ניהול וסביבות למידה

ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).

'היום העברנו מבית ספרנו שיעור סינכרוני בנושא גורמים משפיעים על מערכת הבחירות בבית הספר. לבית הספר שלנו חברו עוד 2 בת ספר יסודיים מהעיר, הייתה חוויה מרגשת מאוד . דיווח על מיזם מקוון לא שגרתי בין בתי ספר בפתח תקווה ( חניתה חן )

דיווח של מורה בארה"ב אשר התנסתה בהוראה מתוקשבת ובלמידה פעילה של התלמידים בכיתה של מכשירי אייפד . תהליך הלמידה הפעיל התבסס על חיבור האייפדים של התלמידים לרשת התקשורת החברתית-לימודית מסוג Edmodo . רשת Edmodo אפשרה למידה שיתופית של התלמידים אשר היו מחוברים לאייפדים והעברת מסמכים בין הלומדים. לרשת המתוקשבת Edmodo יש גם מנגנון מהיר וידידותי של עריכת סקרים מקוונים בכיתה במחשבוני האייפד.

כפי שכבר דיווחנו בחודש יוני 2013 , במוקד תכניות התקשוב בבתי הספר בארה"ב יש 2 התפתחויות שונות מבחינת הצטיידות המחשבים , טאבלטים מול מחשבים ניידים . מרבית הטאבלטים בהם מצטיידים בתי הספר בארה"ב הם IPAD מתוצרת חברת אפל. מול מגמה זו הולכת ומתחזקת לאחרונה גם התופעה בבתי ספר רבים בארה"ב הנוטים להעדיף ההצטיידות במחשבים ניידים מסוג Chromebooks מתוצרת חברת גוגל . המאמר הנוכחי מצדיק את היתרונות של הצטיידות במחשבים ניידים מסוג כרומבוק במקום טאבלטים. השיקולים העיקריים הם עלות , גמישות תפעולית וגיבוי טוב יותר במחשוב ענן באמצעות המחשבים הניידים של גוגל .

מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים…? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות וקורסי ה-MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים. תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק ( שיר (בוים) שוורץ) .

חממה חינוכית, "מפרש" שמה, מאפשרת למנהלי בתי ספר לייצר תכניות חינוכיות יוצאות דופן ולהטמיע אותן בבתי הספר שבניהולם. אחת היוזמות פועלת השנה בחטיבת הביניים יהלו"ם שבשהם. היוזמה הלימודית החדשה הופכת את התלמיד לשותף פעיל בלמידה ובהערכה. התכנית כוללת מסגרת לימודים של 90 דקות לכל שיעור, במקום 45 דקות. מסגרת זו אמורה לאפשר יותר תהליכי למידה גבוהים – כמו למידת חקר, דיונים, פיתוח פרויקטי גמר, הערכה מעצבת במקום הערכה מסכמת, למידה קבוצתית ועוד. שנת הלימודים תהיה בת שני סמסטרים במקום שלושה שלישים, כדי לאפשר רצף והעמקה בנושאים נבחרים ( סיגל בן-ארצי).

התובנות של לימור לייבוביץ לגבי תכנון ויישום סביבות למידה בבתי ספר באות לידי ביטוי בסקירה נוספת שנכתבה על ידה בבלוג המועיל שלה. העקרון המנחה של הסקירה הוא בהתאמה הנדרשת , היום יותר מתמיד, בין בין הגישה הפדגוגית לסביבת הלמידה. כדי להבין לעומק תהליכים מורכבים שהובילו לאופן בו נראים בתי-הספר כיום יש צורך בלמידה וחקר. מחקר כזה קיים, בישראל. החוקרת היא רעות גורדון.

המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).

אחת הבעיות הגדולות של למידה במסגרת של למידה מרחוק היא בעית הניתוק בין הסטודנטים אשר לומדים בזמנים שונים ומתקבצים מרחוק בקורס אקדמאי אשר במתכונתו המתוקשבת אינו יוצר בהכרח גיבוש בין הלומדים או הכרות וקרבה בין הסטודנטים . מטרת מיזם המחקר (New Geographies of Learning) באוניברסיטת אדינבורו היא לחקור את כל המכלול של ערוצים ליצירת הגיבוש והקרבה בין הסטודנטים ( תואר שני) בקורס המתוקשב המועבר מרחוק ( Ross, Jen ,Gallagher, Michael Sean, Macleod, Hamish).

פורטל מעניין בעברית שעלה לאחרונה לאוויר ביוזמתה של המידענית אביבה גרבורג הוא Toarmkuvan – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . מטרותיו יעדיו ותכניו של הפורטל כפי שהוגדרו על ידי אביבה הם: " פורטל המספק מידע לגבי לימודים מקוונים בחינם תוך התמקדות בלימודים המקנים נקודות לתואר אקדמי מאוניברסיטאות מוכרות בארץ ובעולם. אתר שיפרוס בפני הסטודנט את כל האפשרויות העומדות בפניו ללמוד לתואר, דרך האינטרנט ובחינם, לרכז את כל הקישורים לאוניברסיטאות החשובות בארץ ובעולם שמאפשרות לימודים כאלה, אוניברסיטאות ותיקות וחדשות, ארגונים ופלטפורמות המאפשרים לימודים לתואר ( יפה אהרוני) .

לימוד החיים המקוונים" הוא אסופה אקלקטית של מאמרים הבוחנת את הפוטנציאל המעצב והמשחרר של טכנולוגיות דיגיטליות לעצב מחדש חינוך, תקשורת ותרבות. הכרך אינו מציע עמדה אחידה לגבי תרבות דיגיטלית. במקום זאת, שלושה עשר הפרקים מספקים טווח רחב של נקודות מבט לגבי נושאים שונים, לרבות רשתות חברתיות, עולמות מקוונים, אתרי ויקי, בלוגים, משחקי מחשב כמו גם אוריינות דיגיטלית ברמות שונות של הוראה ( Aaron Chia Yuan Hung) .

אם יש מדינה בעולם שם מתפתח החינוך המתוקשב בצורה נרחבת , אז , ללא ספק זו פלורידה בארה"ב . בשנה האחרונה הם פיתחו תכנית עצמאית ללמידה מקוונת לבחינות בגרות מקוונות באינטרנט . התכנית המקוונת אושרה באופן רשמי ע"י מחלקת החינוך של פלורידה לטובת בתי הספר המקוונים שם . קדמו לכך הנחיות של המושל ריק סקוט שהובילו לידי חקיקה . התכנית המקוונת מופעלת באמצעות אוניברסיטת פלורידה. למיזם הוקצבו 15 מיליון דולר רק לשנת 2014 ( Waters, John K ).

מחקר זה מבקש לתאר את השיח המגדרי של בית ספר תיכון ערבי-מוסלמי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתנהלות בית הספר ובאינטראקציה הלימודית של כל אחד מהמינים בו. כמו כן המחקר עוקב אחר האופנים שבהם מתגבשות עמדות והתנהגויות מגדריות במציאות הסביבתית הטבעית שלהן ואחר האופן שבו עמדות והתנהגויות אלה נתפסות בעיני התלמידים והמורים ( ח'אלד עראר).

החוקרים דנים במאמרם ביחס לסמכות בבית הספר היסודי ובוחנים את האופן שבו אינטראקציות בין מורים לבין תלמידים מבנות מסרים הקשורים בסמכות פורמלית ובמורים כנציגיה. המחקר נערך בבית ספר יסודי ממלכתי (כיתות א'-ו') ותיק בעיר גדולה בדרום הארץ. זהו בית ספר אזורי, קהילתי, המונה 560 תלמידים ו-44 חברי צוות. על פי דברי המנהלת, האוכלוסייה המרכיבה את בית הספר היא אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי בינוני. סך הכול נערכו 13 תצפיות על 13 שיעורים, שמשך כל אחד מהם הוא 45 דקות ( דורית טובין, נעם ליס).

אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

המהות המנהיגותית שמייחסת הספרות המחקרית למנהל בית ספר כוללת פרמטרים רבים. היכולת לבצע חלוקה פנימית בין הפרמטרים הללו משתנה בשל הצירופים הרבים האפשריים. בחיבור שלפנינו חולק מושג המנהיגות החינוכית לתשע קטגוריות שעולות בעוצמה מן הספרות.בדיון על תשעה המהלכים מניהול למנהיגות, נראה שהעיקרון החשוב ביותר הוא המודעות. מנהלים היודעים והמכירים את המהלכים הללו והמודעים למרכזיותם בניהול, אינם צריכים להיות דווקא בעלי "אישיות כריזמטית"; מנהלים כאלה אינם משמרים את הקיים, אלא מקדמים באופן פרואקטיבי ומודע תהליכים של שיפור ( אברהם פרנק).

התחום נשל ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן .אחת הגישות הייחודיות לניהול הידע בבתי ספר היא התפיסה החדשנית של מערכת KNOWII .

המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים. הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד ( Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A ).

סקירה יעילה של אפרת מעטוף , מבלוג "כלים קטנים גדולים" על כל המכלול של שילוב סרטוני וידאו בהוראה ובלמידה . "אחת הרמות הבסיסיות של הוראה מתוקשבת, היא שימוש בסרטים וסרטונים להדגמת מושגים ותהליכים. לכן, הפעם, מציעה הסקירה המועילה מספר כלים לשדרוג השימוש בסרטונים ככלי לימודי בכיתה. ( אפרת מעטוף) .