יורם אורעד
מיון:
52 פריטים
פריטים מ- 41 ל-52
  • לינק

    עד כמה אפשר לחנך את הילדים ובני הנוער של היום לחוות פליאה זו, ולהבטיח שבהיותם בוגרים הם עדיין ימשיכו לחוות פליאה, התרגשות וקסם מן העולם הסובב אותם, בין אם מדובר בטכנולוגיה, מדע, אמנות, נופים או כל דבר אחר. בתחילת שנת הלימודים החדשה, אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא השאלה האם קיימת דרך, או דרכים, לחנך לפליאה. את השאלה, שעליה אני תוהה רבות, ניתן לפצל למעשה לשאלות רבות שביניהן ( יורם אורעד) .

  • לינק

    פיתוח חדשני של המרכז הארצי לבחינות והערכה בדמות מערכת ממוחשבת שתבדוק את הטקסטים הנבחנים במבחנים הפסיכומטריים ותעניק להם ציון על פי מדדים שונים. בין המדדים אפשר למצוא את הימצאותן של מלים נדירות (שככל שמספרן גדול יותר כן משתפר הציון), טקסט ארוך (שגם הוא מעלה את הציון) וסימני קריאה שריבויין מוריד את הציון). יורם אורעד , כמומחה לפדגוגיה ותקשוב חינוכי מביע אי נחת .

  • לינק

    במאמר מעניין, בהיר ותמציתי בשם Tech for teaching: five trends changing higher education שפורסם בשבוע שעבר, כותבת פרופסור גילי סלמון (Gilly Salmon) על חמש מגמות שמשנות את החינוך הגבוה. כדי שדברים אלה יתקיימו עלינו לעבור כמה משוכות. אחת מהן היא הנכונות הנפשית של המרצים במוסדות להשכלה גבוהה להשתמש בצורה מסיבית וכחלק מחיי היום יום האקדמיים שלהם, בכלים מתוקשבים בכלל ובמדיה חברתית בפרט.

  • תקציר

    הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .

  • לינק

    יורם אורעד, העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" שואל מדוע אנו כה נחרצים בגישתנו החיובית כלפי המבחנים הללו ובכמיהתנו הבלתי מתפשרת להשיג בהם דירוג גבוה ככל האפשר. במאמר מרתק שפורסם בדצמבר האחרון בהד החינוך (יולי תמיר , "פדגוגיה בנקאית: מה עושים המבחנים הבין־לאומיים לחינוך?" ,הד החינוך , דצמבר 2011, כרך פ"ו , גיליון מס' 02) מותחת יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, ביקורת על המבחנים הבינלאומיים. יולי תמיר מסבירה שהטענה של מובילי ותומכי המבחנים הבינלאומיים על כך שקיימת קורלציה בין הצלחה בהם לבין צמיחת הכלכלה, איננה מדויקת.

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת " שלובים" , מדגיש במאמרו את תסכולם של מורים רבים במערכת החינוך ולא רק במקצוע התנ"ך אלא במקצועות רבים נוספים. בתחילת המאה העשרים ואחת, כאשר האינפורמציה גלויה לעין כל ובכמויות, עושר ומגוון עצומים, המתחדשים במהירות בלתי רגילה, האם יש עוד מקום לבחינות הבגרות? ולפחות, האם יש מקום לבחינות בגרות במתכונתן הקיימת? בחינות אלה מסתמכות בעיקר על קליטת מידע (ולא בהכרח בניית ידע), כמעט ללא עיסוק במיומנויות חשיבה, דבר הנחוץ מאד בעידן שלנו .

  • לינק

    אני 10 הוא אתר ששם לו למטרה לסייע לתלמידי בית ספר בתחום החשבון והמתמטיקה. דבר זה נעשה על ידי סרטונים. את הסרטונים יוצרת מנהלת האתר, מאיה קלנר, בעצמה. כל סרטון דן בנושא נתון, במשך זמן קצר. לדוגמה זוויות נגדיות וסמוכות. הזמן הקצר מאפשר למידה שאינה מייגעת מדי. ניתן להגיב ולשאול שאלות על כל אחד מן הסרטונים. הסרטונים נמצאים ביוטיוב והקישורים אליהם מאורגנים באתר אני 10. לכל סרטון הסבר קצר המציג במלים בודדות את מהותו. הסרטונים מסווגים על פי כיתות ובתוך הכיתות לקטגוריות נושאיות. עד כה הועלו 690 סרטונים. בתמונה הבאה ניתן לראות דוגמה מהאופן שבו מסודרים השיעורים באתר אני 10( יורם אורעד).

  • לינק

    לאחרונה פרסם משרד החינוך רשימת נהלים לשימוש ברשתות חברתיות למורים, תלמידים והורים שאחת מהן היא האיסור על מורים או על אנשי צוות חינוכי אחרים, ליזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, להציע להם חברות ולאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם. במקביל לפרסום ולקראתו, הופיעו בשלובים תגובות על ידי חברי רשת בנושא זה, כגון מאמרונו של נדב בדריאן על חוזר המנכ"ל, רשתות חברתיות וחוסר הרלוונטיות של מערכת החינוך והקישור של מרינה פרסום ראשון: פורסמו כללים להתנהגות מורים בפייסבוק ( יורם אורעד).

  • סיכום

    בתחום החינוך קיימת חשיבות רבה ביותר למסגרות לשיתוף ידע וניסיון, להתעדכנות ולתמיכה, כמו גם לשיתוף לשם תמיכה רגשית ומוראלית. מסגרות לשיתוף בתחום החינוך קיימות זה זמן רב כדוגמת השתלמויות, כנסים, ימי עיון ועוד. עם זאת, מסגרות אלה לסוגיהן סובלות ממגבלות שונות, ששתיים מן החשובות שבהן הן מגבלות המקום הפיזי ומגבלות הזמן. אחד הכלים המאפשרים התמודדות מצוינת עם מגבלות אלו הוא הרשת החברתית. שלובים היא רשת חברתית מקצועית בתחום החינוך והכשרת מורים, שקמה כדי להתמודד עם המגבלות המוזכרות למעלה. שלובים הוקמה על ידי מכון מופ"ת והחלה לפעול בסוף חודש אוקטובר 2010. שלובים היא רשת חברתית-מקצועית שנתפרה במיוחד עבור ציבור העוסקים בהוראה. היא נועדה להוות מקום מפגש לכל העוסקים בהוראה – מורים, מדריכים פדגוגיים ומרצים שעיסוקם הכשרת מורים לגווניה, אנשים שתפקידיהם ועיסוקיהם נוגעים לחינוך ולהכשרת מורים. מטרתה של מסגרת זו היא התמקצעות, התעדכנות ותמיכה הדדית של העוסקים בחינוך, הן בהיבט בכללי-דידקטי, פדגוגי ואחר, והן בהיבט של תחומי הדעת הספציפיים. שלובים נועדה גם לתמיכה הדדית ברמה המוראלית והרגשית.

  • לינק

    יורם אורעד, המלמד פרחי הוראה במכללת דוד ילין בירושלים מציג בשיעור הדידקטיקה של את טיוטת תכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה, של משרד החינוך. ניתן להבחין בכך שהתכנית שונה באופן משמעותי מתכנית הלימודים שהייתה נהוגה עד כה, הן במבנה שלה והן בתכניה. אחד מהמאפיינים הבולטים המייחדים אותה ביחס לתכנית הקודמת הוא הבהרה גדולה יותר של מה שנדרש מן המורה במהלך ההוראה. מאפיין נוסף הוא ההערות הדידקטיות המופיעות בטבלה מול התכנים, תכנים הנקראים ציוני דרך. עוד מאפיין בולט הוא הצגת דוגמאות אפשריות לעבודה בכיתה, המתייחסות לתכנים.

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא להציג את תרומת השימוש בבלוגים להכשרת מורים, כפי שהמרצה יורם אורעד היה עד לה במסגרת עבודתו בהכשרת מורים לפיזיקה. בשנים האחרונות הופכים הבלוגים לכלי המשמש בהקשרים חינוכיים, שחלקם נוגע לחינוך הגבוה. הם משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. נראה שהשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה תורם לקידום בניית הידע של הסטודנטים, התקשורת ביניהם, ומעקב יעיל אחרי תהליך למידתם. נראה שהשימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לביני. הבלוגים אפשרו מעקב יעיל אחר תהליך הלמידה של הסטודנטים. השימוש בבלוג האישי שלי סייע לי לגבש מחשבות בתחום הכשרת המורים ובתחום הדידקטיקה של הפיזיקה. בשימוש בבלוגים התגלו גם כמה קשיים אצל חלק מהסטודנטים, ביניהם רתיעה מהיותם של הבלוגים חשופים לעין כל ובעיות טכניות בהפעלת הבלוגים." ( יורם אורעד).

  • מאמר מלא

    יורם אורעד כתב מאמרון מעניין באדיורשת על ההווה והעתיד של הספר האלקטרוני . לדעתו, השילוב של בשלות האוכלוסיה לקרוא ספר דיגיטאלי מן המסך של מכשיר קריאה אלקטרוני נייד (או קורא אלקטרוני נייד) והידידותיות והפשטות של טכנולוגיית הקורא הדיגיטאלי מביא כיום למספר גדול יותר ויותר של אנשים המוכנים להשתמש בו. על פי הכתבה , אותה הוא מזכיר , אנו עדים לתופעה של יותר ויותר הוצאות ספרים המוציאות, בצד ספרי הדפוס הרגילים, גם מהדורה אלקטרונית של אותם ספרים, המתאימה לשימוש בקוראים אלקטרוניים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין