נחום בלס
מיון:
10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם באחרונה (דצמבר 2018) דוח בשם מערכת החינוך: מבט-על. הדוח מציג בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת של מערכת החינוך, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלליים בהתוויית המדיניות הציבורית. רבים מהממצאים בדוח השנה מעודדים, ומציגים התקדמות בשורה של מדדים במערכת החינוך בישראל.

  • לינק

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

  • לינק

    מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי (נחום בלס וחיים בלייך).

  • סיכום

    בשיח הציבורי מיוחסת חשיבות רבה להישגי תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים כמו PISA, אך לא בטוח שבצדק. הישגים גבוהים במבחנים אלה אינם מנבאים בהכרח עתיד כלכלי טוב יותר למדינה, מלאים מגבלות מתודולוגיות ואחרות המונעות מהם לתת הערכה מדויקת של תוצאות החינוך לטווח רחוק ובהן את יכולתה לטפח כישורי חיים ועבודה כגון ערכים, חדשנות ויצירתיות. מבחן בודק רק חלק קטן מהידע הנלמד בנקודת זמן נתונה, ומוגבל למקצועות מסוימים שנבחרו (לרוב קריאה, מתמטיקה ומדעים).

  • לינק

    המאבק לשוויון ולצמצום פערים במערכת החינוך הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החינוכי בישראל מאז שנות השישים. אלא שבשנים האחרונות עמדו בפני משרד החינוך סוגיות הקשורות באופן ישיר או עקיף לרעיון השוויון בחינוך, ובכולן נבחר אופן התמודדות המשקף מגמות המבטלות, מצמצמות או מאטות מהלכים לקידום השוויון שנקט המשרד בעבר (נחום בלס).

  • לינק

    לנייר המדיניות הנוכחי יש שתי מטרות. ראשית, הוא מתאר את התקציב של משרד החינוך בתקופה שבין 2000 ל-2012, ועומד על התובנות שאפשר להפיק ממנו באשר למדיניות משרד החינוך והעומדים בראשו בתקופה זו. התקופה הנבדקת כוללת שנים של האטה ושנות צמיחה, ועל כן מאפשרת ראייה כוללת החורגת מעבר לתנודתיות מחזורית. המטרה השנייה, שאינה נופלת בחשיבותה מהראשונה, היא הבלטת חוסר השקיפות וחוסר האפשרות להתייחס לתקציב ככלי תכנוני אמיתי במתכונתו הנוכחית (נחום בלס ויוליה קוגן).

  • לינק

    הניסיון המצטבר של המדינות המשתתפות במבחנים הבינלאומיים מצביע על כך שמדינות משפרות את הציונים של תלמידיהם בין מבחן למבחן במספר נקודות בודדות, ואת מיקומן במדרג במספר מקומות קטן. קפיצות גדולות בציונים ובמיקום הן נדירות מאד, ולעיתים קרובות אינן חוזרות על עצמן במבחן הבא. גם במבחנים הנוכחיים – כפי שאפשר לראות במצגת שהכינה ראמ"ה עם פרסום התוצאות– הרוב המכריע של המדינות שינו את ציוניהן ואת מיקומן במידה זעומה ( נחום בלס) .

  • מאמר מלא

    ושוב הייתה לעם ישראל סיבה טובה לגאווה. עוד חוקר ישראלי זכה בפרס נובל וגם הפעם לכימיה. ובדיוק כפי שהיה הדבר לאחר זכייתה של פרופ' עדה יונת באותו הפרס מלאה התקשורת בדברי קינה על מצב לימודי הכימיה בהווה ומעמדנו המדעי בעתיד. דברי הקינה מתייחסים לכך שלכאורה מערכת החינוך הידרדרה בשנים האחרונות ועל כן מערכת שיכולה הייתה בעבר לטפח ולגדל מדענים בעלי פוטנציאל לזכות בפרס נובל לא תוכל בעתיד להגיע לאותם ההישגים. נחום בלס , אשר כתב את הסקירה העובדתית המעניינת זו מדגיש בדבריו: " אין לנו אלא להצטרף לתחושות הגאווה, אך אנו רחוקים מלהזדהות אם דברי הקינה. אמנם קיימת אפשרות הולכת וגוברת לכך ששיעור המדענים הישראלים שיזכו בעתיד בפרס נובל ילך ויקטן, אך הסיבה לכך איננה רמתה הנמוכה לכאורה של מערכת החינוך בישראל היום יחסית לרמתה בעבר, כי אם העובדה שההתקדמות במערכות החינוך בארצות אחרות התקדמו בקצב מהיר הרבה יותר ממערכת החינוך שלנו. והם עשו זאת בעיקר משום שקצב ההשקעה שלהם במערכות החינוך היה גבוה במידה ניכרת מקצב ההשקעה הממשלתית והפרטית במערכת החינוך בישראל ( נחום בלס) .

  • לינק

    המחקר מתאר ומנתח את הקצאת שעות העבודה של מורים בבתי ספר בחינוך היסודי הרשמי הרגיל בשנות הלימודים 2000/2001 עד 2008/2009 ,תוך הבחנה בין חלקי מערכת החינוך, מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים ומקורות המימון. זאת על סמך מדגם שנתי גדול של בתי ספר ("בקרת התקן"). מספר שעות העבודה השבועיות של מורים לכיתה עמד בתקופה הנחקרת בממוצע על כ 55- מספר השקול לשתי משרות מלאות של מורים) והיה פחות או יותר יציב במהלכה). לאורך כל התקופה התקיימו פערים ניכרים במספר השעות לכיתה, ובמיוחד לתלמיד, ביןחלקי מערכת החינוך; המדרג של הקצאת השעות, בסדר יורד, היה: ממלכתי-דתי והרבה פחות ממלכתי-עברי, בדואי וערבי כולל דרוזי; זאת אף על פי שהתלמידים בחינוך הלא- יהודי הם מרקע חברתי- כלכלי חלש הרבה יותר מעמיתיהם בחינוך העברי. לאחר יישום "דוח שושני" בשנת הלימודים 2003/2004 , ומעבר לשיטת תקן (שעות) דיפרנציאלי לתלמיד,עלה במידה ניכרת מספר השעות בחינוך הלא-יהודי, בעיקר מספר שעות תקן שמקורן במשרד החינוך ( נחום בלס, זוסמן , נעם , צור שי ).

  • סיכום

    מקצוע ההוראה איבד ברבע האחרון של המאה העשרים מזוהרו.המחקר בחן את הקשר בין סולם השכר האחיד והארצי של המורים, לבין איכות הפונים להוראה מצד אחד, ומיצובם של המורים מבחינת שכרם יחסית לבעלי מקצועות אחרים מצד שני.עפ"י ממצאי המחקר מיצובם היחסי של המורים המתבטא בשכרם, קשור באופן הדוק למקום המגורים שלהם: בישובים שרמת החברתית-כלכלית נמוכה יחסית, שכר המורים גבוה יחסית וביישובים שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה, שכרם נמוך בהרבה.ממצאי המחקר ניתן להניח שיוקרתם החברתית של המורים גבוהה יחסית ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ולהפך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין