מורים והוראה

מטרת מחקר אקספלורטיבי זה היא לבחון את האופן שבו תופסים מורים יהודים ומוסלמים במדינת ישראל את גבריותו של מנהל בית-הספר. באופן ספציפי יותר, המחקר ניסה לענות על השאלות הבאות: 1) כיצד מצטיירת הגבריות "הנכונה" של מנהל בית-הספר בעיני המורים בישראל? 2) איזה מנהל נתפס כלא גברי בעיני המורים? 3) האם קיימים הבדלים בתפיסת מושג הגבריות של מנהל בית-ספר בין מורים מוסלמים למורים יהודים, ובאיזה אופן? ( ח'אלד עראר, יזהר אופלטקה) .

הוראה לשם הבנה מתרחשת בהקשר בית ספרי , ההקשר הבית ספרי אינו מאפשר להוראה ולמידה לשם הבנה להצליח, מסקנה: יש לשנות את מבנה יום הלימודים (וממדים אחרים של ההוויה הבית ספרית) כדי לאפשר הוראה ולמידה לשם הבנה ( שושיק לוי־יפרח).

קבוצה של מורים צעירים מבקשת לעודד הוראה באמצעות משחקים. לכנס שארגנו בחופשת סוכות הגיעו יותר ממאה מורים, ששמחו ללמוד על האפשרות המרתקת. מיכאל גורודין, יו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל ומורה בתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים: "משחקים זה לא רק צחוקים". מה מבדיל שיעור טוב משיעור גרוע? יש הרבה גישות שונות למשחק, אבל יש כמה דברים שכדאי שיהיו בו. למשל מטרה, מכשול ואמצעי. אם במשחק אין לדמויות איזושהי מטרה ברורה, מכשול בדרך למטרה ואמצעי לעבור אותו, זו בעיה. או במקרה של הדמויות, אם אין לדמות מוטיבציה ברורה, זה לא יעבוד. המשחק לא יעניין, ובמשחק לא מעניין לא ישחקו, בטח לא תלמידים" ( אמתי מור ).

המאמר הנוכחי מציג ומנתח דוגמאות מתוך מחקרים מיקרו-אתנוגרפיים של מורים ותיקים, הלומדים בתכנית לתואר שני בחינוך במסגרת הסמינריון "האוריינות כפעילות דיאלוגית". מחקרים אלה נחלקים לשתי קבוצות: באחת הנתונים נאספו תוך צפייה משתתפת של המורים במורים עמיתים; ובשנייה הצפייה הייתה חלק ממחקר עצמי שנערך כדי שהמורים יוכלו להבין טוב יותר את עבודתם ( מיכל צלרמאיר).

המטרה המרכזית של מאמר זה היא לתאר את סגנון הסולידריות של המורה בשיעור, מתוך כוונה ללמוד את השלכותיו של סגנון שיח זה על האינטראקציה ביו המורה לתלמידים בכיתה. העבודה מעוגנת במסגרת המושגית של חקר השיח מנקודת מבט סוציו-לינגוויסטית. היא שואבת את השראתה מהאתנוגרפיה של התקשורת, ומנתחת את שיח המורה בכיתה על רקע היכרות עם תרבות המשתתפים בו (אסתר ורדי-ראט).

תלמידים עשויים לדעת את החומר ולהבין אותו, אך לא להתנסות בחוויית למידה משמעותית . חוויית למידה משמעותית כוללת יותר מ"למידה משמעותית" – יש בה רגש, תשוקה והשתנות .המודל קשב־מפגש־התמרה מבהיר את חוויית הלמידה המשמעותית ומציע פיגום ליישום שלה מסקנה: יש להבין את המשמעות של חוויית הלמידה המשמעותית וליצור תנאים להופעתה בכיתות ( אורית פרנפס ומשה ויינשטוק).

לבעלי עניין שונים כגון מנהלים, הורים, תלמידים והמורים עצמם, יש תפיסה שונה לגבי כל הנוגע למטרותיה של הערכת המורים. יש מבניהם הרואים בה כלי להתייעלות, אחרים סבורים שהיא כלי לפיתוח אחריותיות (accountability). לאורך השנים פותחו מגוון שיטות וכלים להערכת יכולותיהם של מורים. כלים אלו מהווים מקורות ידע חיוניים להערכת עבודתם. הצורך בהערכת מורים כתהליך שיטתי מתבסס על ההנחה כי הערכת מורים תביא בסופו של תהליך, בין היתר, לשיפור באיכות הפרקטיקה של המורים ובאיכות הלמידה (שרה זמיר).

במאמר זה מתואר כלי להערכת מורים הפורס יריעה רחבה של מדדים להערכה. התבוננות בפירוט של מדדים אלה לתת-סעיפים מלמדת על נקודות דמיון רבות בינם לבין מדדים של הערכת אזרחות טובה. כותבת המאמר מקווה שבעתיד יבוטלו לחלוטין המדדים המצויים מתחת לרמת "בסיס" בכלי להערכת המורה, מהסיבה הפשוטה שמורים ברמות אלו לא יוכלו להיות חלק ממערכת החינוך ולא יוכלו להמשיך לעבוד במסגרתה. בניגוד לאזרחים, הנשארים במעמד של אזרחים גם אם אינם מעורבים ופעילים, כלומר אינם אזרחים "טובים" או "אידיאליים", הרי שמורים נושאים עמם אחריות מכרעת לחינוך דור העתיד, ועליהם לשמש דוגמה ומופת ( מירית שרון) .

במאמר זה נבחנו שני סיפורים שכתבו מורות מתחילות למתמטיקה המלמדות בבית הספר היסודי. הסיפורים הנבחרים נכתבו במסגרת תחרות סיפורים שערך האגף להתמחות וכניסה להוראה של משרד החינוך. במהלך השנים האחרונות נאספו במסגרת התחרות מאות סיפורים של מורים מתחילים העוסקים בנושאים מגוונים. כל כותבי הסיפורים לתחרות הם בוגרי מערכת הכשרת המורים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות בישראל ( אורנה שץ-אופנהיימר).

המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר בדק כיצד 12 בוגרי הכשרת מורים בתוכנית ממוקדת-צדק חברתי מתארים את מטרות ודרכי ההוראה והשפעותיהם על ההוראה בשנת העבודה הראשונה (כאן בבתי ספר עירוניים). תוכניות הכשרה רבות נבנות על הרעיון של הוראה לצדק חברתי כמסגרת מושגית (Kapustka et al., 2009, Zeichner & Flessner, 2009). עם זאת קיימות אי-בהירות ועי-עקביות בין תוכניות בדבר המשמעות של המושג ואילו התנסויות תורמות לפיתוחו ((Castro, 2010. עם זאת נמצא קשר בין תוכניות כאלה לבין המחויבות לצדק חברתי של בוגריהן . עבודה עם תלמידים מרקע אחר אינה ממוקדת, כמקובל על-פי רוב, בדרך שמורים מחליטים מה לעשות אלא בדרך שבה הם חושבים על כך(Ladson-Billing, 1996). יש חשיבות רבה למסגרות האנאליטיות שמורים משתמשים בהן בעבודתם, כפי שהראה מחקר זה בהקשר של אוריינטציה אישית בלבד או שילוב של אוריינטציה אישית ומבנית המובילה להוראה הנענית תרבותית ( Whipp, J.L).

תפקיד ההערכה הוא לחשוף את הבנות התלמידים באמצעות מטלות מסוג זה, לפרשן, לאבחן נקודות תורפה ולספק מידע (משוב) שיסייע להם לקדם את הבנותיהם במהלך הלמידה, ובה בעת יאפשר למורה לנווט את ההוראה בהתאם. דפוס זה של מרכיבי ההל"ה מכונה הל"ה חלופית (שם), והוא מתאים להשגת יעדי החינוך בעידן הידע, שכן הוא תורם לפיתוח כישורים שבוגר מערכת החינוך, ובכלל זה בוגר מסגרת הכשרה להוראה, יידרש להם על מנת להתמודד לאורך חייו עם ידע מקצועי המתחדש בקצב הולך וגובר. הערכה לשם למידה (הל"ל) היא גישת הערכה איכותנית, שמטרתה לעצב את הלמידה במהלכה ואת ההוראה ולפיכך יש המכנים אותה 'הערכה מעצבת' (Wiliam, 2011); היא מתבצעת כהערכה מתמשכת המשולבת בתהליך ההוראה-למידה. הל"ל מבוססת על תפיסת התהליך החינוכי כדיאלוג תלוי הקשר חברתי-תרבותי; היא מתכתבת עם תפיסות למידה כהבניה שיתופית של ידע וערה לזיקות ההדדיות בין הבניית הידע השיתופי לבין הבניית הידע האישי באופן ששני סוגי ידע אלה מפרים זה את זה ברציפות (מנוחה בירנבוים).

קשרו את הידע החדש בשיעור לידע הקודם של התלמידים. אנחנו מבינים את העולם באמצעות מה שכבר קיים בתודעה שלנו. ידע חדש מוטמע במושגים שלנו (סְכֵמות) ונעשה מובן. הלומדים בונים הבנות על בסיס מה שהם כבר יודעים. מורים המבקשים לקדם הבנה חושפים בדרכים שונות את הידע הנמצא בתודעתם של התלמידים ומשלבים בו ידע חדש. הם לא רק חושפים ידע קיים לצורך שילוב ידע חדש, אלא בוחנים תוך כדי כך את טיבו של הידע הקיים ומתקנים אי-הבנות ( אודליה לוי ) .

הפרקים בחלק 1 עוסקים במודלים של התפתחות מקצועית עבור סגל הוראה בסביבות מקוונות, במצבים כגון למידה מקצועית המשתמשת באתרי רשתות חברתיות, והתפתחות מקצועית בסיוע עוזרי הוראה בתארים מתקדמים המלמדים באופן מקוון. חלק 2 נוגע בתיאוריות של למידה מקוונת והפרקטיקות הטובות ביותר של הוראה ולמידה בסביבות מקוונות ( Jared Keengwe, Lydia Kyei-Blankson) .

המאמר סוקר את המהדורה השנייה של הספר "הוראה עם אינטליגנציה רגשית". ספר מעשי זה בוחן כיצד מורים ומרצים יכולים לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלהם ולהשתמש בה כדי להגביר את ההוראה שלהם ואת הלמידה של הסטודנטים שלהם.

מאמר זה מדווח על חקירת הפדגוגיה בקורס MOOC (קורס מקוון פתוח מאסיבי) באוניברסיטת Oxford Brookes. קורס זה היווה הזדמנות להתפתחות מקצועית פתוחה לכול ובחינם עבור אנשים הנכנסים להוראה במערכת ההשכלה הגבוהה (Mackness, Jenny, Waite, Marion, Roberts, George, Lovegrove, Elizabeth, 2013).

אם בכל יום לימודים תלמיד יצא מבית הספר, עם רשימה אישית (לא כשיעורי בית!) של "דברים שאני חייב לבדוק בגוגל", משהו משמעותי באווירה הלימודית יכול להשתנות. ובכלל, אם נפסיק לענות על השאלה – "המורה, האם זה למבחן?", אולי התלמידים יפסיקו לשאול אותה ( חובב יחיאלי) .

צילום הרצאה מרתקת ,שנתן המורה והמחנך אביב צמח ,בכנס הפיס לחינוך 2013 בחולון על ההתנסות הדינאמית והחדשנית שלו עם מודל הכיתה ההפוכה: דגם ללמידה פעילה של תלמידים הלומדים בעצמם את התכנים ע"י יצירת סרטוני וידאו ( אביב צמח) .

לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

זהו מחקר המשך שבחן בוגרי תוכנית הכשרה במחקר קודם, כשהמשתתפים היו סטודנטים להוראה. המחקר כלל 22 מורים בעלי ותק בהוראה (4 – 6 )שלמדו במסגרת תואר שני והשלימו 250 שעות התנסות מעשית מודרכת ו-10שעות התמחות שבועיות באותו בית ספר. בעת המחקר הם לימדו בו במשרה מלאה. במאמר מוצגות תוצאות המתייחסות לשלושה ממשתתפי המחקר ( Levine, B., He, Y., & Holyfield, A ) .

נקודת המפתח לדיון זה ולהצעות אפשריות שונות לפיתוח תהלכי הערכה מופחתי חרדה היא בהכרה בכך, שכל הערכה מערבת מידה לא מבוטלת של שיפוטיות וביקורת שמטרתן הבנת תהליכי הלמידה וההוראה בבית הספר. לכן, אין בידי המורה חופש בחירה בנוגע לשאלה אם לבצע תהליכי הערכה בקרב תלמידיו. חופש הבחירה נוגע לתפיסת תפקיד הערכה ולעיתים קרובות בבחירת תהליכי ההערכה עצמם. מורים שונים נעזרים בדרכי הערכה שונות על מנת ללמוד על התפתחות הלמידה של תלמידיהם. בעשותם כך יש באפשרותם אף להעריך את תהליכי ההוראה שלהם עצמם ולשנותם בעת הצורך ( היידי פלביאן).