מורים והוראה

המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)

המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)

הסקירה כוללת שמונה פרקים: הראשון: הגדרת מונחים מרכזיים (למשל, turnover, retention) והצגת הרקע בנושא, מתן הסיבות למחסור במורים ובחינת הסיבות, ההשפעות ושיעור הנשירה, כולל ביטוייה המשתנים בבתי ספר או באזורים מסוימים. מי עוזב? המורים הצעירים ביותר והמורים המבוגרים ביותר (Luekens al., 2004), המורים בעלי הניסיון המועט ביותר ואלה בעלי הניסיון הרב ביותר (Hanushek et al., 2004), יותר נשים מגברים (בשיעור קטן) (Ingersoll, 2001), אם כי יש מחקרים שהראו את ההפך, יותר מורים מן החינוך המיוחד ממורים מהחינוך הרגיל.השני: סקירת מחקר של גישות שונות בהכשרת מורים מסורתית וחלופית. אין הסכמה בין חוקרים בשאלת הקשר בין תוכניות הכשרת המורים לבין יעילות ההוראה שלהם. על בסיס ההנחה שמורים יעילים נשארים בהוראה יותר מאחרים, הרביעי: סקירת מחקר על תגמול מורים – משכורות, תמריצים ויתרונות/רווחים, ודיון במה שידוע על תפקיד התשלום בביצוע הוראה ובקבלת החלטות . החמישי: סקירת מחקר בשלושה היבטים של תנאי העבודה של המורה המשפיעים על עבודתו ( Johnson, S.M., Berg, J.H. & Donaldson, M.L).

סוגיית ההערכה של יישום למידה מקוונות באוניברסיטאות ובמכללות אינה פשוטה מנקודת מבט מחקרית ומעשית והמוסדות האחראיים באירופה מנסים לגבש מתודולוגיות שונות להערכת ההצלחה של ישום הלמידה המקוונת בקורסים אקדמאיים. על רקע זה , פיתחה אוניברסיטת Northumbria university באנגליה מתודולוגיה כוללנית להערכת ההתקדמות וההצלחה של תוכנית הלמידה המקוונת. גיבוש המדדים והמתודולוגיה נעשו בשיתוף עם ועדת JISC הבריטית האחראית על כל תחומי הלמידה המתוקשבת בחינוך הגבוה שם. המתודולוגיה שיושמה להערכת התקדמות הלמידה המקוונת מבוססת על מודל Pick&Mix -Basich, 2007 , מודל רב-ממדי המכיל 20 קריטריונים עיקריים (ערוצים עיקריים) ועשרות קריטריונים משניים לבדיקה והערכה, כגון אסטרטגיות למידה והוראה מתוקשבות, שימושיות ונגישות, עומס מידע ,עומס אקדמאי , תמיכה בלומדים, חווית הלמידה והתנסות הסטודנטים, ניהול הלמידה המתוקשבת ועוד. המאמר מסביר כיצד נערכה הבדיקה , ההערכה בפועל והלקחים הראשונים שהופקו מהתהליך.

למידה מתוקשבת שונה במהותה מלמידה פנים-אל פנים ומחייבת מתודולוגיות שונות לחלוטין להערכת תהליכי הלמידה. המאמר בוחן את ייחודיות הלמידה המתוקשבת ומציע לשלב מתודולוגיות מדעיות מחוץ לחינוך על מנת להעריך קורסים מתוקשבים ולמידה מתוקשבת. כך לדוגמא, טוענת מחברת המאמר, כי יש מקום ליישם את מתודולוגיית ניתוח המערכת (System analysis) כעוגן שיטתי להערכת למידה מתוקשבת. המאמר, מציע הצעות מעשיות לתכנית פעולה לשילוב הערכה ללמידה מתוקשבת וממליץ לתת משקל גבוה יותר להיבטים קוגניטיביים של הלמידה המתוקשבת בשיטת ההערכה שננקטה (Ellen Mandinach)

מה משפיע על הוראה יחידנית של סטודנטים באוניברסיטה? מה הם הגורמים העיקריים בהוראה המשפיעים על ההכוונה ללמידה עצמית של סטודנטים? האם התאמת ההוראה לסגנון למידה של הסטודנטים או דרכי ההוראה או סגנון הלמידה? במחקר השתתפו 352 סטודנטים להנדסה באוניברסיטה אמריקאית. ממצאי המחקר מוכיחים כי לדרכי יצירת המוטיבציה על ידי המרצה יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על למידה עצמית והכוונה עצמית ללמידה בעוד ההתאמה ההוראה לסגנון הלמידה של הסטודנטים היא שולית וחסר השפעה. המשמעויות הן כי המרצים באוניברסיטה או במכללות צריכים להתמקד יותר באסטרטגיות לטיפוח המוטיבציה של הלומדים על ידי מתן משובים ללומדים בצורה יצירתית ואמיתית. יש חשיבות רבה יותר להנחיית הסטודנטים ללמוד כיצד ללמוד מאשר לסגנון ההוראה. במסגרת המחקר פותח כלי מחקרי תקף בשם Student Approaches to Learning (SAL) הבודק את האפקטיביות של למידה עצמית מכוונת בקרב סטודנטים באוניברסיטה (C. Dillon, B. Greene and R. Mansell)

מחנכים וקובעי מדיניות הולכים ומכירים בכך שמורים חדשים צריכים עזרה במעבר לסטטוס של מורים עצמאיים. תפקיד חשוב של המורים החונכים עשוי להיות במתן עזרה למתחילים להתמקד ב"פעילות החשיבה" של התלמידים כדי שיוכלו לבסס את ההוראה על הידע הקודם, התתנסוית ותחומי העניין הקודמים של התלמידים, וכך לקדם הבנה ולמידה משמעותית. בהתבסס על ראיון ונתוני תצפית שנאספו לאורך שנתיים, המאמר מציג שני מקרים מפורטים המתארים "educative mentoring" (חונכות רצינית) ואת הדרך בה ההיסטוריה האישית של המורים והתרבות המקצועית של בית הספר השפיעו על מה שהם למדו. המחברות מציעות גם מספר כיוונים לחיזור תכניות לקליטת מורים מתחילים. (Norman, P.J., Feiman-Nemser, S)

המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)

במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)

המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)

מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)

הספרות המחקרית מלמדת כי תוכניות להתפתחות מקצועית המועברות תוך כדי עבודתם של המורים הם יעילות כאשר הן ארוכות טווח, ממוקדות בלמידת התלמידים וקשורות בצורה נכונה לתוכנית הלימודים. השערת המחקר של החוקרים הישראליים רונית בוגלר ואדם ניר הייתה שככל שהיקף השליטה של המורים על תהליכי ההתפתחות המקצועית שלהם רב יותר וככל שתוכניות ההתפתחות המקצועית קשורות לתרבות ההוראה בכיתה, כך גדולה יותר שביעות הרצון של המורה מתוכניות ההתפתחות המקצועית. הממצאים מוכיחים את ההשערה כי למורים חשוב כי תהליכי ההתפתחות המקצועית יהיו קשורים בצורה נכונה והולמת לצרכי ההוראה שלהם בכיתות וכי יוכלו להשפיע על כיווני ההתפתחות המקצועית בהתאם לצרכיהם והציפיות שלהם בביה"ס (Nir,-Adam-E; Bogler,-Ronit ) .

הרצאה מאת ד"ר דן גבתון מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך" הסוקרת את פעילותו של גוף הפיקוח על בתי הספר בבריטניה – OFSTED; עוצמתו, תפקידיו, אופן פעולותו והשלכות עבודתו על מערכת החינוך, תוך זיהוי טביעות האצבע של הרפורמה הבריטית בדו"ח דברת והצעת החוק המועלית בו להקמת רשות ארצית להערכה (ראמ"ה).

הרצאה מאת ד"ר סולי נתן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה כלי למשוב ולפיתוח סגלי הוראה שפותח על ידי צוות מחוז מרכז והופעל באופן נסיוני בשנה האחרונה במספר בתי ספר. ההרצאה סוקרת את מטרות הכלי ברמה המחוזית וברמה הבית-ספרית, ההתלבטויות בפיתוחו, התחומים אותם הכלי כולל ואופן הטמעתו (ושל התהליך ההערכה) בקרב מנהלים ומורים בבתי הספר.

הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.

מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

מחקר אורך שמטרתו היתה להבחין בין מורים מלוּוים למורים לא מלוּוים מבחינת התפתחותם המקצועית גם לאחר 7 שנות עבודה. בשלב הראשון , נבדקה תרומת הפרויקט "ליווי בקליטה" להתפתחותם המקצועית של 207 מורים מתחילים (ב-1992), ולאחר 7 שנים, נבדקה ההשפעה המתמשכת של הפרויקט אצל אותם נבדקים. הממצאים העיקריים מראים שדרגת ההתפתחות המקצועית של מורים מלווים גבוהה במובהק מדרגת ההתפתחות המקצועית של מורים לא מלווים הן בשנת עבודתם הראשונה בהוראה והן לאחר 7 שנים. לטענת המחבר התפתחות המקצועית של המורים חשיבות רבה במניעת שחיקה ונשירה, ולפיכך על מפקחים ,מנהלים וקובעי מדיניות החינוכית לשקוד על טיפוחה .(הנרי תם)

המחקר מנסה לבדוק מאפיינים של תיאוריות, אמונות, גישות מקצועיות וידע מקצועי הנמצא בבסיס של תהליכי ההערכה אצל מורים מנוסים ואצל מורים מתחילים. המחקר מדגים ניסיונות לטפח אצל מורים ופרחי הוראה מודעות לעמדות אישיות, ולידע המקצועי הגלוי והסמוי שנמצא בבסיס שיקוליהם בתהליך של הערכת תלמידים ולאחריות הנובעת מכך. (פנינה פרנקל)

מחקר זה התמקד בתפיסותיהם של המורים את המושג של התקווה, בקשר בין רמת התקווה של המורה לבין ההכרה בתרומתה להסתגלות, בחשיבות הקנייתה של תקווה לתלמידים בכלל ולתלמידים עם קשיים בפרט ובביטוי האופרטיבי של הקניית המושג לתלמידים בתהליך ההוראה. אותרו 40 מורים למתבגרים שבמשך עבודתם במערכת החינוך הזדמן להם בכתתם לחנך ילד נזקק: חולה במחלה כרונית או ילד שאופיין בקשיים לימודיים או רגשיים. הנתונים נאספו במפגשים אישיים עם המורים. נאספו נתונים על רמת התקווה שלהם, על הכרתם בתרומתה של התקווה להסתגלות ועל אופן הקנייתה לתלמידים (איקי ארד)

המאמר מציג ניתוח של דגמים שונים של פורטפוליו ככלי להערכת סטודנטים להוראה בנורבגיה. דגמי פורטפוליו משתנים על פי תפישת מוסד ההכשרה ובזיקה לדיסציפלינות שונות. כמו כן מתייחס המאמר להיבט הדיגיטלי שבבנייה ובשימוש בפורטפוליו ולערך המוסף שיש בשימוש מסוג זה.המאמר כולל, בחלקו הראשון, מסגרת מודל כללי לניתוח פורטפוליו ובחלקו השני – תיאור וריאציות שונות וניתוחן בזיקה למסגרת זו. מחברי המאמר ממליצים על קישור בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת תוך מעבר ממבחנים מסורתיים להערכה המבוססת על פורטפוליו. מודל הניתוח המוצג מדגיש שיתופיות, רפלקציה, פיתוח קריטריונים, הערכה עצמית והערכת עמיתים. העברת המיקוד מהערכה מסכמת להערכה מעצבת מאפשרת ניצול רב יותר של פוטנציאל הלמידה הטמון בבניית פורטפוליו. (Dysthe & Steiner Engelsen)