אתיקה
מיון:
נמצאו 60 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    מחקר זה מתאר פיתוח של תכנית לימודים בקוריאה, לחינוך מדעי אתי המבוססת על STS לתלמידי בית הספר התיכון המתמחים או מתכוננים להתמחות בעתיד במדעים ובהנדסה. התכנית החינוכית כוללת חומרים מתחומי הפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה של מדע וטכנולוגיה, ותיאוריות המבוססות על STS. החוקרים קיוו שהתכניות החינוכיות האתיות שלהם יקדמו ויפתחו אמונות אפיסטומולוגיות ופיתוח שיקול דעת מוסרי. מרכיבים פסיכולוגיים אלה נבנו לצורך פתרון דילמות חברתיות ואתיות מורכבות בתחומי המדעים וההנדסה. כפי שצויין בתחילה, התכנית הועברה לתלמידי בתי ספר תיכון בקוריאה שלומדים מדעים והנדסה ( Han, Hyemin . Jeong, Changwoo).

  • לינק

    מאמר ביקורתי לגבי האתיקה של שילוב טכנולוגיות תקשוב בכיתה ולמידה . הכותב סבור כי לבצע הערכה מחקרית ויישומית מוקדמת של הכלים המתוקשבים/יישומי מחשב אותם נדרשים המורים להטמיע בכיתה. ההשוואה העקרונית היא לתעשיית התרופות אשר בודקת בצורה ניסויית כל תרופה בקרב קבוצת בקרה וקבוצת ניסוי ( M. O. Thirunarayanan) .

  • תקציר

    מחקר זה ניסה לזהות את היבטי הלמידה של סימולציות מבוססות צוות באמצעות ניתוח של אירועים אתיים שנחוו על ידי 50 מתמחי הוראה. מודל של ארבעה ממדים הופיע: ללמוד לקבל החלטות בסביבה "תומכת-סולחת"; ללמוד לפתח סטנדרטים של דאגה; ללמוד לצמצם התנהגות לא נאותה; וללמוד לפתח גישה אינטגרטיבית. מרבית הסימולציות היו שונות מהאירועים המקוריים. הסיבה לאי-ההתאמות הללו עשויה להיות נעוצה בעובדה שקבלת ההחלטות של המתמחים תלויה במידה רבה בהקשר ובאנשים המעורבים. הממצאים מראים שעל תכניות הכשרת מורים לשלב סימולציות מבוססות צוות כחלק אינטגרלי בתכנית הלימודים שלהם ( .Shapira-Lishchinsky, O).

  • לינק

    זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר על אמונות מתכשרים להוראה בהקשר של תפיסת ההוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים (MWT = the moral work of teaching). הממצא המרכזי: לדעת מתכשרים להוראה דיגום (modeling) הוא הדרך המרכזית שבאמצעותה ניתן להקנות ללומדים ערכים מוסריים. המדגימים יכולים להיות מורים, הורים, בני אותו גיל ואחרים. השתמעות מרכזית: על תוכניות ההכשרה לשלב לימודים של הוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים ולהכשיר מורים לכך מתוך הבנה שדיגום היא רק אחת הדרכים לעשות זאת (Sanger, M.N., & Osguthorpe, R.D).

  • לינק

    האמונה המרכזית בהקשר שלח חינוך אתי שנמצאה במחקר היא מקומו המרכזי של הדיגום בתהליך זה. הוראה מובחנת ממקצועות אחרים בחלקו מחמת האופי האתי שלה((Warnick & Silverman, 2011. הפער, המתועד במחקרים במדינות רבות, בין העובדה שהוראה היא כזו מצד אחד לבין העדר מובחן של תשומת לב מפורשת לענייני אתיקה בתוכניות ההכרה מצד שני הוא העומד בבסיס מחקר זה. היבט נוסף המופנה למורי-המורים הוא החשיבות של ההכשרה "בצמוד לצרכים הלימודיים של המתכשרים" ולמקומן של האמונות שלהם על חינוך מוסרי כחלק מההבנה של צרכים אלה, תוך מעבר מתפיסת דיגום כפשוטו(חיקוי) לדיגום קוגניטיבי. למשל: קיום תצפיות בדיגום משמעותי של שיעור בכיתות וניתוחו ע"י פירוק היבטי הדיגום; צפייה בפעולות של מורה ועדויות לכך שתלמידים מתייחסים אליהן ומתן הסברים להתייחסויות אלה(קשר צופה-נצפה).( Sanger, M.N. & Osguthorpe, R.D ) .

  • לינק

    ארגונים מודרניים עוסקים יותר ויותר בפיתוח והטמעה של קוד אתי כדי לפעול על פי ערכיהם ולייעל את העבודה. מחוז הצפון של משרד החינוך החליט להטמיע קוד אתי בעבודתו, והפך בכך לפורץ דרך לא רק במשרד החינוך אלא בתחום הציבורי בכלל. טיוטת הקוד האתי המחוזי נוסחה בתום תהליך למידה מובנה ומקצועי, שבמסגרתו התקיים רב שיח על סוגיות אתיות המעסיקות את עובדי הפיקוח והמינהל במחוז הצפון של משרד החינוך ( אורנה שמחון ) .

  • לינק

    הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

  • סיכום

    הווארד גרדנר (Howard Gardner), פרופסור לקוגניציה ולחינוך באוניברסיטת הרווארד, הוא אחד מהקולות המוערכים ביותר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. עבודתו על אינטליגנציות מרובות הדהדה באופן עמוק בקרב מחנכים לפני כ-30 שנה וממשיכה להוות השפעה עמוקה על המגזר כיום. בעוד שהוא אולי מוכר ביותר בזכות תיאוריה זו, בשני העשורים האחרונים הוא משמש גם כמנהל שותף של "פרויקט עבודה טובה" החוקר את המאפיין האתי של פעילויותיהם של אנשים צעירים בעולם הדיגיטלי.

  • לינק

    המאמר בוחן סוגיות אתיות, אשר התעוררו במהלך מחקר שביקש ללמוד מנקודות מבט שונות על תהליכי קריאה ועל תהליכי פרשנות ספרותית, הבאים לידי ביטוי בסביבת הקריאה שמזמן מועדון הספרים של מכללת לוינסקי. מטרת המחקר הייתה ללמוד כיצד נבנית הפרשנות הספרותית אצל קוראים מבוגרים מסוגים שונים, וכיצד קריאה אינטנסיבית, כתיבה וסביבה של שיח על הקריאה והצגת פרשנות על ידי מומחה – מעצבות תהליכי קריאה ופרשנות בקרב סטודנטים לתואר מתקדם. המחברת בחרה להתבונן בסביבה שנחקרה בעזרת כלי מחקר שהשלימו זה את זה: תצפיות, ראיונות, טקסטים שכתבו המשתתפים ושאלונים ( אלקד-להמן, א' ) .

  • סיכום

    במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להרחיב מחקרים קודמים (Barrett et al., 2006) בדבר הדרך שבה מורים תופסים סטנדרטים ומחויבויות אתיים (obligations). המחקרים הנ"ל שונים מהנוכחי בשתי נקודות: (1) לא נכללו בקודמים פריטים שהתייחסו לטכנולוגיה ואתיקה – האם מורים רואים בשימוש לא נכון בטכנולוגיה פן של בעיה אתית או בעיה אתית מסוג אחר, (2) נכללו בהם רק מורים מנוסים. במחקר זה נכללו מתכשרים וותיקים. המשתפים, מתכשרים, מורים בפועל, יועצים, מנהלים ומומחי תקשורת העובדים בבתי-ספר. השאלון כלל 34 התנהגויות שגויות של מורים לדירוג על סולם בן 5 דרגות. המשיבים התבקשו לדרג את שכיחות ההתנהגות ואת מידת חומרתה ( Barrett, D.E) .

  • לינק

    מטרתה של סקירה זו היא לתאר את הידע בתחום החינוך המוסרי ולעמוד על מצב החינוך המוסרי במערכת החינוך הממלכתית בישראל, וזאת על מנת לספק לוועדת המומחים את הידע הנדרש בגיבוש מושכל של מדיניות בתחום זה. הסקירה מחולקת לשלושה חלקים: א. הגישות המרכזיות בתחום ודיון במטרות המרכזיות, במושגי היסוד ובמיומנויות השונות שבאמצעותם הגישות השונות מבקשות לפתח, כל אחת לשיטתה, אישיות מוסרית. ב. מצב החינוך המוסרי במספר מדינות החברות ב- OECD ובעיקר במערכת החינוך הממלכתית הישראלית, כפי שהוא משתקף במדיניות משרד החינוך, בתכניות "חינוך לערכים" המתקיימות בה, בחוזרי מנכ"ל ומתוך מידע שנוגע ישירות לתחום הידע ( אריאל שריד) .

  • סיכום

    ממצא מרכזי של המחקר, הדומה לממצאים של אחרים (Anderson et al., 2007, Lovat & Toomy, 2007), הוא העדר הוראת אתיקה במהלך לימודי החינוך וההכשרה. הדבר אמור גם לגבי מורים ותיקים המתמודדים עם נושאים אתיים במסגרת ההוראה היומיומית ללא הכשרה מתאימה לכך."הקוריקולום הסמוי" ממשיך להשפיע גם על אלה שהם בעלי ערכים אתיים העולים בקנה אחד עם ערכיהם המקצועיים, שכן נראה כי קשה להשמיע קול עצמאי כנגד המקובל במוסד, ולרוב הקבלה של דעת הרוב או התרבות השלטת היא המצויה. הדבר עשוי לנבוע מחוסר היכולת של מורים להגן על עיסוקם פילוסופית ולהביע שביעות רצון ממנו ( Boon, H) .

  • לינק

    המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה-21, על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה-21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה ( עידית אבני ואברום רותם ).

  • לינק

    מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

  • לינק

    המאמר חוקר את הגישה הקיימת בשני המקצועות, הוראה וסיעוד, להתמודדות עם דילמות אתיות תוך השוואה ביניהם. הספרות המתייחסת לדילמות אתיות בהוראה מונה דילמות בתחומים שונים: המתח בין התייחסות אכפתית לאחרים לבין עמידה בקודים פורמליים, המתח בין הקניית ערכים לבין הספק של ידע הנדרש על פי הקוריקולום או המתח בין סדר היום של בית הספר לבין זה של משפחת התלמיד. גם אחיות ניצבות בפני דילמות אתיות שונות. למשל, בחירה בפעולה או בטיפול שעלול לפגוע או להזיק למטופל היא דילמה אתית. דילמות אלה מיוחסות לאיוש לא מתאים, לחלוקת תקציבים שגויה, או לקבלת החלטות טיפוליות שעומדות בסתירה לרצון החולה ו/או משפחתו. מה נמצא במחקר? במחקר נמצא דמיון רב בדילמות האתיות בשני המקצועות. הממצאים העלו חמש קטגוריות של דילמות של מורים ושל אחיות. תוצאות המחקר באשר לדמיון הרב בין דילמות אתיות של מורים ושל אחיות בישראל מצביעות על כך שדאגה לרווחת הזולת (התלמידים/החולים) היא אחד הערכים החשובים ביותר בקרב העובדים העוסקים בקבלת החלטת אתיות. כתוצאה מכך הקשר המקובל ביותר המדווח בסיפוריהם במחקר הוא מורה/אחות – תלמיד/חולה. המחקר מצביע על כך שהן למורים והן לאחיות חסרים כלים מספקים להתמודדות עם דילמות אתיות העולות במהלך עבודתם. הבהרה של תחומי האחריות וחיזוק הסטאטוס עשויים לשפר את היכולות בתחום זה ( .Shapira-Lishchinsky, L ) .

  • סיכום

    היעדרות מורים מהעבודה היא בעיה בולטת במערכת בישראל (Rosenblatt & Shirom, 2005). מטרת המחקר הייתה להציע מסגרת תיאורטית להבנת הקשר בין אקלים בית ספרי אתי לבין היעדרויות וולונטריות של מורים. המאמר מנסה להסביר קשר זה תוך שימוש במושג "מחויבות ארגונית רגשית". המחקר הנוכחי התמקד בהיבט האתי של אקלים בית הספר כמכוון את ההתנהגות המוסרית של המורים. בהתאמה לקו המחקרי שצוין לעיל הציפייה היא שהיעדרויות מורים תגברנה כאשר הם מבחינים שאקלים בית הספר אינו אתי. ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי היבט האכפתיות וההיבט הפורמלי של האקלים האתי משפיעים על תדירות ההיעדרויות מבית הספר. מורים שתפסו את אקלים בית הספר כאתי ברמה גבוהה, תוך שהם מתמקדים בתקנות פורמליות, נטו להיעדר פחות. אקלים של אכפתיות נמצא כמנבא חזק של תדירות היעדרויות נמוכה ( Shapira-Lishchinsky, O., & Rosenblatt Z).

  • סיכום

    במאמץ להראות את הדרך שבה מסגרת מושגית עשויה להנחות פיתוח אסטרטגי בחינוך כדי לסייע לנווט בסביבות הפוליטיות המורכבות שמנהיגים חינוכיים פועלים בהן יום יום מציג הכותב רציונל טנטטיבי, כדבריו, לדיון אתי או לבחינת תוכניות דרך עדשות אתיות. מדובר בבחינה של מטרות ויעדים אסטרטגיים, מקורות מידע, יזומות הורים, הזדמנויות להתפתחות מקצועית, שיקולי תקציב ומרכיבים אחרים המופיעים בתוכניות אסטרטגיות. המאמר בוחן מנהיגות אסטרטגית , על שלביה וביטוייה השונים, מבעך לפרדיגמה של צדק חברתי ואתיקה של אכפתיות החסרים ברוב מה שנכתב ונחקר בתחום. נדרשים קולות, זוויות ראייה ובעיקר מאמצי מחקר נוספים כדי לקדם ידע על הקשרים בין כוח, פוליטיקה ואתיקה בהקשר של מנהיגות כזו שהיא במהותה מנהיגות מכניסת שינוי. קל לשנות בתי ספר באורח שטחי אך אז השינויים הם זמניים. יש צורך בהתייחסות לאמונות ולערכי ליבה כמו גם לבסיס אתי כדי שהשינוי יופנמו ויוטמעו . במאה ה-21 על מנהיגים חינוכיים לטפח תחושה של מטרה מוסרית עמוקה, ידע של תהליכי שינוי, יכולת לפתח קשרים בין אנשים שונים, כישורים בבניית ידע ובשותפות בידע ויכולת להיות מעורבים יחד ם אחרים בעשיה לכידה בסביבות של חידושים רבים ( Glanz, J ) .

  • לינק

    המאמר מתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר. יש לשים לב להבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית. המאמר מדגיש את הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה , למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות( .Simons, H).

  • לינק

    המחקר עוסק באתיקה בחינוך מזה שנות דור. אחת התופעות העולות במחקרים היא שמורים אינם ערים באופן מספק להשפעה האתית של מעשיהם . המחקר נערך בישראל. נאספו נתונים מ-32 מורים מ-7 בתי ספר בעלי מאפיינים שונים באמצעות ראיונות. המורים התבקשו לתאר אירועים בהם עמדו בפני דילמות אתיות. הדילמות הומשגו במונחים של מתחים בין ערכים. המחקר מראה את מורכבות עבודת המורה בהיבט שנבדק. מורים חשים חסרי כוח בעומדם מול דילמות אתיות וצורך בהגדרה ברורה יותר של תפקידם האתי כדי לעמוד בכך. ניתן לומר שהאתיקה של צדק והאתיקה של אכפתיות משלימות זו את זו ובכך מהוות בסיסי לדיאלוג דינמי בטיפול בדילמות. ניתן גם לומר שיש חוקים ונורמות בית ספריות (שלרוב רואים בהם מקור למתחים) המספקים למורים בסיס אתי, גבולות וכלים. עוד ניתן ללמוד מהמחקר שדילמות אתיות של מורים הן אינטגראליות לעשייה ההוראתית, אף שחינוך לערכים מצוי בדרך כלל במה שנקרא "תוכנית הלימודים הסמויה", דבר המונע ממורים משאבי סמכות וזמן לטפל בכך בדרכים נכונות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין