מילת מפתח: בתי ספר יסודיים
מיון:
נמצאו 347 פריטים
פריטים מ- 321 ל-340
  • סיכום

    מחקר מקיף חדש בארה"ב שפורסם על ידי מכון המחקר האמריקאי The American Institutes for Research -AIR מנסה להעריך את כל 22 תוכניות הרפורמה בבתי הספר היסודיים בארה"ב. כל התוכניות דורגו בסולם איכותי שבין תוכניות מוגבלות לתוכניות בעלות השפעה ניכרת וחיובית על הישגי התלמידים. הסקירה המקיפה שנכתבה ע"י חוקרי CSRQ מתארת את כל תוכניות הרפורמה שהונהגו בבתי הספר היסודיים בארה"ב מאז שנת 1999. בין תוכניות הרפורמה הנבחנות על ידי הפרסום של AIR ניתן לציין כמה פרויקטים ידועים כגון: Success for All, Accelerated Schools, Core Knowledge, America’s Choice, Direct Instruction, School Renaissance, and the School Development Program.

  • סיכום

    סיפור מקרה שהתרחש בשנה השלישית של ניסוי שמטרתו יצירת שותפות בין בית הספר היסודי ממלכתי "בן גוריון" במזכרת בתיה לבין מכללת אחוה. מירי היא מורה חונכת בשנה הראשונה של חניכת סטודנטים בניסוי. שתי סטודנטיות בשנתן השלישית, ריקי ומיטל, מתחנכות בכיתה של מירי – כיתה ג'. הסיפור המתואר ע"י פרופ' משה זילברשטיין ועדנה גוז הוא סיפורה של ריקי בעיקרו, ומופיעות בו ריקי הסטודנטית, מירי המורה החונכת ועדנה המד"פית. המאמר מתאר בצורה אנליטית את שלושת הפתרונות שעדנה המד"פית מעלה ומנסה בהתייחסותה אל הסיפור המיוחד של ריקי כמענה למשבר שהיא עוברת. הפעילות המתוזמנת היטב של עדנה המד"פית עם מירי, המורה החונכת, ובתוך כך ניסיונה של ריקי לשתף פעולה, הם שחילצו אותה מעומק המשבר שהייתה שרויה בו והחזירו לה את התקווה להמשיך ולהתפתח להיות מורה ראויה. מסיבה זאת, סיפור המקרה מצטייר בעיני הכותבים במטפורה של פואמה פדגוגית (משה זילברשטיין, עדנה גוז)

  • סיכום

    המחברת מציגה את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד והתפקוד של המדריכים הפדגוגיים ששותפים לניסויים של יצירת שותפות בין המכללה לבתי הספר. המחברת סוקרת מקורות המתייחסים לתפקידי ההדרכה בבתי הספר להתפתחות מקצועית ודנה בהרחבה בשינויים שחלו בתפקידים אלה בהשוואה לתפקידים שמדריכים פדגוגיים ממלאים בתכניות הכשרה של מורים בדגם המסורתי. כהדגמה לשינויים שחלו בסביבת העבודה ועקב כך, שינויים בתפיסת התפקיד של המד"פ – המחברת מביאה את המקרה של שותפות בין מכללת אחוה לבית הספר המ"מ היסודי "בן גוריון" במזכרת בתיה. בסיום המאמר מצביעה המחברת על בעיות וקשיים בתפקוד המד"פ בתנאים של השותפות ומסכמת בהמלצות ובמסקנות רלוונטיות ללימודי ההתמחות של המד"פים (מלאת, שוש)

  • סיכום

    המאמר מתאר את תהליכי השינוי של מדריכה פדגוגית מתודית בתחום הוראת המתמטיקה כתוצאה מהשתתפותה הפעילה בבנייה של עמיתות בין המכללה לבין בתי הספר המאמנים. העבודה של המדריכה הפדגוגית במסגרת העמיתות דרשה ממנה להגדיר מחדש את תכני עבודתה, את תהליכיה ובעיקר את המרחב שהיא מתרחשת בו. המאמר מבהיר את השינויים המבניים שחלו בתפקיד הכשרת הסטודנטיות להוראה במסגרת העמיתות ומשתף את הקוראים במסע האישי –מקצועי שעברה מחברת המאמר , המדריכה המתודית, בעבודתה בעמיתות(רגב, חיותה)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)

  • סיכום

    הסקירה המועילה אשר נכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך עוסקת בתרומתו של ניהול בית הספר היסודי על פי ערכים להצלחת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מטרות הסקירה: להכיר את מודל הניהול על פי ערכים, לעמוד על תרומת הניהול על פי ערכים לקידום השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסקירה מובאות עדויות של מנהלי בתי ספר יסודיים אשר הפנימו אצלם את תפיסת הניהול עפ"י ערכים. עוד עוסקת הסקירה בניהול בית ספר על פי ערכים וסוגיית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. ניהול על פי ערכים הוא מודל ניהול שבבסיסו עומדים הערכים. הוא מהווה כלי בהובלה אסטרטגית של ארגונים. מודל "הניהול על פי ערכים שם את האדם במרכז החשיבה הניהולית באופן מעשי ולא רק ברמה התיאורטית.

  • סיכום

    המדריך משעולי הוראה בסביבות למידה מציג מיפוי של סטנדרטים וציוני דרך בסביבות למידה שפותחו לכיתות ג'-ד' בתכנית מב"ט, אוניברסיטת תל אביב. המדריך מדגיש גם הקשרים רעיוניים ופדגוגיים בין הסביבות השונות במטרה להאיר את הפוטנציאל הקוריקולרי הגלום בתכנית מב"ט לקידום האוריינות המדעית והטכנולוגית של הלומדים. במאמר מפורטים פרקי המדריך וחשיבותם למורים בבתי הספר היסודיים (ליאורה סלע, מירי דרסלר)

  • סיכום

    התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )

  • סיכום

    ביה"ס אמיר בפ"ת נחשב כאחד מבתי הספר פורצי הדרך בתחומי התקשוב החינוכי ואחד המובילים בתחומי ההוראה בעזרת פורומים ממוחשבים . בכיתות ו' נלמד נושא "ארצות הים התיכון" עפ"י תכנית הלימודים בגאוגרפיה, תוך פיתוח מיומנויות מידעניות בהתאמה למסמך הסטנדרטים. סביבת הלמידה נשענת בעיקרה על הפורום "מגלים את ארצות הים התיכון" באתר הבית ספרי. פורום זה כולל משימות מהמורה, תגובות למשימות, תגובות לתגובות וסיכומי דיון. תכני הלמידה נחלקו לשניים: במחצית הראשונה עוסקים התלמידים במבוא על ארצות הים התיכון, ובמחצית שנייה לומדים על מדינות סביב הים התיכון.

  • סיכום

    לנוכח מורכבות תהליך הלמידה והקשיים שיש לתלמידים בביצוע פעולת התרגום בין מערכות הייצוג לבין הנושאים המתמטים הנלמדים, נראה כי חשוב להרחיב את הידע של תלמידים על מערכות הייצוג בהן משתמשים בתהליך ההוראה, כמו גם על הקשרים שהם יוצרים בין מערכות הייצוג לבין הנושאים הנלמדים. ידוע כי עוד בטרם הגיעם לבית הספר ילדים רוכשים ידע בלתי פורמלי על מספרים, על תרגילים ועל אופן ייצוגם. בבית הספר מתחיל תהליך מובנה של לימוד נושאים אלה. לפיכך, המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הידע של ילדים בגן חובה ותלמידים בכיתה א' במערכת ייצוג מוחשית – קוביות ובמערכת ייצוג סימבולית – בסמלים הגרפיים של המספרים הטבעיים ובתרגילי חיבור וחיסור. (ניצה מרק-זגדון)

  • סיכום

    מסמך הסטנדרטים וציוני הדרך במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי, לפני עריכה לשונית. המסמך הוכן על ידי צוות משותף של הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים ומרכז המורים הארצי ללימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בריכוזם של ד"ר חנה ויניק וד"ר נטע עורבי. המסמך תואם את מדיניות המשרד בנושא הסטנדרטים ואת הקווים המנחים שגובשו בוועדת ההיגוי לניסוח סטנדרטים במערכת החינוך. כתיבת המסמך התבססה על דיונים מקצועיים בנושא הסטנדרטים שנערכו בימי עיון ובפורומים שונים. במהלך הפיתוח של המסמך הועברו טיוטות לעיונם של מפקחים, מדריכים, מורים מובילים ומומחים מקצועיים בנושאי הערכה ותכנון לימודים במשרד ומחוצה לו, שקראו, העירו ותרמו לשיפורו. המסמך אושר על ידי ועדת המקצוע ללימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בראשותו של פרופ' חגי נצר מאוניברסיטת תל-אביב.

  • סיכום

    למה מינוס כפול מינוס שווה פלוס? היבטים דידקטיים – כיצד בוחרים דרכים להצדיק ולשכנע. ההיבטים הדידקטיים בבחירת דרכים להוראת כפל במספרים מכוונים, שישכנעו את התלמיד ויצדיקו את פעולת החשבון במספרים מכוונים. חשיבות הדיון: מתן מענה לשאלות כיצד יש לפעול כאשר הדרך התוך-מתמטית שנבחרה לא הובנה ע"י התלמיד? האם לא כדאי להכיר גם אמצעי המחשה כלשהו, מודל חוץ-מתמטי אותו ניתן ל"שלוף" בעת הצורך, כזה שיצדיק את הפעולות החשבוניות על המספרים המכוונים? ואם כן, מה הקריטריונים לבחירת מודל כזה. (יהודית בר-תקווה)

  • סיכום

    התוכנית "כשרים והקשרים במתמטיקה" פותחה על ידי צוות היחידה לחינוך מתמטי, באוניברסיטה העברית בירושלים. התוכנית מכילה את כל הנושאים והמיומנויות הנדרשים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. היא בנויה על עקרונות דידקטיים ומתמטיים מוכחים שהביאו מספר מדינות מערביות למקומות ראשונים במבחנים המשווים הבינלאומיים. יש בה הקפדה על רכישת מיומנויות החשבון המקובלות תוך עידוד פיתוח חשיבה מתמטית, יצירתיות, ובקורתיות. הלמידה מבוססת על סיטואציות-בעיה בנושאים השונים המפורטים בתוכנית הלימודים, ומובילה לפיתוח מיומנויות חישוב, תובנה מספרית, ומיומנויות השיח המתמטי, כל זה תוך שימוש במגוון אמצעי הוראה וחומרי למידה ידידותיים.

  • סיכום

    מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)

  • סיכום

    ההתמחות המעשית בשדה של סטודנטים להוראה לצד הפיתוח המקצועי של בתי הספר המאמנים עצמם הם היסודות העיקריים של הניסוי הפדגוגי שהופעל במשך חמש שנים באחד ממחוזות החינוך של טקסס בארה"ב. הנחת היסוד של הפרויקט הייתה כי זיהוי צרכי הלמידה הישירה של התלמידים בבית הספר הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר בהכשרת המורים. החלק הייחודי של התכנית הוא צורת ההפעלה של הצוותים בשטח. כבר מהשנה הראשונה מגבשת התכנית צוותי הדרכת הוראה וליווי משותפים שנועדו לתמוך בסטודנטים להוראה בכל תקופת ההתנסות והתמחות שלהם בשדה. כל צוות הדרכה וליווי כולל סטודנט להוראה אחד או יותר, שני מורים ותיקים מביה"ס הפועלים כמורים מאמנים ואיש קשר קבוע מבין מורי המורים של האוניברסיטה. כל צוות הדרכה וליווי אחראי באופן מלא על תזמון לוח השעות והשיבוץ של הסטודנטים להוראה והכוונת ההתנסות המעשית שלהם בביה"ס ומחוצה לו (Wayne M. Linek, Charlene Fleener, Michelle Fazio, I. La Verne Raine, and Kimberly Klakamp)

  • סיכום

    התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הייתה לבחון את ההשפעה שיש לשימוש בהיפרטקסט בסביבת מולטימדיה על ההישגים וההבנה של הלומדים. הטענה המרכזית היא שההתפתחות הטכנולוגית יצרה מציאות חדשה המאפשרת רמה גבוהה של למידה גם בקרב ילדים בני 10 – 15, כלומר בהיותם בשלבי החשיבה ה"קונקרטי" וה"פורמלי". (יצחק רסלר)

  • סיכום

    התבוננות מכוונת", הינו כלי להערכת התנהגויות לימודיות. הכלי פותח על ידי מכון הנרייטה סאלד בשיתוף המחלקה למשוב הבית ספרי שבמשרד החינוך. מטרתו הייחודית של הכלי היא הבניית ההתבוננות האינטואיטיבית של המורים בתלמידיהם. מטרת ההתבוננות הינה אפיון התנהגויות לימודיות לצורך בחירת אסטרטגיות הוראה יעילות יותר. הציפייה היא ששימוש באסטרטגיות הוראה יעילות ישיא את הישגי הלומדים.

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון את האפקטיביות של הפעילויות השונות, במסגרת "יום שיא" בבית הספר, ללמידה משמעותית של נושאים במדע-טכנולוגיה הן מבחינה קוגניטיבית-דידקטית (הבנה והישגים) והן מבחינה ריגושית (הגישה לפעילות מרוכזת במדע). זאת בכדי ליעל את הארגון והביצוע של "ימי השיא" העתידיים בבית הספר. המחקר נערך בבית הספר היסודי-קהילתי "נופית", בעקבות "יום שיא" במדעים שהתקיים לפני חנוכה. הפעילות, שאורגנה בשיתוף פעולה בין צוות בית הספר והורים מתנדבים, כללה סדנאות והדגמות בסביבות למידה רב-גילאיות, כשהנושאים היוו העשרה לתכנית הלימודים. אירוע זה אִפשר בחינת אספקטים שונים של התנסות בדרכי למידה מגוונות (מיכל קרופניק-גוטליב וחני סביון)

  • סיכום

    המחקר (עבודת דוקטורט) מתייחס להתנסותם של מורים בבית-ספר יסודי, בשיתוף עם תלמידיהם, בפיתוחו של קוריקולום על-תחומי הבנייתי במשך שלוש שנים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים שחלו בתפיסות גלויות וסמויות של מורים ותלמידים לגבי: תהליכי למידה והוראה, היחס'מורה-תלמיד' ותכנון לימודים בגישה על-תחומית הבנייתית. כמו-כן עסק המחקר בשינויים מערכתיים בבית-הספר, שהתרחשו תוך כדי ההתנסות בפיתוח הקוריקולום העל-תחומי הבנייתי. (יעל נבו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין