הוראה פעילה
מיון:
נמצאו 31 פריטים
פריטים מ- 21 ל-31
  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין של פרופסור לארי קובן המתייחס לתליכי קבלת החלטות של מורים בכיתה. "במאמרון שלו קובן מביא נתונים מתחום חקר המוח מתוך מאמר מאת יונה לרר שהתפרסם ב-Wired לפני כשבועיים. במאמר שלו לרר טוען שיש דמיון רב בין מלאכתם של נגני ג'ז ושל שחקני כדורסל – שתי המלאכות דורשות את היכולת לאלתר במהירות ולהגיב בהצלחה למצבים משתנים ובלתי-צפויים. קל מאד, וגם פופולארי מאד, לראות במלאכת המורה עבודה טכנית בלבד, ביצוע של צעדים שנקבעו מראש לפי הספר. (למרבה הצער, לעתים קרובות נדמה שהמערכת החינוכית דווקא מעדיפה שכך יהיה.) המורה נתפס כלא יותר מאשר טכנאי המופקד על העברת סחורה ממקום אחד, מספר הלימוד, למקום אחר, לראשו של התלמיד. וזה, כמובן, פותח פתח למבחנים הסטנדרטיים שבודקים את מידת ההצלחה של ההעברה הזאת (ומתן בונוס למורה שההספק שלו עולה על זה של אחרים). אבל פרופסור לארי קובן, שהקדיש שנים רבות לבחינת המתרחש בבתי הספר ולמלאכת ההוראה מבין שמדובר במשהו הרבה יותר מורכב ומסובך". במאמר של פרופסור לארי קובן מובאים נתונים מתוך מחקרם של Hilda Borko Richard Shavelson , לפיו המורה נדרש לקבל 7 החלטות לדקה במהלך הוראה אינטראקטיבית בכיתה. עפ"י מחקרו של Philip Jackson מורה בביה"ס יסודי מקיים 200 עד 300 אינטראקציות עם תלמידים לשעה.

  • לינק

    איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא להציג את תרומת השימוש בבלוגים להכשרת מורים, כפי שהמרצה יורם אורעד היה עד לה במסגרת עבודתו בהכשרת מורים לפיזיקה. בשנים האחרונות הופכים הבלוגים לכלי המשמש בהקשרים חינוכיים, שחלקם נוגע לחינוך הגבוה. הם משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. נראה שהשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה תורם לקידום בניית הידע של הסטודנטים, התקשורת ביניהם, ומעקב יעיל אחרי תהליך למידתם. נראה שהשימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לביני. הבלוגים אפשרו מעקב יעיל אחר תהליך הלמידה של הסטודנטים. השימוש בבלוג האישי שלי סייע לי לגבש מחשבות בתחום הכשרת המורים ובתחום הדידקטיקה של הפיזיקה. בשימוש בבלוגים התגלו גם כמה קשיים אצל חלק מהסטודנטים, ביניהם רתיעה מהיותם של הבלוגים חשופים לעין כל ובעיות טכניות בהפעלת הבלוגים." ( יורם אורעד).

  • לינק

    סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

  • לינק

    הוראה המשלבת מתמטיקה ומדעים הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות המרכזיות במסמכים העוסקים בקידום ההוראה של שני תחומי הדעת, מתוך אמונה שיש בכוחה של הוראה משולבת לסייע לתלמידים להבין טוב יותר מושגים ועקרונות השלובים בשני תחומי התוכן. על מנת שמורים יוכלו ליישם גישה זו, עליהם לקבל הכשרה מתאימה. תפיסה זו עומדת בבסיס המחקר שלהלן. מטרת המחקר: לבחון את התרומה של יצירה שיתופית של יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להתפתחות ההבנה והידע התוכני והפדגוגי של סטודנטים הלומדים לתואר שני בתכנית להוראת המדעים לביה"ס העל-יסודי במכללת אורנים. במחקר השתתפו מורים למתמטיקה ומורים למדעים שלמדו קורס סמסטריאלי "תפיסות וגישות עכשוויות בהוראת מדעים ומתמטיקה" ( מיכל קרופניק-גוטליב , עטרה שריקי).

  • לינק

    הקורס "מדריכי כושר ובריאות והכשרת קטינים לאימון בחדר הכושר" נלמד בסמינר הקיבוצים ( כמו גם במכללות אחרות) באופן מסורתי ומשלב הרצאות פרונטאליות והדגמות בחדר הכושר. לאחרונה , פותח DVD העשוי לשמש אמצעי הוראה יעיל במהלך הקורס. מטרותיו של אמצעי זה : לסייע לסטודנט בתהליך ההכשרה והלמידה 2. להוות מאגר מידע בזמן העבודה כמדריך בשטח. 3. לאפשר הדגמה והסבר של המדריכים ל"לקוחות" בשטח. מאמר זה סוקר את מחקר הפעולה שמטרתו ללמוד על "התקליטור "מדריך המולטימדיה השלם לפעילות בחדר הכושר" (פנחס וקייץ, 2008) , כמו גם על תכנית הוראה ייחודית , המשלבת אותו במהלך הוראת הקורס ) אל פנחס. לארי קייץ. צילי רז-ליברמן).

  • לינק

    בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים, ויכולת יישום. בהוראת פסיכולוגיה במכללה ערבית להוראה, עומדות על הפרק כל אותן בעיות הקיימות במכללה היהודית, ובנוסף להן בעיות רבות המיוחדות למכללות במגזר הערבי. במאמר זה מדגימה הד"ר חנה דויד כיצד ניתן להפוך שיעור שנושאו: "זיגמונד פרויד" לאירוע חווייתי, שובר התנגדות, המאפשר לסטודנטיות להתפתח מבחינה רגשית, להגמיש את עמדותיהן ביחס למספר נושאים, ולהבין תופעות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.

  • לינק

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המבאר לנו את האבחנה בין סוגי הוראה מקוונת בכיתה. היא מבחינה בין מורה מקוון ובין המלמד בכיתות 1:1. מורה מקוון הוא מורה שעומד לרשותו מחשב בכיתה ( נייד אישי שלו או נייח קבוע), מקרן (קבוע או נייד) וסביבת אתר. לעיתים יש בכיתה גם לוח אינטראקטיבי שמוסיף ליכולות הטכנולוגיות של המחשב הנייד. התלמידים עצמם נמצאים בכיתה ללא אמצעים טכנולוגיים כלשהם, ובידיהם נמצאים ספרים ומחברות בהתאם למקצועות הלימוד. מורה בכיתת 1:1 הוא מורה שנוסף לאמצעים של מחשב אישי שלו ומקרן, יש גם לתלמידים מחשבים ניידים. ההבדלים האלו בסביבות העבודה מחייבים גם את המורים להגדיר שוב ושוב מה מבין הפעילויות שהם עושים עם תלמידים בכיתה הן פעילויות בסגנון "מורה מקוון" ומה הן פעילויות בסגנון 1:1.

  • לינק

    המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

  • לינק

    במסגרת שיא של תהליך חקר מדעי רב-תחומי, השתתפו תלמידי כיתות ח' בסניף מטו"ס – מדע, טבע וסביבה של ביה"ס הריאלי בחיפה ב"קמפוס שטח". מדובר בסמינר בן שלושה ימים בנושא "מים חיים בעמק הירדן". במסגרת הסמינר ערכו התלמידים סיורים באופניים בלב הסביבה הטבעית, ביצעו מדידות פיסיקליות וכימיות לחוף הכנרת, חקרו ממצאים מתחת לסלעים, סיירו במפעלי הדברה ובריכות דגים, ולנו לינת שטח במקום. מטרות סמינר השטח הן: קיום למידה משמעותית חווייתית, תוך טיפוח סקרנות, חשיבה ביקורתית ויישום מיומנויות הנדרשות ללמידת חקר, וכן חינוך לאהבת הארץ, טיפוח כבוד לאדם ולארץ.

  • סיכום

    המחקר נערך במטרה לזהות את השוני בין עמדות "מרצים פעילים" ) מרצים שמפעילים הוראה פעילה בקורסים שלהם) לבין עמדות שאר המרצים בשלושה מוסדות אקדמיים, ביחס להוראה פעילה. המחקר בוחן את מידת האימוץ של תחומים שונים בהוראה פעילה על ידי המרצים ואת השפעתם של גורמים הקשורים לרקע בהוראה של המרצים, על עמדות המרצים ביחס להוראה פעילה .כלי המחקר היה שאלון שפותח במיוחד לצורך מחקר זה . נבחנו עמדות מרצים ביחס להוראה פעילה בשישה תחומים : הוראה בכיתות גדולות, ציפיות מרמת המעורבות והאחריות של הסטודנטים בלמידה, עצמאות הסטודנטים בלמידה, יכולת הסטודנטים לבנות ידע , מחויבותם להוראה משמעותית בהתייחס להספק מול הבנה ותפיסת תפקיד המרצה . ממצאי המחקר מורים, כי קיים הבדל מובהק בכל ששת התחומים שבהם עוסק שאלון המחקר, בין ממוצע עמדות כלל המרצים לבין ממוצע עמדות קבוצת המרצים הפעילים . הפער הגדול ביותר בין המרצים הפעילים לשאר המרצים הוא בתחום הפעלת כיתה גדולה: מרבית המרצים נוטים לחשוב כי דיונים בכיתה גדולה אינם מובילים להתקדמות בחומר הלימוד .בעוד ש"המרצים הפעילים" סוברים כי ניתן להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, לחלקם לקבוצות וליצור דיון פורה במליאה. בסיום המחקר מוצגות המלצות למרצים המעוניינים לקדם את נושא הלמידה הפעילה במוסדם( דוד פונדק, אורית הרשקוביץ, שחם מירי , רבקה וייזר-ביטון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין