אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש בית ספרית צריכה לדעת לאזן בין הצרכים האישיים של המורים בהתאמה לבין היעדים המוסדיים, ולא להציב יעדים מוסדיים כערך עליון לפיהם חובה להתיישר. מבחינה פרקטית, יש לספק למורים כר פורה לצמיחה, להשקיע במשאבים עליהם המורים נסמכים, להעניק להם אוטונומיה ותמיכה ולהתייחס אליהם כבני אדם עם צרכים, שאיפות ומטרות אישיות. בסופו של דבר, המפתח להצלחת בית הספר טמון בידי המורים

ניהול הון אנושי מוגדר כמארג הפעילויות שמשדרגות את מערכת משאבי האנוש המסורתית לכדי גוף שבכוחו להוביל ליעילות מוגברת, להגביר עניין וסיפוק בקרב העובדים ולקדם את החברה בזירות שונות – באמצעות האינדיבידואלים המאיישים אותה. במקום להסתפק בתמורה הכלכלית שצפוי להחזיר כל עובד, ניהול הון אנושי מתמקד במיקסום ערכו של העובד באמצעות הכוונתו, טיפוחו, פיתוחו וקידומו.

פוטנציאל הקיימות של מערכת ההשכלה הגבוהה טמון, בראש ובראשונה, במרצים המלמדים את הסטודנטים ומבצעים את המחקר בפועל. לראיה, חרף האצה משמעותית בתחומי הבינה המלאכותית, המרצים הם עדיין אלו המשפיעים על הסטודנטים, מנווטים את כיווני החשיבה השוררים בקמפוס, מעצבים את הערכים השולטים, משפיעים על האקלים התרבותי ומהווים הון אנושי – הלכה למעשה. לא בכדי, מערכת ההשכלה הגבוהה מופעלת עדיין על ידי מרצים, ולא מנועי בינה מלאכותית.

מכון מופ"ת הקים צוות חשיבה לבחינה של תהליכי פיתוח ההון אנושי בבתי הספר. הצוות יבחן מודלים שונים הקיימים בעולם, יברר את הצרכים של צוותי ההוראה והחינוך בארץ, ויציע תוכנית להכשרת בעלי תפקיד מקרב שדרת הנהלת בית הספר, אשר ייתנו מענה לצרכים הללו. את תחום משאבי האנוש ניתן להגדיר בצורה הפשוטה ביותר כניהול הממד האנושי בארגון

לאיכותן של המנהיגות הארגונית ומחלקת משאבי האנוש יש קשר ישיר למידת המחויבות של העובדים. מנהלים וראשי מחלקות משאבי אנוש הנוהגים בעובדיהם בצורה מרוחקת, קרה ואינטרסנטית, פוגמים במחויבותם לבית הספר ובתפוקתם בטווח הארוך. התנהלות כזו עלולה להוביל לעזיבת עובדים ומורים ולדשדוש במקום אשר עלולים להכתים את שם הארגון, לגרום לשינויים פרסונליים תכופים ולהוביל למעגל קסמים של גיוס, הכשרת והעסקת עובדים חדשים ובלתי מנוסים.