פריטים מאת: אורי קצין
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • סיכום

    הכשרת מנהלים לבתי ספר מחייבת התייחסות למדדים מורכבים של תוכני הכשרה והתנסות מעשית כחלק מבניית תחושת מסוגלות והעלאת המוטיבציה לניהול. מאמר זה בוחן את התפתחותה של תחושת המסוגלות העצמית של פרחי ניהול בתוכנית הכשרת מנהלים אחת בשלושה מחזורים עוקבים ( קובי גוטרמן, אורי קצין) .

  • סיכום

    בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

  • סיכום

    תהליכי ההוראה המסרניים, בין שהם ממוקדי מורה-ידע ובין שהם ממוקדי תלמידים, מדגישים את מקומם המרכזי של תוכני הדעת – " נכסי צאן ברזל" – המיועדים למסירה ממורה לתלמידיו ומדור לדור. תהליך אחר של הוראה-למידה ממוקדת תלמיד הוא הוראה המעודדת בנייה. בתהליך זה תוכני הדעת הם אמצעי לבנייה אישית של הלומד. התלמידים משתתפים באופן פעיל ומרכזי ברכישת הידע וביצירת הדעת, והמורים ממירים את תפקידם המסורתי (והמסרני) ומתמקדים בהנחיה ובמתן הזדמנויות ללמידה כזאת ( אורי קצין) .

  • סיכום

    מחקר זה מטרתו לבחון אלו תמורות חלות בגישות ההוראה-למידה של סטודנטים-מורים, המתכשרים להוראת מקצועות יהדות בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של ההוראה בתפקיד. ההתייחסות לסוגייה היא על פי שלושה היבטים: א.גישות ההוראה שאומצו על ידי הסטודנטים-מורים ויושמו בפועל. ב. חזון ההוראה של הסטודנטים-מוריםאודות גישת ההוראה-למידה הראויה. ג. המתח הקיים (אם בכלל) בין החזון לבין גישת ההוראה בפועל ( אורי קצין) .

  • סיכום

    המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין