה במקומות אלה? מהם תוכני הלימוד, מסלולי ההסמכה, אפשרויות הפיתוח המקצועי? מיהם הגורמים המפקחים ואילו תקציבים מושקעים במדינות אלה בהכשרת מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי? סקירת מידע זו משיבה על שאלות אלה ומשרטטת את דמותו המצויה והרצויה של המורה בחינוך הטכנולוגי-המקצועי
-
תקציר
על אף ההיסטוריה המדממת של פקיסטן, יחסיה המתוחים, החשדניים והעוינים עם שכנתה הודו והתרומה הפוטנציאלית לדורות העתיד, לימודי שלום אינם קיימים בלימודי ההכשרה להוראה. עבור מרצים שהנחו קורס של לימודי שלום, האתגר המרכזי היה קושי בניהול זמן ובהתקדמות בסילבוס.
לצד זאת, סטודנטים חשו שינוי תפיסתי ותודעתי, ראו בחתירה לשלום ערך עליון ואף סברו כי לימודי השלום יכולים לתרום להם ברמה האישית. כלומר, ביישוב סכסוכים בזירה הביתית, הזוגית, המשפחתית והחברתית. -
סיכום
לפי דו"ח מחקרי זה, ההתנסות המעשית מהווה נדבך יישומי וקריטי במסלול ההכשרה להוראה. ברם, רוב מנגנוני ההערכה של ההתנסות המעשית אינם מבחינים בין מורים המוצבים בבתי ספר הישגיים לבין אלו הנשלחים לבתי ספר של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. זאת ועוד, שיטות ההערכה הקיימות מתעלמות מעמדות התלמידים ומקצב התקדמותם, ממאפייני אוכלוסיית הלימוד, מגרף השיפור של המתכשר, מיכולתו ליישם ידע תיאורטי, מנכונותו ללמוד מאחרים ומשיתוף הפעולה המשולש בין המורה-חונך, נציג המוסד האקדמי והמתכשר.
-
תקציר
שיפור המעמד המקצועי של צוותי ההוראה בחינוך לגיל הרך נחשב לאתגר לאומי חשוב, אך כזה המצריך אמון ונכונות לשיתופי פעולה. כיום, מערכת החינוך הקדם-יסודית במדינת ניו יורק חותרת אל מול אתגרים וקשיים רבים ואף יכולה לחוש מופלה לרעה מבחינת תנאי שכר, הכשרה להוראה, דימוי ציבורי, איכות צוותי ההוראה והתוכניות לטיפוח מנהיגות.
-
סיכום
מתמחים להוראת מדעי החברה בחינוך על-יסודי בארה"ב מודים שהידע שלהם על השואה מסתמך בעיקר על הפקות קולנוע הוליוודיות. מערכי שיעור רבים נוטים להתמקד בקורבנות השואה ובמעלותיהם של חסידי אומות העולם, במקום לחשוף את רשת משתפי הפעולה, הפאסיביות של העומדים מנגד, בנאליות הרוע של הרוצחים ושורשי תופעת האנטישמיות. כדי לחבר בין השואה לבין אירועים היסטוריים או אקטואליים גיבשו המשתתפים רשימה שכוללת את המהפכה האמריקאית, התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, מחאת ההמנון האמריקאי ועוד.
-
סיכום
מורים אשר משלבים למידה חברתית-רגשית יכולים לפתח ולטפח מערכות יחסים חיוביות עם תלמידים, ליצור אווירה כיתתית תומכת ונעימה ולשפר את הישגי התלמידים. מורים המצליחים להטמיע את שיטות ההוראה האותנטיות שלהם בתוך תהליכי למידה חברתית-רגשית צפויים לסייע להניע להישגיות תלמידים חסרי מוטיבציה. אך, כאשר מורים חשים מבודדים, חסרי אונים או לחוצים, הם מדביקים את תלמידיהם – במודע או שלא במודע.
-
תקציר
מתוך מטרה לבחון את דפוסי עבודתם של מרצים לחינוך בעשור האחרון לקריירה, 15 מרצים ישראלים לחינוך בני 55 ומעלה השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים. על אף הקשיים המהותיים שמאפיינים את שלהי הקריירה, המרצים תרמו מיוקרתם למוסד האקדמי והציעו מבט אוניברסלי בהקשר להובלת רפורמות, פיתוח שיטות העבודה, טיפוח מנהיגות ארגונית, ליווי מרצים צעירים, הנחייה של סטודנטים ועוד.
-
תקציר
מטרת המחקר היא בחינת יישום תוכנית אקדמיה-כיתה בסדנאות להכשרת מורות בחברה החרדית ולבדוק את השפעתה על המתמחות, המורות המכשירות וצוות בית הספר. בעזרת 441 שאלונים ו-11 ראיונות עומק עם משתתפות בסמינר נמצא שהמורות החרדיות עברו חוויה חיובית ביותר שבאה לידי ביטוי בהעצמת דימוין העצמי, הגברת ביטחונן העצמי, חיזוק חוסנן הנפשי ושיפור האוריינטציה בסביבה הבית ספרית ואף מחוץ לה. לא זו בלבד, דווח על שיעור גבוה מהרגיל של השמת מורות בבתי ספר בפועל ומורות שהתמידו בתפקידן העידו כי עברו תהליך של צמיחה אישית והתפתחות מקצועית.
הכשרה להוראה
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין