המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).

המחקר המוצג כאן בוחן את איכות ההוראה, את שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים בבתי ספר רגילים בהשוואה לבתי ספר ניסויים, כאשר בכל קבוצה נכללים הן בתי ספר יסודיים והן על-יסודיים. במחקר השתתפו 2,870 תלמידים, אשר 1,391 מהם למדו בבתי ספר רגילים (48.5%) ו-1,479 תלמידים למדו בבתי ספר ניסויים (51.5%). מתוך כלל התלמידים למדו 1,619 בבתי ספר יסודיים, מכיתות ד-ו (56.4%) ו- 1,251 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים, מכיתות ז-ט (43.6%). כלי המחקר היו שאלונים לדיווח עצמי של התלמידים, אשר פותחו לצורך מחקר זה. הממצאים המרכזיים במחקר מצביעים על הבדלים מובהקים בששה מדדים (תפיסת איכות ההוראה; שביעות הרצון ותחושת שייכות; יחסים בין אישיים; השתתפות ועניין בלימודים; תחושת שייכות לבית הספר; וגילויים של חוסר משמעת) בין בתי ספר רגילים לבתי ספר ניסויים ( נגה מגן נגר , חנה שחר ) .

שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה (Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S).

שחר עוז הפנה את תשומת לבנו למאמר החשוב של פרופסור ג'ון האטי על ההבדלים שבין מורה מצויין למורה ותיק. המורה המצוין (או המומחה) הוא המורה שמצליח לעשות שינוי תודעתי, משמעתי ומקצועי אצל תלמידיו. אלה המורים שאנחנו זוכרים שנים רבות אחר כך. למאמרון נוספו הפניות נוספות למחקריו החשובים של פרופסור ג'ון האטי, מטובי החוקרים בחינוך כיום ( שחר עוז) .

מחקרים ודוחות רבים הצביעו זה מכבר על זרז עיקרי ומהותי בקידום מערכת החינוך על גורמיה: המדובר באיכותם של המורים. עולות תהיות ושאלות אפיון רבות בנושא איכות המורים, כגון: מהי הגדרה של מורה מצוין? מהם עמודי היסוד שלו? האם מורה מצוין בכלל נולד ככזה או האם תכונותיו, מאפייניו או הממדים לזיהוי שיטת הוראתו הם אלמנטים נרכשים? בסקירה זו, אנו מביאים הגדרות שונות, רשמים , כיווני פעולה ומחקרים שונים שלוקטו מהארץ ומרחבי העולם ( דזירה פז ועמי סלנט) .

מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

האם יכולות הוראה איכותיות ניתנות להעברה גם כאשר מורים עוברים ללמד בבתי ספר אחר ובאוכלוסיות תלמידים שונות מבחינת הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. שאלת מחקר זו נבדקה כבר פעמים ע"י המחקר החינוכי בארה"ב והיא ממשיכה לעורר עניין גם היום לאור העובדה כי יותר מורים בוחרים לעזוב את בית ספרם וללמד במסגרות חינוכיות אחרות . הצפי הוא שמגמה זו תגבר כי מורים שוב אינם רואים עצמם כפותים לביה"ס אחד ויחיד בכל חייהם המקצועיים .

המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן. במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם – פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.

מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.

איכות המורה נמצאת במרכז הדיון הציבור והחינוכי כיום, כשקריאות לרפורמה של תוכניות להתפתחות מורים נשמעות לרוב. אין מחסור בפעילויות הנענות לקריאות מסוג זה. יש תוכניות רבות של הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית, השונות זו מזו ומציגות מגוון גדול, או כדברי הכותבים קרנבל, של אפשרויות. אולם אפשרויות אלה קיימות במערכת (או בלא-מערכת) שהקוהרנטיות בה נמוכה. במאמר הכותבים מתארים ממדים בהם ניתן לבחון את השונות העומדת בפני מחנכים ומנסים להציע דרכים לשינוי השיטה, להיענות למבקרים ולהציג מערכת התנסויות מקצועית קוהרנטית עבור מורים כדי לשפר את ההוראה ( Wilson, S., Rozelle, J.J., & Mikeska, J.N).