ניהול וסביבות למידה

ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי מאמרון גדוש שבחים הדן בקובץ שנבנה במקור על ידי מפקח במערכת החינוך של מדינת ניו ג'רזי. בקובץ רשימה של מעל 80 כלים דיגיטאליים, כאשר כל כלי משויך לאחת או יותר מבין הקטגוריות שבטקסונומיה של בלום.הורוויץ מעלה שתי שאלות: "הראשונה די מובנת מאליה: מה ברשימה עושה אותה לטובה כל כך? אבל השאלה השנייה הרבה יותר חשובה: האם הטקסונומיה של בלום וקטלוג כלים דיגיטאליים לפי התאמתם לשלבים השונים שבה אומרים לנו משהו משמעותי שיכול לקדם את הלמידה? אישית, התקשיתי מאד להבין למה הרשימה נחשבת טובה. יתרה מזאת, העיון בה שכנע אותי שוב שהניסיון לרתום כלים דיגיטאליים לטקסונומיה של בלום מיותר".

המחברים בחנו את ההשפעה של תוכנת ההדרכה המקוונת Math Whizz, המיועדת לגילאי 5-13, על הישגים במתמטיקה ב-15 בתי ספר יסודיים. התלמידים עשו שימוש בתוכנה במהלך שנת הלימודים כתוספת להוראת המתמטיקה (Clark, Amy K. Whetstone, Patti).

מאמר זה חוקר את ההתפתחות של למידה מקוונת במערכת ההשכלה הגבוהה מפרספקטיבה של מדיניות מוסדית, תוך הסתמכות על ניתוח של השלבים ההתחלתיים של גישות שונות לקורסי ה-MOOC וללמידה מקוונת שננקטו בשלוש אוניברסיטאות אוסטרליות (O'Connor, Kate, 2014).

המאמר מציג מאפיינים המשפיעים על האיכות של שירותי הלמידה המקוונת ואת הדרך שבה מאפיינים אלה מושפעים מהיישום של עקרונות/מושגים של מערכת למידה מקוונת המבוססת על טכנולוגיית ענן. במאמר מפורטים האלמנטים שמשפיעים על האיכות והדרך שבה אלמנטים אלה נוצרים בפלטפורמה המבוססת על טכנולוגיית ענן (Banciu, Doina; Cirnu, Carmen Elena, 2014).

מחקר זה בחן כיצד זמן החיפוש ברשת, שארך 30 דקות, השפיע על ציוני החיבורים של התלמידים. במחקר השתתפו 49 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' מבית ספר יסודי בוירג'יניה שבארה"ב. הקבוצה שקיבלה הדרכה לגבי שימוש באינטרנט כדי לערוך מחקר בשלב שלפני הכתיבה הציגה ביצוע טוב יותר מאשר קבוצת הביקורת בשני תחומים: הציון הכללי של החיבור והשימוש באינטרנט (Doan, Kim and Bloomfield, Aaron, 2014).

מאמר זה פונה לתוצאה החברתית החשובה של הופעתם של קורסי ה-MOOC כתבנית חינוכית על ידי בחינה של הבניית השיח הפופולרי של קורסי ה-MOOC בתוך מקורות הזרם המרכזי של התקשורת החדשותית בארה"ב, באוסטרליה ובאנגליה במהלך 24 החודשים שחלפו. בייחוד, המחברים מספקים דיווח ביקורתי לגבי מה שהיווה שלב חשוב בהיסטוריה של הטכנולוגיה החינוכית – תוך פירוט התקופה שבה הדיון הפופולרי לגבי קורסי ה-MOOC עלה בחשיבותו על ההשתתפות/שימוש בפועל בקורסים אלו (Bulfin, Scott; Pangrazio, Luci; Selwyn, Neil, 2014).

מאמר זה משתמש בסביבות וירטואליות מרובות משתמשים לצורך ההתפתחות המקצועית בדרך ייחודית על ידי הצגת הרציונל והבסיס התיאורטי לגבי מדוע הסביבות הוירטואליות מרובות המשתמשים עשויות להיות מרחב חלופי חיוני עבור טווח של התנסויות בפרקטיקה של מורים (Calandra, Brendan; Puvirajah, Anton, 2014).

פוליכרוניסיטיות (Polychronicity) היא ההעדפה או הנטייה הטבעית של הבניית זמן שיש לה השפעה על התנהגותם של אנשים. אנשים מאוד פוליכרוניסיטיים מעורבים בכל דבר, בעשותם דברים רבים בבת אחת משום שהם מבכרים את האינטראקציות ואת הקשרים האנושיים על פני פגישות ולוחות זמנים שרירותיים. מאמר זה סוקר, מסכם ומרחיב את הספרות לגבי ההמשגה של פוליכרוניסיטיות; הוא דן במגבלות של התוצאות ומציע הצעה רב-ממדית עבור מושג פוליכרוניסיטי (Capdeferro, Neus; Romero, Margarida; Barbera, Elena, 2014).

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר האינטרנטי העולמי.הפורטל מבוסס על איסוף, סריקה, סינון ותימצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם, כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן, מיזמים, ותהליכי עבודה. הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים, מתדולוגיות לניהול ידע אישי, סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם (עמי סלנט).

המאמר דן ביישום המוצלח של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר התיכון וויליאם סמית (William Smith High School) בעיר אורורה שבקולורדו.הנושאים שכוסו כוללים את האופן שבו למידה מבוססת פרויקטים גורמת לתלמידים להיות מעורבים במחקרי עומק נרחבים של נושאים אותנטיים, פרויקט השיא שנמשך לאורך השנה ונקרא "מסע הבוגרים", ושיקולים של התפתחות מקצועית (Mack, Michelle; Westenskow, Jackson, 2014).

הרשת היא כבר מזמן לא רק מקום לאיתור מידע. הרשת נהפכה לתשתית המשמעותית ביותר למציאה וקידום של פתרונות לבעיות ברמת הפרט, הקהילה, הכלכלה והלאום. מי שלא יידע להשתמש בה באופן מכוון ומושכל יישאר עם מפה ישנה ביד בעידן שכל האחרים נעים במהירות עם GPS (ערן רביב).

המאמר דן במאמציה של ממשלת ארה"ב לתת לכל תלמיד בארה"ב מחשב נייד, טאבלט, או טלפון חכם והשפעתם על מערכת החינוך האמריקנית (Scherer, Michael, 2014).

המטרה של תכנית הפיילוט "למידה מרחוק באמצעות ועידת וידאו אינטראקטיבית וסינכרונית" הייתה להשתמש בטכנולוגיות חדשות כדי להרחיב את הזדמנויות הלמידה עבור תלמידים בבית ספר תיכון ציבורי עירוני (Beese, Jane, 2014).

גישת ניהול הידע האישי (Personal Knowledge Management (PKM מאמינה כי ההתמודדות עם תחומי ניהול הידע נמצאת באחריות האישית של המשתמש/בעל המקצוע בניגוד לגישת ניהול הידע הריכוזית או השיתופית בארגונים. PKM היא ביסודה גישה תהליכית המורכבת משלבי הפעולה הבאים: איסוף מידע, סינון והערכת מקורות המידע שנאספו, מיון וקיטלוג מקורות המידע המשמעותיים ("לסנן באכזריות"), אגירה סכמאטית ושיטתית, איחזור הקשרי, והפצת מידע. הסקירה המפורטת כוללת רשימת כלים מתוקשבים לניהול ידע אישי, כלים מומלצים לאיסוף מידע ולארגון ידע אישי (עמי סלנט).

ג'יי הורוויץ מתייחס למאמרון הקודם שלו בנושא "תכנית לימודים המבוססת על איסוף וניתוח נתונים", ומתאר כיצד הביע בו את החששות שלו "כלפי ההשתלטות על החינוך של תפיסת עולם מכניסטית שבאה לביטוי בחברות כמו Knewton והנתונים הרבים שהן אוספות. ציינתי שחברות כאלה מתיימרות לייעל ולשפר את הלמידה של תלמידים באמצעות כמויות המידע האדירות שהן אוגרות בכל שלב ושלב של ההוראה והלמידה. נדמה לי שהסברתי את ההתנגדות שלי לתפיסה הזאת במאמרון ההוא, אבל יש עוד שני היבטים של הסוגיה הזאת שראויים להתייחסות".

אפליקציות Web 2.0 אשר משכו את תשומת לב החוקרים כבר מההתחלה, מההיבט של חשיבותם בחינוך, היו הוויקי והבלוג. הפייסבוק נחשב כאתר רשת חברתי ההולך ומושך יותר ויותר את בני העשרה. חוקרים בחנו את תרומת הפייסבוק בחינוך ובהוראה ומצאו שהוא בונה אווירה וסביבה לניהול הוראה. במחקר זה, שאלת המחקר הראשונה היא, מהם התנאים המשפיעים על השימוש החינוכי של מורים ותלמידים ברשתות חברתיות, דוגמת הפייסבוק? והשאלה השנייה, מהן החשיבות וההמלצות למורים ולתלמידים, לשימוש ברשת חברתית, דוגמת הפייסבוק?(Wajeeh Daher).

בתשובה למאמר "בואו נשרוף את כולם", תומך ספרן בדעתו של המחבר שיש צורך להיפטר מספרי הלימוד בהוראה. היפטרות מספרי הלימוד תאפשר לסטודנטים להיחשף למערך עשיר של משאבים שהספריה מספקת. הפרופסורים והספרנים יוכלו לעבוד בצמוד יחד ביצירת אוספים שיתמכו בלמידה בכיתה (Werner, Roye, 2014).

המאמר דן בממצאי מחקר שחשף כי מכשירים ניידים מספקים ללומדים מבוגרים בארה"ב קורס מקוון בטווח קצר באמצעות שימוש ביישומי (apps) למידה ניידת. הדו"ח מתאר מכשירים ניידים הכוללים טלפונים ניידים, מחשב לוח אישי (טאבלט) ומכשירי מגע אישיים (itouches) ההופכים את החינוך בכיתה לשירותי למידה ניידים (Menezes, Ana Maria; Verschoor, Jennifer, 2014).

בעקבות הפופולריות ההולכת וגוברת של קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים (Massive Open Online Courses (MOOCs)), יותר מוסדות וחברי סגל חוקרים את קורסי ה-MOOCs. חברי הסגל מחפשים לעתים עזרה מהיחידות בקמפוס, כגון: ממרכזי הפיתוח לסגל ההוראה כדי לטפל במורכבות של הגורמים המעורבים בתכנון, בעיצוב, בפיתוח ובהעברה של קורסי ה- MOOCs. במאמר זה, מועלות מספר המלצות, המבוססות על התנסות ועל מחקר, עבור הצוות של פיתוח סגל ההוראה כדי לעקוב אחר סיוע לחברי הסגל לתכנן ולעצב קורס MOOC, ומועלות סוגיות ארגוניות שיש לשקול (Richter, Stephanie L ; Krishnamurthi, Murali. , 2014).

מחקרים, הכוללים ניתוח של תכנית הלימודים וקבוצות מיקוד של סטודנטים להוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ושל מורי מורים, נערכו בשלוש אוניברסיטאות, אחת בהולנד, אחת בבלגיה ואחת בארה"ב. התכניות הראו תשומת לב מוגבלת להיבטים אחרים מלבד תקשורת, ושותפויות משפחה-בית ספר לא הוערכו. הממצאים מציינים שההכשרה תלויה בעיקר בנטיות של מורי המורים האינדיבידואליים. אף על פי שכל המשיבים הכירו בחשיבות של שותפויות משפחה-בית ספר, המשיבים מהחינוך היסודי החזיקו בעמדה חיובית יותר כלפי ההורים מאשר אחרים(de Bruine, Erica J.; Willemse, T. Martijn; D’Haem, Jeanne; Griswold, Peter; Vloeberghs, Lijne; van Eynde, Sofie. , 2014).