לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על למידה עם מולטימדיה הכולל ראיון עם פרופ' ריצ'רד מאייר (Richard E. Mayer) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). ליבוביץ מציינת כי "יש כמה דברים מעניינים שמאייר אומר לנו המורים שיש להם מחשב ומקרן ברקו בכיתה: 1. וידאו או כל טכנולוגיה לא יבטיחו למידה משמעותית או הבנה אם הם לא תוכננו נכון והמורה לא ישתמש בפדגוגיה הנכונה כדי לקדם הבנה אצל הלומדים…; 2. יש לחשוב על המטרה של הלמידה ולתכנן נכון את החומרים שישמשו את הלומדים ואת משימות הלמידה; 3. הוספת אפקטים חזותיים וקוליים למצגת מולטימדיה לא תשפר הבנה ולא תגרום לעניין נוסף. חשוב שהתוכן עצמו יהיה מעניין ללומדים".

רשימה של 150 מתודות ללמידה שנכתבו על ידי המרכז להוראה ולמידה של אוניברסיטת צפון קרולינה יכולה להיות צ'ק ליסט מצוין לכל מי שמחפש איך להבטיח למידה אפקטיבית יותר תוך בחירת מתודות מגוונות ומקדמות למידה (אתר חברת מתודיקה).

לפני ארבע שנים, הבינה המחברת שעליה ליטול אחריות על הנזק שעשתה לתלמידים שהגיעו לחדרה כשהם אוהבים (או לפחות מחבבים) את בית הספר ונותרים עם תחושה פחותה בדרכים מסוימות. ילדים אלה אהבו מתמטיקה עד שהרצאותיה המייגעות לגבי תהליכים השאירו אותם מבולבלים ומרירים. ילדים אלה אהבו לקרוא עד שהנחיותיה הקפדניות של דוחות הקריאה ויומני הקריאה טרפו את סקרנותם לסיפורים מעולים (Pernille Ripp).

ברירת המחדל ברוב המרחבים הכיתתיים היא ישיבה בשורות, ופחות ברור מדוע זה כך. מאגר קישורים חדש באנגלית מציע לנו "לשבור את השורות" באמצעות למידה מחוץ לכיתה או בדרכים אחרות בתוך הכיתה. חלק מהקישורים מדגימים שילוב טכנולוגיות תומכות בלמידה חוץ כיתתית. ניתן גם לעיין בתמליל שיח טוויטר שניהלו עמיתים בנושא ולחוש את הסוגיות שמעסיקות אנשי מקצוע רבים (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה. ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים: Sharing, Cooperating, Collaborating .( אפרת מעטוף )

אחת המיומנויות הכי חשובות במאה ה-21 הינה היצירתיות . לא, יצירתיות היא לא רק תכונה מולדת. ניתן לפתח אותה באמצעות סביבה מתאימה, ובאמצעות תיווך מושכל בהוראה. יצירתיות מאפשרת לאנשים להסתכל על תופעות מנקודת מבט רעננה ולמצוא פתרונות לבעיות בדרכים חדשות ולא צפויות. אז מה עושה מורה שרוצה לעודד את היצירתיות של תלמידיו בכיתה? לאוניברסיטת אוקספורד (בסרטון) מספר עצות ( לימור ליבוביץ).

הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).