אזרחות
מיון:
נמצאו 46 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

  • לינק

    האתר שפיתחה סיגל וייס המורה לאזרחות באינטרנט הוא חלק מהחזון החינוכי והערכי שלה. האתר לאזרחות נועד לשמש מודל של פעולה משותפת בזירה המקוונת, של שיתוף בכל דבר. מה באתר? לתלמיד: סיכומים לבגרות, תרשימים, מאגרי שאלות, מצגות והסברים. למורה: דפי עבודה, מתודות, העשרה ועזרי הוראה נוספים .

  • לינק

    נקודת המוצא של הלל וורמן שונה מנקודת המוצא של חוקרים אחרים שבחנו את הספר הזה בפרט ואת לימודי האזרחות בכלל. וורמן מבקש לבחון את המשמעויות הפוליטיות שביסוד הפדגוגיה המתיימרת לעצב אזרחים דמוקרטים. הצלחתם של לימודי האזרחות, הוא טוען בצדק, נמדדת לא רק בהקניית ידע בתחום, אלא גם ובעיקר בפיתוח רמות גבוהות של חשיבה והבנה ( אדר כהן) .

  • לינק

    חינוך אזרחי (civic education ) הוא חינוך ליחסים נורמטיביים במרחב הציבורי המדינתי. נדמה שחובת המדינה לקדם חינוך מעין זה במערכת החינוך, אך לא ברור אם יש במדינת ישראל ליבה ערכית מוסכמת שהמדינה מעוניינת או מסוגלת לקדם. על רקע מבוכה זו מחברי המאמרים הכלולים בספר זה עוסקים בשאלות היסוד של חינוך אזרחי מדינתי. המחקרים מקוריים ומתפרסמים לראשונה כאן. הכותבים כולם משלבים איכות מחקרית גבוהה עם מחויבות אזרחית עמוקה ( דן אבנון, עורך) .

  • לינק

    הבוגר הרצוי של החינוך לאזרחות הוא אדם המסוגל להבין את המתחים המכוננים את החברה האזרחית הדמוקרטית ולפעול בתוכם . המורכבות הדמוקרטית כוללת הן שינוי חברתי המבקר את הקיים ופורץ גבולות והן הכרה בגבולות הדמוקרטיים המאפשרים את פריצת הגבולות. חינוך אזרחי אמיתי מכיל את שתי התכליות בעת ובעונה אחת. הבוגרים הרצויים של החינוך האזרחי הם אזרחים שהפנימו את המורכבות של החיים הדמוקרטיים ויודעים לפעול בתוכה. תפיסה מורכבת של המציאות הפוליטית־דמוקרטית אינה ניתנת להנחלה פשוטה באמצעות הוראה ישירה; לומדים אותה לאט ומתוך התנסות מושגית וחווייתית. במהלכה של למידה זו מבינים שהמרחב החברתי אינו שחור־לבן, שמול כל עמדה "משכנעת" אחת עומדות עמדות "משכנעות" אחרות ושמרחב הזהויות מגוון ורב־ממדי ( אדר כהן) .

  • סיכום

    מחקר זה בחן את תרומתן של תכניות הלימודים במקצועות: מורשת, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ (להלן מקצועות מס"ש) לעיצוב הזהות ולחיזוק תחושת האזרחות של המתבגר הדרוזי. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא כי בכוחן של תכניות הלימודים ובדרך הוראתן לתרום לעיצוב הזהות ולהשפיע על העמקת תחושת האזרחות בקרב המתבגרים. שאלות המחקר הנגזרות הן: האם תכניות הלימודים במקצועות אלה תורמות לכינונה של זהות דרוזית ישראלית? וכיצד הדברים באים לידי ביטוי? ( רנדה עבאס, דבורה קורט) .

  • לינק

    אתר האינטרנט שפיתח המורה לאזרחות, אביב צמח , מאפשר לתלמידים להתנסות בצורה מושכלת בחיפושי מידע באינטרנט , ולרכוש מיומנויות בתחומי המידענות תוך כדי הבנה מעמיקה יותר של תחומי האזרחות. באמצעות ההתנסות המתוקשבת יכולים התלמידים הלומדים אזרחות בביה"ס תיכון לרכוש בלמידה פעילה כלים שיסייעו להם לחפש ולאתר מידע במנוע החיפוש Google, ולהשתמש בכלים מתוקשבים אלו כדי למצוא דוגמאות להגבלת השלטון.

  • לינק

    כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם. אביב צמח המורה לאזרחות ( וללא ספק אחד מטובי המורים המתוקשבים בישראל) החליט ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות ( אביב צמח) .

  • לינק

    סקירת ביקורת השוואתית שכתב ד"ר אריה קיזל על ספרי האזרחות הבאים: ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים (מהדורת ניסוי). עורך: נפתלי רוטנברג הוצאת מכון ון ליר; משטר ופוליטיקה בישראל: יסודות האזרחות, מאת אברהם דיסקין, הוצאת מגי; אזרחות במדינת ישראל, מאת דוד שחר, הוצאת כנרת.

  • לינק

    לעתים אנו רואים יוזמות ברוכות של מורים בארץ הפועלים לגיוון דרכי ההוראה והלמידה תוך שימוש ביישומים דיגיטליים חדשניים ומתקדמים. כך לדוגמא, המורה לאזרחות שי גלבוע כותב על התנסות אחרת בהוראת אזרחות. התלמידים נשלחו להכין פוסטר דינמי (שמהר מאוד זכה בכיתה לכינוי "גלוגית") שיציג את דרכי הביטוי של הפלורליזם במדינה. לצורך כך הוא השתמש באתר גלוגסטר Glogster והכין עבור התלמידים סרטון הדרכה קצר בן חמש דקות ובו הכרות עם העבודה באתר. ( שי גלבוע ).

  • לינק

    התוכנית eזרחות מבוססת על מודל חינוכי בשם "מקוונים גבוה", שפותח גם הוא על ידי זהר טלמור-רוטבליט. מודל זה מותאם להוראה של תחומי דעת שונים ממדעי הרוח והחברה. בהתאם למודל, התוכנית משלבת הוראה בכיתה לצד פעילות מתוקשבת המתבצעת במסגרת שיעורי הבית. ההוראה בכיתה מתקיימת בכיתה רגילה, שיש בה מחשב ומקרן (לא במעבדת מחשבים) והיא כוללת, בין השאר, הצגה של התוצרים שהתלמידים הפיקו במסגרת שיעורי הבית .

  • לינק

    באחת המשימות המקוונות שנתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידיו הלומדים אזרחות ביקש מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש. כותב המורה אביב צמח : "העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון)." החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) – קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה.

  • לינק

    לפני יום זכויות האדם האחרון, נתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר: היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה. בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד – גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר ( אביב צמח) .

  • לינק

    תלמידיו של המורה לאזרחות אביב צמח מסיימים בימים אלו בימים אלו את מטלת הביצוע שלהם באזרחות. השנה הוא בחר להתנסות עם כיתת אומ"ץ בעבודה על "תלקיט עיתונות", שהתבססה, רובה ככולה, על עיתונות דיגיטלית. עבודה התנהלה על גבי בלוגיה, כסוג של פורטפוליו דיגיטלי שליווה את העבודה. אביב צמח , ללא ספק אחד המורים המתוקשבים הכי יצירתיים בארץ, יצר עבור התלמידים "שלד" של אתר על תשתית google להגשת העבודה.

  • לינק

    את הויכוח על לימודי האזרחות בישראל אין אלא להבין כהמשכו של ויכוח ישן לגבי מהותה של החברה המודרנית, של הרעיון הדמוקרטי, של הפרויקט הלאומי, החברתי-סוציאליסטי, מעמד הדת בתוך כל זה ומה הוא בסופו של דבר תפקיד החינוך. הכפפת הדיון בנוגע לעתיד הוראת האזרחות למעין 'מדע-מדינה' א-היסטורי – גם אם נאור עפ"י דימויים העצמי של האוחזים בו – היא בחירה גרועה שלצד מופרכותה מבחינה מדעית-עיונית, אין בה שום בשורה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ( אודי מנור).

  • לינק

    התכנסות של מורים בנושא עקרוני הקשור לתכנית הלימודים אינה אירוע שגרתי. זו אחת הסיבות לעניין המיוחד שעורר כנס החירום הארצי של המורים לאזרחות שהיה ב- 30 ביוני בסמינר הקיבוצים ונקרא "לוקחים אחריות על האזרחות". הרקע להתכנסות ולתחושת החירום שעמדה באוויר הייתה תכניתו של משרד החינוך להכניס שינויים בהוראת מקצוע האזרחות בתיכון. השינויים נועדו להדגיש את היותה של מדינת ישראל יהודית וציונית. לשינויים בתכנית הלימודים התלוותה החלפתם של יו"ר ועדת המקצוע במשרד החינוך פרופסור ידידה שטרן ושל חברת הועדה פרופסור סוזי נבות, שהתנגדו לשינויים. כשבועיים לאחר הכנס אישר משרד החינוך שינויים בתכנית הלימודים באזרחות. לדברי גל אורון אין בתכנית שאושרה מהפכה, אולם "השינויים הם עוד שלב בהפרת האיזון בין דמוקרטיה ללאומיות". כמו כן אורון דיווח כי המורים הקימו את הפורום "מועצת מורים למען האזרחות", והם מתכננים להיפגש שוב בתחילת ספטמבר כמו גם להוציא חוברת שתציג גרסה משלהם לתוכני הלימוד השנויים במחלוקת ( דקל, נאוה).

  • לינק

    הוויכוח שהתלקח לאחרונה על הוראת האזרחות הוא במהותו על אופייה של המדינה ועל השימוש במערכת החינוך כמכשיר מרכזי בעיצובו. הוראת האזרחות הקיימת מאזנת בין הגישה הרפובליקנית (מדינת הלאום של העם היהודי) לבין הגישה הליברלית (בית לכל אזרחיה). הטיעון המרכזי של כותבת המאמר הוא שהלחץ המופעל בימים אלה לעבור מגישה זו לגישה האתנוקרטית (אזרחות ליהודים בעיקר) משמעה מעבר מאזרחות שוויונית לאזרחות לא שוויונית ובעצם – לדמוקרטיה אתנית ( טסלר, ריקי).

  • לינק

    למרות הוויכוחים לגבי התכנים שיש ללמד בשיעורי האזרחות, והלחצים שהיו בתקופות שונות להגביר את החינוך הפטריוטי, מייצגים ספרי הלימוד באזרחות במשך שנים רבות גישה דמוקרטית ליברלית. זוהי המסקנה המרכזית ממחקר חדש, שהוצג בשבוע שעבר בכנס בנושא "חינוך ופוליטיקה", שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל. המחקר נערך על ידי ד"ר סיגל בן-רפאל גלנטי, ראש החוג למדעי החברה ואזרחות במכללת בית ברל, וד"ר אלון לבקוביץ', מרצה בחוג. לדברי החוקרים, במהלך השנים שעברו מאז קום המדינה, מייצגים ספרי הלימוד באזרחות יותר ויותר את הרוח של מגילת העצמאות. לעובדה זו יש חשיבות מיוחדת, משום שהמדינה מציגה את עצמה במערכת החינוך, באמצעות ספרי האזרחות, בפני אזרחי העתיד שלה.

  • לינק

    יש נטייה לבתי ספר פורמאליים להימנע ככל האפשר מעיסוק באופן גלוי בפוליטיקה. אין הכוונה שהם אינם עושים חינוך פוליטי אלא שהחינוך הפוליטי שהם עושים נותר סמוי, משתמע, או מובלע. הם עשויים לכוון את התלמידים לעמדה פוליטית כלשהי ואף להצבעה עבור מפלגה כלשהי, אך מבלי שהדבר ייאמר במפורש. לחילופין, כאשר מלמדים פוליטיקה באורח גלוי בבית הספר, למשל במקצוע ייעודי המכונה "אזרחות", המקצוע נותר "רזה". השאלה התכנונית המרכזית העולה במגבלות אלה היא כיצד נוכל להעריך האם כיתה זו או אחרת, בית ספר או אפילו מערכת החינוך הישראלית אכן נערכים נכון על מנת להקנות לתלמידים צעירים הבנה של המציאות הפוליטית? כיצד נבדוק האם בית הספר הישראלי מפתח בקרב צעירים יכולת להתבונן במציאות הפוליטית באורח מורכב, זהיר, בלתי דוגמטי, מעשי אשר יאפשר לו לגבש בסופו של דבר דרך עצמאית בעולם הפוליטי הישראלי? (הלל וורמן).

  • לינק

    הכותבת מתמודדת עם הדעה השכיחה שהוראת אזרחות צריכה להיות בעיקר בידי המורים למדעי החברה, ומציעה לראות את מורי כל המקצועות כבעלי תפקיד בהכשרה לאזרחות טובה. היא מביאה במחקרה עמדות של מועמדים להכשרה להוראה בהקשר זה. המאמר מציג מחקר על דעות של סטודנטים להוראה על אזרחות. המבוא העיוני כולל מחקרים שעסקו באזרחות בהקשר של מתכשרים להוראה ומורים בפועל ( Martin, L.A) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין