מורים והוראה

המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .

נקודת המוצא של הכותבת היה המושג "חבר ביקורתי"(Costa & Kallick, 1993), המופיע בהקשר של בחינת תפקידו של חוקר שגם מוביל למידה מקצועית בהקשר בית ספרי (Baskerville & Goldblatt, 2009,Swaffield & MacBeath, 2005). מושג זה היה לחלק מן התיאוריזיציה של הקשר "חוקר – משתתף". המחקר התבצע במסגרת החינוך בגיל הרך בניו-זילנד שבו מודגשת הזווית החברתית-תרבותית, המעריכה במיוחד אינטראקציות הוראה ספונטניות בסביבת לימודים מבוססת-משחק וראיית תחומי העניין של הילדים כמקור מרכזי לתוכנית הלימודים. טשטוש הגבולות המתואר נוצר כאשר הגבול בין שני התפקידים של הכותבת – כחוקרת וכמובילת הלמידה המקצועית- היטשטש, וכשהמורים החלו לקשר בין תיאוריה ומחקר. עם זאת המשא ומתן בהיברידיות של הידע והשיח שהתפתחו (Hulme & Cracknell,2010) יצרו מתחים מסוימים בקרב כל המשתתפים ( Hedges, H ) .

המאמר מתאר תהליך כתיבה שיתופי של שני הכותבים שהיו חונך ומונחית במסגרת הכשרת מורים. השאלה שעמדה בפניהם: כיצד נוצר טקסט בתהליך של כתיבה שיתופית? כיצד מסגרת הטקסט הזה מאפשרות כבוד הדדי והכרה בשוויון בתרומה? בתהליך השיתופי הכותבים העלו נקודות קריטיות ורגשיות שונות בהתנסויות החונכות. הם תיארו זאת באמצעות פיתוח של 17 תמרורים נרטיביים (רפלקציות אישיות, טקסטים מהשדה, שיחות מקוונות, דיונים דו-שבועיים משותפים וסיפורי התנסות) או ויזואליים (שימוש בצבעים שונים) לאורך שלוש שנים. בסיום הכתיבה נוצר אוסף של מחשבות, רגשות, תחושות, מתחים ביחס להתנסויות האישיות והמקצועיות של כל אחד ושל השניים יחד. המאפיינים השכיחים לכתיבה משותפת הם: סיעור מוחות ודיונים, התוויית קווים ראשוניים לכתיבה, הכנסת שינויים, סקירה ועריכה. נמצא כי כותבים עושים שימוש בכלים מתוקשבים כדי לקדם את תהליך הכתיבה המשותפת ( Griffin, S.M., & Beatty, R.J).

תפקיד המורה במהלך החקר הפתוח, כולל הנחייה בדרך הנקראת "הנחייה על ידי בניית פיגומים" . רעיון הפיגומים עולה מתוך הסתכלות קונסטרוקטיבית על הלמידה (VYGOTSKY'S, 1978 ) . "פיגומים" כאלו יכולים לכלול מתן אישור, מתן כיוון, הבניית דרכי פעולה למשימות ונתינת רמזים כלליים או הצעות ממוקדות שיעזרו ללומד במהלך המשימה. במחקר זה מציגות ד"ר מיכל ציון וד"ר אילנה שיינין כמה כלי למידה היכולים לעזור למורים בהתנסותם ביישום תהליך החקר בכיתתם. מחקר זה התמקד ב-25 מורי מדעים שהשתתפו בקורס אקדמי שנתי "הוראה בדרך החקר" , לקראת קבלת תואר MA בהוראת המדעים באוניברסיטה בישראל. המחקר הראה שתכניות להתפתחות מקצועית המשלבות מורים באופן פעיל בתהליך הלמידה : חקר ממודל מתאים, ויוצרות אינטראקציה עם מורים כלומדים , ולא כמלקטי מידע, יעילות יותר בשינוי ידע המורים ומהלך עבודתם.

המאמר הוא חקר מקרה שנעשה במסגרת למידה במוסד השכלה גבוהה בבריטניה ובחן את מקומו האפשרי של משוב עמיתים בהתפתחות מקצועית הוראתית של המרצים שתפקידיהם רבי-פנים (ידע תחום הדעת, תקשור, מחקר, ניהול וידע טכנולוגי) משלימים ו/או סותרים (Skelton, 2005 ). תהלכי התפתחות ושיפור הוראה מתמשכים ניתן לקיים בצורות התערבות שונות, כשבכולן הדגש הוא על מקומם של הפרטים המפעילים אותו באמצעות רפלקציה ביקורתית ופעולות עצמיות . במסגרת המחקר התקיימה סדרה של 10 תצפיות-עמיתים שהיוו את חקר המקרה. התצפיות נערכו בשיעור שבחלקו הראשון השתתפו סטודנטים משתי כיתות שונות, ובחלקו השני – רק מהכיתה המוכרת למרצה מההוראה השוטפת. החוקרת תפקדה כעמיתה-צופה. כל תצפית נמשכה שלוש שעות שכללו שני חלקים: הרצאה + סמינר על שיטות מחקר. בין השניים שררו יחסי "חבר ביקורתי" שנבנו על בסיס של התנסויות משותפות וכבוד הדדי. שניהם היו מחויבים לתצפית ולהערכת עמיתים וגילו רצון ללמוד מכך. הם פעלו אמנם ביוזמה מנהלתית אך בחרו בעצמם לעבוד כעמיתים בתהליך ( Shortland, S ) .

המסמך כולל שני חלקים: חלק ראשון: עקרונות המשתקפים במסמך של הבנות שהתקבל ע"י 38 מדינות בארה"ב. וחלק שני: תשובות לשאלות העולות בעקבות הצגת המסמך. מאמצים עכשוויים ליצור מערכת של סטנדרטי-ליבה בארה"ב עוגנו בשאיפה לעמוד טוב יותר במבחנים בינלאומיים ע"י קביעת יעדי למידה הקיימים במדינות גבוהות-הישגים מחוץ לארה"ב ( Darling-Hammond, L., & Pecheone, R. et al) .

מרבית המחקרים שנכתבו עד כה בנושא של למידה מאותגרת בעיות או למידה מאותגרת פרויקטים חקרו בעיקר את ההתמודדות של הלומדים. לשם שינוי, המאמר הנוכחי בדק בעיקר את דרכי ההתמודדות של המורה בהקשרים של למידה מונחית פרויקטים. הטרנספורמציה שצריך לעבור המורה ממעביר ידע למומחה היא לא פשוטה ומחייבת הפנמת תהליכים רפלקטיביים. המורה נדרש לשנות את מאפייני התפקיד שלו ממצבים ברורים מראש ללמידה שהיא יותר בלתי ודאית והרבה יותר מורכבת. המורה נדרש לפעול לא רק כמומחה אלא כמתווך חברתי בין התלמידים , העובדים לעתים בצוות או בקבוצה של פרויקטים . ממצאי המאמר הוצגו בכינוס הבינלאומי החשוב של Networked Learning Conference 2010 שהתקיים בשנת 2010 בדנמרק.

סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית , המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ( איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. הגורמים המקצועיים המשפיעים על ההוראה במנטורינג הם תפיסת תפקיד המנחה והמונחית על ידי שניהם, צרכים , מטרות וציפיות של המנחה והמונחה, מצב הידע של המונחה, כמו גם מאפייני תחום הדעת שבו עוסקת ההוראה. ( וולפנספרגר, יוכי).

מיומנות של שאילה עצמית של שאלות על ידי הלומדים הוכחה במחקרים רבים כתורמת להתפתחותו הקוגניטיבית של הלומד. שאילת שאלות מתוך הכוונה עצמית מוצגת כתהליך מטה קוגניטיבי , שיעילותו הוכחה במחקרים רבים כמקדמת את הבנת הנקרא והנשמע על ירי השואל ברמות גבוהות . עפ"י התיאוריה הראשונה המוצגת בספרן של רבקה גלובמן ועליה קולא, הקידום הקוגניטיבי של הלומד בדרך של אימונו בהפקת שאלות בכמות רבה ובאיכות טובה ככל האפשר . מבקשים מן הלומד לשאול שאלות רבות , על תכנים רבים ושונים , וההנחה היא , שככל שירבה בשאלות כן ישתפרו שאלותיו ורמתן תעלה . תיאוריה שנייה היא תיאוריית הסכימה , הטוענת שהידע של הלומד פועל באינטראקציה עם הידע שבטקסט הנקרא או הנלמד ומשפיע על הבנתו . מתוך : רבקה גלובמן ועליה קולא. ושיודע לשאול: שאילת שאלות על ידי ילדים כמרכיב בתהליך של פיתוח לומד עצמאי , הוצאת רמות

בהערכת בצוע אין המוערך נדרש לבחור בין אופציות שהוכתבו מראש, אלא – לבנות תשובה, לכתוב מאמר, ליצור תוצר או לבצע פעילות. מזווית ראייה זו, הערכת בצוע מקיפה מגוון רחב של פעילויות – מהשלמת משפט ועד כתיבת מאמר או ניהול וניתוח של מחקר במעבדה. כך ניתן למדוד כישורי חשיבה והנמקה של תלמידים ואת יכולתם ליישם ידע כדי לפתור בעיות אמיתיות ומשמעותיות. הערכות ביצוע משולבות במערכות החינוך ברוב המדינות בעלות ההישגים הגבוהים. העדויות מראות שהאופי והדפוס של הערכות אלה משפיעים על עומק הידע וסוגי הכישורים שמפתחים התלמידים והן מתאימות יותר להערכת כישורי חשיבה מורכבים. הערכות אלה עשויות אף לעודד רכישת כישורים אלה. עוד נמצא כי הערכות ביצוע עשויות לחזק את הקוריקולום וההוראה ולתמוך דרכי הוראה מאבחנות ( Darling-Hammond, L., & Adamson, F) .

במאמר מציגים החוקרים מחקר שערכו בקרב מורים מתחילים בוגרי תוכנית הכשרה להוראה לצדק חברתי. החוקרים בחרו מורים מתחילים למרות הקשיים הרבים האחרים הניצבים בפניהם בבקשם לעמוד על הרגעים המכוננים ועל האתגרים שמורים אלה עומדים בפניהם ברצונם לפעול לצדק חברתי בכיתותיהם כבר בשנת העבודה הראשונה. מכך ניתן ללמוד מה חשוב לשלב בתוכנית ההכשרה ( Agarwall, R) .

משני קריירה, מספר גדל בהוראה – המאמר מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת(בעיקר באנגליה) של הצטרפות להוראה של אנשים הבאים מקריירות אחרות. בין הסיבות המתועדות למהלך זה ניתן למצוא: רצון לעשות שינוי, שאיפה לאוטונומיה, הזדמנויות ליצירתיות, חשיבות שבקבלת הערכה והאתגרים האינטלקטואליים הקשורים לעבודה חברתית מספקת כחלק מסגל הוראה (Totterdell et al., 2002). מורים משני קריירה שהתקבלו להוראה בבתי ספר תיכון דיווחו על ציפיות גבוהות, תחושת מחויבות וראיית ההוראה כקריירה מוסרית. עם זאת הם דווחו גם על קשיים לא מעטים ובהם "הלם המעבר", תחושת איום על האיזון בין החיים הפרטיים והמקצועיים (Sabar, 2003, Totterdell et al., 2002), עומס עבודה רב והעדר שביעות רצון מההתעלמות מכישוריהם הקודמים . מדגם הנחקרים כלל מורים שהגדירו עצמם כמשני קריירה או כבעלי קריירה שנייה ולימדו בבתי ספר יסודיים. במאמר מובאים סיפוריהם של שלושה: עורך דין, מנהל בתחום המסחרי ומנתח מערכות שבחרו לפנות להוראה.כל משתתף רואיין 4 פעמים: בסיום ההכשרה להוראה ובמהלך השנה הראשונה לעבודה (Newman, E).

המחקר כלל הערכה בשלושה צעדים כדי להבין את הקשר בין וריאציות ביישום תוכנית התפתחות מקצועית הוראתית-טכנולוגית לבין תוצרי מורים ותלמידים. הייתה התייחסות לשני המרכיבים המרכזיים: המפגשים הלימודיים והביקורים בכיתות. החוקרים הניחו שנאמנות למה שנלמד במפגשים תוביל לתוצרים גבוהים יותר של מורים ותלמידים, ושביקורים בכיתות בהקשר של הפעילויות שהוזכרו לעיל ישפיעו על התוצרים יותר מפעילויות אחרות. עוד הניחו שהשקעת זמן רב בסיוע טכני תוביל לתוצרים שליליים. ממצא מרכזי היה שמורים שהיו נאמנים לתוכנית הפגינו הבנה גדולה יותר של מושגי היסוד שבה ונתנו לכך ביטוי במערכי השיעורים. ממצא נוסף הראה כי יש קשר בין הנאמנות לתוכנית לבין הקדשת זמן ארוך יותר לתכנון שיעורים ולהפעלת פרקטיקה רפלקטיבית ופתרון בעיות. נאמנות נמוכה נמצאה קשורה לסיוע טכני ולדיגום הוראה. יתכן שמורים המתנסים בתוכנית התפתחות מקצועית טובה (HFP) נוטים לבקש פעילויות יותר רפלקטיביות ממורים המתנסים בתוכנית פחות איכותית (LFP ); מתכנני התפתחת מקצועית צריכים להבין שנדרש זמן די משמעותי עד שתוכניות איכותיות מניבות ( Martin, W ).

המאמר עוסק בשילוב מחקר מורים כמרכיב מרכזי בתוכנית לימודים לתואר שני כנתיב של התפתחות מקצועית, כמענה לכך שרוב התכניות להתפתחות המקצועית אינן כוללות מערכות תמיכה מתמשכות החיוניות לשימור הנלמד בהתפתחות המקצועית ולקידום שינויים בעבודה .המחקר היה חקר מקרה שש שנתי של דגם התפתחות מקצועית רפלקטיבית תלת-שנתית לתואר שני שפותח כנתיב להתפתחות מקצועית. המרכיב של מחקר–מורים עמד במרכז התוכנית והמחקר המדובר. החוקרים עקבו אחר הפיתוח וההפעלה לאורך שש שנים עם שני מחזורים, שכל אחד למד שלוש שנים. מטרת התוכנית הייתה לסייע למשתתפים לצמוח כמורים מובילים ולהניח מסד למערכת בית ספרית משתנה ( Killingsworth-Roberts, S., Crawford, P.A. & Hicknann, R) .

מחקר זה בוחן את הקשר בין תכונות ומאפיינים תרבותיים של סטודנטיות ערביות, פרחי הוראה , לבין תפיסת תכונות המורה הטוב. במחקר השתתפו 122 סטודנטיות ערביות הלומדות במסלול הגיל במכללת סכנין . ממצאיו עולה שהסטודנטיות מתחלקות לשתי קבוצות: האחת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מסורתיים והאחרת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מודרניים. הממצאים מלמדים כי תכונות ומאפיינים תרבותיים מסבירים את ההבדלים בנוגע לתפיסת תכונות המורה הטוב. יתרה מזו : מן הממצאים עולה שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים מדרגות גבוה את תכונות המורה הטוב בסדר הבא: מורה אשר מפתח יכולות קוגניטיביות בקרב תלמידים , מתקשר היטב עם התלמידים , יוצר אוירה נינוחה בכיתה ושומר עליה, בקיא ושולט בידע יותר מאשר הסטודנטיות בעלות התכונות והמאפיינים התרבותיים המסורתיים. זאת ועוד : נמצא שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים הגדירו מורה טוב כמורה המלמד בשתי רמות : ברמה הפרטנית ( מורה מול תלמיד) וברמה הקולקטיבית ( מורה מול כיתה). ( יאסר , עואד, ח'אולה זועבי. מחמוד חליל.) .

