פריטים מאת: אריה דיין
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • סיכום

    יוזמה חדשנית של משרד החינוך שמטרתה לפתח מנהיגות מורים בבתי ספר החלה לפעול השנה. ד"ר ניר מיכאלי, ממוביליה: "המטרה הסופית או הכוללת של היוזמה הזאת היא לחולל שינוי בתרבות הפרופסיונלית של אנשי ההוראה בישראל" (אריה דיין).

  • סיכום

    הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

  • סיכום

    ממצאי מחקריה של פרופ' יונה טייכמן מלמדים שכבר בגיל שנתיים מתחילים ילדים יהודים בישראל לפתח "דימויים אתניים" ולהעדיף את בני הקבוצה האתנית שלהם על פני בני קבוצות אתניות אחרות. למערכת החינוך מציעה טייכמן להתחשב בתהליך ההתפתחותי של ילדים בעיצוב תכניות העוסקות בגזענות (אריה דיין).

  • סיכום

    החוברת הצנומה והצנועה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, מכון מחקר ירושלמי העוקב בשקדנות אחרי המדיניות החברתית בישראל והשלכותיה, אינה מכילה גילויים מרעישים ואינה מצביעה על תופעות חברתיות שטרם שמענו על קיומן. ואף על פי כן, יש בה עניין לא מבוטל, הנובע בעיקר מהעובדה שהיא מעמידה מראה מול פני הישראלים המתעניינים במצבה של החברה שבתוכה הם חיים. הדמות הנשקפת מהמראה הזאת חייבת לעורר דאגה, גם אם היא מוכרת היטב מזה שנים. החוברת, שכותרתה עניינית ויבשה — "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל" — מביאה, כמו בכל שנה, שפע נתונים על מצבה של החברה הישראלית בתחומים שונים ומגוונים, שהחינוך הוא המרכזי שבהם (אריה דיין).

  • סיכום

    במבנה הנוכחי שלו, אומר פרופ' יצחק קשתי, "משרד החינוך אינו רלוונטי למבנה הרב-תרבותי של מדינת ישראל". לפי הצעתו, המשרד, שיגדיר את עצמו מחדש, יופקד על רגולציה ורישוי, ותכניות הלימודים של כל מגזר ייקבעו על ידי מרכזי חינוך עצמאיים (אריה דיין).

  • סיכום

    ארנת טורין ראתה וקראה הרבה חומר לצורך המחקר הזה: כל אזכור או הופעה של מורה בסרטים שהופקו בארץ מאז שנות השלושים; בסטירות או קומדיות טלוויזיוניות משנות השישים ואילך; ובאין־ספור מאמרים וכתבות בעיתונות מאז שנות החמישים.טורין מספרת באחד הקטעים האישיים בספרה שבמהלך הרצאותיה לפני קהלים שונים היא גילתה שחלק ניכר מהציבור סבור שדמותה הנלעגת של המורה, כפי שהיא מופיעה בתקשורת, משקפת די בנאמנות את המורות במציאות (אריה דיין).

  • סיכום

    דוח שנתי חדש של מכון ון ליר, "בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל", סוקר את ביטוייה השונים והמגוונים של מדיניות ההפרטה הנהוגה בישראל בכל תחומי העשייה הממשלתית: במערכות הבריאות, המשפט, הביטחון, הרווחה, בחברות הממשלתיות וכמובן במערכת החינוך. "ברוב המקרים שסקרנו בדוח", אומר אמיר פז־פוקס, ממחבריו, "נמנעה המדינה מלהקצות את המשאבים והמומחיות הנדרשים לשם רגולציה נאותה של תהליך ההפרטה". בפרק העוסק במערכת החינוך מתייחסים המחברים לחמישה תהליכי הפרטה המתחוללים בגזרות שונות של המערכת: מורים מחליפים בבתי הספר, עמותות וגופים עסקיים בבתי הספר, מכינות קדם-אקדמיות, שכר דיפרנציאלי למורים ובתי ספר פרטיים בחינוך הממלכתי (אריה דיין, 2012).

  • סיכום

    מדריכי 'הרשת החברתית' נמצאים עם נערים ונערות במצוקה בכל מקום ובכל זמן- גם במקומות ובזמנים מפוקפקים- ומסייעים להם ליצור תחושה של ערך עצמי. רק כך, טוענים מייסדי 'הרשת החברתית ' ד'ר חן למפרט וגד אבידן, אפשר לחלץ אותם מן ההיגיון האכזרי של החברה הקפיטליסטית'. אחד העקרונות התיאורטיים המנחים את הפעילות של מדריכי 'הרשת החברתית' קובע שכל ילד זקוק ל'מבוגר משמעותי' – אדם שילד יכול לקבל ממנו תחושה של ערך עצמי. מבוגר משמעותי הוא אדם שמתעניין בילד, מקשיב לו, מלווה אותו, הוא משדר לילד שיש לו ערך בעיניו ( ..ותחושת הערך העצמי שלנו תלויה בעיניים של הזולת, כפי שמסביר ד'ר חן למפרט , הוגה ומנהיג הרשת החברתית' ). פעילותה של 'הרשת החברתית' מבוססת על עיקרון נוסף הנגזר מרעיון החמלה הרדיקלית: 'חונכות מחללת'. מדריכי 'הרשת' מחוללים שינוי בנפשם של החניכים דרך העניין שהם מגלים בהם. העניין הזה יוצר בהדרגה תחושה של ערך עצמי ואמון גובר במבוגרים. המדריך הוא מעין מדיום שבאמצעותו בונה החניך יחס חדש לעצמו ולעולם.

  • סיכום

    ד"ר מוחמד עיסוואי , ראש המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי בבקה אל גרבייה , הצליח בפרק זמן של פחות מעשרים שנה להפוך מוסד חינוכי קטן ושמרני למוסד אקדמי גדול ופתוח שמכשיר בעזרת שיטות מתקדמות וציוד משוכלל (ספרייה מעודכנת, מעבדות , מחשבים, תחנת רדיו) אלפי מורים בתחומים מגוונים , מקדם ומתסיס את הקהילה שבה הוא פועל והופך את עצמו , בצעדים קטנים ומדודים, לבסיסה של האוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל. הראיון עם ד"ר עיסוואי "בהד-החינוך" מלמד על חדשנות חינוכית ורצון להוביל שינוי ע"י הסגל של המכללה האקדמית אלקאסמי. הכשרת המורים במכללה מבקשת לעמת את הסטודנטים עם עצמם , עם הערכים שגדלו עליהם. עימות כזה באמצעות נוקבות מערער את האיזון של הסטודנטים ויוצר מתח מצמיח בין ערכי הבית והחברה, בין ערכי המסורת לערכי ההכשרה המקצועיים וההומניסטיים. כדי שעימות כזה ייצור אנרגיות חיוביות נחוצה אווירה פתוחה ודמוקרטית מורים המודעים למתח הערכי שהחברה הערבית נתונה בו ולגודל השליחות המוטלת עליהם. אם תהליך ההכשרה הצליח, בתודעת הסטודנטים מתפתח סולם ערכים חדש , מאוזן ודינמי.

  • סיכום

    רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים אסטרטגית .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין