המאמר מתאר הכשרת מורים בכמה מדינות בעולם – אוסטרליה, קנדה, פינלנד וסינגפור – שבהן פותחו שיטות לפיתוח מקצועי של מורים. בין הפרקטיקות המובילות: גיוס מועמדים איכותיים לתוכניות הכשרה איכותיות ע"י הבטחת משכורות בנות-תחרות, סבסוד כספי למתכשרים ויתר אחידות או דמיון בעיצוב ובאיכות תוכניות ההכשרה.

המאמר מבוסס על חמש הרצאות נשיאותיות בכינוסי AERA בחמישים השנים האחרונות שהיוו ציוני דרך במחשבה ובמעשה החינוכיים, ועוקב אחר התפתחות של מחקר על הוראה ועל הכשרת מורים כמו גם אחר השפעות קריטיות של המחקר על מדיניות ומעשה הקשורים להכשרת מורים והערכת מורים בארה"ב. הדיון מראה כיצד הרצאות אלה שיקפו התפתחות ואתגרים במחקר בהתאמה למאפייני הזמנים שבהם הן נישאו. הדיון גם מאתר השפעות מרכזיות של עבודות אלה על איכות ההכשרה, על הערכה של אפקטיביות מורים ועל תפיסות מתחרות על אחריותיות מורים.המאמר מסתיים בדיון על תפקיד הפוליטיקה בהצבת מדיניות חינוכיות, קריאה לחוקרי חינוך להרחיב את הידע והיכולות שלהם ולהיות מעורבים באופן בונה יותר בזירות פוליטיות ומדיניות (Linda Darling-Hammond).

חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

הכשרת מורים משמעותית בשני כיוונים: בחיזוק היעילות הראשונית של המורה, ובהגדלת ההסתברות של התמדה במקצוע והתפתחות המתכשרים לכלל מורים מנוסים ויעילים לאחר שלוש השנים הראשונות לעבודתם (Boyd et al., 2007, Clotfelter, et al., 2007). נמצא כי מתכשרים שלא הייתה להם התנסות מעשית ושלא למדו בקורסים מתאימים נשרו פי שתיים יותר בשנת העבודה הראשונה ממורים מתחילים שהוכשרו באופן מלא. כך גם לגבי הנשירה בחמש השנים הראשונות: 49% מבעלי ההכשרה החלופית נשרו לעומת – 30% בקרב המתכשרים בהכשרה מלאה (Henke, Chen, & Geis, 2000 ). כיום יש בארה"ב הזדמנות לחולל רפורמה דרמטית בהכשרה ובהתפתחות המקצועית לאור הקצאת משאבים משמעותית לנושאים אלה. על בתי הספר לחינוך להעלות את רמתם. על מורי המורים לגלות נכונות ליצור שותפויות עם בתי ספר, להתמודד ולשנות את השגרות/הנהלים של האוניברסיטאות המנועים השקעות בהכשרה אקדמית וקלינית טובה, ולהיות חברים בקהילייה המקצועית. משמעות צעדים אלה היא קבלה של צורה אחרת של אחריותיות מקצועית. זהו אתגר קשה אך הוא אולי ההזדמנות הטובה האחרונה לשיפור החינוךברחבי ארה"ב ( Darling-Hammond, L ).

סקירת ביקורת חיובית על ספרה האחרון של Linda Darling-Hammond על גישות חדשניות להכשרת מורים בארה"ב. הספר של פרופ' Darling-Hammond מתווה בצורה מעמיקה את הגישות המועילות והמוצלחות של 7 תוכניות הכשרת מורים בארה"ב. ניתוח מעמיק ומדגים של 7 התוכניות כולל את המכללות והמוסדות הבאים: Alverno College; Bank Street College; Trinity University; University of California, Berkeley; University of Southern Maine; University of Virginia; and Wheelock College. הספר כולל עשרות ראיונות עם מורי מורים ומרצים בתוכניות הכשרה ייחודיות אלו לצד ניתוח תצפיות של שיעור וסדנאות במקומות אלו. הניתוח מתייחס למדיניות בתחומי הכשרת המורים, למאפיינים הארגוניים וליחסים עם בתי הספר והגורמים המאמנים הקשורים לתוכניות אלו.

במאמר נטען שלמדנו רבות על הדרך בה ניתן לבנות תוכניות הכשרה חזקות ויעילות יותר. לשם כך יש לכלול בהן שלושה מרכיבים מרכזיים: א. קוהרנטיות ואינטגרציה בין תיאוריה למעשה, ב. שילוב בין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות המעשית לבין מה שנלמד בקורסים, ג. בניית קשרים קרובים ושיתופיים בין מוסדות הכשרה לבין בתי ספר. על בתי ספר לחינוך/מוסדות הכשרה להתנגד ללחצים הבאים מן הציבור להפחית את היקף ההכשרה ואת איכותה, דבר המכשיל את ההכשרה ואת מעמד ההוראה, המורים ובתי הספר. המאמר משרטט מסגרת קונצפטואלית המתייחסת לשאלות ה"מה" וה"איך" בהכשרת המורים, מתוך מטרה להאיר את סוגי הלמידה שמורים צריכים לרכוש כדי לתפקד במקצוע מורכב זה בהצלחה. (Darling-Hammond, L)

במאמר הנוכחי מתארת פרופסור דארלינג-האמונד את אסטרטגיות ההערכה וכלי ההערכה שפותחו לצורך הערכת תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת סטנפורד הידועה בשם STEP ) Stanford Teacher Education Program). תכנית הכשרת מורים זו עברה שינוי מהותי בחמש השנים האחרונות. מחקרי ההערכה רציפים שבוצעו ע"י פרופסור דארלינג-האמונד ועמיתיה חוללו שינויים מהותיים בהדגשי ההכשרה של תכנית STEP. המאמר מציג את כלי ההערכה ושיטת ההערכה הממתשכת המיושמת בשנים האחרונות באוניברסיטת סטנפורד. ניתוח הראיונות על יסוד קטגוריות שונות סייע לעורכי המחקר לזהות ולגלות את התרומה של הקורסים השונים בהכשרת המורים בסנטפורד ואת מידת השפעת השינויים בהם על ההתנסות בפועל בכיתה של המורים בוגרי התכנית ( Linda Darling –Hammond).