ניהול וסביבות למידה

המאמר מתאר סקר שערך המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך לגבי "המאפיינים של מנהלים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב". הסקרכלל בתי ספר ציבוריים מיסודי ועד תיכון (K-12), מנהלים ומורים מ-50 מדינות ואת מחוז קולומביה (District of Columbia). הממצאים העיקריים בדו"ח כוללים: את מספר המנהלים של בתי הספר הציבוריים בארה"ב, כמה מהם נשים; מוצאם האתני; השכר שלהם וכמה זמן הם מקדישים למשימות שונות בעבודה.

מחקר זה מתמקד בשאלה אם מנהלים מבצעים התנהגות אזרחית ארגונית, דהיינו כזו שאינה חלק מהגדרת תפקידיהם הפורמלית התורמת לתפקוד ולביצוע הארגון שבמסגרתו הם פועלים. המחקר מתבסס על ראיונות עם 15 מנהלי בתי ספר על-יסודי בצפון הארץ, שבו הם מפרטים על הפעילויות המבוצעות מחוץ להגדרת תפקידם. המחקר ממפה 4 קטגוריות של פעילויות כאלה: השקעה בקהילת בית הספר, יוזמות, קידום הקהיל שמחוץ לבית הספר והתנהגויות יוצאות דופן. המאמר דן בקטגוריות אלה, מדגים אותן ומפנה להמשך מחקר בנושא.

התעללות בבית הספר הינה חוויה מלחיצה ומטרידה לא רק עבור ילדים אלא גם עבור הוריהם. אף על פי כן, ספרות המחקר אודות התעמרות בבית הספר נוטה להתעלם מחוויותיהם של הורים לילדים הסובלים מהתעללות חבריהם לכיתה. לפיכך, המחקר הנוכחי מתמקד בחוויותיהם של ההורים ובוחן את יחסיהם עם צוות בית הספר. החוקרות מציעות להורים ומורים לאמץ את נקודת מבטו של הצד השני על מנת ליצור יחסים טובים יותר ביניהם בעת התמודדות עם מקרי התעללות במסגרת בית הספר.

הרשתות החברתיות מסייעות ליצור ולתחזק קשרים ובכלל זה בין מורים לתלמידים. יש חוקרים המדווחים כי תלמידי תיכון נוטים לראות בפייסבוק טריטוריה משלהם, ולכן אינם רואים בחיוב תקשורת עם מוריהם במדיה זו. לעומתם, ניתן למצוא במחקרים אחרים דיווחים על שימושים שונים של מורים בתיכון ברשתות חברתיות ועל המטרות שלשמן מורים בוחרים לתקשר עם תלמידיהם במדיה זו.במחקר שלפנינו מרואיינים מורים מובילים העושים שימוש ייחודי ברשתות חברתיות, מורים העשויים לבשר שינויים בקרב מורים רבים אחרים.

מוסדות אקדמיים רבים מצלמים את ההרצאות בקורסים השונים שהם מציעים, אך לא ברור אם יש לכך השפעה חיובית על הסטודנטים. מחקר זה בדק את השפעתו של צילום ההרצאות על 160 סטודנטים לתואר ראשון. מהממצאים עולה כי הצילום פוגע בנוכחות בכיתה וכי הצפייה בחומר המצולם אינה מצליחה לפצות על ההיעדרות מהכיתה. נמצא כי זמינות ההקלטות לא שיפרה את ציוניהם של סטודנטים הנוכחים בשיעורים, בעוד שסטודנטים שנעדרו מהשיעורים השיגו ציונים נמוכים יותר מאלה שנכחו בהם. לפיכך, נראה כי ההשפעה הכללית של הצילומים וההקלטות על הישגי הסטודנטים היא שלילית. מחקר זה יכול לשמש דוגמה משמעותית לסכנות הסתמכות היתר על צילומי קורסים כתחליף לנוכחות פיסית בכיתה.

למנהלי בתי הספר יכולה להיות השפעה עצומה על בריאות תלמידיהם. חלק חשוב מתפקידם הוא להתוות מדיניות מקדמת בריאות – Policy Wellness School – מובנית כהלכה, ובכלל זה: מיפוי צורכי בית הספר, קביעת נהלים, קביעת התנהגויות רצויות, פיתוחן וקידומן של תכניות מקדמות בריאות. כל זאת, כחלק מחזון בית הספר, המדגיש את קשרי הגומלין בין תלמיד לתלמיד ובין התלמיד לסביבתו. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין תפיסותיהם של מנהלים בבתי הספר את תחום ״מדיניות מקדמת בריאות״ לבין יישום המדיניות הלכה למעשה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. המחקר הנוכחי מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. 20 תלמידים בני 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים, רואיינו ראיונות עומק מובנים למחצה. הם נשאלו איך הם מתמודדים עם גילויי הומופוביה של קבוצת השווים בבית-הספר. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית (גילוי מוקדם וסיוע טיפולי) אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית המאפשרת אינטגרציה של הפרט בקבוצת השווים. התערבות זו עשויה להועיל לנוער גאה להתמודד עם הסטיגמה המ?טבעת עליו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

Equity מדבר על הוגנות; השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות Equity הוא מדד להישגים, הוגנות והזדמנות בחינוך.ומכאן כאשר מדובר על מרחבי למידה חדשניים, עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שעבורה מרחב הלמידה קמה. להבין לעומק את הרקע והתרבות, את הצרכים של קהל היעד ומשם לצאת לדרך כדי לפתח עבורם מרחב שיסייע להם לשגשג ולצמוח (רותי סלומון, 2017).

עדכון מעניין על יוזמה פדגוגית מתוקשבת של מורה ישראלית רבת-יוזמה המלמדת בצורה מתוקשבת בסביבת הרשת החברתית ללמידה שיתופית ניפגש (עמי סלנט).

מורים מכירים במשך עשורים את החשיבות של שימוש במסמכים של מקורות ראשוניים שיעזרו לתלמידים להבין היטב את האירועים ההיסטוריים. הודות למשאבים כמו אתר ספריית הקונגרס, למורים יש גישה חסרת תקדים לאלפי מסמכים. שימוש במשאבים אלה מקימים את ההיסטוריה לחיים, וחושף את התלמידים למגוון פורמטים ומבנים של טקסט. בטור זה, ניתנות דוגמאות עבור מורים כיצד לשלב מסמכים של מקורות ראשוניים באמנות השפה (Bates, David, 2017).

המחקר בוחן את השימוש ביומני רשת בהתמחויות בהכשרת מורים ואת ההשפעה שלהם על רמות המתח של הסטודנט,על המסוגלות העצמית שלו, ועל היכולות הרפלקטיביות. מודל ליניארי מרובה-רמות של נתונים משאלון אורך מראה שהסטודנטים שביצעו משימות כתיבה של יומן רשת ממוקד-בעיות מראים התפתחות חזקה יותר של מסוגלות עצמית במהלך ההתמחות מאשר הקבוצות האחרות, בייחוד כאשר התפתחות זו משולבת במשוב מצד עמיתים לגבי העלאת פוסטים ביומן הרשת (בלוג). הקבוצות אינן שונות ברמות המתח וביכולת לבצע רפלקציה (Petko, Dominik; Egger, Nives; Cantieni, Andrea, 2017).

מחקר זה בוחן את הסיבות לשימוש באתרי מדיה חברתית כתקשורת בין חוקרים בקרב מדגם של 6139 חוקרים איטלקיים במטרה לנתח אילו גורמים משפיעים בעיקר על עמדות אלה. ההנעות לשימוש במדיה החברתית נותחו בקשר לתדירות השימוש ולגורמים כמו מגדר, גיל, שנות הוראה, תואר אקדמי מקצועי ותחום הדיסציפלינה (Stefania Manca and Maria Ranieri, 2017).

מורים בבתי ספר יסודיים, כיום, ניצבים בפני אתגרים כשעליהם להתמודד עם ילידים דיגיטליים (digital natives). כתוצאה מה"התפוצצות" והצמיחה המהירה של טכנולוגיות המידע שניתן להשתמש בהן בחינוך, ישנן דרישות גוברות והולכות לאמץ טכנולוגיה בחינוך, כדי להשפיע על התלמידים ללמוד באופן פעיל ולהניע אותם להשיג תהליך למידה אפקטיבי. יישומי מציאות רבודה (augmented reality) מציגים פוטנציאל טוב לסיפוק תהליכי למידה פעילים, אפקטיביים ומשמעותיים יותר לתלמידים. יתר על כן, מציאות רבודה מושכת את תשומת הלב המחקרית בשל יכולתה לאפשר לתלמידים להיות משוקעים בחוויות מציאותיות. מחקר זה סוקר, לכן, את התועלות העיקריות של שימוש ביישומי מציאות רבודה בחינוך (Alkhattabi, Mona, 2017).

המאמר מתמקד בתחום של סגנונות למידה בלמידה מקוונת. המחקר בנוי משני חלקים עיקריים: (1) מוצגת סקירה קצרה של גישות מסורתיות לסגנונות למידה ונקבע תפקידן בתהליך ההוראה; חלק זה מסתיים ברפלקציה של המצב הנוכחי, כאשר ההתייחסות לסגנונות הלמידה מתבצעת בהקשר של למידה מקוונת; (2) מוצגות תוצאות המטא-אנליזה העוסקת בסגנונות למידה בסביבת הלמידה המקוונת תוך התמקדות בשתי תקופות (2007-2001, 2014-2008) ובכתבי עת ממאגרי נתונים נבחרים (Doulik, Pavel; Skoda, Jiri; Simonova, Ivana, 2017).

החסמים העיקריים בפני שימוש מספיק בסרטוני וידיאו בכיתה הם עומס מוגזם על מורים והיעדר תמיכה טכנית אפקטיבית

אחת הציפיות ממנהלי בתי ספר היא שהם ישמשו כמנהיגים חינוכיים. לפיכך, בחרו כותבי המאמר לבחון תפיסות והתנהגויות של מנהיגות חינוכית בקרב מנהלי בתי ספר בישראל ובארה"ב. החוקרים השתמשו במתודולוגיות משולבות: באמצעות שאלונים וראיונות, הם אספו מידע מ-90 מנהלים מכל מדינה.

נכון כי מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי בחיינו, אבל תמיד נשאלת השאלה: אולי יש שחקנים יעילים נוספים בענף איחזור המידע בתחומים מוגדרים יותר כגון רשתות חברתיות? דבר הנסיין: ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע (כגון תמונה, לינק, וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום, ביחס לרשת חברתית מסויימת (כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ואחרים). התוצאות מאורגנות היטב בלוח התצוגה המאוחד של Social Searcher, אך הרלבנטיות שלהם נמוכה למדי בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל (גם בגרסת החיפוש המתקדם וגם בגרסה הרגילה) וגם במנוע החיפוש BING (המצטיין באיסוף ובאינדוקס פוסטים מפייסבוק) (עמי סלנט).

מחקר זה לקח בחשבון את תדירות השימוש ואת תהליך האימוץ כדי להגדיר את המשתתפים ואת המשתנים החיצוניים של מודל המחקר. ספרי לימוד אלקטרוניים בית-ספריים הם טכנולוגיה לשימוש יומיומי ומאמצים אותם בדרך מחייבת, מלמעלה למטה. הכנסתם יכולה לעורר רגשות חרדה בקרב מורים בשל גידול אפשרי בעומס העבודה. תהליך זה של אימוץ מחייב עומד בניגוד לזה של מרבית הטכנולוגיות האחרות, הנעשים מרצון ומשבשים פחות. בהקשר בית-ספרי, עיצובים הוראתיים (instructional designs) של ספרי לימוד אלקטרוניים המסייעים להסביר אימוץ של משתמשים מספיקים לגישה מלמטה למעלה, אך לא לגישה מלמעלה למטה. כדי להתייחס לכך, נכללו במודל המחקר גורמים אישיים, ארגוניים וחברתיים (Chiu, Thomas K. F., 2017).

המחקר בוחן את המדיניות של טכנולוגיה חינוכית בישראל לאור הגעת עידן ה-ICT. המחקר מראה את הדרכים שבהן התפתחה המדיניות, ומזהה שני שינויים עיקריים שהתרחשו בשנים האחרונות: ההצגה של הענן החינוכי הלאומי , ומתן אפשרות למדיניות מדגם ( "bring your own device” (BYOD) המתירה לתלמידים להביא לכיתה את המכשירים שלהם. המחקר מנתח את הדרך שבה מקבלי ההחלטות הישראליים תופסים את הקשר בין חינוך, חברה וטכנולוגיה, ואת הכוחות המעורבים בעיצוב המדיניות (Slakmon, Benzi, 2017).

מניסיוננו בעבודה המידענית ובניהול תכנים ובמחקר ריכזנו כאן בסקירה הנוכחית מידע מועיל על כמה תוספים בדפדפן כרום (Chrome) שיכולים להקל על העבודה השוטפת והיעילות (עמי סלנט).