לא מעט מילים נכתבו ונכתבים על שינוי בחינוך ,ללא ספק דברי חכמה, אך מרביתם במנותק מהשדה החינוכי ומהוויית ביה"ס . לא כזה הוא המקרה של Dr-Steve-Wyckoff אשר היה מורה במשך 30 שנה בבתי ספר בארה"ב ובקנדה ועדיין הוא מלמד באופן חלקי בבתי ספר. האתר שלו באינטרנט הנקרא Real-School-Change–Questioning-Assumptions-About-Education נוגע בצורה ישירה בשורשי הבעיה של תהליכי למידה אמיתיים ותהליכי שינוי נדרשים בבתי הספר, כל זאת מבלי להכביר מילים על מילים . לעתים, יכולים גם מורים ומנהלי בתי ספר להביע עצמם באתר ישיר ואמיתי זה המוקדש לשינוי חינוכי. כך, לדוגמא, כותב Ted-Hill, מנהל ביה"ס תיכון במשך 35 שנה שפרש לא מזמן לגמלאות: " במציאות הנוכחית והמאולצת , ייעודם של המורים בבתי הספר התיכוניים הוא לא להכשיר את התלמידים לחיים ולא להקנות הקנות להם תובנה ומיומנויות אלא להכינם לבחינות ההישגים בסיום התיכון ( בחינות כניסה למכללות הנקראות ACT and SAT tests . לדעתו של Ted-Hill המכיר מקרוב את תהליכי ההוראה בבתי הספר יש לעבור לשיטת הוראה אחרת המבוססת על למידה מאותגרת פרויקטים (Project-Based-Learning ) שתהיה הרבה יותר מרכזית בהוויית ביה"ס ואשר תהיה כפופה לתבחינים וסטנדרטים ארציים מחייבים של הערכה. להערכתו של Ted-Hill הדגשת למידה מאותגרת פרויקטים בהוראה ובלמידה יש בה כדי להפיח יצירתיות הן בקרב התלמידים ולשנות את מהות תפקידם של המורים בבתי הספר התיכוניים.

לאחר שבשנים האחרונות הועלו טענות על איכות המורים בארץ, נראה כי עתה נתקל משרד החינוך בבעיה חדשה: מורים מצטיינים, שסיימו תוכנית מיוחדת לסטודנטים בעלי נתונים גבוהים מהמקובל, לא מעוניינים ללמד בפריפריה ומעדיפים את הנוחות שבמרכז. תוכנית "מצוינים להוראה", אחת מתוכניות הדגל של משרד החינוך, נחשב לחוד החנית של שיפור איכות המורים בארץ ומעניקה מלגת לימודים מלאה לסטודנטים מוכשרים שבחרו בתחום ההוראה. בתמורה מתחייבים הסטודנטים לעבוד כמורים מן המניין. על פי נתונים שהוצגו בכנס בוגרים שנערך ביוני 2010 במכללת גבעת וושינגטון לציון 13 שנים לתוכנית, סטודטים מהמרכז (כ-70%) מבקשים להישאר במרכז, ולעומתם סטודנטים מהפריפריה (כ-30%) מבקשים לחזור לפריפריה. מרכזת התוכנית, ד"ר רמה קלויר, ציינה בכנס כי בהנהלה מתכוונים לפעול לחיזוק האזורים החלשים.

אחד המאמרים המעניינים והחשובים באסופת המאמרים החדשה “21st Century Skills: Rethinking How Student Learn”, נכתבו ע"י ד"ר Douglas Reeves , מאנשי החינוך הידועים בארה"ב ( מייסד The leadership and learning center). הכותב מציע תפיסה פדגוגית אחרת להערכת המיומנויות של המאה ה21 . Douglas Reeves מציע לגבש מחדש את מערכת ההערכה לגבי מיומנויות למידה , על בסיס הנדבכים הבאים: למידה פעילה לא רק של מה שהתלמיד יודע אלא גם מה שהתלמיד מסוגל להפיק מהידע, הבנה ( כיצד הלומד יכול ליישם מעקרונות שלמד לתחום דעת זה או אחר) , שיתוף בידע שנצבר ( כיצד עמיתים ללמידה חולקים ביניהם ידע שנרכש על ידם ומשלימים ידע זה) , חקרנות ותגליתנות ( מה למד התלמיד מעבר לגבולות הצרים של השיעור , על אילו תפיסות שגויות התגבר הלומד וממה הפיק מכך), הפקה ויצירה ( אילו רעיונות, או הבנה מעמיקה יותר יכול הלומד להציע בעקבות מה שלמד או חקר ). לא מדובר בנדבכי הערכה אותם יש למדוד באופן סדרתי , אך יש לשלב אותם בתכניות לימוד חדשניות לא רק כהערכה יחידנית אלא גם כהערכה קבוצתית של תלמידים (group-assessments) . נקודת המוצא לתפיסה שמציע ד"ר Douglas-Reeves היא שהתלמיד או הלומד בימינו אינו רק צרכן מידע שנדרש לעבור בחינות סטנדרטיות ונורמטיביות אלא לומד ייחודי וסקרן המסוגל לבדל עצמו ביחס לאחרים בתפיסת הידע שלו , היצירתיות ,ובדרכי הפקת המידע שהציע וגיבש.

אחד המאפיינים של מערכת החינוך האמריקאית בעשור האחרון הייתה הנטייה של כל מדינה ומדינה לגבש סטנדרטים בנפרד למערכת החינוך שלה. פעילות-היתר בתחום זה הניבה מאות סטנדרטים חינוכיים והציפה את המורים בבתי ספר בדרישות מתנגשות של סטנדרטים חינוכיים . ממשל הנשיא אובמה החליט לעשות סדר בנושא זה וגיבש פעולה מתואמת של מרבית המדינות לגיבוש סטנדרטיים אחידים במתמטיקה ובחשבון , במיוחד לתלמידים העוברים משלב ביה"ס היסודי לשלב ביה"ס התיכון . אחרי השגת הסכמה של מושלי המדינות , התכנסו במשך כשנה עשרות מומחים בחינוך ומורים וגיבשו סטנדרטיים חינוכיים אחידים לתחומי הוראת הקריאה והמתמטיקה והדרישות במעבר מביה"ס יסודי לביה"ס תיכון. צוות המומחים האמריקאי שכלל מורים ותיקים ומוחים ידועים בתחומי הדעת לא עבדו במנותק מהשדה ופרסם טיוטות של הסטנדרטיים החינוכיים החדשים באינטרנט . רק לאחר שהתקבלו 10,000 משובים והערות ממורים בשטח ומהציבור בכלל , ניגשו חברי הועדות לגיבוש סופי של הסטנדרטים למורים בבתי הספר. הסטנדרטים האחידים בתחומי הוראת הלשון ( הוראת הקריאה והמתמטיקה) הם ניסיון מערכתי ראשון של ממשל אובמה ליצור תיאום בין המדינות השונות מבחינת הדרישות החינוכיות.

בדרך כלל קליטה (induction) מתמצה בחונכות שבאה לענות על חוסרים כאלה או אחרים שיש למורים מתחילים. אולם קליטה אינה רק או בעיקר מילוי פערים, מתן הכוונה למורים בראשית השנה או מתן תמיכה מעשית מתמשכת לאורכה. תוכניות קליטה צריכות להכיר בכך שגם מורה מתחיל שהינו מוכן כהלכה צריך להמשיך ללמוד על הוראה ויכול להשתמש בעזרת אחרים בלמידה זו. טענת הכותבים היא שלקליטה יכולות להיות כמה מטרות ושמתקיימות בבתי הספר תוכניות קליטה יותר או פחות כוללניות בניסיון להשיגן (Glazerman, S., et al)