מורים והוראה

למורים יש הזדמנויות לצפות בלמידה במשך תקופות זמן ארוכות במגוון של מצבים אקדמיים וחברתיים. לעתים קרובות הם צברו במשך שנים רבות ידע רב-ערך על טבע הקהילה, בית הספר וכיתת הלימוד; הם עדים לאירועים בחיי הכיתה אגב התרחשותם, וחווים אותם תוך התייחסות לתפקידיהם ולאחריותם. הצגתן של חוויות אלו במסגרת המחקר, בין שבאמצעות חוקר הבא מבחוץ ובין שבאמצעות אדם הבא מתוך המערכת ושחווה אותן בעצמו, מסייעת להשגת ידע חשוב, הרלוונטי לפרקטיקה. הסיפור של המורה ק' המוצג במאמר מדגים כיצד מחקר הפעולה עוזר למורה להתמקד בבעיה משמעותית בתחום הוראתו, וכיצד במהלכו הוא בודק כמה אפשרויות פעולה. הוא עושה זאת תוך שהוא מרחיב את הידע התיאורטי שלו ומגלה את ממצאי המחקרים האחרים בנושא הנחקר. כחלק מהמחקר המורה בונה מערכות יחסים מקצועיים ושיתופיים, שבאמצעותן הוא מבצע את המחקר תוך בירור ושמירה על האינטרסים של עמיתיו. הוא גם נותן פומביות לתהליך המחקרי ופותח פתח לדיון מתמשך בבעיה הנחקרת ( מיכל צלרמאיר).

האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על דמותו של המרצה ד"ר מיכאל ווש , מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של מדינת קנסס. השנה ( 2008 ) ווש זכה בפרס יוקרתי של "פרופסור השנה" שהוענק על ידי קרן קרנגי לקידום ההוראה. קרן קרנגי מעניק פרסים כאלה למרצה כמעט בכל מדינה בארה"ב, אבל הפרס של ווש הוא של כלל ארה"ב – הישג בהחלט מכובד מאד. כאשר שואלים אותו לגבי הגישה שלו ל-anti-teaching הוא מסביר שהרעיון מאחורי ה-anti-teaching הוא לעורר שאלות במקום להגיש תשובות. ווש אומר שהוא רוצה להלהיב את הסטודנטים שלו לעסוק בשאלות הקשורות לחייהם. הוא איננו רוצה שהסטודנטים שלו יחשבו "מה עלי לדעת בשביל הבחינה", אלא "מה עלי לדעת כדי לחיות את החיים שלי". כאשר הוא מתייחס למיומנויות התקשוב של הסטודנטים של היום, ווש מתגלה כאדם מיושב. הוא מדגיש, למשל, שלמרות שנהוג לחשוב שסטודנטים מנוסים מאד בשימוש בכלים דיגיטאליים חדשים, בעצם, ההכרות שלהם עם כלים האלה הוא בעיקר לצרכים חברתיים ובידוריים. כאן, לדבריו, למרצים יש תפקיד חשוב – להראות לסטודנטים שהכלים האלה יכולים לשרת אותם גם בלמידה, ולהביא לסוגי למידה חדשים ומשמעותיים.

מי הם המורים המצוינים, אלה שהתלמידים מחכים לשיעור שלהם, אין אצלם כלל בעיות משמעת, השיעורים מתנהלים בשקט, בנעימות ותוך כבוד הדדי והחשוב ביותר הם מצליחים באמת ללמד ? מהם העקרונות הבסיסיים שבעקבותיהם תתקיים הוראה איכותית ? מאמר זה מנסה להציג מודל המנסה להסביר את השלבים הנכונים אותם יש ליישם בכדי להגיע למצוינות בהוראה . המאמר מתייחס ליחס בין שלושה מרכיבים חשובים להוראה איכותית : גבולות ברורים, ב. יחס אישי ג. איכות פדגוגית (עופר קליין ) .

המחקר הנוכחי בדק את התרומה של קהילה מקצועית שיתופית בביה"ס תיכון למאמצי הרפורמה המתנהלים במקביל בביה"ס. המודל הקונספטואלי של ההפעלה בביה"ס מבחינת ניהול הידע מבוסס על " קהילת מעשה" וקהילת לומדים" המסגלים עצמם למטרה משותפת ולחילופי ידע. קהילת המורים פעלה במשותף לתמיכה ברפורמה המתנהלת בביה"ס התיכון . נחקרו 6 קהילות פעילות הידועות בשם ( Critical Friends Groups (CFGs איסוף הנתונים התבסס על תצפיות, ראיונות עומק וניתוח מסמכים. הממצאים מלמדים כי לקהילת מורים פעילה הבנויה על בסיס רב-תחומי בביה"ס יש השפעה על הלכידות של הרפורמה הפדגוגית המתנהלת ביה"ס. השיתופיות של המורים ופעילותם כקהילה מגובשת יש השפעה על המוטיבציה לקדם את הישגי התלמידים בביה"ס . עם זאת , נמצא כי תרומת קהילות המורים הפנימיות על גיבוש והעמקת הידע הפדגוגי-תכני של המורים (teachers’ pedagogical content knowledge ) היא שולית. עם זאת, בסיכום כולל, מצביע המחקר על תרומת קהילות המעשה הבית-ספריות על הנכונות ליישם שיטות הוראה חדשניות בכיתות הלימוד ( Marnie Willis Curry ).

פיתוח חשיבה בחומרי למידה זוכה בשנתיים האחרונות לחשיבות רבה יותר הן בתכנון הלימודים הכולל לבתי ספר יסודיים והן בתכנון המי"צב . צוות מרכז למדע ריכז באתר מטר כמה מקורות מידע מועילים בנושא . במדור לקראת מיצ"ב תמצאו ניתוח של פוטנציאל לחינוך החשיבה במשימות מתוך חומרי הלמידה החדשים של שלוש ההוצאות לאור: רכס פרויקטים בע"מ, רמות וכנרת זמורה ביתן.

העיסוק במאפיינים של מורים טובים יותר ופחות ובמאפיינים של הוראה טובה יותר ופחות מתעלם מהיותה של ההוראה קריירה מקצועית . קריירה עשויה להיות "חיצונית" – מסלול קידום של תפקידים המסודרים בהיררכיה של יוקרה ושכר – ו"פנימית" . קריירה פנימית נוגעת לנקודת מבטו של הפרט , לדרך שבה הוא תופס את התפקיד – תפיסה המבנה את חוויותיו המקצועיות ומעניקה משמעות למתרחש סביבו. התפתחות הקריירה הפניית של המורה היא תהליך המתמשך לאורך כל שנות עבודתו בלי קשר לקידומו בהיררכיה החיצונית של בית הספר, במהלך הקריירה הפנימית משתנות תפיסת התפקיד של המורה , השליטה שלו במיומנויות ובידע , ההנעות וההתנסויות שלו. משתנה גם איכות ההוראה שלו . במאמר זה מנסה פרופסור יזהר אופטלקה להראות כי : אף על פי שמקצוע ההוראה הוא מערך מיומנויות הניתן לרכישה באמצעות תרגול , כפי שגורסת פרופסור נירה חטיבה עם יורם הרפז ( הד החינוך , אוגוסט 2008) , הרי שהיכולת לרכוש מיומנויות הוראה "טובות" תלויה במידה רבה בשלב הקריירה שבו נמצא המורה – בניסיונו ואף בגילו. היכולת לשפר את אופן ההוראה של מורה קשורה בהתנסויותיו החיוביות והשליליות בעבודת ההוראה בכיתה. אפשר אמנם לשפר את איכות ההוראה ולעשות אותה יעילה יותר, אך לממד הזמן בקריירה יש תרומה חשובה לשיפור זה.

מאמר זה מתמקד בשלב הכניסה להוראה, הנקרא בארץ "ההתמחות בהוראה" ( סטאג') . המונח "התמחות" הוא שם כולל לתוכניות תמיכה , הנחיה וסיוע למורים מתחילים. מטרת המאמר היא לבחון את נושא ההתמחות בהוראה ממגוון היבטים ולהציג את עמדת הכותבות בנושאים הקשורים בו. תחילה מוצגת תכנית התמחות בהוראה הנהוגה כיום בישראל . לאחר מכן מוצגים ההיבטים התיאורטיים של נושא ההתמחות בהוראה. נבחנת הספרות המקצועית בנושא זה ומתואר היישום של היבטים אלו בעולם. בסיום המאמר מציגות המחברות את המודל שהן מציעות למבנה התמחות בהוראה , מתוך השוואתו למודל הקיים כיום בישראל ( קארי סמית. רבקה רייכנברג ).

המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.

הנחיית מורים מתחילים מסייעת להם רבות בהתמודדות בשלבי הקליטה הראשונה ומקנה להם הכוונה לפיתוח מיומנויות פדגוגיות להשבחת הוראתם , יחד עם זאת , תהליך ההנחיה הוא ביסודו מצב סימבולי של יחסים שבו גם המנחים יוצאים נשכרים מתהליך ההנחיה. המורים המאמנים המעורבים בתהליך ההנחיה של פרחי הוראה מקבלים בעקיפין עידוד לרפלקציה מקצועית, התחדשות מקצועית ותסיסה מחשבתית המאירה את ההתנסות הפדגוגית מזוויות שונות ומעודכנות. יחד עם זאת , ההנחיה של מורים חדשים באמצעות מורה מאמן אינה מספיקה, יש צורך במיומנויות מעמיקות יותר של המנחים שמשפרות את יכולות התמיכה והשיח שלהם. יש צורך במקרים רבים ללמד בצורה שיטתית ומודעת את המורים המאמנים כיצד לפתח, להשביח ולהפנים כישורי ההנחיה. המחקר הנוכחי מתאר תהליך של הכשרת מורים מאמנים למשימות הנחייה של מורים מתחילים באוסטרליה (Beutel, Denise A. and Spooner-Lane, Rebecca S. (2008 ).

המאמר מבוסס על פרויקט מחקר ופיתוח שנוהל בחט"ב בנורבגיה. מטרת המאמר להראות כיצד פרויקט ששותפים לו חוקר וקבוצת מורים מעודד את המורים לרפלקציה על תהליכי הוראה ויותר מכך, מצביע על הצורה והתוכן האפשריים של רפלקציה כזאת ועל ההשלכות על עבודת המורים. ממצאי הפרויקט מראים שכשמורים מציגים שאלות על עבודתם הם יכולים להרחיב את חשיבתם על ההוראה. מורים לומדים מקישור בין תיאוריה למעשה כיצד לקיים רפלקציה לפני פעולה ותוך כדי פעולה ולקשר מושגים תיאורטיים למעשה ההוראה. בדרך זו יכולות התיאוריות לשמש כלי לתהליכים רפלקטיביים. (Postholm, M.B.)

ד"ר ענת ירדן ממכון ויצמן סבורה שאפשר ללמד מדע בבתי הספר באמצעות מאמרים מדעיים. יש לה גם מחקרים שמוכיחים זאת. לפני מספר שנים הכינו מדעני המחלקה להוראת מדעים תוכנית לימודים לתלמידי בתי-ספר תיכוניים, העוסקת בהתפתחות העובר – תחום רחב ומורכב, אשר דורש הבנה של שפה מדעית שלמה, מושגי מפתח ותהליכים סבוכים. לימוד התורה כולה במסגרת הזמן המוקצב בבית-הספר הוא משימה בלתי-אפשרית. אולם, אז העלה פרופ' בני גיגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע, אשר כיהן כדיקן מדרשת פיינברג של המכון, רעיון אחר – להסביר לתלמידים כיצד עובד וחושב ביולוג התפתחותי, באמצעות שימוש במאמרים מדעיים. ד"ר ענת ירדן, שהיא בעלת רקע בתחום ההתפתחות העוברית, וקבוצת המחקר שלה במחלקה להוראת המדעים, אימצו את רעיון השימוש במאמרים מדעיים כאמצעי הוראה, ופיתחו תהליך ייחודי לעיבוד מאמרי מחקר לשימוש בבתי הספר.

עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).

נוסח "חוזר מנכ"ל" משרד החינוך המבהיר את עיקרי השינוי הפדגוגי וההפעלה ברפורמת תכנית "אופק חדש" . על פי הרפורמה תורכב משרת עובדי ההוראה בבית הספר משעות הוראה בכיתה, משעות פרטניות ומשעות שהייה. כל עובד הוראה מחויב ללמד בשעות הפרטניות תלמידים כיחידים ו/או בקבוצה בת 2–5 תלמידים. החוזר מפרט את ההנחיות להפעלת השעות הפרטניות בבתי הספר היסודיים בהתאם לרפורמת "אופק חדש". השעות הפרטניות מזמנות הזדמנות להפעלת הוראה ממוקדת בפרט. ההנחה היא שההוראה הממוקדת בפרט מאפשרת מימוש טוב יותר של מטרות החינוך היסודי והגעת כל התלמידים להישגים הנדרשים. בסקירה הובאו גם מקורות מידע נוספים בנושא מעבר לחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

המאמר כולל ניתוח מקרה המדגים חונכות למורים מתחילים שהוכשרו להוראה בדרכים חלופיות. המטרה היא להבין טוב יותר את דרכי החונכות ההולמות מורים אלה. הניתוח משווה בין חונכות מסורתית לבין חונכות הנקשרת להכשרת מורים במסלולים חלופיים. המסקנה המרכזית היא שמורה מתחיל בוגר מסלולי הכשרה חלופיים זקוק לצוות חונכים בבית הספר ואינו יכול להסתפק בחונך אחד כמקובל. (Smith, E.R. & Evans, C.)

המאמר מציג חקר מקרה העוסק בהשפעות הסוציולוגיות של שתי תוכניות מדיניות חינוכית באוסטרליה – פדרלית ומדינתית – על דרכי ההתפתחות המקצועית של מורים. אוכלוסיית המחקר כללה מורים ומנהלים שעבדו באשכול של שישה בתי ספר בקהיליה כפרית. המסגרת המושגית מתבססת על המושג "שדות" של בורדייה, ועל הרחבות חדשות של תיאוריה זו, ומראה כיצד מתחים בין גישות מדיניות ניהוליות לבין גישות דמוקרטיות להתפתחות מקצועית מקבלות ביטוי במעשה ההוראה היומיומי. הבנת ההשפעה של מתחים של מדיניות על הפרקטיקה חשובה לתכנון וליישום של התערבויות פוליטיות בדרכים נכונות. (Hardy, I.)

החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)

מטרת המחקר הייתה לבחון את המאבקים בפניהם עומדים מורים כשהם מנסים ליישם דרכי הוראה המתאימות להתפתחות התלמידים בשנת עבודתם הראשונה ולזהות מה עזר להם להתגבר על מכשולים אלה. המאמר מסכם בכמה רעיונות לתוכניות הכשרה והצעות למורי השנה הראשונה. (Brashier,A., & Norris, E.)

חומר להעשרה וחשיבה שגיבשו ד"ר אברום רותם ועידית אבני במהלך חודש אוקטובר 2008 : מסמך המתאר את נוף הידע של המורה המקוון המשלב סביבה מקוונת בהוראה למידה ובהתנהלותו החינוכית. במאמר זה מפורט מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון ב- 3 שלבי התפתחות מקצועית. שלבים אלה מהווים תשתית לפעילות ההוראה המקוונת ומתווים מדרג לפיתוחו המקצועי של המורה כמורה מקוון. כל היגד המוצג בטבלה משוייך לאחד משלושת שלבי הפיתוח המקצועי של המורה המקוון : מתחיל, חלקי, מתקדם.

בחינות הסקר (בחינות הישגים נורמטיביות ארציות) הארציות לתלמידים בגילאי 14 באנגליה בוטלו ע"י משרד החינוך הבריטי . מערכת ההערכה החדשה תתבסס בעתיד הקרוב על הערכת מורי ביה"ס. בשנה הקרובה יגבשו מומחים להערכה בבריטניה את עקרונות מערכת ההערכה החדשה אשר תעצים את תפקיד המורים בתהליכי ההערכה ותפחית את הלחצים מהתלמידים, המשפחות וההורים. הגורמים שהביאו להחלטה לבטל מערכת בחינות ארצית זו הם ההישגים הנמוכים מחד בבחינות האחרונות, התנגדויות של ההורים לסוג זה של בחינות נורמטיביות מאידך ולחצים של איגוד המנהלים והמורים להעצים את בתי הספר כגורמי הערכה פנימיים במקום הערכה חיצונית לוחצת. עם זאת יצוין כי בחינות ההישגים הנורמטיביות לגילאי בתי הספר היסודיים – גילאי 11 נותרו על כנם לפי שעה . אם כי סביר להניח כי גם אלו יבוטלו תוך כמה שנים.