המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

במסגרת שיא של תהליך חקר מדעי רב-תחומי, השתתפו תלמידי כיתות ח' בסניף מטו"ס – מדע, טבע וסביבה של ביה"ס הריאלי בחיפה ב"קמפוס שטח". מדובר בסמינר בן שלושה ימים בנושא "מים חיים בעמק הירדן". במסגרת הסמינר ערכו התלמידים סיורים באופניים בלב הסביבה הטבעית, ביצעו מדידות פיסיקליות וכימיות לחוף הכנרת, חקרו ממצאים מתחת לסלעים, סיירו במפעלי הדברה ובריכות דגים, ולנו לינת שטח במקום. מטרות סמינר השטח הן: קיום למידה משמעותית חווייתית, תוך טיפוח סקרנות, חשיבה ביקורתית ויישום מיומנויות הנדרשות ללמידת חקר, וכן חינוך לאהבת הארץ, טיפוח כבוד לאדם ולארץ.

מורים רבים, במיוחד בתחום הוראת המדעים, שואלים את עצמם את השאלה הבאה: מדוע התלמידים, אף המוכשרים שבהם, אינם מצליחים לשאול שאלות רבות, מגוונות ומקוריות? אחת התשובות לכך היא, שהתלמיד חושב באופן אוטומטי ומציע פתרונות מוכנים המאוחסנים בזיכרונו.לכן, אם התלמיד ילמד לחשוב באופן יצירתי, אזי יוכל בעת הצורך לנטוש את דפוסי החשיבה הקיימים ולשאול שאלות באופן מסתעף. במחקר זה נעשה שימוש בכלי חשיבה שפותחו על ידי חוקרים מתחום החשיבה: Robert J.Swartz , David Perkins. Edward de Bono. הייחודיות של מחקר זה הוא שימוש בכלי חשיבה גנריים להשבחת מיומנות החקר שאלת שאלות בניסוי חקר בכימיה. המחקר נערך בקרב כ – 100 תלמידות במהלך שנתיים. הקניית הכלים לחשיבה יצירתית נעשתה בזמן קצר ( צילה ארן).

רשת האינטרנט מסייעת להבנת הבעיות הסביבתיות והדרכים לפתרון וכן באמצעות נתונים המתקבלים מהרשת בזמן אמת המאפשרים מעקב אחר התרחשויות עדכניות מכל מקום ובכל זמן בארץ ובעולם. כתבות, חדשות וידיעות בנושאי סביבה וכדור הארץ מציפות את האינטרנט. למשל: מידע המגיע מהוועידה למניעת התחממות כדור הארץ בבאלי שבאינדונזיה, ידיעות על הפשרת קרחונים בקטבים, תחזיות על הצפות צפויות, הוריקנים וסופות, דלקות אדירות ועוד. מידע זה נגיש כיום לכל התלמידים והמורים ומהווה בסיס ידע מרתק ללמידה ולהוראה. באמצעות רשת התקשורת העולמית הופכים התלמידים בבית הספר לחלק מקהילה וירטואלית רחבה של שומרי כדור הארץ בארץ ובעולם. אתר "אופק ירוק" מאפשר לילדים להתעדכן ולהשתתף בכל הנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי כגון: התחממות כדור הארץ, פיתוח בר–קיימא, חיסכון באנרגיה, אנרגיות חלופיות ועוד. הילדים מוזמנים להביע דעות, להעלות רעיונות, להתעדכן בחדשות ירוקות", להשתתף " בתחרויות ולפתח אקטיביזם סביבתי ( רחל מינץ , גלית בן צדוק) .

מטלה מתוקשבת לנושא המדעים בחטיבות ביניים המומלצת להפעלה בתחילת השנה. מטרות המטלה המתוקשבת היא הכרת ממציאים ומגלים מהאלף הקודם. כמטלת חקר-רשת מאתגרת כוללת הפעילות המתוקשבת את השלבים הבאים: מבוא, המשימה, התהליך, הערכה, סיכום ומקורות המידע. האתר הומלץ על ידי מורים המלמדים מדעים בחט"ב ובתיכון (דליה גודמן ושלומית ארצי)

התכנית "חושבים כימיה" פותחה בעבודת צוות של מרצים דיסציפלינריים לכימיה ושל מרצה להוראת המדעים. התכנית נוסתה ע"י המחברים בקורס דיסציפלינרי במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההוראה מיועדת להיות חלק מהתכנית להכשרת סטודנטים להוראת מדע בבית הספר העל יסודי. התכנית משלבת בין מטרות שנועדו לביסוס ולהעמקה של ידע מדעי לבין מטרות שנועדו לפיתוח תפקודי חשיבה גבוהים, תוך הבניית ידע פדגוגי תלוי תוכן בהוראת הכימיה. (יהודית וינברג, אילנה אבישר, יוסי צפדיה)

מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)

ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

ניסויים ברשת הם ניסויים אמיתיים, המופעלים משולחן העבודה ללא צורך להגיע למיקום מרוחק. הניסויים מחוברים לבסיס נתונים ממוחשב ונשמרים לצורך שימוש עתידי. ניסויים ברשת מופעלים על ידי מומחים ונותנים אפשרות זמינה ואמינה להביא את קונספט המעבדה המופעלת-מרחוק ממוסדות המחקר הרב-לאומיים הגדולים אל תוך מעבדת בית הספר. הפעלת ניסוי ברשת מתוך בית הספר יכולה להעלות את המוטיבציה לתלמידים להתחיל בקריירה מדעית, משום שביחד עם מוריהם, הם המתחזקים את סביבת הניסוי. תחום הוראת המדעים בבית הספר זוכה לחשיפה מוגברת, ומעצים את הפרופיל המדעי של בית הספר.

מסמך מקיף שיטתי וחשוב הסוקר את התפתחות הוראת המדעים בעולם מאז שנות ה-80. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: הצבת יעדים חדשים בהוראת המדעים בשנות ה-80 – עיקרי השינוי, מהי אוריינות מדעית? כיצד היא נמדדת? מה מאפיין אזרח אוריין במדע? יוזמות חינוכיות להקניית אוריינות מדעית, פרויקט 2061 בארה"ב והשלכותיו על הוראת המדעים, מדע לכול – עקרונות הגישה, ההשלכות של עקרונות "מדע לכול" על ההוראה וההערכה, הוראת מדע בגישה רב-תחומית, ההגדרה של ליבת הידע המדעית בגישה רב-תחומית – הויכוח האקדמי, ליבת תוכן מושגית מפורטת מול ליבת תוכן רעיונית בלבד והתפתחות "מדע לכל" במוט"ב (יעל שוורץ, לולי שטרן)

אתר אינטרנט מסייע לתלמידים הלומדים ביולוגיה והנדרשים להגיש עבודות חקר. מטרת האתר היא לסייע לתלמידים להתמודד עם כל שלבי כתיבת עבודות מיני חקר. האתר כולל את הפרקים הבאים: מסגרת העבודה, גיבוש שאלת החקר, מקורות המידע, תכנון ובחירת כלי מחקר, ביצוע ותיעוד, ניתוח התוצאות, הסקת מסקנות, הצגת עבודת החקר ודף עזר למורה המדגים למורה את האפשרויות. האתר הומלץ על ידי מורים המלמדים מדעים בחט"ב ובתיכון (דליה גודמן)

לא קל לשכנע פרחי הוראה או אפילו מורים משתלמים ביעילותם של תרגילי חקר מורכבים ולכאורה מייגעים, שבה התלמיד מפריך את ההשערה הנבדקת או אינו מאשר אותה במלואה.על כן, יש להעמידם במצבים שבהם הם יוכלו לחוש על בשרם את עצמת האסטרטגיה, להיות מעורבים אישית בתהליך הלמידה ולצפות בתלמידים המעורבים בתהליך. המאמר של פרופ' עמוס דרייפוס מציג שלוש פעילויות בסדר מסוים, המיועדות להשגת המטרה שהוזכרה לעיל. התרגילים פותחו עבור סטודנטים לתעודת הוראה, במסגרת קורס העוסק בהוראה במעבדה ובוצעו בדומה למתואר, במשך שבע שנים. שתי הפעילויות הראשונות הן הדמויות של שיעורי מדע בעלי מרכיבי מעבדתי והשלישית היא תרגיל מלא של מעבדה חוקרת. המשימה הסופית של הסטודנטים היא השוואה בין השיעורים על פי אסטרטגיות ההוראתיות וניתוח כל אחת מהפעילויות על פי אמות מידה של חקר, בהתאם לשלב הופעת ההשערה של הלומדים ולשלב בו מתברר ללומד שתפיסתו אינה יכולה להסביר במלואה את התופעה הנחקרת.