-
לינק
אוניברסיטת פלורידה חנכה השבוע ספרייה דיגיטלית חדשה וחדשנית הכוללת גם מרכז משאבים למחקר. הספריה הדיגיטילית DigiNole מייצגת את המילה האחרונה בתחומי הספריות הדיגיטליות האקדמיות, אך יותר מכך היא מהווה מיזם תיעוד ומידע שיתופיים של חוקרי ומידעני אוניברסיטת פלורידה כולה. בסקירה מוצגת גם הערכה לגבי מערכת החיפוש המתקדמת בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת פלורידה (עמי סלנט).
-
לינק
בשנת 2006, קיבלה המל"ג החלטה בדבר מדיניות הכשרת מורים בישראל ולפיה האוניברסיטאות והמכללות יאמצו מתווים זהים להכשרת מורים (אריאב וגרינפלד, 2008). המתווים המנחים נוצרו בהמשך לשתי ועדות המל"ג, שפעלו להציע אמות מידה משותפות ללימודי ההכשרה להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. מאמר זה בוחן את תהליך הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה, המכשירות אקדמאים (סטודנטים בעלי תואר ראשון לפחות) להוראה בבתי הספר במכללות ובאוניברסיטאות, את מידת ההלימה שלהם לתכניות הלימודים ואת עמדות בעלי התפקידים כלפיהן. המחקר מניח, שלאוניברסיטאות מאפיינים בסיסיים, שעשויים להשפיע על יישום שונה של המתווים בהשוואה למכללות (רוני לידור, נעמי פייגין, רחל טלמור, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ).
-
תקציר
שיטות הלמידה וההוראה בהשכלה הגבוהה השתנו בעוד שרוב בנייני החינוך נותרו מסורתיים יחסית. אולם קיים עניין הולך וגובר באם אנו יכולים לחנך את הסטודנטים בהשכלה הגבוהה כיום בבניינים של אתמול. מטרת המאמר היא לתרום לדיון זה באמצעות בחינת הבחירות של סטודנטים בהשכלה הגבוהה במרחבי למידה בהקשר של פעילויות הלמידה שלהם, מאפייניהם האישיים ושיקולים אחרים שעשויים למלא תפקיד בבחירת מרחבי למידה מסוימים. המחקר אימץ שיטת מחקר יומנים (Diary research method), והשתתפו בו 52 סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הולנדית למדעים יישומיים. הם דיווחו על אילו פעילויות למידה הם עבדו במהלך השבוע, היכן ומדוע שם. פורמט היומן מתבסס על ספרות המחקר מדיסציפלינות שונות ונעשה בו שימוש בשילוב שאלון וראיונות (Beckers, Ronald; van der Voordt, Theo; Dewulf, Geert. , 2016).
-
תקציר
מורים באוניברסיטה ניצבים בפני בעיה של 'הכרת' הלומדים שלהם כאשר הם מלמדים בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (MOOC). מאמר זה חוקר ומנתח מה אוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh) למדה על משתתפים חדשים שלה בקורסי MOOC, תוך התמקדות בקורס מסוים אחד. המחברים מבקשים להדגיש את המחסומים והגורמים המסייעים מההבנות ומהציפיות המתקיימות בו-זמנית מתכנון הקורס, ומשפע של משתתפים מוכשרים מאוד. הם משווים מאפיינים של משתתפים המדווחים על התנסות חיובית עם אלה שלא (Macleod, Hamish; Sinclair, Christine; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy, 2016).
-
תקציר
מקומות עבודה מאמצים יותר ויותר את הלמידה המקוונת לצורך תמיכה בהתפתחות מקצועית וללימודי המשך; אולם, בהשכלה הגבוהה, נעשה שימוש בלמידה מקוונת בעיקר ככלי לתמיכה בהוראה. כעדיפות חדשה יחסית באוניברסיטאות, מאמר זה חוקר מה משפיע על האימוץ שלה. האתגרים שזוהו בספרות המחקר כוללים מאפיינים ארגוניים של האוניברסיטאות כגון: האוטונומיה של סגל ההוראה ופרספקטיבות אקדמיות נפוצות. הגורמים שזוהו כמשפיעים על אימוצה של למידה מקוונת כללו את התשתית המוסדית, את המיומנויות ואת העמדות של הצוות, ואת הציפיות הנתפסות מצד הסטודנטים (King, Emma; Boyatt, Russell, 2015).
-
תקציר
בשנים האחרונות נראתה תנועה מרוכזת ושיטתית לעבר מערכת של הכשרה ראשונית של מורים המובלת על ידי בתי הספר באנגליה. מערכת זו קראה תיגר באופן רדיקלי על תפקידן של האוניברסיטאות, ובייחוד על חלקן בחשיפת מורים חדשים לתיאוריה חינוכית. רק כמחצית מהנכנסים החדשים למקצוע ההוראה מגיעים כיום ממסלולי ההכשרה באוניברסיטאות. שינויים מרחיקי לכת אלו בהכשרת המורים הועברו בהתייעצות פורמלית ודיון ציבורי מינימליים. בחוברת דחופה ומחייבת זו, המחברים טוענים לתפיסה של מורים כאנשי מקצוע הדורשים הבנה עמוקה של המימדים המושגיים, האמפיריים והנורמטיביים של הפרטיקה החינוכית. מחברי החוברת מסבירים מדוע המחלקות לחינוך באוניברסיטאות ניצבות במקום טוב יותר מאשר בתי הספר כדי לעזור למורים חדשים לרכוש הבנה זו (Orchard, Janet; Winch, Christopher, 2015).
-
תקציר
מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).
-
סיכום
התכניות החוץ־תקציביות לתואר השני באוניברסיטאות הציבוריות בישראל הוקמו כחלק מתהליך ההפרטה במערכת ההשכלה הגבוהה. מספרן ההולך וגדל של תכניות אלו מעלה את השאלה מי הם הסטודנטים הפונים ללימודים בהן ומדוע הם עושים זאת. מחקר זה מבקש לענות על השאלה, והוא מתבסס על שאלון שהועבר בשנת הלימודים תשס"ז ל־432 סטודנטים בשבע תכניות חוץ־תקציביות ובשבע תכניות פנים־תקציביות המקבילות להן באוניברסיטת תל אביב. המחקר משווה בין שני סוגי התכניות מבחינת מאפייני הסטודנטים, מניעיהם ללימודי התואר השני ועמדותיהם כלפי האוניברסיטה (אברהם יוגב, עדית ליבנה, עודד מקדוסי).
-
תקציר
המטרה של מאמר זה הייתה להטיל אור על הסוגיות הבעייתיות הקשורות לאלמנט המעשי בהכשרת מורים לגיל הרך. המחברים ניגשים לשאלות אלה בעיקר דרך בחינה ופירוש של חלק זה בהכשרה האקדמית של גננות בפינלנד. לאחר מכן, הם מרחיבים את הניתוח שלהם כך שיכלול סוגיות רחבות יותר של מחויבות לעבודה ואת התפקיד של תכניות חונכות בקרב הגננות החדשות שהוכשרו ( Onnismaa, Eeva-Leena; Tahkokallio, Leena; Kalliala, Marjatta, 2015).
-
תקציר
בדיקת הספרות הבין-לאומית הראתה שקיימת ספרות מחקר קפדנית מוגבלת המצביעה על ההשפעות בפועל של עומס העבודה בסביבות של הוראה מקוונת ומעורבת בהשכלה הגבוהה. מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר בארבע אוניברסיטאות אוסטרליות, ועל התפיסות של קבוצה מייצגת של חברי סגל אשר חשו שההוראה המקוונת הגבירה את עומס "זמן ההוראה" שלהם, וש"המודלים של הקצאת עומס עבודה" (Workload Allocation Models) לא התחשבו באופנויות הוראה עכשווית (Tynan, B., Ryan, Y. and Lamont-Mills, A., 2015).
-
תקציר
מאמר זה חוקר את השימוש במילון אלקטרוני בידי סטודנטים הלומדים שפה באוניברסיטה אוסטרלית. המחקר שם דגש מיוחד על הערכת התפיסות של הסטודנט לגבי היבטים מטיבים של היומנים האלקטרוניים כפי שנשפטו על ידי הלומדים עצמם בנסיבות שבהן הם מסוגלים לפעול באופן עצמאי.מאחר ותועלות אלה מתוארות לעתים קרובות במונחים של פונקציונליות ושמושיות, מונחים ספציפיים אלה מוגדרים ומוצגים בסקירת הספרות, ולאחר מכן הם משמשים כדי לסייע לבנות ולתאר את התוצאות (Levy, Mike ; Steel, Caroline , 2015).
-
תקציר
מחקר זה בוחן את הסיבות לכך שמורים מציגים חדשנות בהוראה שלהם. נערכו ראיונות עם שלושים מורים בבית ספר יסודי, בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה בקהילה במערב-התיכון של ארה"ב. כל המשתתפים אמרו שהם יזמו חדשנות בעקבות הרצון לשפר את למידת התלמידים; אחרים הזכירו לעתים קרובות סיבות, כגון: התנסויות של התפתחות מקצועית מבחירתם ואת הרצון להימנע משעמום אישי (Emo, Wendy, 2015).
-
תקציר
מחקר עצמי זה בוחן באיזה אופן החוויות של היעדר האישיות (non-personhood experiences) של מחברות המאמר תרמו לתהליך גיבוש זהות מורה המורים שלהן. המחברות חקרו חוויות אלה, שהן מאוד כואבות עבורן, לא כגישה קורבנית אלא משום שרצו ללמוד משהו לגבי האופן שבו הן יכולות לעסוק באינטראקציות בעייתיות אלו כדי לחדש את מחויבותן לעבודתן כמורי מורים באוניברסיטה (Rice, Mary Frances; Newberry, Melissa; Whiting, Erin; Cutri, Ramona; Pinnegar, Stefinee, 2015).
-
תקציר
הדור הנוכחי של הלומדים כונה בשם 'ילידים דיגיטליים' ברפלקציה לנוחות ולבקיאות שלהם בטכנולוגיה דיגיטלית. אף על פי כן, נשאלת השאלה עד כמה הסטודנטים מוכנים לסביבות למידה מקוונות באוניברסיטה. מחקר זה בוחן את התפיסות של הסטודנטים ושל סגל ההוראה לגבי רמת המוכנות של הסטודנטים לסביבת למידה מקוונת באוניברסיטה אשר תווכה בידי מערכת לניהול למידה (Parkes, Mitchell; Stein, Sarah; Reading, Christine, 2015).
-
לינק
-
תקציר
התפתחויות אחרונות בהכשרה ראשונית להוראה מספקות מספר מודלים ממוקדי בית ספר. כפועל יוצא, פרחי הוראה יכולים לשהות עתה זמן ממושך יותר בבתי הספר מבעבר. בחלק מן המודלים הללו, פרחי ההוראה מהווים חלק ברור יותר מבית הספר כמוסד מאשר במקרה של מודלים המובלים יותר בידי אוניברסיטאות. שינוי מיקום ה"בית" עבור פרחי ההוראה משמעו שלבתי ספר עשויה להיות אחריות מוגברת עבור צרכיהם הרוחניים. מאמר זה סוקר את הספרות המחקרית הקיימת לגבי מתח, חרדה, רגשות וזהות פרח ההוראה ביחס לשיבוצים בהכשרה ראשונית להוראה כדי לבחון אילו המלצות הועלו לגבי האופן שבו יש לענות על הצרכים הללו ועל מי מוטלת האחריות למענה (Philpott, Carey, 2015).
-
תקציר
פיתוח של חוקרים באמצעות לימודי מחקר לתארים מתקדמים נמצא בעדיפות גבוהה ברוב האוניברסיטאות. אולם, מחקר אודות הנחייה כפדגוגיה ואודות מודלים של הנחייה זכה לתשומת לב מוגברת רק לאחרונה. עם כוונה לייצר חוקרים טובים בגבולות הכוללים משאבים מצומצמים מאוד, אנשי האקדמיה מחפשים כל העת אחר מודלים יעילים יותר של הנחייה עבור תלמידי מחקר לתארים מתקדמים. מודל הנחייה של קהילת למידה (cohort) מבטיח מספר יתרונות, אך המחברים טוענים שהצלחתו נעוצה בפיתוח הייחודי של קהילת הלמידה עבור לימודי מחקר של תארים מתקדמים (Choy, Sarojni; Delahaye, Brian; Saggers, Beth, 2015).
-
תקציר
למידה בלתי פורמלית מקוונת של אנגלית (Online Informal Learning of English – OILE) מערבת את הסוגים הרבים והשונים של פרקטיקות לשוניות שסטודנטים לא מומחים לאנגלית כשפה זרה (EFL) מעורבים בהם באינטרנט. המאמר סוקר מחקרים בתחום ומסכם את התוצאות הספציפיות שהלמידה הבלתי פורמלית המקוונת של אנגלית אמורה לייצר. המאמר מציג ניתוח של סקר לגבי תפיסות של מרצים הנוגעות ללמידה בלתי פורמלית מקוונת של אנגלית ממדגם של 30 פרופסורים לאנגלית העובדים באוניברסיטאות צרפתיות (Toffoli, Denyze; Sockett, Geoff, 2015).
-
תקציר
מאמר זה מדווח על ניתוח המכוון להבין מיהם הלומדים בקורסי ה-MOOC באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh), מי בוחר להשתתף בקורסים הללו, מהן השאיפות של אוכלוסייה זו ומהו המקום שקורסי ה-MOOC תופסים באקולוגיית הלמידה המקוונת של האוניברסיטה (Macleod, Hamish; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy; Alkhatnai, Mubarak, 2015).
-
תקציר
המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).
אוניברסיטאות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין