מירי שינפלד
מיון:
7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • לינק

    מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את מקומה של הנוכחות החברתית בלמידה שיתופית בקהילת לומדות מקוונת של סטודנטיות להוראה המתמודדות לראשונה בלמידה מרחוק. זאת בשל העובדה שבמערכת החינוך מתנהל מעבר מסביבות למידה מסורתיות אל סביבות מתוקשבות.תהליך זה מצריך הקניית מיומנויות שונות המאפשרות השתלבות בקהילות המקוונות של המאה ה 21- . בנוסף, הלמידה השיתופית חיונית להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה החברתי ( שרה ויסברג , מירי שינפלד , ציפי זלקוביץ ) .

  • לינק

    המאמר מציג את עמדותיהם של סטודנטים שונים – "מיוחדים" , "רגילים" ו"מצויינים" – לגבי תרומתו של קורס מקוון בהוראת המדעים כסביבת למידה המותאמת ללומדים שונים. המאמר מתבסס על ממצאי חמש שנות מחקר. במחקר נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי היבטים שונים בקורס המקוון והישגי הסטודנטים בקורס. במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון כלים מקוונים : מאגרי מידע , פורומים ,פריטי מולטימדיה , מעבדות מקוונות , תרגול מקוון , מטלות מקוונות , הודעות אלקטרוניות ומפגשים סינכרוניים שכללו ייעוץ והרצאות. במחקר נמצא כי הישגיהם של הסטודנטים "המיוחדים" לא נפלו מאלה של עמיתיהם ה"רגילים" והמצוינים" . ממצאי המחקר המתבססים על הערכת הסטודנטים מצביעים על תרומה של הקורס המקוון לסטודנטים משלוש הקבוצות : "מיוחדים", "רגילים" ו"מצוינים" אם כי התרומה הייתה גדולה יותר עבור הסטודנטים ה"מיוחדים" ( אילנה רונן . מירי שינפלד).

  • לינק

    מחקר זה בוחן מיזם ייחודי להטמעת תקשוב במכללה. במיזם הנבחן נבחרים מידי שנה 20 מרצים "נציגי תקשוב" שיועדו להיות מובילים בצוותים שלהם בנושאי תקשוב. הנציגים מקבלים ייעוץ אישי והשתלמויות קבוצתיות לקידום הידע שלהם בהוראה מקוונת, והכרת סביבות למידה ומפגש עם פרדיגמות הוראה חדשניות. הנציגים נבחרים למשך שתי שנות לימוד, בשנה הראשונה הדגש הוא על התפתחותם האישית ובשנה השנייה הם אמורים להתחיל להשפיע על הצוות של המסלול או ההתמחות שלהם. כל נציג מתוגמל במלגה לתקופת הלימודים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת המיזם לשינוי פרדיגמת ההוראה של המרצים המשתתפים במיזם ותרומתם להכנסת שינוי בתהליך ההוראה המתוקשבת במסלול או בהתמחות אליו משתייכים. המחקר נעשה בגישה איכותנית. הממצאים נאספו מתוך ראיונות שנעשו ל 12- משתתפים, שתי מובילות הפרוייקט וכן מתצפיות על מפגשי הנציגים (ציפי זלקוביץ , מירי שינפלד) .

  • לינק

    במחקר על התקשוב במכללות להוראה שנערך במסגרת רשות המחקר של מכון מופ"ת השתתפו רכזי תקשוב ב 12- מכללות להכשרת מורים בישראל ממגזרים שונים. מטרות המחקר התמקדו באפיון מצב הטמעת התקשוב במכללה בעיני רכז התקשוב, מאפייני הרכז, דרך עבודתו, החזון שלו, התנהלותו, תכניותיו ותרומת כל אלו להטמעה של טכנולוגיות המידע במכללה להכשרת מורים. מחקר זה נעשה בגישה איכותית. הממצאים מבוססים על ניתוח תוכן של ראיונות עומק וניתוח מחוון ( STaR-Chart ) שניתן לכל אחד מהמשתתפים במחקר. מהממצאים עולה שברוב המקרים המכללה בונה לעצמה תכנית לימודים משלה בתקשוב, ובכל מכללה התפתחו פרויקטים ייחודיים . קיימת הסכמה בין הרכזים לגבי הקשיים בהטמעת התקשוב: קשיים עם מרצים, עם מדריכים פדגוגיים, עם סטודנטים שאינם משתפים פעולה וגם קשיים תקציביים. למרות הקשיים המלווים את הרכז התחלופה בתפקיד נמוכה .כל הרכזים מתייחסים בחיוב לתגמול מורים המשקיעים בהטמעת התקשוב ושילובו בהוראה . לדעת רובם הקשר בין המכללה לבין בית הספר והעבודה המעשית חשוב, משום שהבוגר של העתיד אמור לשלב סביבה מתוקשבת עם תלמידיו; ואולם קשר זה נמצא עדיין בחיתוליו. הממצאים באשר למאפייני הרכז מצביעים על שונות אידיאולוגית: רכזי התקשוב מגלים גישה של יזמות, ארגון פרויקטים, בניית כלים, מודלים ותכניות לימוד הנמצאים בהלימה עם השקפת העולם שלהם . הם מקיימים מערכת קשרים טובה עם הדרגים שמעליהם, עם עמיתיהם ועם הצוות הטכני והמורים. הרכזים, בהתאם להערכתם העצמית, מאופיינים בכישורי ניהול, ארגון, סובלנות והתמדה.

  • לינק

    השנה מתקיים הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי בפעם השלישית ובהיקף רחב יותר, כך שרוב המכללות להוראה בישראל מצטרפות אליו ומציגות בו פרויקטים רב-תרבותיים. הכנס נועד לקדם את הקישורים הרב תרבותיים בין המכללות והמרצים, המייצגים תרבויות שונות של החברה הישראלית, ולהטמיע את השימוש בטכנולוגיות תקשורת. הכנס מאשפר להיחשף למגוון של טכנולוגיות: וידאו קונפרנס, אינטרוייז ותוכנות א-סינכרוניות להמשך דיון בפורומים מקוונים. הבסיס הטכנולוגי מוכן ומותאם למשתתפים כך שהשימוש בכלי יהיה נוח ופשוט. בכנס יוצגו פרויקטים ויוזמות המגשרים בין קהילות שונות. (מירי שיינפלד, אסמאא גנאיים, איילין חוטר)

  • תקציר

    המחקר בחן את תרומת ההוראה-למידה באמצעות למידה מקוונת בקורס סדנאי להוראת המדעים. נחקרו 75 סטודנטים בהתמחות שנה ב' אשר חולקו בין שתי מרצות. 25 מתוכם למדו באמצעות הוראה-למידה מקוונת והשאר בקורס במתכונת המסורתית. נמצא כי מרבית הסטודנטים בחרו ללמוד בקורס המקוון משיקולי זמן. גם הסטודנטים בעלי יכולת לימוד עצמית בינונית עמדו בהצלחה בדרישות הקורס, דבר המרמז על שימוש אפשרי בלמידה מקוונת כאמצעי לפיתוח ושיפור יכולת למידה עצמית. הן הסטודנטים והן המרצות ציינו את שיתוף הפעולה ההדוק בינם לבין עצמם ואת התרומה ההדדית והקשר המשמעותי בין הלומדים למרצות בקורס המקוון בהשוואה לקורס מסורתי. התעוררו קשיים בניסויים מקוונים כאשר נושא המעבדה היה מורכב ולא מוכר לסטודנטים, ולכן המחברות ממליצות לתכנן ולבנות מחדש את מערך הניסויים של המעבדות המקוונות במטרה להתאימן לסביבת למידה מקוונת, תוך הקפדה על בהירות ודיוק בהגדרת ההנחיות לביצוע הניסויים. (אילנה רונן, מירי שינפלד)

  • סיכום

    מטרת המאמר להציג פרויקט ייחודי לשילוב הוראה אישית מותאמת במתמטיקה עם הוראה מקוונת סינכרונית. תשע סטודנטיות מצטיינות במסלול לחינוך מיוחד , תשעה תלמידים לקויי למידה מאוכלוסיות מוחלשות בחולון, שתי מדריכות וצוות מלווה עירוני ומכללתי , השתתפו בפרויקט כחלק מתכנית "יש דרך" ברית בין העיר חולון לבין מכללת סמינר הקיבוצים. מאמר זה מציג מסקנות , התלבטויות וחשיבה עתידית אשר הופקו מן העשייה החינוכית. השילוב בין שיעורים פרטניים לשיעורים מקוונים הוא המיוחד והמשמעותי בתהליך. השיעורים המקוונים הם יותר קלילים , התלמידים מאד נהנים להשתתף בהם. לרובם זו חוויה שטרם חוו בעבר. זו דרך מצוינת להתגבר על הרבה בעיות של חוסר בטחון. התלמידים יודעים שאין להם ממי להרגיש מאוימים כיוון שכל התלמידים באותה רמה פחות או יותר בחשבון ויש איזו אחווה משותפת ( דורית ברט , אורנה פליקס , יפה בר-זיו , מירי שינפלד , אילנה רונן ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין