אנגליה
מיון:
נמצאו 124 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות חשובה במערכת החינוך הבריטית. הכוונה לתכנית לימודים חדשה בחינוך היסודי באנגליה. מהכתבה בעיתון ה- Guardian אנחנו קוראים שהתלמידים יצטרכו לדעת למקם מאורעות שונים על רצף היסטורי, אבל כל בית ספר יהיה רשאי לבחור שתי תקופות היסטוריות שנלמדות לעומק. השינוי העיקרי יהיה בתחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. תלמידים יידרשו להכיר את אפשרויות הפקת המידע ברוח Web 2.00: להכיר בלוגים , להכיר יכולות של עריכת וויקי ואפילו להכיר טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים כגון Twitter . הביקורת כלפי מטרות התכנית החדשה הן לא מעטות . בעיקר כלפי הדגש על כלים טכנולוגיים במקום על מושגים טכנולוגיים . מצד שני העובדה כי "סוף סוף המערכת החינוכית מבינה שיש מציאות טכנולוגית חדשה שילדינו צריכים להכיר היא הישג בפני עצמו ואין להתעלם מכך".

  • לינק

    בית הספר הוירטואלי באינטרנט לאימון מורים ומנהלים הוא פרויקט משותף באנגליה של המכללה לפיתוח מנהיגות, מרכז הBBC והמרכז לפיתוח מנהיגות במנצ'סטר. המטרה של המערכת הממוחשבת באינטרנט היא לחשוף את המורים והמנהלים לתרחישים מורכבים שונים בתחומי החינוך והניהול החינוכי ולאמן אותם לקבלת ההחלטות הנכונות. התרחישים נכתבו ע"י אנשי מקצוע מובילים בתחומי הניהול החינוכי באנגליה הן לבתי ספר יסודיים , הן לבתי ספר תיכוניים והן לבתי ספר בחינוך המיוחד.

  • לינק

    תוכניות הלימודים הקיימות אינן עונות תמיד על צרכי ההתעניינות והחקר של ילדים סקרנים בכיתה. למסקנה זו הגיעו הבריטים הן במשרד החינוך הארצי והן בבתי הספר ולכן החלו לפתח תוכניות העשרה לתלמידים בגילאי 11-14. אחת מתוכניות לימודים אלו המיושמת בעיר בריסטול באנגליה נקראת Enquiring Minds והיא נועדה ליצור מוטיבציה גבוהה יותר בקרב תלמידים סקרנים מעבר לגבולות תוכנית הלימודים הרגילה והאחידה הקיימת בבריטניה. התכנית נועדה לעודד לטפח את תחומי ההתעניינות והסקרנות של ילדים באמצעות נושאים מתחומי המדעים, האקטואליה והגיאוגרפיה. התכנית הייחודית, עדיין אינה חלק מתכנית הלימודים האחידה המונהגת ברחבי בריטניה, אך הצלחתה עשויה להוביל ליישומה כשיטת הוראה מומלצת בכל רחבי הממלכה המאוחדת. התכנית מפותחת ומונחת ע"י מכון Futurelab , אחד מגופי הידע והחקר המובילים בעולם בתחומי התקשוב החינוכי.

  • סיכום

    האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

  • לינק

    טלטלה צפויה במערכת החינוך הבריטית בעקבות פרסום הדו"ח הרשמי לרפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים. הדו"ח של הועדה שבראשה עמד Sir Jim Rose מאנשי החינוך הבכירים בבריטניה קורא לשידוד מערכות בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים בבריטניה. Sir Jim Rose ממליץ לצמצם את היקף תוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים ולאגד אותם בצורה מאוזנת יותר. המטרה בצמצום היקף תוכניות הלימוד היא לאפשר העמקה רבה יותר בתכנים ובתובנות של התלמידים. עפ"י הדו"ח שהגיש Sir Jim Rose לשר החינוך הבריטי יש לגבש מחדש את תוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים ולקשור ביניהם. המטרה היא ליצור צביר איכותי של תכנים שיאפשרו קישור ומיזוג טוב יותר בין תכנים, ידע ומיומנויות. יש , אמנם חשיבות למקצוע לימוד , אך יש לתת משקל הולם ומשמעותי גם לתהליכי הבנה , הנעה ומיומנויות של התלמידים .

  • לינק

    כמו מערכות חינוך אחרות בעולם גם מערכת החינוך הבריטית מתמודדת עם האיטיות בהטמעת יישומי מחשב בבתי הספר שם. עם זאת , בניגוד למערכות חינוך אחרות המטפחות בתי ספר מדגימים או איי מצוינות בתחומי התקשוב משתדלים הבריטים להפיץ את הידע והניסיון בין כל בתי הספר ולחשוף אותם לפרויקטים מוצלחים בתחומי התקשוב הנערכים בבתי ספר שונים. פרויקט הפצת הידע בין מנהלי בתי הספר נקרא Butterflies for the use of ICT נועד ליצור השראה בקרב בתי הסר והמורים. החוברת המופצת לכל המורים ובתי הספר היסודיים באנגליה מדווחת בצורה מעוררת עניין אודות התנסויות מועילות שונות בתחומי התקשוב שיזמו בתי ספר שונים. הנחת היסוד של הבריטים היא שהחשיפה של בתי הספר להתנסויות המועילות בתקשוב יעורר אצל חלקם עניין ומוטיבציה ליצור דברים דומים.

  • תקציר

    בחינות הסקר (בחינות הישגים נורמטיביות ארציות) הארציות לתלמידים בגילאי 14 באנגליה בוטלו ע"י משרד החינוך הבריטי . מערכת ההערכה החדשה תתבסס בעתיד הקרוב על הערכת מורי ביה"ס. בשנה הקרובה יגבשו מומחים להערכה בבריטניה את עקרונות מערכת ההערכה החדשה אשר תעצים את תפקיד המורים בתהליכי ההערכה ותפחית את הלחצים מהתלמידים, המשפחות וההורים. הגורמים שהביאו להחלטה לבטל מערכת בחינות ארצית זו הם ההישגים הנמוכים מחד בבחינות האחרונות, התנגדויות של ההורים לסוג זה של בחינות נורמטיביות מאידך ולחצים של איגוד המנהלים והמורים להעצים את בתי הספר כגורמי הערכה פנימיים במקום הערכה חיצונית לוחצת. עם זאת יצוין כי בחינות ההישגים הנורמטיביות לגילאי בתי הספר היסודיים – גילאי 11 נותרו על כנם לפי שעה . אם כי סביר להניח כי גם אלו יבוטלו תוך כמה שנים.

  • סיכום

    התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים באנגליה הוא תחום השרוי במחלוקת ויש רק מיעוט עדויות לגבי קיומה של מסגרת התייחסות קוהרנטית שסביבה פותח נושא זה. המאמר בוחן את המידה שבה החומרים שפותחו למטרה זו נתפשים כמעודדים חידושים בהוראה בביה"ס היסודי – בונוס, ו/או כדורשים רמות גבוהות של תווך ועבודה מפתחת כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם – נטל.לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. (Passy, R., Waite, S.)

  • לינק

    מחקר חדש של אוניברסיטת Buckingham באנגליה מצא כי בתי ספר אוטונומיים משיגים תוצאות טובות יותר בהשוואה לבתי ספר של המדינה. הכוונה לבתי ספר עצמאיים בהם ההחלטות מתקבלות קרוב יותר לכיתה ופחות בדרג המחוז החינוכי. ההישגים של בתי הספר העצמאיים באנגליה נמצאו איכותיים יותר בכל המשתנים שבדק המחקר. המחקר נערך ע"י פרופסור Professor Alan Smithers , מומחה לחינוך , קבלת החלטות וכלכלה בחינוך. הממצאים העיקריים במחקר , המעורר עניין רב באנגליה ומחוצה לה, הם שהאוטונומיה של ביה"ס מבטיחה תהליכים חינוכיים איכותיים ומעמיקים יותר בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים בזיקה ישירה לפיקוח החינוכי ולמדינה. בתי ספר עצמאיים מצליחים גם למשוך כוחות הוראה טובים יותר ומעסיקים את מיטב המורים.

  • לינק

    המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות נסחפו מערכות החינוך בבריטניה לעידן של חינוך לאינטליגנציה רגשית בכיתות בתי הספר היסודיים. נוצרה בבתי הספר הבריטיים תרבות שלמה של טיפוח נושא הנקרא תרפיה כיתתית, כלומר, שיחות בשיעורים המנסות להדגיש את חשיבות הרגשות על פני השכלתנות מותך אמונה שהגישה התרפיסטית בכיתה שאותה מיישמים המחנכים תסיר את המכשולים הניצבים בפני מרבית התלמידים. חוקר בכיר בתחומי החינוך , פרופסור Dennis Hayes מבקר את הגישה החדשה בבריטניה ( ששואבת את מקורות השראתה מארה"ב ) וסבור כי עדיף שהמורים ילמדו את תחומי הדעת ולא יעסקו בטיפול פסיכולוגי קבוצתי בכיתה. התוצאה של מדיניות התרפיה הקבוצתית בחינוך היסודי בבריטניה היא , לדעתו, החלשת יכולת ההתמודדות של התלמידים. כתוצאה משיחות התרפיה שמנסים המורים הבריטיים להטמיע בכיתה, מגיעים בעצם התלמידים למסקנה כי הם לא חייבים להתמודד בכל כוחם ורמת דבקותם במטרה יורדת. המדיניות החדשה של תרפיה כיתתית עלולה לפגוע בביטחון העצמי של תלמידים רבים הלומדים להכיר כי הפגנת חולשה היא לגיטימית. הביקורת נגד תוכניות משרד החינוך הבריטי לטיפוח אינטליגנציה רגשית הועלתה בעקבות ספר חדש שכתב בשם The Dangerous Rise of Therapeutic Education.

  • לינק

    זהו מסמך המסכם סקר של רשות ממשלתית (Ofsted ) לפיקוח ולהערכה בבריטניה שעקב אחר המסע של מורים מאז הכניסה להכשרה ועד סוף השנה הראשונה להוראה בשאלת הכשרתם להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. נסקרו 16 תכניות הכשרה ו-70 בתי ספר ורואיינו 100 מתמחים ומורים מתחילים. בסקר שלפנינו נמצאה חולשה מרכזית במעקב אחר המורים מתקופת ההתמחות והלאה. כיום האחריות לכך מוטלת על המוסדות האחראיים על התוכניות עד שהם מתקבלים למשרה הראשונה, לאחר מכן – היא עוברת לבית הספר ולרשויות המקומיות ( Ofsted, (2008).

  • סיכום

    הבחינות הסטנדרטיות הארציות המתקיימות כיום בבתי ספר באנגליה מרדדות את תוכנית הלימודים הלאומית ופוגעות בתהליכי הלמידה סבורים מומחים בריטיים באקדמיה . Professor Margaret Brown מאנגליה העוסקת בחינוך מתמטי סבורה כי המתכונת הקיימת של בחינות ההישגים הנורמטיבית המתקיימת באנגליה לגילאי 11 שנים היא מזיקה. עיקר הביקורת התייחסה לבחינות ההשוואתיות בחשבון ( הדומות למיצ"ב ) שאינם תורמות למקצוע הוראת המתמטיקה ואינן מחזקות את המורים למתמטיקה בבתי הספר הנאלצים להזניח את ההוראה האיכותית שלהם. המורים משקיעים את עיקרי המאמץ בהכנת התלמידים לבחינות במקום לפתח ולהעמיק את הלמידה בכיתה. הויכוח הציבורי על בחינות ההישגים במתמטיקה בבתי הספר באנגליה גרם לחשיבה מחודשת על בחינות ההישגים הארציות ולהקמת מרכז בלתי תלוי בשם Ofqual אשר ייבדוק מחדש את כל הסוגיה על בסיס עובדות מחקריות .

  • סיכום

    המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)

  • תקציר

    מעורבות יתר של הממשלה הבריטית בקביעת הסטנדרטים החינוכיים של בתי הספר היסודיים באנגליה פגעה בהתקדמות האיכותית של בתי הספר, קובע מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קיימברידג'. משרד החינוך הבריטי ביקש לקדם את ההישגים בחשבון ובשפה בבתי הספר היסודיים, הצליח ליצור אוירה של הישגים ולמידה המוכתבת ע"י בחינות הישגים, אך באופן כללי פגע בשיטות ההוראה של המורים בבתי הספר היסודיים ובאיכות הלמידה של תחומי דעת שאינם קשורים לחשבון ולשפות. גם בנוגע לרמת הלמידה בחשבון ובשפות לא בטוחים עורכי המחקר כי אכן הוקנו מיומנויות למידה איכותיות. הלחצים המופעלים ע"י משרד החינוך הבריטי מאז 1990 על בתי הספר היסודיים לקדם בצורה נורמטיבית את הישגי התלמידים פגעו בהקניית תחומי דעת איכותיים והפכו את תכנית הלימודים לתכנית צרה שאין בה עומק.

  • לינק

    הרפורמות החינוכיות שנערכו באנגליה בסוף שנות ה90 שיפרו את רווחת המורים ומעמדם, אך לא בהכרח שיפרו את מצב החינוך באנגליה, כך טוענים חוקרי יחידת ההערכה הלאומית הבריטית (Ofsted). המחקר של Ofsted בדק לאחרונה 51 בתי ספר בריטיים בהם נערך השינוי ומצא כי העומס על המורים פחת באופן משמעותי והרפורמה אפשרה להם להתרכז בצד הפדגוגי ושחררה אותם ממטלות שאינן קשורות ישירות להוראה. עם זאת לא נמצאו ממצאים כלשהם המעידים כי אכן רמת ההוראה בבתי הספר עלתה בעקבות הרפורמה. רמת השחיקה של המורים הבריטיים, אולי ירדה, אך איכות ההוראה נותרה בעינה.

  • תקציר

    הרציונאל של תכנית ההכשרה Teach First הוא שיש "לזרוק את פרחי ההוראה למים" עוד בטרם למדו לשחות באופן תיאורטי. על פי הערכה מסכמת של רשות ההערכה הבריטית Ofsted תכנית ההכשרה הניסיונית Teach First אכן הצליחה לאתר ולגבש מורים איכותיים לבתי הספר בבריטניה. עם זאת, ממצאי ההערכה של Ofsted מצאו גם כי רמת ההנחיה והתמיכה בפרחי ההוראה שהחלו ללמד כבר בשנה הראשונה לא הייתה מספקת, אבל בכללותה התכנית הצליחה לאתר מורים איכותיים יותר מתוכניות הכשרה אחרות. אין להתעלם מכך שיוזמי התכנית איתרו מראש מועמדים בוגרי אוניברסיטאות בעלי מוטיבציה גבוהה מאד כבר מהתחלה. בתכנית הניסיונית השתתפו 202 פרחי הוראה שהוצבו ב-28 בתי ספר בלונדון ובצפון המדינה.

  • תקציר

    לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.

  • תקציר

    נתונים המגיעים אלינו מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא תופעה גלובלית ולא בהכרח בעיה מקומית של מדינות במזרח התיכון. מנתונים שהתפרסמו בימים אלו באנגליה נראה כי המשבר בהוראה שם חמור יותר מאשר בישראל. עפ"י הדיווח נשרו שם בשנים האחרונות 50 אלף מורים מנוסים ומוכשרים ולא מסיבות כלכליות בהכרח. הסיבות העיקריות לפרישה הן עמוקות והן קשורות לאי הנחת בהוראה, לעומס, לקשיי ניהול כיתה ולירידה בתחושת השליחות. בוגרי האוניברסיטאות הטובות באנגליה ובמדינות אחרות כבר לא רואים בהוראה מקצוע ייחודי בעל שליחות ולכך יש השלכות פדגוגיות וחברתיות לגבי איכות המורים בהוראה שהיא מעבר לשליטה של המדינה ומשרדי החינוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין