מילת מפתח: דרכי חשיבה
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
  • סיכום

    יורם אורעד מפנה זרקור בבלוג המרכזי של רשת שלובים לנושא השינוי והחינוך להתמודדות עמו: "מערכת החינוך מייצרת ומניפה לעתים קרובות דגלים חדשים. חלקם הם ביטוי לצרכים הנובעים מהשינוי העז והמהיר שהחברה עוברת: פיתוח מיומנויות המאה העשרים ואחת (מונח לא מתאים לטעמי), הבנת האחר ולימודי מתמטיקה 5 יחידות לימוד. האם יכול להיות שהגיע הזמן לעסוק בדבר עצמו, אותו הדבר שאחראי לפחות לחלק מן הדגלים – עצם השינוי עצמו? השינוי הזה הוא כה דרמטי, כה עז וכה מהיר והוא נמשך כבר זמן כה ממושך, עד שאני תוהה מדוע עד כה לא התייחסנו אליו" (יורם אורעד).

  • סיכום

    המאמר מציג את התפיסה הרווחת של דואליות הרואה את החינוך כמובחן מן ההוראה, ושלפיה המתמטיקה מצויה באופן מובהק בצד ההוראה, והוא מערער אותה בתארו את ההיבטים החינוכיים של הוראת המתמטיקה: טיפוח דרכי חשיבה, אהבת היופי והתמודדות עם השאלה מהו האדם (רון אהרוני).

  • סיכום

    טענת הכותבת היא שהתנסויות של למידה משולבת עבודה הן דרך משמעותית לפיתוח זוויות ראייה שונות בקרב מתכשרים כלפי המקצוע, דרכי עבודה ואפשרויות להתפתחות מקצועית. אלה התנסויות המהוות הזדמנות ייחודית להגיע אל מעבר למקומי, לשלב זוויות ראייה תרבותיות אחרות ולאתגר הנחות והבנות קיימות של האדם על עצמו כאיש מקצוע בעולם גלובלי (Lilley et al., 2014). מעסיקים רבים רואים התנסויות בין-לאומיות כאינדיקציות של יכולות רב-תרבותיות ומעודדים כיוון זה של צמיחה מקצועית (Trede et al., 2013). במסגרת תוכנית להכשרת מורים באוסטרליה פותחה יחידה המערבת את המתכשרים בהתוודעות לתרבות אחרת ע"י שיבוצם להוראה בבי"ס בארץ אחרת (כאן, סין, בשנחאי). הרציונל: חשיפה מובנית לתרבויות שונות תעודד מתכשרים למעורבות בשיח חינוכי המאתגר את רעיונותיהם על דמיון ושוני תרבותי ועל מקצוענות ותכשיר אותם להיות מורים אפקטיביים (Walkington, J).

  • סיכום

    כיצד מחנכים את התלמיד לפתיחות מחשבתית ולעצמאות בלמידה? כיצד בונים תרבות למידה ממוקדת-הבנה במציאות הבית ספרית? איזו גישה חינוכית ואיזה ידע מקצועי נדרשים מהמורה בעידן הידע? ספר זה מתמקד במענה לשאלות אלו ולסוגיות אחרות הרלבנטיות לאיכות הלמידה ולהעלאת ההישגים הלימודיים במערכת החינוך ( גילה קאופמן) .

  • סיכום

    מספר בעיות בשיעורי הבית תוכננו כדי להגביר את המיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית היא תהליך שבו אנו משתמשים כדי לעשות רפלקציה, לגשת ולשפוט הנחות השוכנות בבסיס הרעיונות והפעולות שלנו ובבסיס הרעיונות והפעולות של אחרים. שאלות סוקרטיות הן לבה של החשיבה הביקורתית ומספר של בעיות בשיעורי הבית נשאבות מששת הסוגים של שאלות סוקרטיות של R.W. Paul.

  • סיכום

    לא רק הורים דואגים לילדם המשתלב בגן: גם הילדים עצמם רגישים לתחושות ההורים. זה רק אחד הממצאים של מחקר ייחודי, שבחן איך ילדים מעוניינים להציג את עולמם לפני הוריהם. מחקר חדש חושף עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם. במחקר השתתפו 45 ילדים מתשעה גנים – שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים – קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה. כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים – אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.

  • סיכום

    שמש האסוציאציות מאפשרת לימוד בדרך הגילוי. המורים משתמשים ב"שמש אסוציאציות" כדי להעלות ידע קודם, אבל, בסופו של דבר מתעלמים ממנו ואינם משתמשים בו כבמנוף להבניית הידע החדש. יש חשיבות רבה להפעלת התלמידים בדרך של הבניית המידע אחרי הצגת שמש האסוציאציות ע"י פעולות מיון והכללה – חלוקת האסוציאציות לנושאים ומתן כותרות לקבוצות. החלוקה והבניית הידע יכולה להיעשות באמצעות טבלה בה התלמידים מציבים וממיינים את התכנים שאספו עפ"י קטגוריות. בסקירה מוצגים שלבי הוראה באמצעות שמש אסוציאציות ומיפוי מושגי. כמו כן מוצגים בסקירה כלים מתוקשבים באינטרנט היכולים לסייע בלמידה באמצעות שמש אסוציאציות או מיפוי מושגי. עוד בסקירה ניתן למצוא קישורים ודוגמאות לשמש אסוציאציות: דוגמא מתחום הוראת המדעים. עבודה פרטנית: דוגמא למטלה מתוקשבת הדורשת הבניית הידע באמצעות שמש אסוציאציות ( לתלמידי בתי ספר יסודיים). כמו כן , מוצג בסקירה אתר MINDOMO -כלי אינטרנטי, שיתופי, כולל הסבר בעברית.

  • סיכום

    מאמר זה מציג מחקר שנערך בקרב 79 מורות לספרות בבתי ספר על-יסודיים, אשר השתתפו בהשתלמויות מורים שמטרתן הייתה מפגש עם גישות לפיתוח חשיבה בהוראת הספרות. המאמר מציג מחקר במתודולוגיה מעורבת (mixed method), המשלבת שיטות כמותיות ואיכותניות, ומסתמך בעיקר על ממצאי שאלון שמילאו המורות. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תפיסותיהם, על עמדותיהם ועל עשייתם בפועל של מורים לספרות בבתי ספר על יסודיים בישראל , לנוכח שאיפתם של מעצבי מדיניות החינוך בארץ לשלב חשיבה בהוראה בכלל, ובהוראת ספרות בפרט, תוך כדי טיפוח הוראה לקראת למידה משמעותית. מחקרים מסוג זה על אוכלוסייה זו טרם בוצעו. שאלת המחקר הייתה : כיצד ניתן לאפיין את הוראת הספרות בבתי הספר העל יסודיים בישראל מנקודת מבטם של המורים לספרות? ממצאי המחקר מלמדים על עמדות המורים כלפי מטרות הוראת הספרות, על סביבת ההוראה הבית ספרית בכלל ועל סביבת הוראה/למידה בשיעורי ספרות בפרט, על עמדות קונסטרוקטיביסטיות של מורים כלפי למידה, בעוד עמדותיהם בהוראה בפועל שמרניות, וכן על הקשיים שהמורים חווים היום בהוראת ספרות. מסקנות המחקר הו כי בהכשרה ראויה , ותוך כדי הכנסת שינויים בתכניות הלימודים ובדרכי ההערכה, ניתן לקוות לשינוי בדרכי ההוראה בספרות (אילנה אלקד-להמן, יצחק גילת).

  • סיכום

    בפועל, ההתייחסות לפיתוח החשיבה נתפסת על ידי רבים במערכת החינוך, כתוספת לתהליך ההוראה הרגיל. כמו למשל, בהצבת שאלות אתגר בנוסף למשימות הלמידה האחרות, או בסימון משימות לימוד מסוימות כשאלות חשיבה. אמנם, תהליכים אלה יכולים להיות מבורכים. אך דווקא נוכחותם בהקשר אקראי, עשויה להשיג מטרה הפוכה. זאת, משום שהעדר תפיסת החשיבה כתהליך אינטגראלי בתכנון הוראה והלמידה, פוגם בבניית רצף משימות המכוונות לפיתוח מערכי הבנה מגוונים בתהליך ההוראה המתמשך של נושאי הלימוד. מכלול הגורמים, תורם לקיבעון מחשבתי וליזום פתרונות ארגוניים קצרי טווח. לא רק שפתרונות אלה אינם מקדמים פיתוח חשיבה בהוראה, הם אף מסמנים השהייה, בלימה ואשליה של שינוי. מצב זה תורם לשחיקת מורים ולירידת מעמדם החברתי ( מרים קדרוני ) .

  • סיכום

    חשיבה ברמה גבוהה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים (הסותרים זה את זה לעיתים קרובות) ובויסות עצמי של תהליכי חשיבה (אי תלות באחרים בכל צעד מחשבתי. קשה להגדיר מיומנויות חשיבה גבוהות, אך ניתן לזהות אותן כאשר הן מתרחשות. חשיבה מסדר גבוה אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. היא מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך לא קיים פתרון יחיד וברור. חשיבה ברמה גבוהה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות . התמצית מציגה את סוגי מטלות אופייניות לחשיבה מסדר גבוה שניתן להציג בכיתה ואת ההבדלים העקרוניים בהם.

  • סיכום

    רוב בתי הספר עדיין דבקים בתאוריה של מידה חינוכית אחת לכולם, לכן יש ילדים שנאבקים כל זמן הלמידה, רק מפני שתבניות הלמידה שניחנו בהן אינן תואמות את שיטת הלימוד הנהוגות בבתי הספר. ד"ר מל לוין, מסביר ב כל ילד חושב אחרת איך אפשר לזהות את תבניות הלמידה השונות. הוא מבהיר כיצד הורים ומורים יכולים לחזק את הכוח הטמון בכל ילד כך שיוכל לעקוב את קשייו. שיטת לימוד זאת מניבה סיפוק והישגים במקום תסכול ותחושת כישלון. תסכולי למידה עלולים לכרסם בילד במשך כל חייו. אפשר למנוע זאת אם נבין שלא כל ילד מצליח באופן זהה בכל צורת לימוד. אם נתמקד בשיטות לימוד אינדיבידואליות למען צורות חשיבה אינדיבידואליות נוכל להעצים את פוטנציאל הלמידה של ילדינו (מל לוין)

  • סיכום

    אתר בריטי המכיל מספר איזורי תוכן מעניינים ושימושיים בתחומי היצירתיות והחדשנות: שיטות ליצירתיות: אוסף מקיף של עשרות שיטות שונות בתחום היצירתיות – פתרון בעיות, העלאת רעיונות, דיון קבוצתי, סינון רעיונות, ועוד. כל שיטה מתוארת באופן תמציתי בעמוד נפרד, לרבות ההקשר שלה, הדרך לבצע אותה, ואיזה שיטות חלופיות ומשלימות קיימות. לדוגמא : SCAMPER (שיטה להעלאת רעיונות), Mind Mapping (שיטה לרישום רעיונות), ו-Delphi (שיטה לקבלת החלטות).

  • סיכום

    ביחס ללימוד של תחומי הדעת במכללה יש לכותבים שלוש המלצות מרכזיות: א.יש לצמצם באופן ניכר את מספר תחומי הדעת הנלמדים במקביל. ב.יש לשבור את "עיקרון הרצף" בין השיעורים, כלומר להותיר מרחבי זמן פנויים משיעורים פורמאליים במהלך ימי הלימודים ובמהלך שנת הלימודים כולה. ג.המסגרת המארגנת של לימוד תחומי הדעת צריכה להיות "דיסציפלינה פדגוגית" השונה באופייה הן מהמקצוע הבית-ספרי והן מהדיסציפלינה המחקרית. תחומי הדעת הנלמדים על פי דרכה של הגישה השלישית המוצעת על ידי הכותבים נועדו לפתח את היכולת של הלומדים לעסוק באופן מורכב ועמוק יותר בשאלות חשובות, כלומר, שאלות שהתמודדות עמן מקנה לנו הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים ושל עצמנו. חיוני הדבר שהסטודנט להוראה יתנסה במהלך לימודיו במכללה בשורה של התייחסויות לשאלות שכאלה. שתחומי הדעת במכללה צריכים להילמד במסגרת מארגנת חדשה אותה מכנים חברי הצוות "דיסציפלינה פדגוגית". במושג זה כוונתם היא לתפיסה של הדיסציפלינות הקיימות לא כבסיס ליצירת ידע חדש ולא כמאגר של פריטי מידע שאותם יש למסור לדור הצעיר, אלא כפרספקטיבות חשובות להבנה מורכבת של העולם ושל עצמנו, החיוניות לחינוך הקוגניטיבי של צעירים (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)

  • סיכום

    דיוויד פרקינס כינה את מה שיש ל"חושב טוב" בשם “mindware“. במונח הזה – נתרגם אותו ל"חושבה" – הוא התכוון ל"תמצית" של כישורים מסוימים, שאם נוסיף אותה לחשיבה של כל אחד מאתנו היא תעשה לחשיבה טובה יותר, כלומר תפתור בעיות, תקבל החלטות ותמציא רעיונות באופן טוב יותר. ד"ר יורם הרפז מכנה את ה"תמצית" הזו בשם מנ"ה של חשיבה טובה. המנ"ה הזו כוללת מיומנויות חשיבה, נטיות חשיבה והבנה של ידע. לפני שנטפל במנ"ה הזו – נעמוד על מרכיביה ונראה כיצד יש להכין ולהגיש אותה – ונאמר כמה מילים על התנועה החינוכית שמטרתה היא הוספת "תמציות" שונות של חשיבה טובה לחשיבה (הלא די טובה) של תלמידים בבית הספר ושל אנשים בכלל (יורם הרפז)

  • סיכום

    המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

  • סיכום

    ניסיון מעניין לעשות שימוש מקורי בכלי החשיבה הפרקטיים שמציעה תורת האילוצים בחינוך. הניסוי נעשה במסגרת קורסי חינוך במכללה להכשרת מורים. במסגרת קורסים אלו נחקר תהליך היישום של כלי החשיבה והשפעתם על הלומדים ועל מנחה הקורס. התוכן הלימודי: הדגמת האסטרטגיה בקורס חלופות בהערכת הישגים, קורס בו נעשה שימוש בשלושה כלי חשיבה של תורת האילוצים. (גילה גלטר)

  • סיכום

    מחקר זה בוחן את תהליך התמודדותם של סטודנטים להוראת מתמטיקה עם בעיות מתמטיות פתוחות. שאלות המחקר: כיצד רפלקציה משפיעה על אסטרטגיות חשיבה? האם תיאור תהליך החשיבה משפיע (וכיצד?) על התהליך עצמו. מהו, לדעת המשתתפים תפקיד השיח הרפלקטיבי, שהם השתתפו בו אודות הכשרתם להוראה? (איליה סיניצקי)

  • סיכום

    הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים. בדיקת הישגים אצל ילדים בכיתות א'-ד' הלומדים בפרוייקט "הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים". גישת הוראה זו מנסה ליישם בארץ גישה חדשנית בהוראת המתמטיקה לפיה המורות לומדות להכיר לעומק דרכי חשיבה של ילדים בפתרון בעיות מתמטיות ואת המחקר העוסק בתחום זה. ידע זה משמש בסיס לתכנון ההוראה. במהלך ההוראה מוצגות לילדים בעיות מאתגרות. הילדים פותרים באסטרטגיות פתרון שונות תוך כדי דיון. (רותי שטיינברג)

  • סיכום

    מחקר זה עסק באי שוויונים אלגבריים. במחקר נבדקו: א. דרכי חשיבה של תלמידים, טעויות שכיחות ומקורותיהן בנושא אי שוויונים. ב. ידע פדגוגי תוכני של מורים על דרכי חשיבה נכונות ושגויות של תלמידים בנושא אי שוויונים. ג. אופן ההתייחסות של מורים לשגיאות בתהליך ההוראה של אי שוויונים. הממצאים במחקר זה מצביעים על התאמה בין הדרכים הנכונות בהן פתרו תלמידים אי שוויונים לבין הדרכים שמורים ציינו כי תלמידים פותרים אי שוויונים אלו. לעומת זאת, בדיווח על שגיאות של תלמידים לא נמצא מתאם בין שכיחות השגיאות לבין התייחסות המורים אליהן. חלק גדול מהשגיאות המשמעותיות שנמצאו אצל תלמידים צוינו על ידי אחוז נמוך של מורים ולעומת זאת מורים רבים הצביעו על שגיאות שנמצאו אצל אחוז נמוך של תלמידים. גם בתכנון ההוראה על ידי שלוש המורות, לא נמצאה התייחסות ישירה לשגיאות של תלמידים (נאוה אלמוג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין