מילת מפתח: דיונים מקוונים
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • סיכום

    השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).

  • סיכום

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור אילו אסטרטגיות הוראה מובילות לביצועי למידה טובים יותר ואילו סגנונות קוגניטיביים משפיעים על למידה מאסטרטגיות הוראה המבוססות על דיונים מקוונים במסגרת של רשת חברתית. המשתתפים במחקר היו מעורבים בארבע פעילויות של דיון: דיון בכתיבה מופשטת, דיון המבוסס על פתרון בעיות שיתופי, דיון מבוסס-פרויקט, ודיון בהערכת עמיתים, כאשר ההשתתפות שימשה כדי לסייע בקידום השוואות בין כל קבוצה (Wu, Sheng-Yi, 2016).

  • סיכום

    המטרה של חקר מקרה זה של Edchat#, קבוצת מחנכים שנפגשת מדי שבוע בטוויטר, הייתה לחקור התפתחות מקצועית בלתי פורמלית מבעד לעדשות של תיאוריית קהילות המעשה (communities of practice). נותחו תצפיות בצ'אטים, ראיונות עם המשתתפים ומסמכים ארכיוניים. Edchat# שיקף היבטים מסוימים של קהילת מעשה, כולל חפיפה בתיאור של מי שייך אלייה, קשרים הדדיים ממושכים, העדר פתיחה מקדימה בשיחות, הצבה מהירה של בעיה לדיון וזרימת מידע מהירה (Britt, Virginia G.; Paulus, Trena, 2016).

  • סיכום

    עבודה זו מתייחסת להתפתחות מקצועית של מורים באנגליה בשנת ההוראה הראשונה שלהם. המאמר מתעניין באופן שבו דיונים מקוונים שהמורים משתתפים בהם כחלק מלימודי התואר השני בהוראה תרמו לתהליך ההתפתחות הזה. נמצא שכתיבה עבור קהל של עמיתים למקצוע על הפרקטיקה המקצועית שלהם איפשרה וטיפחה את הישגי הלמידה של המורים באמצעות הדיונים המקוונים. מורים מתחילים אלו פיתחו קולגיאליות הממוקדת בחקירה, רפלקטיביות ומעורבות ביקורתית עם פרספקטיבות חינוכיות רחבות יותר ולאורך זמן רב יותר (Unwin, Adam, 2015).

  • סיכום

    מחקר זה בחן את הבדל המגדר באסטרטגיות הדיון הנתפסות של סטודנטים בהקשר של דיון פנים מול פנים ודיון א-סינכרוני מקוון. הסקר שכלל 363 סטודנטים וראיונות מעקב עם 20 משתתפים נערך כדי לבחון האם קיימים הבדלי מגדר בתוך כל הקשר ובין שני ההקשרים. לצורך כך פותחה סקאלת אסטרטגיות דיון (The Discussion Strategies Scale) כדי לבחון את אסטרטגיות הדיון של הסטודנטים עבור שני ההקשרים בארבעה ממדים: הבנה, אינטראקציה, עיבוד וחרדה. התוצאות מראות שלא נמצאו הבדלי מגדר בתוך ההקשר של דיון פנים מול פנים; אולם, בהקשר של דיון א-סינכרוני מקוון, הנשים תפסו עצמן כטובות יותר מאשר האופן שבו הגברים תפסו את עצמם ביחס לאסטרטגיות העיבוד שלהם (Tsai, Meng-Jung, Liang, Jyh-Chong, Hou, Huei-Tse, & Tsai, Chin-Chung, 2015).

  • סיכום

    פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

  • סיכום

    מאמר זה מדווח על מחקר הבוחן אינטראקציות בדיונים א-סינכרוניים של הוראה מרחוק של סטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL), תוך התמקדות בהשפעה של הבניית ידע שיתופית כפיגום. נעשה שימוש בשתי תיאוריות משלימות: התיאוריה החברתית-תרבותית והבלשנות הפונקציונלית המערכתית (Delahunty, Janine; Jones, Pauline; Verenikina, Irina, 2014).

  • סיכום

    מחקר זה מספק הוכחה כמותית ואיכותנית לגבי האופן שבו הסיוע לסטודנט והאיכות של הפוסטים ההתחלתיים משפיעים על הבניית הידע השיתופית בדיונים מקוונים. המחברים מצאו שהסיוע שניתן לסטודנטים תרם רבות לתהליך. לעומת זאת, העלאת פוסטים באיכות נמוכה בשלבים מוקדמים של הדיון יכולה לסכן את התהליך (Ioannou, Andri; Demetriou, Skevi; Mama, Maria, 2014).

  • סיכום

    המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).

  • סיכום

    המטרה של מחקר זה הייתה להעריך את השימוש במדיה החברתית ואת התפיסה לגבי התועלתיות שבה להשכלה הגבוהה בקרב אנשי הסגל, ובקרב קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון וסטודנטים לתואר שני. כחקר מקרה, הטוויטר נכלל בקורס סמסטריאלי כדי להפיץ את המידע הרלוונטי בקורס וכדי לשמש ככלי לדיון. סה"כ, הסטודנטים השתמשו במדיה החברתית לעתים קרובות יותר בהשוואה לאנשי הסגל. בנוסף, הסטודנטים זיהו מהר יותר את ההיבטים החיוביים של הכללת המדיה החברתית בקורסים בהשוואה לאנשי הסגל (Jacquemin, Stephen J.; Smelser, Lisa K.; Bernot, Melody J. , 2014).

  • סיכום

    מחקר זה בוחן את ההשפעה של הערכת הדיונים המקוונים של הסטודנטים. מערך המחקר שימש כדי להבין את הביטוי לידע וללמידה של הסטודנטים בהקשרים של "דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים "במבחן הסופי". הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון (An-Chih Cheng , Michelle E. Jordan and Diane L. Schallert , 2013).

  • סיכום

    מחקר זה חוקר את ההשפעה של הערכת הדיונים הכתובים המקוונים של הסטודנטים. מערך שתיים על שתיים שימש כדי להבין את הפגנת הידע של הסטודנטים ואת הלמידה שלהם בהקשרים של דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים לגבי "המבחן המסכם".הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון ואת השימוש שלהם בצעדים רטוריים; ושידיעה ולמידה הן קונסטרוקטים קשורים אך מובחנים (Cheng, An-Chih; Jordan, Michelle E.; Schallert, Diane L, 2013).

  • סיכום

    מאמר זה ניסה לברר קשר אפשרי בין מספר המנחים הסטודנטים (1, 2, ו-3 מנחים), האינטראקציות המקוונות, והחשיבה הביקורתית של מחנכים לכיתות k-12 שנרשמו לקורס מקוון שנלמד מהגישה הקונסטרוקטיבית.הניתוח הראה שהתקיים דיון רב יותר כאשר אף סטודנט לא הנחה מאשר כאשר שלושה סטודנטים הנחו קבוצה (Joan Thormann, Samuel Gable, Patricia Seferlis Fidalgo, George Blakeslee, 2013).

  • סיכום

    המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

  • סיכום

    מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

  • סיכום

    המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).

  • סיכום

    למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

  • סיכום

    המחקר נותן מסגרת קונצפטואלית לדיוני-מקרים המדגישים את הממדים המוסריים של הוראה. למורי מורים המחפשים ללכת בכיוון זה, יכולה מסגרת זו להוות הנחייה לבחירות הפדגוגיות שלהם ולתת בסיס להערכת הדיאלוג הנוצר בדיונים מעין אלה. המחקר גם חושף את מאמצי החוקרים לתמוך בהבנה של הממדים הנ"ל באמצעות שימוש בפורמט מקוון לדיונים. השפעות של מאפייני השיח המקוון על תכני הדיונים – המחקרים על מאפייני שיח מקוון מציגים מאפיינים שונים ורבים של השיח המקוון ובהם, למשל, אורך התגובות, מספר הכניסות של כל משתתף, מספר השרשורים בשיחה, מתן אפשרות לשמיעה ולהשמעת קולם של כל הסטודנטים (Larson & Keiper, 2002), שונות של תגובות המובילה לשונות ברעיונות ובתובנות. (Whitcomb, J.A. & Tinkler, B ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין