מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

ספרו של אברהם פרנק מכיל 68 מאמרים שפרסם בעיתונים ובאתרי אינטרנט במהלך השנים האחרונות. המאמרים מסודרים בשערים המתמקדים בסוגיות חינוכיות שונות. בשער הראשון מופיע מאמר אחד בלבד. הוא עוסק בעידן הפוסט־מודרני והטכנולוגי ובהשפעותיו על החינוך, בעיקר בכל הנוגע לצורך באוטונומיה רבה יותר למלמדים וללומדים לעומת משטר הבחינות והסטנדרטים השולט במערכת החינוך בארץ בעת הזאת. כבר במאמר זה ממליץ המחבר להגדיר מחדש את מטרות החינוך, המלצה שעליה הוא חוזר במאמרים רבים בספר ( יזהר אופלטקה ) .

גם חינוך מחוננים הוא חינוך מיוחד, ואת החינוך הזה כדאי לתת לכולם . לד"ר יעל צורן, אחראית לפיתוח מקצועי של מורים באגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, ברור שהתלמידים המחוננים זקוקים לחינוך מיוחד: "זו אוכלוסייה מיוחדת שצריכה הוראה מיוחדת. ילדים מחוננים לעתים קרובות סובלים בכיתה הרגילה, והמורים לא תמיד מבינים את הצרכים המיוחדים שלהם. בנים מחוננים לעתים קרובות מפריעים בכיתה כי משעמם להם ואז המורים מוציאים אותם מהכיתה, ובנות מחוננות נוטות להקטין את עצמן ולשתוק כי מקומן בחברה חשוב להן" ( נאוה דקל ) .

המטרה המרכזית של המאמר היא להדגים כיצד אופנים שונים של תקווה מתקשרים לאסטרטגיות פדגוגיות שונות. במילים אחרות, המאמר מבקש לתאר טווח של פדגוגיות של תקווה. הביטוי 'פדגוגיה של תקווה' קשור מאוד לתיאוריה הביקורתית—ניתן לחשוב מיד, לדוגמה, על פאולו פריירה (Paulo Freire), הנרי ג'ירו (Henry Giroux) או בל הוקס (bell hooks). אולם, קיימות פדגוגיות רבות של תקווה, ולטקסט שמרני במפורש דוגמת הספר מידות טובות (Virtues) של ויליאם בנט (William Bennett) קיימת הצדקה לכותרת וכך גם לרעיונות הרדיקליים והאוטופיים של פריירה. לפיכך, טיעון רחב יותר הוא שאין דבר מה רדיקלי באופן אינהרנטי או חתרני בפדגוגיה של תקווה. ניתן לעשות שימוש בפדגוגיות של תקווה כדי לשעתק יחסים חברתיים כמו גם כדי לשנות אותם (Darren Webb).

מחקר ראשון מסוגו, שהוכן על ידי חוקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס), בדק את השפעת רפורמת “אופק חדש” בבתי הספר היסודיים וחלק מחטיבות הביניים. המחקר, שהגיע לידי “הארץ”, בחן אם בעקבות העלאת שכר המורים חל שיפור בביקוש למקצוע ההוראה, באיכות הפונים להוראה ובשמירה על מורים במערכת. בנוסף, ניסה חוקר הלמ”ס דוד מעגן לבדוק אם לתוספת השעות הפרטניות יש קשר להישגי התלמידים וצמצום פערים בהישגים. ממצאי המחקר, שהוצג אתמול בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, מגלים כי אופק חדש נכשלה בהשגת כמה ממטרותיה העיקריות: הרפורמה לא גרמה לעלייה בשיעור הסטודנטים להוראה שבחרו להתמחות במקצוע לאחר לימודיהם. כמו כן, לא חל שיפור בשיעור המורים שבחרו להיכנס למקצוע אחרי ההתמחות, וחלה עלייה הן בשיעור הנשירה של מורים חדשים מהמערכת והן בשיעור הנשירה של מורים ותיקים ( ירדן סקופ) .

מטרת קובץ המאמרים הנוכחי היא לדון ביתרונות ובחסרונות של הגישה הקונסטרוקטיביסטית ובהשלכותיה על הוראה ולמידה. בימים אלה, שבהם אין חולק הן על מצבם העגום של בתי הספר ומוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל והן על חשיבותו של החינוך כמשאב לאומי ראשון במעלה, יש צורך תמידי בחיפוש אחר סביבות למידה המעודדות חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות. הספר מציג בפני קוראיו קשת רחבה של דוגמאות ויישומים של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחומי דעת שונים, שהמשותף לכולם הוא חתירה לקראת הוראה פעילה ולמידה משמעותית ( ציפי ליבמן).

החלק הראשון של מאמר זה מנתח את ההיסטוריה של תחום הפדגוגיה החברתית מנקודת ההתחלה שלה ועד היום, תוך התמקדות בזרמים הטראנס-לאומיים בין אירופה והמדינות השייכות ליבשת אמריקה (Schugurensky, D., & Silver, M., 2013).

שינוי של הפרספקטיבה כדי לפרש פדגוגיה חברתית כנושא מורכב ומעורב עשוי להפוך את הפגמים להבטחה ולחוזקות. מאמר זה מספק אלמנטים שמאפשרים שינוי מעין זה. לשם כך, מוצגות חלק מאי-ההבנות לגבי הפדגוגיה החברתית. אי-הבנות אלה הן גורמים ותרחישים התורמים:(1) ליצירת אי-דיוקים ובלבול לגבי מהי פדגוגיה חברתית, ומה הפדגוגיה החברתית יכולה או צריכה לעשות, ו-(2) להקרנה של הדימוי של פדגוגיה חברתית המוגדר באופן בלתי עקבי ועלוב, כלומר: דיסציפלינה ללא שיטה עם פרקטיקה בלתי יעילה ובלתי אפקטיבית לפתרון בעיות חברתיות (?car, X., 2013).

כשמעוניינים להציג דוגמת מופת לחינוך איכותי מרבים להשתמש כיום בדוגמת החינוך של פינלנד. בחינוך הפיני באה לביטוי מצד אחד התחשבות מעמיקה בצרכי התלמידים כלומדים וכבני אדם בכלל. מצד שני באים בה לביטוי ההישגים הלימודיים הגבוהים, למרות שאינם בראש מעייניה של מערכת החינוך הפינית ומהווים, למעשה, רק תוצר לוואי של החינוך האיכותי המתקיים בה. הגיליון האחרון של קו לחינוך מדווח על הרצאתו של ד"ר פאסי סלברג מפינלנד שהסביר בצורה בהירה וממוקדת את סוד ההצלחה של החינוך בפינלנד. המוטו שהציג סלברג הוא שמערכת חינוך ניתנת לשינוי על ידי הוצאת גורם מתוכה, המפריע באופן משמעותי להצלחתה. סלברג מציג חמישה עקרונות שהביאו להצלחת החינוך בפינלנד ( יורם אורעד) .

בעידן הנשלט במידע תמידי וברצון להיות חברתי, האם טון החשיבה עבור התלמידים צריך להיות שונה? זהו העולם של גוגל. בעולם זה הגדוש במידע, תודעתנו מאותגרת כל הזמן להגיב לנתונים, ולעיתים קרובות בדרך שאיננה רק מביטה, אלא מפרשת. לאחר מכן, בלא יודעין, אנו "מסובבים" כל דבר כדי למנוע דיסוננס קוגניטיבי ( Heick, T ) .

המאמר מזהה מספר מונחי מפתח ששימשו כדי לתאר ולמיין פדגוגיה חברתית. המאמר מסכם בהצבעה על הסיכויים להתפתחות נוספת של הפדגוגיה החברתית בדיאלקטיקה בין התיאוריה/המחקר לבין הפרקטיקה הפדגוגית (Jensen, N., 2013).

המאמר טוען כי מה שבאמת חשוב בחברה הטכנולוגית הוא חינוך המוקדש להערכה ולחקירה ביקורתית, ולא רק ליותר מידע. עד שנחשוב מחדש איזו תכנית לימודים היא אפקטיבית ועל כן אילו סוגים של הוראה ואילו כלים הם הטובים ביותר לתמוך בהם, אף מכשיר חדש שיומצא לא יותיר חותם במודל הלמידה שלנו. (Grant Wiggins, 2013).

רגע אחרי שנכנס לתפקידו שר החינוך החדש הרב שי פירון נשאלו בכירים לשעבר במשרד החינוך מה לדעתם האתגרים העומדים בפניו וכיצד להתמודד איתם, וגם נתבקשו להציע כמה עצות לדרך החינוכית ( דינה גורדון) .

במרכז לילדים מחוננים במכללה האקדמית תל חי נוסדה ב-2008 תוכנית מיוחדת בשם "משמעות בחיים". המאמר מתאר כיצד נפגשו במסגרת התוכנית 67 תלמידים מצטיינים בכיתות ז' ו-ח' מארבעה מגזרים: היהודי, המוסלמי, הנוצרי והדרוזי. מטרת התוכנית: לעודד את התלמידים לבחון ולעצב בכוחות עצמם את ערכיהם ואת האידיאולוגיות שלהם, בתקווה שכך ימצאו משמעות ותחושת ייעוד בחייהם, ואף יישמו את הרעיונות במציאות תוך הפגנת מנהיגות פוליטית וחברתית. התלמידים חולקו לקבוצות בנות 15 משתתפים, והתבקשו לדון בטקסטים פילוסופיים מתרבויות שונות, מזרחיות ומערביות, כדי לבחון את השלכותיהם האפשריות לחיי היומיום שלהם.

תנועת הרפורמה העולמית בחינוך (GERM), המכתיבה לבתי הספר הישגיות בנוסח עולם העסקים, סוחפת מערכות חינוך בעולם, כולל בארצות הברית ובישראל. מערכת החינוך של פינלנד הולכת בדרך אחרת ומוכיחה שוב ושוב שהיא צודקת. דיאן רביץ', מחוקרות החינוך החשובות בעולם, מסבירה איך ומה צריך ללמוד מפינלנד ( דיאן רביץ' ) .

פרופ' ענת זוהר על למידת חקר והקושי לבסס אותה . לפני מספר חודשים סיימה פרופ' ענת זוהר את תקופת הליווי שלה לפרויקט החקר ברמת הגולן. היא עזבה את התינוק לאחר שהתייצב על רגליו: "אחרי שיצרנו את המתווה לשיטת העבודה הנכונה והדברים התחילו לקרום עור וגידים, חשתי כי אני יכולה להתמסר לפרויקטים אחרים. הם בדרך הנכונה. אני מחזיקה אצבעות". פרופ' זוהר, מרצה וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר המזכירות הפדגוגית בקדנציה הקודמת שלה, פרסמה ספרים ומאמרים על למידה בדרך החקר.

הסוציולוג הנודע זיגמונט באומן מתעניין ב"צורות חיים חדשות", והוא חוקר אותן בניסיונו רב השנים למצוא חלופה לצורת החיים הקפיטליסטית. באחת מההרצאות שנשא במחאה החברתית הגדולה בספרד בשנה שעברה אמר לרבבות צעירים: "צריך ליצור מוסדות חדשים, בשטח, להציע דרכים חדשות לחיי יום יום, חברות לערבות הדדית, קואופרטיבים; וזה לוקח שנים.

החינוך הפורמלי משתוקק ל"חינוך אחר" כפי שמעידה התסיסה . יש חינוך אחר – גלוי לעיני כול אך בלתי נראה . החינוך האחר הוא החינוך הלא פורמלי . מסקנה: החינוך הפורמלי צריך לאמץ את עקרונות החינוך הלא פורמלי . חינוך אחד, החינוך הלא פורמלי, מהדהד את שלוש הביקורות על הפדגוגיה השלטת וכולל את שלושת העקרונות המנחים של הפדגוגיות החדשות. בכל הניסיונות לפצח את הגנום של החינוך הלא פורמלי (ראובן כהנא, דיאנה סילברמן־קלר ואחרים) יש לשלושה עקרונות אלו נוכחות מרכזית. מה שנחשב לעקרונות "אלטרנטיביים", "חדשניים", "מתקדמים" בחינוך הפורמלי הוא בגדר שגרה בחינוך הלא פורמלי ( ניר מיכאלי) .

סקירת ספר בגיליון "הד החינוך , אפריל 2013 , עמוד 127. יצחק עזוז, מהרסייך ומחריבייך מאוהבייך יצאו: על תהליך התמוססות היהודיות במערביות (מפרדיגמה ל'סברה'), מכון מופ"ת, 2012 , ד"ר יצחק עזוז מהלך בגדולות. הוא מנתח את התרבות המערבית ומעמת אותה עם התרבות היהודית בגרסתה כ"סברה חז"לית" משנאית־תלמודית ומפיק מכך קווי מתאר חדשים לחינוך.

סקירת ביקורת של ד"ר חגי קופרמינץ ,חוקר ומרצה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה. הסקירה המושכלת מתייחסת לספר הבא : ענת זוהר, ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי, מחשבות על חינוך, ספרית פועלים, 2013 ( חגי קופרמינץ) .

בעזרת רפורמות מקיפות, נפטרה פולין מהמורשת הקומוניסטית שביקשה להפוך את התלמידים לפועלים, ורשמה קפיצה מרשימה בתוצאות המבחנים הבינלאומיים. הרפורמות כללו גם שיפור משמעותי של איכות ההוראה, בדגש על חטיבות הביניים: השתלמויות למורים, מתן אוטונומיה לבתי הספר ולמורים ללמד את החומר כראות עיניהם ושינוי בגישה להוראה – מהעברת ידע חד-כיוונית לתלמידים, לעידוד מעורבות של תלמידים בשיעור ובחומר הנלמד. "שיטות ההוראה השתנו", מספרת אלזבייתה דלאקה, סגנית מנהל ומורה למתמטיקה בחטיבת ביניים בוורשה, בסרטון מיוחד שהוכן על ידי ארגון המדינות המפותחות (OECD) וחברת החינוך המובילה בעולם "פירסון", בנושא השינוי שעשתה מערכת החינוך בפולין. "כעת, מורים משתתפים בתכניות השתלמות שונות בהן שמים דגש על שיטות הוראה אקטיביות. אנו נפרדים מהמודל בו מורים עומדים לפני הלוח ומרצים לתלמידים, ומנסים לערב את התלמידים בשיעור ( מיכל רשף ) .