מורים והוראה

מאמר זה סקר 102 מחקרים בנושא שימוש ברובוטים כמורי שפה בגיל הרך, ביסודי, בחטיבה, בתיכון ובקרב מבוגרים. הוא דן בהשפעות, ביתרונות, במגבלות ובעתיד של תחום זה, תוך התייחסות ללמידת אוצר מילים, דקדוק, קריאה, דיבור ושפת סימנים ולזיקה בין האדם לבין המכונה ויכולת הרובוט להגביר מוטיבציה.

גיא מורד חלק בצורה גלויה ואמיצה את חוויותיו וניסיונו כמורה חדש במערכת החינוך. אלה רשמיו ותובנותיו העיקריים על בתי הספר בישראל, על המצב בכיתות ועל התלמידים:

לא מעט נכתב בספרות המחקר אודות השפעותיהם של מתח ורגשות שליליים בקרב מורים על שחיקה בעבודה, ביצועים טובים פחות בכיתה וכמובן ירידה בתחושות הסיפוק. אלה משפיעים לא רק על המורה עצמו אלא גם התלמיד ועל הישגיו האקדמיים. עם זאת באשר לדחיינות של מורים כמקור למתח ולחוויות רגשיות שליליות, לא נערכו מחקרים מספקים. המחקרים שכן נעשו התמקדו בדחיינות של תלמידים ואלה שבכל זאת עסקו במורים, השתמשו על פי רוב בכלי דיווח עצמי. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את הפנומנולוגיה של דחיינות מורים מנקודת מבטם, ואת הקשרים בינה ובין חוויות רגשיות ומתח באמצעות גישה איכותנית.

על אף תשומת לב מדעית ותקשורתית מוגברת בשנים האחרונות שהופנתה לאלימות ותוקפנות מינית מצד נשים, מחקר מוגבל למדי התמקד באופן ספציפי בתפיסות הציבור את התנהגותן. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את אופי תגובות הציבור ואת עמדותיו כלפי קטגוריה של תוקפות מיניות הנמצאת לעתים קרובות במרכז השיח התקשורתי – מורות אשר תקפו תלמידים מתבגרים – באמצעות סקירת תגובות קוראים שהועלו בעקבות חמישה מאמרים שפורסמו בעיתון "הפינגטון פוסט" (Huffington Post) בין נובמבר 2010 לנובמבר 2013.

קורט לוין (1947-1890), פסיכולוג חברתי גרמני-אמריקאי, הגה מתודולוגיה של מחקר פעולה אשר חלחלה לתחום החינוך והתפתחה לתנועה עולמית בשם "המורה כחוקר" (teacher research). תנועה זו ממלאת תפקיד גדול בהכשרת מורים בארץ ובעולם. לוין, בהשפעת ג'ון דיואי, דגל בדרך חשיבה פרגמטית שמציבה במרכז את הפרקטיקה ומעדיפה את ההתבוננות בתהליך העשייה על פני מדידה של התוצר

המאמר הנוכחי מבקש לבחון ולהאיר את דמותו של "המורה-המנהיג" מנקודת מבטם של בוגרים וסטודנטים לתכנית M.ed במכללה האקדמית אוהלו. המחקר מבקש לפתוח אשנב דרכו נוכל להבין את תפקידו העתידי של המורה-מנהיג.

אתגרי ההוראה מלווים בקשיים פסיכולוגיים רבים, ביניהם שחיקה ודיכאון. ספרות המחקר בנושא מכירה זה מכבר בקשר בין שחיקה לבין דיכאון בקרב מורים. מטרת המחקר הנוכחי להעמיק בסוגיה באמצעות חקירת היחסים בין שחיקה, דיכאון ותפיסת המורים את סביבת עבודתם.

הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של "המחנך המשמעותי" ולטיבו של "המצב האנושי" השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. לפי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם.

השנים הראשונות בהוראה יכולות להיות קשות מאוד. לכן, חשוב לזכור את מקורות המוטיבציה וההשראה להיכנס לתחום, ולהפוך את זה לסרט. תקציר זה מציע ארבע שיטות שיעוררו את תשוקתך למקצוע.

לפעילות גופנית השפעה חיובית אדירה על הישגים והתנהגות של תלמידים בגן חובה ובכיתות א'-ח'. המחקר מצא קשר חיובי בין מאמץ פיזי לבין כישורי למידה, כגון דיוק, ריכוז, קריאה וסיום מטלות. כאשר הילדים נמצאים בתנועה, קל יותר לגרום להם להצביע, להשתתף, ללמוד ולשאול שאלות.

במחקר האיכותני המובא במאמר זה, נותחו 249 טקסטים של מורים בבתי ספר יסודיים המשתייכים לשתי קטגוריות: 86 מורים מלמדים, ו-163 מורים לפני כניסתם להוראה (פרחי הוראה). הטקסטים פרי עטם של המורים עסקו בהרגלי הקריאה שלהם. המורים נתבקשו לתאר ולאפיין את עצמם כקוראי ספרות. מן הממצאים עלה כי באופן כללי, המורים המלמדים קוראים יותר מפרחי ההוראה, ממצא המתיישב עם טענות כלליות בדבר הירידה בערכה של הספרות ובמספר הקוראים הצעירים. המורים, אם כך, אינם יוצאי דופן משאר האוכלוסייה בכל הנוגע להרגלי הקריאה שלהם.

עומסי העבודה הגדולים של מורים, בכיתה ומחוצה לה, עלולים לגרום לבעיות שינה. בעיות אלה נוטות להופיע בתדירות גבוהה יותר אצל נשים בגלל השילוב בין דרישות מקצועיות, המשימות המוטלות עליהן במרחב הביתי והעובדה שנשים זקוקות לשעות שינה רבות יותר ביחס לגברים.

למורים היודעים לבטא את עצמם בכתב, בשירה ובפרוזה יש יתרון אישי ומקצועי והם מסוגלים להעביר את החומר לתלמידיהם בדרכים מגוונות, מעניינות ומאתגרות. לכן, חשוב לדרבן מורים הרואים עצמם חסרי-כישרון כתיבה אמנותית לנסות לפתח את המיומנות החבויה בהם, מתוך הנחה שבכל אינדיבידואל גלום כישרון שאותו יש למצוא ולטפח. עצם גילוי וטיפוח כישרון ההתנסחות והכתיבה יכול להפוך מורים ומחנכים לטובים יותר ומובאות דוגמאות של יוצרים ידועים שעבדו כמורים, כמו  יאנוש קורצ'ק, לאה גולדברג, זלדה ונתן יונתן. 

האם החונכות למורים מתחילים מסייעת להם לאורך זמן? מחקרים רבים מצביעים כי התשובה על כך חיובית. החונכות האינטנסיבית קידמה הוראה יעילה בכיתות, שבמסגרתה הועברו תכנים רבי ערך והוגברו המעורבות והמוטיבציה של התלמידים.

מחקר זה ניתח את התמודדותן של 47 מורות ישראליות, בנות 24 עד 30, בשנתן הראשונה בתפקיד באמצעות כתיבת משוב, השתתפות בפורום מקוון ורישום עצות שנתנו עמיתיהם המנוסים. הוצעו שלוש שיטות עבור מורות חדשות להחזיק מעמד ולהצליח בתפקידן החדש: 1) טיפוח תקשורת בין-אישית חיובית עם תלמידים, הורים ומורים. 2) קבלת ייעוץ, תמיכה וביקורת. 3) פיתוח אישי ובניית חזון חינוכי.

משחקים יכולים לגוון ולטפח שיטות חינוך של מורים ולהפוך את תהליכי הלמידה הבית-ספריים למבדרים ומהנים יותר. במחקר זה, אשר נשען על מודל של סקר ובגישת תיאורית-איכותנית, תושאלו 272 מחנכים על תפיסותיהם לגבי לימוד ערכים דרך משחקי ילדים.

המרואיינים דיווחו שהמשחקים אפשרו להטמיע אצל התלמידים ערכים חברתיים ותרבותיים ולשמש כאמצעי יעיל לחינוך. עם זאת, סברו המרואיינים כי משחקי מחשב שמבוססים על עבודה אינדיבידואלית עלולים להפוך את התלמידים לאנטי-חברתיים. בנוסף, המשתתפים במחקר דיווחו כי משחקים תרמו לחשיבה לוגית, יצירתית וחדשנית וסייעו להתפתחות של הילדים.

גורמים רבים קובעים הצלחה בכל תחום, בנוסף לכישרון – שחלקו קטן ממה שרבים סוברים. הישגים גבוהים הם תוצאה של עבודה קשה, תרגול קפדני והרגלי עבודה ולמידה נכונים הנרכשים בהדרגה. מאמר זה מציג הרגלים אלה ואת האופן שבו על מערכת החינוך להקנותם לתלמידים.

מחקרים אודות ההשכלה הגבוהה הצביעו באופן קונסיסטנטי על הצורך לאתגר את הסטודנטים כדי למנוע שעמום ולעודד למידה. במיוחד זיהו המחקרים שלושה גורמים שהשפעתם על איכות הלמידה מכרעת: רמת מורכבות גבוהה, מידת עצמאותם של הסטודנטים וציפיות המרצים. אך אליה וקוץ בה: לעתים קרובות המרצה אינו יודע אל נכון כיצד בדיוק לאתגר את התלמידים. יתרה מזו, בפועל הצבת האתגרים עלולה להתנגש עם משימות אחרות, או עם תחומי אחריות אחרים המוטלים על המרצה ובכך ליצור דילמה קשה עבור המרצה המעוניין מצד אחד לשפר את איכות ההוראה אך מבלי למעוד בשל כך במוקשים אחרים.

מקצוע ההוראה כרוך בדרישות מסוגים שונים. בעוד שבעבר עיקר הדגש בהכשרה ובליווי מורים הושם על הפן הפדגוגי, הרי שבעשורים האחרונים ניתן יותר ויותר מקום לפן הרגשי העולה מתוך ההוראה. מגמה זו נובעת מתוך המודעות העולה לכך שמורים צריכים להתמודד לא רק עם מטלות פדגוגיות אלא גם עם עומסים רגשיים. המאמר הנוכחי דן בקשרים בין עבודת הרגשות של מורים ומידת השחיקה שלהם ובין רמת ההשכלה שלהם.

במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.