המאמר מתאר בהרחבה את התכנון והיישום של תכנית ייחודית לשינוי בבתי ספר יסודיים בארה"ב המבוססת על חיזוק אלמנטים רגשיים ואמפטיה במקביל לשינויים בדרכי ההוראה והלמידה . התכנית הייחודית המיושמת בכל בתי הספר של אוקלנד בארה"ב נקראת social-emotional learning (SEL) והיא נועדה לשפר את הרווחה הנפשית וביטחונם הרגשי של התלמידים בבתי הספר היסודיים במחוז החינוך ( 87 בתי ספר בהם לומדים 36 אלף תלמידים) . בתהליך היישום של הרפורמה הפדגוגית בבתי הספר נוטלים חלק 4400 מורים אותם מלווים צוותי ה תכנית SEL . כל המהלכים וההתערבויות מבוססים על הליך הנקרא Instructional Rounds , גישה שפותחה באוניברסיטת הרווארד (Vicki Zakrzewski ) .

הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי ( Joseph F. Murphy ).

ד"ר אריה קיזל, החוקר את הנושא ומרצה עליו, אומר כי "מערכת החינוך הישראלית צריכה להכניס את תחום פילוסופיה עם ילדים כפי שמקובל בכל העולם כחלק מעידוד מיומנויות החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית והחשיבה לאכפתיות ודאגה". תחום הפילוסופיה לילדים ופילוסופיה עם ילדים הוא תחום חינוכי המפותח ברחבי העולם , כמעט בכל מדינות העולם, למעט ישראל . במהלך השנתיים האחרונות הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מניפה את דגל הפילוסופיה עם ילדים .

מחבר המאמר, ד"ר אלי אייזנברג ,( סמנכ"ל בכיר וראש מינהל למו"פ והכשרה באורט ישראל ) מציג מודל חדשני של בית הספר אורט יוצר-העתיד המיועד להוביל ולפרוץ דרך בתחומים הבאים: תכנים , מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 , ערכים, למידה, הוראה והנחייה, מבנה פיזי ועיצוב סביבתי. בית הספר החדשני של אורט לא יהיה ממיין ויקבל את אוכלוסיות התלמידים של קהילתו ואלה הרוצים להתחנך בו ויקדם את ניעותם החברתית והכלכלית.

פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת". הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו ( תמירה גלילי).

נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).

התובנות של לימור לייבוביץ לגבי תכנון ויישום סביבות למידה בבתי ספר באות לידי ביטוי בסקירה נוספת שנכתבה על ידה בבלוג המועיל שלה. העקרון המנחה של הסקירה הוא בהתאמה הנדרשת , היום יותר מתמיד, בין בין הגישה הפדגוגית לסביבת הלמידה. כדי להבין לעומק תהליכים מורכבים שהובילו לאופן בו נראים בתי-הספר כיום יש צורך בלמידה וחקר. מחקר כזה קיים, בישראל. החוקרת היא רעות גורדון.