מירה קרניאלי
מיון:
7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

  • לינק

    המחקר בוחן את המושג "הוראה-למידה מאתגרת" כפי שהוא נתפס על ידי מרצים וסטודנטים במכללה אחת לחינוך בתחומי מדעי הרוח, החברה והחינוך. מן הסקירה הספרותית עולה כי הוראה-למידה מאתגרת מזוהה לרוב עם גישות מסוימות שמטרתן לאתגר את חשיבת הלומדים ובהן למידה מאתגרת בעיות, חינוך לחשיבה ביקורתית, למידת חקר ועוד. המחקר הנוכחי מכוון להבנות ידע חדש ברמה הפדגוגית, בפרקטיקה של מרצים וסטודנטים בהכשרה מתוך זיקה לתובנות הרווחות בשיח החינוכי העכשווי. המחקר הוא איכותני-פנומנולוגי. כלי המחקר היו שאלונים פתוחים לסטודנטים, ראיונות חצי-מובנים עם מרצים וסטודנטים ותצפיות בשיעורים. מן הממצאים עולה כי המרצים מעריכים את חשיבותה של סביבת הוראה-למידה מאתגרת, אך מתקשים להשתחרר מהתפיסה המסורתית המעמידה אותם במרכז כסמכות ידע מרכזית ואת מחויבותו של הסטודנט לקלוט את המידע הנלמד. הסטודנטים מעריכים חוויות למידה משמעותיות שבהן התנסו עם מרצים מעוררי השראה, אולם בגישתם האינסטרומנטלית הם מצפים לרוב לקבל מידע יישומי הרלבנטי לעבודתם בתחומי הדעת שבהם התמחו. המחקר מחזק את הצורך באימוץ תפיסה ורעיונות מפתח, העשויים לקדם הכשרת מורים מאתגרת ואיכותית ולטפח בקרב הסטודנטים גישת למידה מעמיקה החותרת להשיג הבנה עבור עצמם ולא כלמידה להשגת הישגים אקדמיים בלבד ( פוירשטיין, מ., קרניאלי, מ.(2010).

  • לינק

    סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

  • לינק

    הספר הנוכחי של מירה קרניאלי, המתבסס על עשרות שנות עבודה עם דורות של פרחי הוראה, נותן מענה למורים ולמורי מורים המחפשים דרך אחרת להוראה ומוכנים להתנסות בכיוונים חדשים. הספר מתמקד בסוגיה חינוכית ערכית זו ומציע הצדקה עיונית ודרכים מעשיות להתפתחותם ולהכוונתם של המורים כאנשים סקרנים, אכפתיים, רגישים וחושבים. ההתפתחות של המורים והשינויים שהם יוצרים ביחסם כלפי תלמידיהם כאנשים וכלומדים מעצימים אף את התלמידים עד כדי הפנמתה של גישה זו. התכנית יכולה לשמש בסיס ללמידה אישית ו/או כלל בית ספרית, אשר איננה דורשת התארגנות מיוחדת או משאבים כספיים, אלא נכונות לפרוץ את דפוסי החשיבה והעבודה המסורתיים, לשאול שאלות על סביבת העבודה ולחקור תוך ניסיון לחפש תשובות מהימנות לסוגיות ולבעיות שיתעוררו.

  • לינק

    מורים מקדישים שנים רבות להוראה מסורה, ללימוד ולחינוך של אלפי תלמידים, תוך חיפוש אחר דרכי הוראה משמעותיות ויישומן. אף על פי שהילדים והמתבגרים לומדים בבית הספר שנים רבות יחסית, מורים מעטים, אם בכלל, זכורים לתלמידים כמורים משמעותיים. זיהוי הרכיבים שיהפכו את המורה למורה משמעותי הוא סוגיה שאין לה תשובה מוסכמת אחת. כמורה וכמכשירת מורים, סוגיות אלה מעסיקות את כותבת המאמר זה זמן רב. ההבנה כי המורה בעת הנוכחית אינו נהנה עוד ממעמד של "יודע כול" וכי ההוראה איננה יכולה להישען על "העברת מידע" או על "הקנייתו", מחייבת חשיבה חדשה, רעננה ואחרת של תהליך ההוראה והחינוך. מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה תפיסה חינוכית הנשענת על המחקר האיכותני בכלל והאתנוגרפי בפרט, שתביא לידי התפתחות אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה. אימוץ תפיסה זו כדרך עבודה יסייע לפרחי ההוראה ולמורים הוותיקים ליצור תרבות של דאגה כנה ושל אכפתיות לתלמידים, שתסייע להם לשפר את הישגיהם הלימודיים ואת דפוסי התנהגותם. בתוך כך תתרחש העצמה אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה, וכן של הארגון הבית-ספרי (מירה קרניאלי).

  • לינק

    המחקר בוחן את תהליכי החשיבה של סטודנטים ביריעה רחבה של פרספקטיבות דיסציפלינריות, ובזאת ייחודיותו. למרות "מבול" הפרסומים (תיאוריות, פרויקטים ותכניות לימודים) ועוצמת העניין שמעורר תחום פיתוח החשיבה, השפעתו על הפרקטיקה החינוכית עדיין שולית, ומכאן חשיבותו של המחקר. ההוראה הנהוגה בבתי הספר עדיין ממשיכה להתעלם מהתחום, המורים שבויים במודל הוראה של "העברת ידע" (הרפז, 2005), ומרביתם מרגישים שממילא הם עושים זאת, ואם כך – אז במה החידוש, ומה יש עוד לשנות ולהוסיף ? על רקע דברים אלה עוצב המחקר במגמה להציע דרכי הוראה-למידה מאתגרות ועתירות חשיבה. הפעלת גישת מחקר איכותנית באוריינטציה פנומנולוגית תאפשר להבין את התפיסות הסמויות של הסטודנטים ואת תהליכי החשיבה שלהם. אם לא נבצע שינויים בהוראה ובלמידה במכללה, ננציח מעגל קסמים. גם המורים הצעירים שיצאו מהמכללה למערכת החינוך לא יהיו בעלי ניסיון בלמידה משולבת בחשיבה, ולכן יתקשו ללמד בדרך זו . במובן הזה המחקר מכוון להנביע ידע בתהליכי חשיבה דיסציפלינריים ודידקטיים, כדי למנף את סביבת הלמידה במכללות להכשרת מורים ולהופכה להכשרה משמעותית ומאתגרת ( מירה פוירשטיין וד"ר מירה קרניאלי).

  • סיכום

    מטרת המחקר היתה לבחון את איכות הלמידה המקוונת במטרה לשפרה ולקרבה לעבודת השדה ולתהליך ההכשרה הכולל. המחקר נערך במשך שלוש שנים בקרב 300 סטודנטים והתבצע במתכנות של "מחקר פעולה משתף". המאמר מתאר באופן אמיץ את הקשיים והתובנות באבולוציה של פיתוח קורס מקוון. לדעת המחברות למידה מקוונת היא מפעל חינוכי ולא טכנולוגי: הטכנולוגיה עצמה היא רק המרחב שבו יש לחפש את התשובות שתקבענה את טיב התוצר. למרחב עצמו לא ניתן לשייך איכות אלא רק לדרך השימוש בו. בנוסף התברר כי הוראה מקוונת יעילה אינה מתרכזת רק בתכנים ברמה נאותה ובדרך מותאמת ללמידה מקוונת, אלא גם בהובלת הסטודנט ברגישות בלמידה עצמה ובעידוד נכונותו ללמידה עצמית שאינו מורגל בה (תמי ליבנה, פנינה לנגברג, מירה קרניאלי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין