ניהול וסביבות למידה

המאמר מתאר מחקר שבו קבוצה קטנה של סטודנטים (15 איש) השתמשה בטוויטר. כל סטודנט נדרש לעדכן את חשבון הטוויטר שלו לפחות שלוש פעמים ביום בנוגע לפעילות הלימודית שלו והמקום בו היא מתרחשת. הסטודנטים נתבקשו גם לכתוב תקצירים ארוכים יותר על נושאים שדיווחו עליהם ושהחוקרים מצאו בהם עניין, ורואיינו ראיון מסכם בסוף הפרוייקט. כמו כן , הובאו מדריכים המכילים עצות בסיסיות לשימוש בטוויטר ומילון מונחים.

אחת ההתפתחויות המרשימות בשנים האחרונות מבחינת משאבי הלמידה הממוחשבים היא הנגשה של סרטי וידאו באינטרנט. כך לדוגמא, הסכם שיתוף הפעולה בין אתר YouTube ובין המכללות והאוניברסיטאות המובילות בארה"ב הביא להקמת מרכז משאבים מצולם של קורסים אקדמאיים באינטרנט. מרכז המשאבים הייחודי של YouTube מצוי בכתובת האינטרנט הבאה http://www.youtube.com/edu והוא כולל אלפי צילומי וידאו של קורסים נבחרים ב100 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב. חלק מסרטי הוידאו מוקדשים לסוגיות ספציפיות או נושאים נבחרים וחלק לא מבוטל מכסה קורסים אקדמאיים שלמים אשר צולמו בוידאו והועלו לאתר YouTube. חלק מההרצאות המצולמות הם של מרצים אורחים שמוזמנים לאוניברסיטאות או לקורסים והביקוש להם באתר YouTube הוא רב. עפ"י הדיווחים מארה"ב הביקוש להרצאות מצולמות של האקדמיה באתר YouTube הוא משמעותי מאד למרות שכבר לפני כמה שנים חלק מהאוניברסיטאות המובילות כמו MIT הקימו בעצמם אתרי וידאו באינטרנט ובהם הרצאות מצולמות (http://ocw.mit.edu). נראה כי הסטודנטים בארה"ב וברחבי העולם מעדיפים להשתמש במרכז המשאבים המוכר להם באתר YouTube מאשר באתרי קטעי הוידאו הייעודים של האוניברסיטאות. הריכוז של כל ההרצאות המצולמות במקום אחד, נגיש, ידידותי לשימוש ומוכר לסטודנטים מסביר את "התיאבון" הרב שלהם להרצאות מצולמות. המגמה הזו תלך ותתחזק בשנים הקרובות כאשר יותר ויותר מרצים יאפשרו העלאת ההרצאות לאתר YouTube.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ניהול בלוג בנושא קשיים חברתיים של מתבגרים כגון: אי-שייכות, בדידות, קושי ליזום מפגש חברתי, חוסר בטחון ביחסים בין-אישיים) מקילה על הקושי הרגשי-חברתי של הכותבים, מגבירה את ההתנהגויות החברתיות שלהם, ומעלה את הדימוי-העצמי שלהם, בהשוואה לכותבי יומן אישי במחשב בנושא אותם קשיים חברתיים , ומנבדקי קבוצת ביקורת . הממצאים הראו כי אמנם הכותבים בבלוג השתפרו בשלושת המדדים – קושי רגשי-חברתי, התנהגות חברתית ודימוי-עצמי – לעומת נבדקי שתי הקבוצות האחרות. נראה כי לגורם הפומביות שבבלוג ישנה השפעה חיובית על הכותב מתוקף הידיעה כי רשימותיו מתפרסמות ברבים ובהקשר לאינטראקציה עם קוראים מגיבים. ממצאים אלו מספקים בסיס ליצירת כלי ייעוצי חשוב לעבודת היועץ בבית-הספר ( מירן בוניאל-נסים , עזי ברק).

המחקר הנוכחי השווה בין הכנת שיעורי בית ידנית רגילה בחשבון ובין הכנת שיעורי בית במערכת מתוקשבת. אוכלוסיית המחקר כללה 92 תלמידים מכיתות ד' בביה"ס אמריקאי שלמדו ב4 כיתות נפרדות. ל54 מהתלמידים היה חיבור לאינטרנט מהבית והם יכלו להפעיל את המטלות בחשבון בסביבה מתוקשבת. המחקר השווה בין אותם התלמידים אשר עבדו על שיעורי בית ידניים ושיעורי בית מקוונים. בקבוצה זו נמצא כי 28 תלמידים למדו בצורה משמעותית ומעמיקה יותר כאשר קיבלו משובים מממוחשבים מהמערכת המתוקשבת בהשוואה לתלמידים שעבדו על השיעורים בצורה ידנית ( עם עפרון ונייר). ממצאי המחקר מוכיחים כי יש עדיפות להכנת שיעורי בית בסביבה מתוקשבת הנותנת לתלמידים משוב מיידי על פני סביבה ידנית מסורתית. לכן סבורים המחברים , יש הצדקה כלכלית מבחינת בתי הספר לאפשר לתלמידים להתחבר מהבית לשרתי האינטרנט של ביה"ס על מנת להשלים בצורה מקוונת את שיעורי הבית (Mendicino Michael, Razzaq Leena, Heffernan Neil T. ) .

במכללת לוינסקי סטודנטים בהתמחות מתמטיקה-מחשבים בונים בשנים האחרונות דפי עבודה אינטראקטיביים. הסטודנט מקליד שם ומספר זהות והמערכת עוקבת אחרי בהישגים שלהם עם פנייה אישית על פי השם שהוקלד. הסטודנטים שעבדו באתר המוזכר לעיל כבר סיימו את לימודיהם במכללת לוינסקי, והם מורים בבתי ספר שונים בארץ. הם זקוקים עדיין לעזרה ולייעוץ, לנהל שיח עם עמיתים חדשים וותיקים וללמוד מה עושים אחרים. הרשת החברתית יכולה לספק לכך מענה וגם לאפשר למורים לשלב דפי עבודה מתוקשבים ברשת המשותפת.

אחד הביטויים המעידים על התרחבות יישומי כתיבת הבלוגים בבתי ספר יסודיים בארה"ב (פחות בבתי הספר התיכוניים והרבה יותר בבתי ספר יסודיים וחט"ב) הם חוברות ההדרכה מעשיות למורים היוצאות לאור ומופצות בבתי הספר שם. אחת החוברות הללו שזוכות להצלחה בבתי הספר היסודיים האמריקאיים נקראת: Blogging in the Classroom ונכתבה ע"י מורים ליישומי תקשוב בבתי הספר שכבר התנסו בהדרכת תלמידים בכתיבת בלוגים. מדובר על חוברת הדרכה יעילה ומעשית הכוללת מבחר של פרקי הדרכה דידקטיים למורים כגון כיצד התאמת הבלוגים לסטנדרטים לימודיים בתחומי קריאה, כתיבה ושפה, שיקולים בתכנון מערך שיעור מבוסס בלוגים בכיתה, שיקולים של הפקת הבלוג באמצעות תוכנות חינמיות באינטרנט, יצירת אינטראקציה בין כותבי הבלוגים בכיתה, חשיבות יצירת משובים נכונים לכותבי הבלוג בכיתה ועוד.

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק אם המודל הפדגוגי של למידת שיתופית הידוע כג'יקסו ניתן ליישום בקורס מקוון באוניברסיטה בארה"ב. שיטת המחקר הייתה חקר-מקרה בגישה כמותית איכותנית משולבת לאורך 6 שבועות בהן התקיים הקורס באוניברסיטה. נערך תוכן של כל מסמכי הפעילות של הסטודנטים. ממצאי המחקר מצביעים על החוזקות מצד אחד של הפעלת הג'יקסו בסביבה מתוקשבת ועל האילוצים שנתגלו מצד שני בחלק מן הפעילויות המתוקשבות ( Weidman, Rob; Bishop, M. J) .

מטרת המחקר, שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את העמדות והשימושים של תלמידי תיכון בטכנולוגיות מתוקשבות מסוג Web-2.0. אוכלוסיית היעד היו תלמידי תיכון בגילאי 11-16 שלמדו ב27 בתי ספר תיכוניים ברחבי אנגליה. ממצאי המחקר מוכיחים כי למרבית התלמידים הייתה נגישות מלאה ליישומים טיפוסיים של Web-2.0 כגון , בלוגים, ויקי ורשתות חברתיות. דפוסי השימוש ביישומי הWeb-2.0 היו שונים למדי וניתן לחלק את המשתמשים לארבע קבוצות עיקריות: תלמידים הפועלים בגישה חוקרת , תלמידים המשתפים מידע בתקשורת , תלמידים המפיקים מידע ותלמידים המפיצים מידע בעיקר תוך ניצול יכולות הרשתות החברתיות. בעוד מרבית התלמידים מגלים עניין רב ביישומי ה- Web-2.0 לא התפתחה אצלם הכרה מטה-קוגניטיבית בדבר בנייה משותפת של תחומי ידע או עריכה של תכנים משותפים.

אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

רשימה מקיפה ושיטתית של מאגרי המידע שפותחו ע"י משרד החינוך בשנים האחרונות לטובת המורים, המנהלים ובתי הספר בארץ. בין המאגרים החשובים ברשימה ניתן לציין את מאגר חוזר מנכ"ל (כולל חיפוש מתקדם וחיפוש מורכב), מאגר איתור בתי ספר, קטלוג שירות הסרטים הישראלי, מאגר הפרסומים החינוכי כולל פרסומי האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים.

היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של TWITTER , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה. מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית . המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי . מערכת Edmodo נועדה גם להקל על המורים לראות אילו תלמידים או סטודנטים השלימו מטלות . מערכת Edmodo , בניגוד למערכת TWITTER שמה למטרה ליצור מיקרוקוסמוס של עולם הכיתה והלומדים ( רשת חברתית סגורה ) בניתוק ממשתמשים אחרים שאינם שייכים להוויה של הכיתה או ביה"ס .

מנהלי בתי ספר הכותבים בלוג חינוכי כאמצעי לשיפור התקשורת בין ההנהלה לסגל המורים היא תופעה נדירה בנוף החינוכי של ישראל . לכן , הבלוג החינוכי של מנהלת ביה"ס "גוונים " בראש העין יכול בהחלט להיחשב כחלוץ בתחומי הניהול החינוכי וכדוגמא חינוכית ראויה . מנהלת החטיבה שפרה סטרוסקי הצליחה באמצעות הבלוג החינוכי שהיא כותבת גם לשפר את זרימת המידע בין כל גורמי ביה"ס וגם ליצור שקיפות לתהליכים ופרויקטים הנערכים בביה"ס . "מטרת הבלוג ליצור שיתוף ושיח פדגוגי עם קהילת ביה"ס מורים, הורים ותלמידים וכן שיח עם הקהילה העוטפת את ביה"ס. הבלוג נכתב בנימה אישית ומתעדכן באופן שוטף." מורים בביה"ס וגם הורים יכולים , לדוגמא , להתעדכן על פעילויות שונות הנערכות בביה"ס כגון יום מקוון לשכבה ז' או ביקור המפקחת בביה"ס ותוצאותיו.

עולם מדומה" – Virtual world ו- Second Life, הפכו לזמלול (Buzzword) בשיח הציבורי, כמו גם החינוכי, וזו העת להתמודד מקצועית בסוגיה, האם ואיך לשלב הוראה-למידה באמצעות עולמות מדומים במערכת החינוך. במאמר תאור העולם המדומה כמהות טכנולוגית-אנושית, עם הבהרות אודות הטרמינולוגיה והשיח בנושא זה, ומהות האפליקציה מרכזית המממשת עולמות מדומים – second life. בהמשך ניתן למצוא, דיון באפשרות של שילוב העולם המדומה כסביבת הוראה-למידה, ובחינת הדרישות המרכזיות של מוסד חינוכי לפעילות הוראה-למידה באמצעות עולמות מדומים. המסקנה היא שהפוטנציאל החינוכי הוא עצום ומבטיח, וכנראה זה יהיה פני החינוך המקוון בעתיד, אך לא בהווה. למרות שפע היישומים החינוכיים הנעשים כבר כעת בעולמות מדומים בחינוך הגבוה, מפורטים המכשולים המרכזיים העומדים בפני שימוש משמעותי בחינוך, והמסקנה היא שיחלפו עוד שנים לא מעטות, ועדכונים טכנולוגיים משמעותיים כדי שניתן יהיה באמת להשתמש בעולם מדומה לצורך הוראה-למידה.

לדעת מועצת החינוך של מדינה אינדיאנה אין לספרי לימוד מודפסים יתרון על פני סביבות ממוחשבות. בישיבתה מאוקטובר 2008 דנה המועצה בספרי לימוד במדעי החברה ובהיסטוריה והגיעה למסקנה כי ספרי הלימוד המודפסים אינם מאתגרים את התלמידים ואינם יוצרים התעניינות בלמידה. ההחלטה ההיסטורית הכשירה את הקרקע לקראת יישום סביבות למידה ממוחשבות ואתרי אינטרנט במקום ספרי לימוד מודפסים בבתי הספר. בעקבות כך החל במדינת אינדיאנה תהליך המאפשר לבתי הספר ולמחוזות החינוך לשלב סביבות ממוחשבות ומקורות מידע אינטראקטיביים באינטרנט במקום ספרי לימוד. נראה כי התהליכים בבתי הספר באינדיאנה יביאו לשינוי מהותי בשוק ספרי הלימוד המודפסים ויובילו להתגבשות תנועה מסיבית של פתרונות ממוחשבים באינטרנט במקום ספרי הלימוד הרגילים שהכרנו משחר ילדותנו. מדינות נוספות בארה"ב (פלורידה, וירג'יניה) אימצו לאחרונה מדיניות דומה המאפשרת לבתי הספר בחירה רבה יותר מבחינת השימוש בספרי הלימוד או בתכנים דיגיטאליים. גם במדינות אירופה מתעוררת מגמה דומה במיוחד מבחינת תחומי הוראת האנגלית כשפה זרה.

למידה מתוקשבת מייצגת הזדמנות חינוכית נרחבת יותר לתלמידים וללומדים. מוסדות לימוד הגיבו לאתגר זה בהרחיבם את היקף הקורסים המתוקשבים והתוכניות המתוקשבות. על רקע התפתחות מהותית זו בתולדות החינוך בוחן המאמר הנוכחי את היחסים ההדדיים בין תיאורית האינטליגנציות המרובות והלמידה המתוקשבת. יש מחקרים הסבורים כי בלמידה מתוקשבת יכול הלומד לפצות עצמו על העדר כישורים חברתיים (ביישנות) ולהפגין תכונות אחרות כגון הבנה מעמיקה או מקוריות, וגם לעתים חוסר הביטוי המילולי בכיתה יכול להתבטא בקורס מתוקשב ביכולת כתיבה משופרת. יחד עם זאת, אין עדיין הוכחה מחקרית שסביבה מתוקשבת מעניקה יכולות פיצוי גבוהות יותר לכשרים אחרים. מחקרים בתחום זה אינם רבים ולכן אין עדיין עומק מחקרי לסוגיה זו . לאחר הצגת תיאורית האינטליגנציות המרובות עובר המאמר להשוואה קצרה בין השפעת תיאורית האינטליגנציה המרובות בלמידה מסורתית לעומת למידה מתוקשבת תוך התמקדות בדינאמיקה הקבוצתית והעברת התכנים. לדעת המאמר, הבנה טובה יותר של הלומדים, המרצים או המורים לקטגוריות השונות של האינטליגנציות המרובות יש בה כדי לקדם את היישום המועיל שלהן בסביבות מתוקשבות( Mark Riha and Rebecca A. Robles-Pi?a).

רותי בן ישי המלמדת בכיתה עתירת מחשבים ניידים בביה"ס במרכז הארץ מדווחת באתר אדיורשת על ההתמודדות שלה בהפעלת תלמידים באמצעות סביבה מתוקשבת באינטרנט בכיתה ובבית. המשימה המתוקשבת אשר היא תכננה והפעילה בשיעור היסטוריה נועדה להקנות לתלמידים מושגי יסוד בתחומי מוסדות השלטון ברפובליקה ברומא , לעורר אצלם עניין, לפתח מיומנויות תקשוב מתקדמות ויותר מכל להפעיל אצלם תהליכי חשיבה. על התובנות שלה והספקות שלה היא כותבת במאמרון באדיורשת .

העלייה המתמדת בתוכניות למידה מתוקשבות באוניברסיטאות ובמכללות משמעותה לכאורה גם העברה של אסטרטגיות מועילות ומוצלחות של אסטרטגיות חשיבה מהכיתה המסורתית לקורס המתוקשבת. ההנחות התיאורטיות מצביעות לכאורה על אפשרות של שילוב אסטרטגיות לחשיבה ביקורתית בקורס מתוקשבות אך המציאות היא הרבה יותר מורכבת. נראה כי כ המרכיב האסינכרוני בלמידה מתוקשבת אינו מבטיח בהכרח שילוב אינרטי ואינטגראלי של חשיבה גבוהה או חשיבה ביקורתית. לעתים המערכת המתוקשבת נוטה לתעדף העלאה והורדה של תכנים לימודיים ולעתים נוח יותר למרצה לאחסן קבצים במערכת המתוקשבת. בכל מקרה , קידום תהליכי חשיבה גבוהה בקורסים תלוי ברמת האינטראקטיביות של המרצה או מנחה הקורס ומטבע הדברים מערכות למידה אסינכרוניות אינן מטפחות אינטראקטיביות רבה של המרצים או הסטודנטים. מתוך ממצאי המחקר עולה כי במערכת למידה מתוקשבת יותר מלמידה פנים-אל-פנים נדרש מאמץ מכוון מצד המרצה או המנחה בקורס המתוקשב לשילוב כזה ויש צורך במעורבות מכוונת שלו להבטחת השילוב האינטגראלי של חשיבה גבוהה בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה או במכללה. צריך לחשוב מראש על שאלות מעוררות חשיבה , רפלקציה ודילמות שיוצגו בדיון האינטראטקטיבי בפורום הקורס ולא להסתפק רק בשאלות צרות לגבי התכנים או ביצוע המטלות ( Mandernach, B. Jean).

בית הספר הוירטואלי באינטרנט לאימון מורים ומנהלים הוא פרויקט משותף באנגליה של המכללה לפיתוח מנהיגות, מרכז הBBC והמרכז לפיתוח מנהיגות במנצ'סטר. המטרה של המערכת הממוחשבת באינטרנט היא לחשוף את המורים והמנהלים לתרחישים מורכבים שונים בתחומי החינוך והניהול החינוכי ולאמן אותם לקבלת ההחלטות הנכונות. התרחישים נכתבו ע"י אנשי מקצוע מובילים בתחומי הניהול החינוכי באנגליה הן לבתי ספר יסודיים , הן לבתי ספר תיכוניים והן לבתי ספר בחינוך המיוחד.

ראובן ורבר כתב סקירה מועילה ושיטתית על שילוב לוחות אינטראקטיביים בעשייה הבית ספרית. בבלוג שלו באתר אדיורשת הוא ריכז מספר מקורות בתחום של הוראה בסיוע לוחות אינטראקטיביים כאשר הוא עוקב אחרי הניסיון של מורים רבים באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה שכבר התנסו בשילוב לוחות אינטראקטיביים בכיתה. בסקירה מוצגים שלבי ההטמעה , מה עשוי להביא להטמעה מוצלחת? והיבטים נוספים של התמודדות מורים עם המדיה החדשה של לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בכיתה.

במאמר זה דנה ד"ר מרים קדרוני באפשרות לפתח מנהיגות חינוכית בית ספרית אשר תהווה סמן להתמקצעות הארגון ולייעולו. זאת בעיקר, על ידי הסבת מוקד הדיון בשיפור תפקודו הפדגוגי של בית הספר כנקודת מוצא לשינוי ארגוני מערכתי ובית-ספרי. התקשורת בין ההנהלה לבין המורים והתלמידים, ארגונית במהותה ותומכת בסדרים, נהלים וטקסים בכדי לייצר דימוי קולקטיבי של בית-ספר מצליח. אך למעשה ההנהלה מותירה את הפדגוגיה להחלטות המורה הבודד בכיתה. אין די בטיפול הארגוני בשיפור העבודה הבית-ספרית. מנקודת מבט פדגוגית, נדרש תיאום מקצועי מורכב יותר, בין התפיסות הארגוניות המערכתיות לקוד הניהול הבית ספרי.לשון אחר: יתכן, ויש לאפשר להנהלות בתי-הספר, מרחב פעולה המגובה במשאבים, בכדי לייצר אמצעי ביצוע למטרות הנדרשות. המאמר מפרט מה אם כן מצופה מהנהגה פדגוגית בית ספרית?