עטרה שריקי
מיון:
14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • תקציר

    הפרקטלים הם תופעה מתמטית שהילכה קסם על רבים, ובכללם שלוש המחברות של ספר זה. הספר מציע מסע בעולם הפרקטלים שיפגיש את הקוראים עם ביטוייהם המגוונים במחוזות המדע, הטבע והאומנות ויאפשר להתוודע לתכונותיהם, למאפייניהם ולפוטנציאל הגלום בחקירתם. המסע יסתיים בהגדרת הפרקטל, אותו יצור מסעיר ויפהפה שכשם שהוא מציית לחוק, כך הוא בלתי נשלט. לא פחות חשוב מכך, הצעידה בשבילי הגיאומטריה הפרקטלית תוביל לראיית המתמטיקה כתחום ידע שאינו רק מעניין, מאתגר ורב חשיבות, אלא גם מהנה

  • תקציר

    מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, כפי שהם נתפסים על ידי המורים עצמם, במטרה לפתח תכניות שמביאות בחשבון את קולם של המורים ומספקות מענה ישיר לצרכים אלה. מהממצאים עולה כי המורים מצביעים על קשיים בהתמודדות עם כיתות הטרוגניות של תלמידים ועל הצורך להכיר חומרי למידה מגוונים, תוך פיתוח יכולתם להתאים חומרים אלה לסוגי הלומדים. המורים זקוקים להכוונה מעמיקה שתסייע להם להתמודד עם תלמידים מתקשים ( עטרה שריקי, דורית פטקין).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לזהות את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי. התוצאות ציינו שהמורים התייחסו בעיקר לקשיים שלהם בהתמודדות עם כיתות רב-גוניות מבחינה מתמטית, כמו גם לידע הבלתי מספיק שלהם לגבי חומרי הלמידה המתאימים וכיצד להתאים את חומרי הלמידה הללו ליכולות השונות של התלמידים. הם גם הביעו את הצורך להיות מסוגלים להתמודד עם ההיבטים הרגשיים של למידת מתמטיקה – הנעת התלמידים ללמוד מתמטיקה, הפחתת הפחדים ממתמטיקה, ועוד (Atara Shriki and Dorit Patkin, 2013).

  • לינק

    הספר לוגיקה בארץ הפלאות הוא פרי פיתוח של סביבת למידה שעוצבה בתהליך שנשען בשלביו הראשונים על מחקר פעולה. מחברות הספר לוגיקה בארץ הפלאות, ד"ר עטרה שריקי מאורנים – המכללה האקדמית לחינוך ופרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עוסקות שנים רבות במחקר ופיתוח בתחום החינוך המתמטי, בפיתוח תכניות לימודים, בהכשרת פרחי הוראה ובתמיכה בהתפתחותם המקצועית המתמדת של מורים, במטרה לתרום לקידום, לשיפור ולריענון החינוך המתמטי בישראל.

  • לינק

    בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות ( שריקי, ע' , תותרי מ' ) .

  • תקציר

    המחקר הנוכחי , שנערך בישראל, נועד לבדוק את צרכי ההתפתחות המקצועית של מורים למתמטיקה כפי שהם תופסים ומבטאים אותה במהלך התפתחותם המקצועית וההשתלמויות בהם השתתפו. ממצאי המחקר מצאו הבדלים בין התפיסות של המורים הוותיקים למתמטיקה ובין התפיסות של המורים הצעירים למתמטיקה המורים הצעירים יותר מרוכזים בעצמם ובתועלות שיביאו ההשתלמויות לידע המקצועי שלהם בעוד המורים הוותיקים למתמטיקה מעדיפים להשביח את הידע המקצועי שלהם באופן שישפיע על למידת התלמידים בכיתה ( Atara Shriki; Ilana Lavy ).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן את התפיסות של פרחי הוראה למתמטיקה בנוגע לידע המתמטי שלהם במהלך התנסות בלומדה דינאמית גיאומטרית. פרחי ההוראה עסקו בפעילות חקר תוך שימוש באסטרטגיה :"מה אם לא?" מניתוח נתוני המחקר עולה כי פרחי ההוראה סבורים שהידע המתמטי שלהם העמיק כתוצאה מהפעילות וכי ללומדה הייתה תרומה משמעותית בתהליך של העלאת בעיות מתמטיות חדשות. במהלך הפעילות הם חזרו על הגדרות של עצמים גיאומטריים, על תכונותיהם ועל הקשרים ההדדיים ביניהם, וכתוצאה מכך העמיקו את הידע המתמטי שלהם ללומדה הדינאמית היה חלק חשוב בתהליך של פעילות החקר. הלומדה שחררה את הלומד מפעולות טכניות כמו חישובים ושרטוטים כך שהוא יכול היה להתמקד בחשיבה על העצמים, והקשרים ביניהם. הלומדה אפשרה "לראות הוכחה" על ידי פעולות של גרירה ובכך להעניק הרגשת בטחון ללומד שהמקרה שנגלה לעיניו הוא כללי ולא מקרה פרטי. כמו כן, ללומדה הייתה גם תרומה להבנת המשמעות של הוכחה מתמטית ( אילנה לביא, עטרה שריקי) .

  • לינק

    על כתפיהם של מורים הדיסציפלינאריים בבית-הספר מוטל עומס רב בהכנת מערכי-שיעור מדי יום ביומו. במהלך שנות עבודתו, כל מורה צובר לעצמו ניסיון בהכנת מערכי-שיעור וידע פרקטי מגוון. אבל כקהילייה, למרות שמורים רבים מלמדים בו-זמנית את אותם תכנים, המורים ממעטים לשתף פעולה, או לחלוק ביניהם את הניסיון והידע שהם צוברים. המחקר הנוכחי בדק, באופן ראשוני, אפשרות של שימוש בפלטפורמת-ויקי לפיתוח שיתופי של מערכי-שיעור במתמטיקה. הניסוי העלה שקיימים יתרונות רבים לפיתוח שיתופי של מערכי- שיעור במתמטיקה, אך יחד עם זאת, פלטפורמת-הויקי הזמינה היא מוגבלת, והעלאת מערכי-שיעור במתמטיקה עליה כרוכה בקשיים. המסקנות העיקריות של המחקר מצביעות על הצורך בביצוע ניסוי רחב-יריעה, בהשתתפות מורים רבים, תוך התאמת הפלטפורמה (עטרה שריקי, ניצה מובשוביץ-הדר) .

  • לינק

    הוראה המשלבת מתמטיקה ומדעים הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות המרכזיות במסמכים העוסקים בקידום ההוראה של שני תחומי הדעת, מתוך אמונה שיש בכוחה של הוראה משולבת לסייע לתלמידים להבין טוב יותר מושגים ועקרונות השלובים בשני תחומי התוכן. על מנת שמורים יוכלו ליישם גישה זו, עליהם לקבל הכשרה מתאימה. תפיסה זו עומדת בבסיס המחקר שלהלן. מטרת המחקר: לבחון את התרומה של יצירה שיתופית של יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להתפתחות ההבנה והידע התוכני והפדגוגי של סטודנטים הלומדים לתואר שני בתכנית להוראת המדעים לביה"ס העל-יסודי במכללת אורנים. במחקר השתתפו מורים למתמטיקה ומורים למדעים שלמדו קורס סמסטריאלי "תפיסות וגישות עכשוויות בהוראת מדעים ומתמטיקה" ( מיכל קרופניק-גוטליב , עטרה שריקי).

  • תקציר

    תכניות אשר פותחו כדי לתמוך בהתפתחותם המקצועית של המורים, לעתים רחוקות סייעו להם להתמודד בהצלחה ולאורך זמן עם האתגרים הללו. לדעת המחברות אחת הסיבות לכך היא העובדה שתכניות ההכשרה אינן עונות במלואן על הצרכים הממשיים של המורים. המחקר פותח במטרה להבין את הצרכים של המורים מנקודת מבטם ואת מה שהם רואים כחיוני להתפתחותם המקצועית, כדי לפתח בהמשך תכניות המבוססות על צרכים אלה. נמצא שקיים פער בין תפישת המחברות לבין תפישת המורים לגבי המהות של התפתחות מקצועית. בעוד תפישת המחברות לגבי התפתחות מקצועית התייחסה לכמה שלבים, המורים מעוניינים בעיקר בידע לגבי למידת תלמידיהם. בעוד נקודת המוצא של המחברות בנוגע להתפתחות מקצועית נובעת מתוך ראייה "הוליסטית", נקודת המבט של המורים היא "פנימית". כלומר, הם אינם מסוגלים לראות מעבר לצרכים המיידיים שלהם, גם לא לאחר שנים רבות של ניסיון. (עטרה שריקי, אילנה לביא)

  • לינק

    מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)

  • לינק

    החוקרות החליטו לבחון כלי שהוא שילוב של שני כלי הערכה קיימים: תלקיט (פורטפוליו) ודיון כיתתי. במאמר הנוכחי הן מתרכזות בשני נושאים עיקריים: א. תובנות שונות שהתקבלו כתוצאה מיישום גישה משולבת להערכת ההתפתחות המקצועית של פרחי הוראה למתמטיקה; ב. רפלקציה שלהן על גישת הערכה משולבת זו כאמצעי להערכת התפתחות מקצועית (אילנה לביא, עטרה שריקי)

  • לינק

    מחקר זה עוסק בקשיים שיש לפרחי הוראה במתמטיקה להטמיע שיטות למידה חדשניות המיושמות בפרויקט תוך התייחסות ללמידה מבוססת פרויקטים. ניסיונות להביא פרחי הוראה להעריך גישות למידה חדשניות עשויים להיתקל בקשיים מסוגים שונים, חלקם קשורים לקבלה של נורמות חדשות, חלקם נוגעים למורכבות של עקירת נורמות מוצקות קיימות. (עטרה שריקי, אילנה לביא)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין