תחומי לימוד

מטרתו של מחקר זה הייתה לזהות את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי. התוצאות ציינו שהמורים התייחסו בעיקר לקשיים שלהם בהתמודדות עם כיתות רב-גוניות מבחינה מתמטית, כמו גם לידע הבלתי מספיק שלהם לגבי חומרי הלמידה המתאימים וכיצד להתאים את חומרי הלמידה הללו ליכולות השונות של התלמידים. הם גם הביעו את הצורך להיות מסוגלים להתמודד עם ההיבטים הרגשיים של למידת מתמטיקה – הנעת התלמידים ללמוד מתמטיקה, הפחתת הפחדים ממתמטיקה, ועוד (Atara Shriki and Dorit Patkin, 2013).

מחקר זה ביקש לחקור את הדימויים של מורים למתמטיקה שהשפיעו על חיי תלמידיהם. ניתוח של הסיפורים חשף תשומת לב לגורמים כגון: האופי של המורה, הופעה חיצונית, סגנון הוראה, עמדה כלפי תלמידים המתקשים במתמטיקה, אמון בתלמידים, אתגרים שהוצבו בפני התלמידים, דייקנות בתחילת השיעורים ובסיומם, וטיפול בבעיות משמעת. (Hava Greensfeld, Michal Madmon, 2013).

מאגר מידע חדש למורים להיסטוריה הוקם בימים אלו על ידי המורה עמית מירז, המציע למורים להיסטוריה מאגר סיכומים סרטונים, מפות, מבחנים, אקטואליה, תשבצים ועוד. מטרת האתר החדש היא ליצור מאגר שאלות מקוון אשר יקל על המורים להיסטוריה את בניית המבחנים לאורך שנת הלימודים. מדובר באתר קהילתי אשר נבנה עבור מורים.

במאמר זה, החוקרים בחנו שימוש של מורים למדעים במיפוי מושגי ממוחשב (Rye, J., Landenberger, R., & Warner, T., 2013)

האטלס כולל מפות ישראל ומפות עולם בנושאים שונים ומגוונים, והוא מיועד ללוות את תכנית הלימודים בגאוגרפיה. האטלס נמצא בתהליך צמיחה מתמשך, ומפות חדשות נוספות אליו כל העת. רבות מן המפות מלוות בדיאגראמות ובגרפים המעניקים מידע נוסף על התופעה הנבדקת ומאפשרים לבחון אותה על ציר הזמן. הכלי פותח על ידי "המעבדה לגיאוגרפיה חישובית" באוניברסיטה העברית בירושלים וצוות הגיאוגרפיה של מט"ח.

מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה ( סמדר דוניצה-שמידט).

נעמי פורת כותבת בקצרה על המיזם המקוון שלה כמורה לתלמידים עם לקויות תקשורתיות . הפרויקט עסק בשילוב הבלוג עם תלמידי הכיתה (כתה ה') במטרה לתרגל סיפור חוויות, תגובה לחבר, ומיקוד הסיפור בנושא אחד.

בבחינת הבגרות האחרונה ( יוני 2013 ) בהיסטוריה, שתי שאלות ניסו לחרוג מהתבנית השבלונית, ולבקש המשגה מופשטת ורפלקסיה ביקורתית בנושא הלאומיות, אחד הנושאים המורכבים והמאתגרים. השאלות נוסחו באופן גמלוני במקצת, שיצר מראית עין של קושי בלתי ניתן לגישור, אבל כוונתן היתה טובה ומרעננת. וכך כוונה טובה מצד הגורמים המקצועיים נענתה ב"גיהינום" של זעקות שוד ושבר מצד רוב התלמידים והמורים, שמעולם לא התנסו בחשיבה ביקורתית בשיעורי ההיסטוריה. השאלה גם איתגרה מערכת שלמה של תעשיית תשובות לבגרות, שלא היו באמתחתה תשובות מוכנות למכירה. להבא, כשחושבים על שינוי מרענן שכזה, יש ליישמו בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ולא כבלון ניסוי, המנוגד לתבניות השינון המאפיינות את לימודי ההיסטוריה בישראל ( אייל נווה ).

מאמר זה מתאר השתלמויות מורים בפועל וההתנסות שלהם בלימוד באמצעות חקר בחינוך היסודי הציבורי, באקוודור. מחברי המאמר רצו לבדוק עד לאיזו רמה מטמיעים המורים פעילויות חקר בהוראת המדעים, מה מידת התמיכה שהם נותנים ואיזה סוג של פעילויות חקר, הם מיישמים ( Lucero, Maria . Valcke, Martin, Schellens, Tammy ).

כדי להתגבר על הצורך במיזוג ובקישור בין רמות שונות בלימודי הביולוגיה יש להימנע מהיצמדות לחלוקה המקובלת לתחומי מחקר. אפשר לומר שהוראת ביולוגיה בגישה קונסטרוקטיביסטית חייבת לכלול התייחסות מודעת ומפורשת להבניית הידע על ידי התלמיד, כלומר פעיל, על אודות מושגים בשלושה תחומים: מושגים בתחום הידע התוכני-מדעי; מושגים בתחום הידע התהליכי ומיומנויות השימוש בהם: מיומנויות למידה וחקר; ומושגים בתחום כוחו של המדע ומגבלותיו לאור אופן היווצרות הידע המדעי ( עמוס דריפוס, ברוריה אגרסט).

התוודעות לדרכים שונות להקניית מושגים בכל תחום דעת נלמד היא אחד מתפקידיו של כל מורה, ובייחוד מורים למתמטיקה. מחקרים מצביעים על טעויות ועל קשיים בהקניית מושגים במתמטיקה ובלמידתם. למושגים רבים מובנים שונים בהקשרים שונים. לכן יש להידרש לדימוי המושג מתוך תשומת לב למהות המושג, וכן לתפיסות מוטעות המתפתחות תוך כדי הקניית המושג. במאמר זה מתוארת פעילות שנעשתה עם 28 מורים הלומדים לתואר שני בחינוך מתמטי במכללה להכשרת מורים, במסגרת קורס בהנדסת המרחב, תחום שנתפס כקשה במיוחד ללומדים אותו (דורית פטקין).

הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים ( תמיר סגל) .

מהפך בהרגלי הקריאה. סקר בריטי חושף כי ילדים מעדיפים לקרוא באמצעים דיגיטליים (כגון e-book) מאשר במודפסים (כגון ספר). השימוש ב- e-book כאמצעי מועדף הכפיל את עצמו תוך שנתיים. בחינת הרגלי הקריאה של עשרות אלפי ילדים חשפה גם אתגרים חדשים. הילדים שקוראים דיגיטלית נהנים פחות מהקריאה ומבצעים אותה באיכות נמוכה יותר. עורכי הסקר ממליצים לשלב את שני האמצעים ולא לזנוח אף אחד מהם.

מאגר המידע "רגעים היסטוריים" עשוי להיות מעניין ורלבנטי למורים בהיסטוריה בבתי הספר ולסטודנטים הלומדים היסטוריה. המאגר מבוסס על מערכת איסוף שיטתית שנפרסה באינטרנט ובמאגרי מידע מקוונים בעולם. במהותו המאגר בנוי מהפניות למאמרים ואירועים היסטוריים , כולל סיווג תגיות/מפתח נושאים ומיון עפ"י תקופות היסטוריות.

מאמר זה חוקר את יצירת הפדגוגיה הקשורה למדעים לפרחי הוראה לבית הספר היסודי הלומדים על נושא מאתגר באופן מסורתי, כוחות, כחלק מההכוונה והארגון שלהם בקורס להוראת המדעים. הממצאים ממחישים עד כמה משמעותית הפרשנות של תכנית הלימודים הבית ספרית כפועל יוצא מהתפתחות המודעות המטה קוגניטיבית שלהם כפרחי הוראה מלימודי המדעים שלהם עצמם ( PARKER, JOAN , HEYWOOD, DAVID).

הדגש החזק, המַפּיק והחטפים ז”ל: אלו דוגמאות לגוויות שאנו, המורים ללשון, ממשיכים להתעסק אתן, כאילו לא בביה"ס אנו עובדים, אלא במכון הפתולוגי. תורת ההגה והצורות של העברית התִּקנית, הרִשמית, זו הנלמדת בשיעורי הלשון בבית הספר והמדוברת (פחות או יותר) בפיהם של קרייני החדשות ברדיו ובטלוויזיה, היא תורת ההגה והצורות של עברית המקרא, כפי שמתעד אותה הניקוד הטברני ( רינה ברוך) .

ספרו של פרופסור T. Mills Kelly (מרצה בכיר ב George Mason University ) אודות הוראת היסטוריה בעידן הדיגיטאלי זוכה לעניין ולשבחים בארה"ב ובעולם. הספר מתייחס בעיקר להוראת היסטוריה בחינוך הגבוה , באוניברסיטאות ובמכללות . נקודת המוצא של הספר היא שהוראת ולמידת היסטוריה בעולם עתיר מידע דיגיטאלי ומקורות מידע באינטרנט מציבה אתגר למורים ולמרצים ומחייבת שינוי בגישה החינוכית. במציאות החדשה ניתן להעמיק את גישת למידת-החקר בכל שלבי הלימוד תוך ויתור על הגישות של צבירת ידע ( T. Mills Kelly).

הסטודנט להוראה עודד יחזקאלי (אוניברסיטת תל אביב) ביצע חזרה על החומר של מלחמת העולם הראשונה באמצעות משחק "אחד נגד מאה". התלמידים שלו – לא רק נהנו מהפעילות, אלא ובעיקר חזרו והעלו את המושגים המרכזיים הקשורים לאירוע ההיסטורי. אמנם לא שיעור "עתיר חשיבה" אך שיעור "אחר" שנועד לגרום למוטיבציה ולהנאה. ניתן – כמובן – לאמץ את התבנית של המשחק לנושאים היסטוריים אחרים. כזה ראה וחדש !!! (גדי ראונר)

המחקר התכוון לנתח את ההשפעה של מיפוי מושגי, אסטרטגיית למידה המבוססת על קונסטרוקטיביזם, על הביצוע האקדמי של תלמידים בכיתה ז' בנושא של מדע כללי. מחקר דמוי-ניסויי זה בחן 167 תלמידים הלומדים בשני בתי ספר שבהם יש הפרדה בין בנים לבנות. התוצאות הראו שהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות מיפוי מושגי היה טוב יותר מהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות שיטת ההוראה המסורתית (Cheema, A., & Mirza, M. S. , 2013).

מחקר זה בחן את האקלים הרגשי בהקשר להוראה ולמידה של מדעים לכיתה ז' (Tobin, Kenneth; Ritchie, Stephen M.; Oakley, Jennifer L.; Mergard, Victoria; Hudson, Peter, 2013).